מאגר הכתר אסתר פרק ה עם פירוש ר' יוסף קרא - נוסח ראשון

פרק ה
[א] וַיְהִ֣י׀ בַּיּ֣וֹם הַשְּׁלִישִׁ֗י וַתִּלְבַּ֤שׁ אֶסְתֵּר֙ מַלְכ֔וּת וַֽתַּעֲמֹ֞ד בַּחֲצַ֤ר בֵּית־הַמֶּ֙לֶךְ֙ הַפְּנִימִ֔ית נֹ֖כַח בֵּ֣ית הַמֶּ֑לֶךְ וְ֠הַמֶּלֶךְ יוֹשֵׁ֞ב עַל־כִּסֵּ֤א מַלְכוּתוֹ֙ בְּבֵ֣ית הַמַּלְכ֔וּת נֹ֖כַח פֶּ֥תַח הַבָּֽיִת:
[ב] וַיְהִי֩ כִרְא֨וֹת הַמֶּ֜לֶךְ אֶת־אֶסְתֵּ֣ר הַמַּלְכָּ֗ה עֹמֶ֙דֶת֙ בֶּחָצֵ֔ר נָשְׂאָ֥ה חֵ֖ן בְּעֵינָ֑יו וַיּ֨וֹשֶׁט הַמֶּ֜לֶךְ לְאֶסְתֵּ֗ר אֶת־שַׁרְבִ֤יט הַזָּהָב֙ אֲשֶׁ֣ר בְּיָד֔וֹ וַתִּקְרַ֣ב אֶסְתֵּ֔ר וַתִּגַּ֖ע בְּרֹ֥אשׁ הַשַּׁרְבִֽיט: ס
[ג] וַיֹּ֤אמֶר לָהּ֙ הַמֶּ֔לֶךְ מַה־לָּ֖ךְ אֶסְתֵּ֣ר הַמַּלְכָּ֑ה וּמַה־בַּקָּשָׁתֵ֛ךְ עַד־חֲצִ֥י הַמַּלְכ֖וּת וְיִנָּ֥תֵֽן לָֽךְ:
[ד] וַתֹּ֣אמֶר אֶסְתֵּ֔ר אִם־עַל־הַמֶּ֖לֶךְ ט֑וֹב יָב֨וֹא הַמֶּ֤לֶךְ וְהָמָן֙ הַיּ֔וֹם אֶל־הַמִּשְׁתֶּ֖ה אֲשֶׁר־עָשִׂ֥יתִי לֽוֹ:
[ה] וַיֹּ֣אמֶר הַמֶּ֔לֶךְ מַהֲרוּ֙ אֶת־הָמָ֔ן לַעֲשׂ֖וֹת אֶת־דְּבַ֣ר אֶסְתֵּ֑ר וַיָּבֹ֤א הַמֶּ֙לֶךְ֙ וְהָמָ֔ן אֶל־הַמִּשְׁתֶּ֖ה אֲשֶׁר־עָשְׂתָ֥ה אֶסְתֵּֽר:
[ו] וַיֹּ֨אמֶר הַמֶּ֤לֶךְ לְאֶסְתֵּר֙ בְּמִשְׁתֵּ֣ה הַיַּ֔יִן מַה־שְּׁאֵלָתֵ֖ךְ וְיִנָּ֣תֵֽן לָ֑ךְ וּמַה־בַּקָּשָׁתֵ֛ךְ עַד־חֲצִ֥י הַמַּלְכ֖וּת וְתֵעָֽשׂ:
[ז] וַתַּ֥עַן אֶסְתֵּ֖ר וַתֹּאמַ֑ר שְׁאֵלָתִ֖י וּבַקָּשָׁתִֽי:
[ח] אִם־מָצָ֨אתִי חֵ֜ן בְּעֵינֵ֣י הַמֶּ֗לֶךְ וְאִם־עַל־הַמֶּ֙לֶךְ֙ ט֔וֹב לָתֵת֙ אֶת־שְׁאֵ֣לָתִ֔י וְלַעֲשׂ֖וֹת אֶת־בַּקָּשָׁתִ֑י יָב֧וֹא הַמֶּ֣לֶךְ וְהָמָ֗ן אֶל־הַמִּשְׁתֶּה֙ אֲשֶׁ֣ר אֶעֱשֶׂ֣ה לָהֶ֔ם וּמָחָ֥ר אֶֽעֱשֶׂ֖ה כִּדְבַ֥ר הַמֶּֽלֶךְ:
[ט] וַיֵּצֵ֤א הָמָן֙ בַּיּ֣וֹם הַה֔וּא שָׂמֵ֖חַ וְט֣וֹב לֵ֑ב וְכִרְאוֹת֩ הָמָ֨ן אֶֽת־מָרְדֳּכַ֜י בְּשַׁ֣עַר הַמֶּ֗לֶךְ וְלֹא־קָם֙ וְלֹא־זָ֣ע מִמֶּ֔נּוּ וַיִּמָּלֵ֥א הָמָ֛ן עַֽל־מָרְדֳּכַ֖י חֵמָֽה:
