פרק ה
[א]
וַיְהִ֣י׀
בַּיּ֣וֹם
הַשְּׁלִישִׁ֗י
וַתִּלְבַּ֤שׁ
אֶסְתֵּר֙
מַלְכ֔וּת
וַֽתַּעֲמֹ֞ד
בַּחֲצַ֤ר
בֵּית־הַמֶּ֙לֶךְ֙
הַפְּנִימִ֔ית
נֹ֖כַח
בֵּ֣ית
הַמֶּ֑לֶךְ
וְ֠הַמֶּלֶךְ
יוֹשֵׁ֞ב
עַל־כִּסֵּ֤א
מַלְכוּתוֹ֙
בְּבֵ֣ית
הַמַּלְכ֔וּת
נֹ֖כַח
פֶּ֥תַח
הַבָּֽיִת:
[ב]
וַיְהִי֩
כִרְא֨וֹת
הַמֶּ֜לֶךְ
אֶת־אֶסְתֵּ֣ר
הַמַּלְכָּ֗ה
עֹמֶ֙דֶת֙
בֶּחָצֵ֔ר
נָשְׂאָ֥ה
חֵ֖ן
בְּעֵינָ֑יו
וַיּ֨וֹשֶׁט
הַמֶּ֜לֶךְ
לְאֶסְתֵּ֗ר
אֶת־שַׁרְבִ֤יט
הַזָּהָב֙
אֲשֶׁ֣ר
בְּיָד֔וֹ
וַתִּקְרַ֣ב
אֶסְתֵּ֔ר
וַתִּגַּ֖ע
בְּרֹ֥אשׁ
הַשַּׁרְבִֽיט:
ס
[ג]
וַיֹּ֤אמֶר
לָהּ֙
הַמֶּ֔לֶךְ
מַה־לָּ֖ךְ
אֶסְתֵּ֣ר
הַמַּלְכָּ֑ה
וּמַה־בַּקָּשָׁתֵ֛ךְ
עַד־חֲצִ֥י
הַמַּלְכ֖וּת
וְיִנָּ֥תֵֽן
לָֽךְ:
[ד]
וַתֹּ֣אמֶר
אֶסְתֵּ֔ר
אִם־עַל־הַמֶּ֖לֶךְ
ט֑וֹב
יָב֨וֹא
הַמֶּ֤לֶךְ
וְהָמָן֙
הַיּ֔וֹם
אֶל־הַמִּשְׁתֶּ֖ה
אֲשֶׁר־עָשִׂ֥יתִי
לֽוֹ:
[ה]
וַיֹּ֣אמֶר
הַמֶּ֔לֶךְ
מַהֲרוּ֙
אֶת־הָמָ֔ן
לַעֲשׂ֖וֹת
אֶת־דְּבַ֣ר
אֶסְתֵּ֑ר
וַיָּבֹ֤א
הַמֶּ֙לֶךְ֙
וְהָמָ֔ן
אֶל־הַמִּשְׁתֶּ֖ה
אֲשֶׁר־עָשְׂתָ֥ה
אֶסְתֵּֽר:
[ו]
וַיֹּ֨אמֶר
הַמֶּ֤לֶךְ
לְאֶסְתֵּר֙
בְּמִשְׁתֵּ֣ה
הַיַּ֔יִן
מַה־שְּׁאֵלָתֵ֖ךְ
וְיִנָּ֣תֵֽן
לָ֑ךְ
וּמַה־בַּקָּשָׁתֵ֛ךְ
עַד־חֲצִ֥י
הַמַּלְכ֖וּת
וְתֵעָֽשׂ:
[ז]
וַתַּ֥עַן
אֶסְתֵּ֖ר
וַתֹּאמַ֑ר
שְׁאֵלָתִ֖י
וּבַקָּשָׁתִֽי:
[ח]
אִם־מָצָ֨אתִי
חֵ֜ן
בְּעֵינֵ֣י
הַמֶּ֗לֶךְ
וְאִם־עַל־הַמֶּ֙לֶךְ֙
ט֔וֹב
לָתֵת֙
אֶת־שְׁאֵ֣לָתִ֔י
וְלַעֲשׂ֖וֹת
אֶת־בַּקָּשָׁתִ֑י
יָב֧וֹא
הַמֶּ֣לֶךְ
וְהָמָ֗ן
אֶל־הַמִּשְׁתֶּה֙
אֲשֶׁ֣ר
אֶעֱשֶׂ֣ה
לָהֶ֔ם
וּמָחָ֥ר
אֶֽעֱשֶׂ֖ה
כִּדְבַ֥ר
הַמֶּֽלֶךְ:
[ט]
וַיֵּצֵ֤א
הָמָן֙
בַּיּ֣וֹם
הַה֔וּא
שָׂמֵ֖חַ
וְט֣וֹב
לֵ֑ב
וְכִרְאוֹת֩
הָמָ֨ן
אֶֽת־מָרְדֳּכַ֜י
בְּשַׁ֣עַר
הַמֶּ֗לֶךְ
וְלֹא־קָם֙
וְלֹא־זָ֣ע
מִמֶּ֔נּוּ
וַיִּמָּלֵ֥א
הָמָ֛ן
עַֽל־מָרְדֳּכַ֖י
חֵמָֽה:
[י]
וַיִּתְאַפַּ֣ק
הָמָ֔ן
וַיָּב֖וֹא
אֶל־בֵּית֑וֹ
וַיִּשְׁלַ֛ח
וַיָּבֵ֥א
אֶת־אֹהֲבָ֖יו
וְאֶת־זֶ֥רֶשׁ
אִשְׁתּֽוֹ:
[יא]
וַיְסַפֵּ֨ר
לָהֶ֥ם
הָמָ֛ן
אֶת־כְּב֥וֹד
עָשְׁר֖וֹ
וְרֹ֣ב
בָּנָ֑יו
וְאֵת֩
כָּל־אֲשֶׁ֨ר
גִּדְּל֤וֹ
הַמֶּ֙לֶךְ֙
וְאֵ֣ת
אֲשֶׁ֣ר
נִשְּׂא֔וֹ
עַל־הַשָּׂרִ֖ים
וְעַבְדֵ֥י
הַמֶּֽלֶךְ:
[יב]
וַיֹּאמֶר֘
הָמָן֒
אַ֣ף
לֹא־הֵבִיאָה֩
אֶסְתֵּ֨ר
הַמַּלְכָּ֧ה
עִם־הַמֶּ֛לֶךְ
אֶל־הַמִּשְׁתֶּ֥ה
אֲשֶׁר־עָשָׂ֖תָה
כִּ֣י
אִם־אוֹתִ֑י
וְגַם־לְמָחָ֛ר
אֲנִ֥י
קָֽרוּא־לָ֖הּ
עִם־הַמֶּֽלֶךְ:
[יג]
וְכָל־זֶ֕ה
אֵינֶ֥נּוּ
שֹׁוֶ֖ה
לִ֑י
בְּכָל־עֵ֗ת
אֲשֶׁ֨ר
אֲנִ֤י
רֹאֶה֙
אֶת־מָרְדֳּכַ֣י
הַיְּהוּדִ֔י
יוֹשֵׁ֖ב
בְּשַׁ֥עַר
הַמֶּֽלֶךְ:
[יד]
וַתֹּ֣אמֶר
לוֹ֩
זֶ֨רֶשׁ
אִשְׁתּ֜וֹ
וְכָל־אֹהֲבָ֗יו
יַֽעֲשׂוּ־עֵץ֘
גָּבֹ֣הַּ
חֲמִשִּׁ֣ים
אַמָּה֒
וּבַבֹּ֣קֶר׀
אֱמֹ֣ר
לַמֶּ֗לֶךְ
וְיִתְל֤וּ
אֶֽת־מָרְדֳּכַי֙
עָלָ֔יו
וּבֹֽא־עִם־הַמֶּ֥לֶךְ
אֶל־הַמִּשְׁתֶּ֖ה
שָׂמֵ֑חַ
וַיִּיטַ֧ב
הַדָּבָ֛ר
לִפְנֵ֥י
הָמָ֖ן
וַיַּ֥עַשׂ
הָעֵֽץ:
ס
פרק ה
(ו)
מה
בקשתך
-
יודע
אני
שלא
הכנסת
עצמך
בסכנה
גדולה
כזו
כי
אם
על
דבר
גדול
,
ואפילו
בקשתך
עד
חצי
המלכות
,
ותעש.
מה
שאלתך
-
לא
מפני
משתה
זה
הכנסת
עצמך
בסכנה
גדולה
,
ועכשיו
שאלי
עד
חצי
המלכות
ותעש.
(ח)
ומחר
אעשה
כדבר
המלך
-
מחר
אגיד
לך
את
שאלתי
כאשר
דבר
המלך.
יבוא
המלך
והמן
אל
המשתה
-
אמרה
בדעתה:
אם
אומַר
לו
בפני
השרים
,
שמא
ילמדו
עליו
זכות
-
לכך
לא
הגידה
לו
לפני
השרים
-
ואם
אגיד
למלך
לבדו
ויאמר
להורגו
,
שמא
מתוך
שיבקשו
אחריו
להורגו
שמא
יחזור
בו.
לכך
זימנה
את
המן
,
כדי
שתהא
יכולה
להגיד
ולא
יהא
אדם
סותר
את
דבריה
,
אם
יאמר
להורגו
שיהא
מזומן
ויהרג
מיד.
(ט)
ומרדכי
יושב
בשער
המלך
(ע"פ
אס'
ב
,
יט)
,
וימלא
המן
על
מרדכי
חימה
-
אבל
נתיירא
להחריד
את
חצר
המלך
,
ולכן
לא
הרגו.
(יא-יב)
את
כבוד
עושרו
ורוב
בניו
-
יש
אדם
שהוא
עשיר
ואין
לו
בני
בית
,
ויש
שיש
לו
בני
בית
ואינו
עשיר
,
אבל
אני
עשיר
ויש
לי
בני
בית
,
ואם
יהרגו
אותו
בני
ביתי
ועבדי
אתן
ממון
למלך
,
כי
אני
עשיר.
ואם
תאמרו:
המלך
יכעוס
עלי
-
והלא
נאמר:
ואת
אשר
גדלו
המלך
,
ושמא
תאמרו:
אם
ידוע
למלכה
ותכעוס
עלי
-
לכך
נאמר:
אף
לא
הביאה
אסתר
המלכה
-
שאין
לחוש
בכך
,
שאהובתי
היא.
(יד)
יעשו
עץ
גבוה
חמשים
אמה
-
כדי
שיהיה
גבוה
ויראו
אותו
הכל.