מאגר הכתר אסתר פרק ו עם פירוש ראב"ע פירוש ב

פרק ו
(א) בלילה - חלילה חלילה שיאמר אחד מחכמינו ז"ל כי השם ישן; רק הדרש - שהשם לא יישן ושומר ישראל (ע"פ תה' קכא , ד; ראה מגילה טו , ב) , שהביא סבות לנַדֵד שנתו של אחשורוש עד שינצלו ישראל. ספר הזכרונות דברי הימים - כמו "ומעץ הדעת טוב ורע" (בר' ב , ט); "היין החמה" (יר' כה , טו). ולא הזכיר שהובאו הספרים - דרך קצרה; כמו "ויואל משה" (שמ' ב , כא). (ב) וימצא כתוב - חשב המלך , שלא נדדה שנתו רק בעבור ששגג ולא שלם גמול למטיב לו; אז נקרא הספר , להרויח דעתו (ראה מגילה טו , ב). (ג) ויאמר. מה נעשה יקָר - שם עומד , על כן הוא קמוץ. וטעם יקר - כבוד; וטעם גדולה - עושר. לא נעשה עמו דבר - לא זה ולא זה. וזה היה בבקר , כי בלילה אין מנהג השרים לבא אל ארמון המלך. (ד) ויאמר. כאשר נמצא חצר בלא זכר 'פנימית' (ראה אס' ה , א) - לעולם היא החיצונה. ודרך דרש (ראה אס"ר י , ב): אשר הכין לו - לנפשו; כמו "ונשא השעיר עליו" (וי' טז , כב). (ה) ויאמרו - דרך מוסר המלוכה לעמוד השר , אע"פ שאיננו לפני המלך; על כן כתוב: עומד. (ו) ויבא (בנוסחנו: ויבוא). יש אומרים (ראה מגילה ז , א) , בעבור ויאמר המן בלבו - שזאת המגלה כתבהּ מרדכי ברוח הקדש; ויש אומרים (שם) , כי הוא אמר זה שהיה בלבו לאוהביו ולאשתו. ולפי דעתי , שזאת דרך סברה. (ז) ויאמר. אשר המלך חפץ ביקרו - תחסר מלת 'הוא' , כי הוא שם התאר; כמו "ומושל בגוים" (תה' כב , כט) , שהיה ראוי להיותו: והוא מושל בגוים. (ח) יביאו - המשרתים; כמו "אשר ילדה אותה ללוי" (במ' כו , נט). מלת בו - בעבורו; כמו "אשר אני רוכב בה" (נחמ' ב , יב) , כי בעבורה יקרא 'רוכב'. יש דרש על כתר מלכות (ראה פר"א נ); ורבי מרינוס אמר (ראה רקמה ע' שנט) שהמלות הפוכות , והנכון: וכתר המלכות אשר נתן בראשו. והנכון בעיני שאינו הפוך , וככה פירושו: שירכיבוהו על סוס ידוע שרכב עליו המלך , ונִתן על ראש הסוס כתר מלכות. על כן לא הזכיר הכתר בַּמעשה , כי יספיק זכר הסוס הנודע; כי ככה מנהג מלכי פרס. והעד , שאמר המלך: "אל תפל דבר מכל אשר דברת" (להלן , י) - אם כן למה יחסר הכתר? (ט) ונתון - שם הפועל. הפרתמים - פרסית. והלבישו - השר עם משרתיו. ברחוב העיר - שושן או עילם. (י) ויאמר. יתכן להיות מהר - צווי , ויחסר ו"ו מן מלת קח; כמו "קום קרא אל אלהיך" (יונה א , ו). או יהיה שם , כמו "לא תוכל כלותם מהר" (דב' ז , כב). וטעם אל תפל דבר - שיקרא לפניו. (יא) ויקח... וילבש - הוא לבדו , ולא כאשר אמר (ראה לעיל , ט); והוא הרכיבו לבדו. (יב) וישב... אל ביתו אבל וחפוי ראש - כסה ראשו , שלא ישא עיניו ולא יראה מרחוק , בעבור בשתו וכלמתו. (יג) ויספר... לזרש אשתו - בתחלה , שנתנה העצה לתלות את מרדכי; וחכמיו אמרו - קודם האשה , כי האשה מתפחדת ולא תרצה לומר דבר רע. וטעם אם מזרע היהודים , על דעת רבים: אם הוא מזרע היהודים שהרגו אגג ועמלק; כי השאלה היא: הלא כתוב "מרדכי היהודי" (אס' ה , יג)?! ויש אומרים , כי המתיהד יקרא 'יהודי'. (יד) עודם. ויבהילו - להביאו מהרה. ויש לשאול: למה לא אמרה אסתר למלך במשתה הראשון מה שאמרה ביום השני? התשובה: כי היתה מתפחדת מאד בעבור גודל מעלת המן , ופחדה שתזיק לנפשה ולא תועיל לעמה. והנה ראתה שהתענו היהודים אשר בשושן והשם לא קבל תעניתם , כי לא ראתה סימן הקבלה; ואיחרה לדבר , כי אמרה: אולי ישמע עוד השם את תפלתנו. וכאשר ראתה שהחל המן לנפול (ראה לעיל , יג) , סר הפחד ממנה ואמרה "המן הרע הזה" (אס' ז , ו).