[י] וַיִּתְאַפַּ֣ק הָמָ֔ן וַיָּב֖וֹא אֶל־בֵּית֑וֹ וַיִּשְׁלַ֛ח וַיָּבֵ֥א אֶת־אֹהֲבָ֖יו וְאֶת־זֶ֥רֶשׁ אִשְׁתּֽוֹ:
[יא] וַיְסַפֵּ֨ר לָהֶ֥ם הָמָ֛ן אֶת־כְּב֥וֹד עָשְׁר֖וֹ וְרֹ֣ב בָּנָ֑יו וְאֵת֩ כָּל־אֲשֶׁ֨ר גִּדְּל֤וֹ הַמֶּ֙לֶךְ֙ וְאֵ֣ת אֲשֶׁ֣ר נִשְּׂא֔וֹ עַל־הַשָּׂרִ֖ים וְעַבְדֵ֥י הַמֶּֽלֶךְ:
[יב] וַיֹּאמֶר֘ הָמָן֒ אַ֣ף לֹא־הֵבִיאָה֩ אֶסְתֵּ֨ר הַמַּלְכָּ֧ה עִם־הַמֶּ֛לֶךְ אֶל־הַמִּשְׁתֶּ֥ה אֲשֶׁר־עָשָׂ֖תָה כִּ֣י אִם־אוֹתִ֑י וְגַם־לְמָחָ֛ר אֲנִ֥י קָֽרוּא־לָ֖הּ עִם־הַמֶּֽלֶךְ:
[יג] וְכָל־זֶ֕ה אֵינֶ֥נּוּ שֹׁוֶ֖ה לִ֑י בְּכָל־עֵ֗ת אֲשֶׁ֨ר אֲנִ֤י רֹאֶה֙ אֶת־מָרְדֳּכַ֣י הַיְּהוּדִ֔י יוֹשֵׁ֖ב בְּשַׁ֥עַר הַמֶּֽלֶךְ:
[יד] וַתֹּ֣אמֶר לוֹ֩ זֶ֨רֶשׁ אִשְׁתּ֜וֹ וְכָל־אֹהֲבָ֗יו יַֽעֲשׂוּ־עֵץ֘ גָּבֹ֣הַּ חֲמִשִּׁ֣ים אַמָּה֒ וּבַבֹּ֣קֶר׀ אֱמֹ֣ר לַמֶּ֗לֶךְ וְיִתְל֤וּ אֶֽת־מָרְדֳּכַי֙ עָלָ֔יו וּבֹֽא־עִם־הַמֶּ֥לֶךְ אֶל־הַמִּשְׁתֶּ֖ה שָׂמֵ֑חַ וַיִּיטַ֧ב הַדָּבָ֛ר לִפְנֵ֥י הָמָ֖ן וַיַּ֥עַשׂ הָעֵֽץ: ס

פרק ה
(א) ויהי ביום השלישי ותלבש אסתר מלכות - בגדי מלכות. ואם לא היה המלך מצוי שם , שרי החצר הנמצאים שם היו דנין אותה - "אחת דתו להמית" (אס' ד , יא); אבל הקדוש ברוך הוא עשה לה נס , שהמלך היה יושב על כסא מלכותו בבית המלכות נכח פתח הבית. (ב) ויהי כראות המלך את אסתר המלכה , מיד ויושט המלך לאסתר את שרביט הזהב אשר בידו. ותקם (בנוסחנו: ותקרב) אסתר - שהייתה על פניה שחוחה לפניו , ותקם ותגע בראש השרביט. (ג) ויאמר לה המלך מה לך אסתר המלכה ומה בקשתך עד חצי המלכות וינתן לך - אמר לה אחשורוש: יודע אני שלא על חנם שמת נפשך (בכפך) ובאת שלא ברשותי , אלא שאלה גדולה ובקשה יש ליך לשאול ועל עסקי צורך גדול באת לכאן , והריני מבטיחך כל מה שתשאלי , וינתן לך כל מה שתבקשי עד חצי המלכות ותעש (ע"פ פס' ו להלן). (ד) ותאמר אסתר אם על המלך טוב יבא (בנוסחנו: יבוא) המלך והמן היום אל המשתה אשר אעשה להם (לפנינו: אשר עשיתי לו; ראה להלן , ח) - לפיכך זימנה שניהם לסעודה: שאם היתה מבקשתו וצוחת לפני השרים על המן , להעביר את רעתו ולבטל את גזירתו , והרבה אוהבים להמן והרבה שונאים לישראל שהיו משתקים דבריה ועוזרים להמן; לפיכך זימנה שניהם , ולא הביאה אל המשתה אשר עשתה כי אם שניהם (ע"פ פס' יב להלן). (ה-ו) ויאמר המלך מהרו את המן לעשות את דבר אסתר... ויאמר המלך לאסתר במשתה היין מה שאלתך וינתן לך - אמר לה: יודע אני כי לא על עסקי המשתה קראתנו הלום , ולא עליהם את נכנסת שלא ברשות ובסכנה , אלא על עסקי דבר גדול! ומה שאלתך אסתר המלכה? (ז-ח) שאלתי ובקשתי. אם מצאתי חן בעיניך (לפנינו: בעיני) המלך , יבא (בנוסחנו: יבוא) וגו' - שמחר אשאל שאלתי ובקשתי. (ט-יב) ויצא המן ביום ההוא שמח וטוב לב... ויתאפק המן... ויספר להם המן את כבוד עושרו ורוב בניו - ושמא תאמרו: מפני כבוד עושרי , אע"פ שהוא כל רב חילי וכבוד מצאה ידי (ע"פ איוב לא , כה) , אין בי כח להזדווג לו למרדכי לפי שאין לי רוב בנים שאדם שיש לו רוב בנים הרבה מעמידים את כחו לכך נאמר: ורוב בניו. ושמא תאמרו: אע"פ שיש לך כבוד ועושר ורוב בנים אי אתה יכול לעמוד בו , לפי שאין אתה נודע למלכות , ומרדכי יושב בשער המלך וידוע למלכות - לכך נאמר: ואת כל אשר גדלו המלך. ושמא תאמר: מרדכי גדול ממני - לכך נאמר: ואת אשר נשאו על השרים. ושמא תאמר: עבדי המלך אוהבים את מרדכי יותר ממך - לכך נאמר: ועבדי המלך. ושמא תאמר: אסתר המלכה אוהבת מרדכי יותר ממך - לכך נאמר: אף לא הביאה אסתר המלכה. (יג-יד) וכל זה איננו שוה לי... ותאמר לו זרש אשתו וכל אוהביו יעשו עץ גבוה חמשים אמה ובבקר אמר למלך ויתלו את מרדכי עליו - שמא יתלוהו בעץ נמוך , אין דבר זה נראה למרחוק; אבל כשתתלוהו על עץ גבוה חמשים אמה תהא נבלתו נראת למרחוק , ודבר זה ביזוי הוא לכל משפחתו. וייטב הדבר בעיני המן ויעש העץ - ובבקר היה לו למרדכי לִתָלות באותו העץ; אלא שהייתה סיבה מעם יי' (ע"פ מ"א יב , טו) ,