פרק ו
[א]
בלילה
ההוא
נדדה
שנת
המלך
ויאמר
להביא
את־ספר
הזכרנות
דברי
הימים
ויהיו
נקראים
לפני
המלך:
[ב]
וימצא
כתוב
אשר
הגיד
מרדכי
על־בגתנא
ותרש
שני
סריסי
המלך
משמרי
הסף
אשר
בקשו
לשלח
יד
במלך
אחשורוש:
[ג]
ויאמר
המלך
מה־נעשה
יקר
וגדולה
למרדכי
על־זה
ויאמרו
נערי
המלך
משרתיו
לא־נעשה
עמו
דבר:
[ד]
ויאמר
המלך
מי
בחצר
והמן
בא
לחצר
בית־המלך
החיצונה
לאמר
למלך
לתלות
את־מרדכי
על־העץ
אשר־הכין
לו:
[ה]
ויאמרו
נערי
המלך
אליו
הנה
המן
עמד
בחצר
ויאמר
המלך
יבוא:
[ו]
ויבוא
המן
ויאמר
לו
המלך
מה־לעשות
באיש
אשר
המלך
חפץ
ביקרו
ויאמר
המן
בלבו
למי
יחפץ
המלך
לעשות
יקר
יותר
ממני:
[ז]
ויאמר
המן
אל־המלך
איש
אשר
המלך
חפץ
ביקרו:
[ח]
יביאו
לבוש
מלכות
אשר
לבש־בו
המלך
וסוס
אשר
רכב
עליו
המלך
ואשר
נתן
כתר
מלכות
בראשו:
[ט]
ונתון
הלבוש
והסוס
על־יד־איש
משרי
המלך
הפרתמים
והלבישו
את־האיש
אשר
המלך
חפץ
ביקרו
והרכיבהו
על־הסוס
ברחוב
העיר
וקראו
לפניו
ככה
יעשה
לאיש
אשר
המלך
חפץ
ביקרו:
[י]
ויאמר
המלך
להמן
מהר
קח
את־הלבוש
ואת־הסוס
כאשר
דברת
ועשה־כן
למרדכי
היהודי
היושב
בשער
המלך
אל־תפל
דבר
מכל
אשר
דברת:
[יא]
ויקח
המן
את־הלבוש
ואת־הסוס
וילבש
את־מרדכי
וירכיבהו
ברחוב
העיר
ויקרא
לפניו
ככה
יעשה
לאיש
אשר
המלך
חפץ
ביקרו:
[יב]
וישב
מרדכי
אל־שער
המלך
והמן
נדחף
אל־ביתו
אבל
וחפוי
ראש:
[יג]
ויספר
המן
לזרש
אשתו
ולכל־אהביו
את
כל־אשר
קרהו
ויאמרו
לו
חכמיו
וזרש
אשתו
אם
מזרע
היהודים
מרדכי
אשר
החלות
לנפל
לפניו
לא־תוכל
לו
כי־נפול
תפול
לפניו:
[יד]
עודם
מדברים
עמו
וסריסי
המלך
הגיעו
ויבהלו
להביא
את־המן
אל־המשתה
אשר־עשתה
אסתר: