מאגר הכתר אסתר פרק ו עם פירוש ר' יוסף קרא - נוסח ראשון

פרק ו
[א] בַּלַּ֣יְלָה הַה֔וּא נָדֲדָ֖ה שְׁנַ֣ת הַמֶּ֑לֶךְ וַיֹּ֗אמֶר לְהָבִ֞יא אֶת־סֵ֤פֶר הַזִּכְרֹנוֹת֙ דִּבְרֵ֣י הַיָּמִ֔ים וַיִּהְי֥וּ נִקְרָאִ֖ים לִפְנֵ֥י הַמֶּֽלֶךְ:
[ב] וַיִּמָּצֵ֣א כָת֗וּב אֲשֶׁר֩ הִגִּ֨יד מָרְדֳּכַ֜י עַל־בִּגְתָ֣נָא וָתֶ֗רֶשׁ שְׁנֵי֙ סָרִיסֵ֣י הַמֶּ֔לֶךְ מִשֹּׁמְרֵ֖י הַסַּ֑ף אֲשֶׁ֤ר בִּקְשׁוּ֙ לִשְׁלֹ֣חַ יָ֔ד בַּמֶּ֖לֶךְ אֲחַשְׁוֵרֽוֹשׁ:
[ג] וַיֹּ֣אמֶר הַמֶּ֔לֶךְ מַֽה־נַּעֲשָׂ֞ה יְקָ֧ר וּגְדוּלָּ֛ה לְמָרְדֳּכַ֖י עַל־זֶ֑ה וַיֹּ֨אמְר֜וּ נַעֲרֵ֤י הַמֶּ֙לֶךְ֙ מְשָׁ֣רְתָ֔יו לֹא־נַעֲשָׂ֥ה עִמּ֖וֹ דָּבָֽר:
[ד] וַיֹּ֥אמֶר הַמֶּ֖לֶךְ מִ֣י בֶחָצֵ֑ר וְהָמָ֣ן בָּ֗א לַחֲצַ֤ר בֵּית־הַמֶּ֙לֶךְ֙ הַחִ֣יצוֹנָ֔ה לֵאמֹ֣ר לַמֶּ֔לֶךְ לִתְלוֹת֙ אֶֽת־מָרְדֳּכַ֔י עַל־הָעֵ֖ץ אֲשֶׁר־הֵכִ֥ין לֽוֹ:
[ה] וַיֹּ֨אמְר֜וּ נַעֲרֵ֤י הַמֶּ֙לֶךְ֙ אֵלָ֔יו הִנֵּ֥ה הָמָ֖ן עֹמֵ֣ד בֶּחָצֵ֑ר וַיֹּ֥אמֶר הַמֶּ֖לֶךְ יָבֽוֹא:
[ו] וַיָּבוֹא֘ הָמָן֒ וַיֹּ֤אמֶר לוֹ֙ הַמֶּ֔לֶךְ מַה־לַּעֲשׂ֕וֹת בָּאִ֕ישׁ אֲשֶׁ֥ר הַמֶּ֖לֶךְ חָפֵ֣ץ בִּיקָר֑וֹ וַיֹּ֤אמֶר הָמָן֙ בְּלִבּ֔וֹ לְמִ֞י יַחְפֹּ֥ץ הַמֶּ֛לֶךְ לַעֲשׂ֥וֹת יְקָ֖ר יוֹתֵ֥ר מִמֶּֽנִּי:
[ז] וַיֹּ֥אמֶר הָמָ֖ן אֶל־הַמֶּ֑לֶךְ אִ֕ישׁ אֲשֶׁ֥ר הַמֶּ֖לֶךְ חָפֵ֥ץ בִּיקָרֽוֹ:
[ח] יָבִ֙יאוּ֙ לְב֣וּשׁ מַלְכ֔וּת אֲשֶׁ֥ר לָֽבַשׁ־בּ֖וֹ הַמֶּ֑לֶךְ וְס֗וּס אֲשֶׁ֨ר רָכַ֤ב עָלָיו֙ הַמֶּ֔לֶךְ וַאֲשֶׁ֥ר נִתַּ֛ן כֶּ֥תֶר מַלְכ֖וּת בְּרֹאשֽׁוֹ:
[ט] וְנָת֨וֹן הַלְּב֜וּשׁ וְהַסּ֗וּס עַל־יַד־אִ֞ישׁ מִשָּׂרֵ֤י הַמֶּ֙לֶךְ֙ הַֽפַּרְתְּמִ֔ים וְהִלְבִּ֙ישׁוּ֙ אֶת־הָאִ֔ישׁ אֲשֶׁ֥ר הַמֶּ֖לֶךְ חָפֵ֣ץ בִּֽיקָר֑וֹ וְהִרְכִּיבֻ֤הוּ עַל־הַסּוּס֙ בִּרְח֣וֹב הָעִ֔יר וְקָרְא֣וּ לְפָנָ֔יו כָּ֚כָה יֵעָשֶׂ֣ה לָאִ֔ישׁ אֲשֶׁ֥ר הַמֶּ֖לֶךְ חָפֵ֥ץ בִּיקָרֽוֹ:
[י] וַיֹּ֨אמֶר הַמֶּ֜לֶךְ לְהָמָ֗ן מַ֠הֵר קַ֣ח אֶת־הַלְּב֤וּשׁ וְאֶת־הַסּוּס֙ כַּאֲשֶׁ֣ר דִּבַּ֔רְתָּ וַֽעֲשֵׂה־כֵן֙ לְמָרְדֳּכַ֣י הַיְּהוּדִ֔י הַיּוֹשֵׁ֖ב בְּשַׁ֣עַר הַמֶּ֑לֶךְ אַל־תַּפֵּ֣ל דָּבָ֔ר מִכֹּ֖ל אֲשֶׁ֥ר דִּבַּֽרְתָּ:
[יא] וַיִּקַּ֤ח הָמָן֙ אֶת־הַלְּב֣וּשׁ וְאֶת־הַסּ֔וּס וַיַּלְבֵּ֖שׁ אֶֽת־מָרְדֳּכָ֑י וַיַּרְכִּיבֵ֙הוּ֙ בִּרְח֣וֹב הָעִ֔יר וַיִּקְרָ֣א לְפָנָ֔יו כָּ֚כָה יֵעָשֶׂ֣ה לָאִ֔ישׁ אֲשֶׁ֥ר הַמֶּ֖לֶךְ חָפֵ֥ץ בִּיקָרֽוֹ:
[יב] וַיָּ֥שָׁב מָרְדֳּכַ֖י אֶל־שַׁ֣עַר הַמֶּ֑לֶךְ וְהָמָן֙ נִדְחַ֣ף אֶל־בֵּית֔וֹ אָבֵ֖ל וַחֲפ֥וּי רֹֽאשׁ:
[יג] וַיְסַפֵּ֨ר הָמָ֜ן לְזֶ֤רֶשׁ אִשְׁתּוֹ֙ וּלְכָל־אֹ֣הֲבָ֔יו אֵ֖ת כָּל־אֲשֶׁ֣ר קָרָ֑הוּ וַיֹּ֩אמְרוּ֩ ל֨וֹ חֲכָמָ֜יו וְזֶ֣רֶשׁ אִשְׁתּ֗וֹ אִ֣ם מִזֶּ֣רַע הַיְּהוּדִ֡ים מָרְדֳּכַ֞י אֲשֶׁר֩ הַחִלּ֨וֹתָ לִנְפֹּ֤ל לְפָנָיו֙ לֹא־תוּכַ֣ל ל֔וֹ כִּֽי־נָפ֥וֹל תִּפּ֖וֹל לְפָנָֽיו:
[יד] עוֹדָם֙ מְדַבְּרִ֣ים עִמּ֔וֹ וְסָרִיסֵ֥י הַמֶּ֖לֶךְ הִגִּ֑יעוּ וַיַּבְהִ֙לוּ֙ לְהָבִ֣יא אֶת־הָמָ֔ן אֶל־הַמִּשְׁתֶּ֖ה אֲשֶׁר־עָשְׂתָ֥ה אֶסְתֵּֽר:

פרק ו
(א-ד) ובלילה ההוא נדדה שנת המלך ויאמר להביא את ספר הזכרונות... ויהיו נקראים לפני המלך. וימצא כתוב אשר הגיד מרדכי על בגתנא ותרש... ויאמר המלך מה נעשה יקר וגדולה למרדכי... ויאמרו נערי המלך משרתיו לא נעשה עמו דבר. ויאמר המלך מי בחצר - פתרונו: מי איש משרי החצר , שהוא גדול מכל שרי החצר , שאעשה למרדכי יקר וגדולה על ידו? (ה-ו) ועודנו מדבר (ע"פ מ"א א , מב) , והנה המן עומד בחצר. אמרו לו נערי המלך משרתיו (בנוסחנו: אליו): הנה המן גדול , וגדול על כל שריך ועבדיך , מזומן ועומד בחצר , וכדַי הדבר שתעשה למרדכי יקר וגדולה על ידו. ויאמר המלך: יבא (בנוסחנו: יבוא) , ויבא (בנוסחנו: ויבוא) המן. (ח) וסוס אשר רכב עליו המלך - ואם תאמר: הרבה פעמים רכב המלך , לשעת הצורך , על סוס שאין ראוי לרכוב עליו אפילו לשר שהוא שיני למלך , ואם ירכיבו את מרדכי עליו אין זה לו "יקר וגדולה" (ראה לעיל , ג) , לכך נאמר: ואשר ניתן כתר מלכות בראשו - ופתרונו: הסוס אשר רכב עליו המלך ביום שניתן כתר מלכות בראשו , ירכיבו את מרדכי עליו , וזה לו יקר וגדולה. (יג) ויספר המן לזרש אשתו ולכל אוהביו את כל אשר קרהו - כנגד שאמר למעלה במידת פורענות "ויגד לו מרדכי את כל אשר קרהו" (אס' ד , ז) , בלשון זה הסב הסופר לעיניין נחמה: שהיה מספר לזרש. ויאמרו לו חכמיו וזרש אשתו: אם מזרע היהודים - תשובה זו השיבו לו חכמיו וזרש אשתו , ויאמרו לו כך: אם ינצו אנשים יחדיו איש באחיו (ע"פ דב' כה , יא) , שאין לא זה מזרע יהודים ולא זה מזרע יהודים , מי יחזק יותר על חבירו? - או ברוב עושרו או ברוב בנים או בנשיאות ראש שינשאיהו המלך - הוא ינצח לחבירו , שאין אלוהו של זה יכול להציל את זה מיד חבירו; אבל אלוה של יהודים גדול ורב כח ומציל את עמו מיד חזק ממנו (ע"פ יר' לא , י). ואם מזרע היהודים מרדכי - מאחר שאלוהו החל לעזור לו - ולא יועיל לך כבוד עושרך ורוב בניך ואת אשר גדלך המלך ואת אשר נשאך על כל השרים (ראה אס' ה , יא) , כי אלוהו מושל על כולם , ולא תוכל לו , כי נפול תפול לפניו. (יד) עודם מדברים עמו - פתרונו: שחכמיו מדברים עמו ורוצים להשיאו עיצה , היאך ינצל מיד מרדכי או יתפייס עמו או בשום עיצה , עד שסריסי המלך הגיעו; כי הייתה סיבה מעם יי' (ע"פ מ"א יב , טו) שהבהילו להביא את המן אל המשתה עד שלא ישיאוהו חכמיו עיצה נכונה שימלט בה , כמו שמפרש: עודם מדברים עמו וסריסי המלך הגיעו ויבהילו להביא את המן.