פרק ה
[א]
ויהי׀
ביום
השלישי
ותלבש
אסתר
מלכות
ותעמד
בחצר
בית־המלך
הפנימית
נכח
בית
המלך
והמלך
יושב
על־כסא
מלכותו
בבית
המלכות
נכח
פתח
הבית:
[ב]
ויהי
כראות
המלך
את־אסתר
המלכה
עמדת
בחצר
נשאה
חן
בעיניו
ויושט
המלך
לאסתר
את־שרביט
הזהב
אשר
בידו
ותקרב
אסתר
ותגע
בראש
השרביט:
ס
[ג]
ויאמר
לה
המלך
מה־לך
אסתר
המלכה
ומה־בקשתך
עד־חצי
המלכות
וינתן
לך:
[ד]
ותאמר
אסתר
אם־על־המלך
טוב
יבוא
המלך
והמן
היום
אל־המשתה
אשר־עשיתי
לו:
[ה]
ויאמר
המלך
מהרו
את־המן
לעשות
את־דבר
אסתר
ויבא
המלך
והמן
אל־המשתה
אשר־עשתה
אסתר:
[ו]
ויאמר
המלך
לאסתר
במשתה
היין
מה־שאלתך
וינתן
לך
ומה־בקשתך
עד־חצי
המלכות
ותעש:
[ז]
ותען
אסתר
ותאמר
שאלתי
ובקשתי:
[ח]
אם־מצאתי
חן
בעיני
המלך
ואם־על־המלך
טוב
לתת
את־שאלתי
ולעשות
את־בקשתי
יבוא
המלך
והמן
אל־המשתה
אשר
אעשה
להם
ומחר
אעשה
כדבר
המלך:
[ט]
ויצא
המן
ביום
ההוא
שמח
וטוב
לב
וכראות
המן
את־מרדכי
בשער
המלך
ולא־קם
ולא־זע
ממנו
וימלא
המן
על־מרדכי
חמה:
[י]
ויתאפק
המן
ויבוא
אל־ביתו
וישלח
ויבא
את־אהביו
ואת־זרש
אשתו:
[יא]
ויספר
להם
המן
את־כבוד
עשרו
ורב
בניו
ואת
כל־אשר
גדלו
המלך
ואת
אשר
נשאו
על־השרים
ועבדי
המלך:
[יב]
ויאמר
המן
אף
לא־הביאה
אסתר
המלכה
עם־המלך
אל־המשתה
אשר־עשתה
כי
אם־אותי
וגם־למחר
אני
קרוא־לה
עם־המלך:
[יג]
וכל־זה
איננו
שוה
לי
בכל־עת
אשר
אני
ראה
את־מרדכי
היהודי
יושב
בשער
המלך:
[יד]
ותאמר
לו
זרש
אשתו
וכל־אהביו
יעשו־עץ
גבה
חמשים
אמה
ובבקר׀
אמר
למלך
ויתלו
את־מרדכי
עליו
ובא־עם־המלך
אל־המשתה
שמח
וייטב
הדבר
לפני
המן
ויעש
העץ:
ס