מאגר הכתר אסתר פרק ו עם פירוש רלב"ג

פרק ו
[א] בַּלַּ֣יְלָה הַה֔וּא נָדֲדָ֖ה שְׁנַ֣ת הַמֶּ֑לֶךְ וַיֹּ֗אמֶר לְהָבִ֞יא אֶת־סֵ֤פֶר הַזִּכְרֹנוֹת֙ דִּבְרֵ֣י הַיָּמִ֔ים וַיִּהְי֥וּ נִקְרָאִ֖ים לִפְנֵ֥י הַמֶּֽלֶךְ:
[ב] וַיִּמָּצֵ֣א כָת֗וּב אֲשֶׁר֩ הִגִּ֨יד מָרְדֳּכַ֜י עַל־בִּגְתָ֣נָא וָתֶ֗רֶשׁ שְׁנֵי֙ סָרִיסֵ֣י הַמֶּ֔לֶךְ מִשֹּׁמְרֵ֖י הַסַּ֑ף אֲשֶׁ֤ר בִּקְשׁוּ֙ לִשְׁלֹ֣חַ יָ֔ד בַּמֶּ֖לֶךְ אֲחַשְׁוֵרֽוֹשׁ:
[ג] וַיֹּ֣אמֶר הַמֶּ֔לֶךְ מַֽה־נַּעֲשָׂ֞ה יְקָ֧ר וּגְדוּלָּ֛ה לְמָרְדֳּכַ֖י עַל־זֶ֑ה וַיֹּ֨אמְר֜וּ נַעֲרֵ֤י הַמֶּ֙לֶךְ֙ מְשָׁ֣רְתָ֔יו לֹא־נַעֲשָׂ֥ה עִמּ֖וֹ דָּבָֽר:
[ד] וַיֹּ֥אמֶר הַמֶּ֖לֶךְ מִ֣י בֶחָצֵ֑ר וְהָמָ֣ן בָּ֗א לַחֲצַ֤ר בֵּית־הַמֶּ֙לֶךְ֙ הַחִ֣יצוֹנָ֔ה לֵאמֹ֣ר לַמֶּ֔לֶךְ לִתְלוֹת֙ אֶֽת־מָרְדֳּכַ֔י עַל־הָעֵ֖ץ אֲשֶׁר־הֵכִ֥ין לֽוֹ:
[ה] וַיֹּ֨אמְר֜וּ נַעֲרֵ֤י הַמֶּ֙לֶךְ֙ אֵלָ֔יו הִנֵּ֥ה הָמָ֖ן עֹמֵ֣ד בֶּחָצֵ֑ר וַיֹּ֥אמֶר הַמֶּ֖לֶךְ יָבֽוֹא:
[ו] וַיָּבוֹא֘ הָמָן֒ וַיֹּ֤אמֶר לוֹ֙ הַמֶּ֔לֶךְ מַה־לַּעֲשׂ֕וֹת בָּאִ֕ישׁ אֲשֶׁ֥ר הַמֶּ֖לֶךְ חָפֵ֣ץ בִּיקָר֑וֹ וַיֹּ֤אמֶר הָמָן֙ בְּלִבּ֔וֹ לְמִ֞י יַחְפֹּ֥ץ הַמֶּ֛לֶךְ לַעֲשׂ֥וֹת יְקָ֖ר יוֹתֵ֥ר מִמֶּֽנִּי:
[ז] וַיֹּ֥אמֶר הָמָ֖ן אֶל־הַמֶּ֑לֶךְ אִ֕ישׁ אֲשֶׁ֥ר הַמֶּ֖לֶךְ חָפֵ֥ץ בִּיקָרֽוֹ:
[ח] יָבִ֙יאוּ֙ לְב֣וּשׁ מַלְכ֔וּת אֲשֶׁ֥ר לָֽבַשׁ־בּ֖וֹ הַמֶּ֑לֶךְ וְס֗וּס אֲשֶׁ֨ר רָכַ֤ב עָלָיו֙ הַמֶּ֔לֶךְ וַאֲשֶׁ֥ר נִתַּ֛ן כֶּ֥תֶר מַלְכ֖וּת בְּרֹאשֽׁוֹ:
[ט] וְנָת֨וֹן הַלְּב֜וּשׁ וְהַסּ֗וּס עַל־יַד־אִ֞ישׁ מִשָּׂרֵ֤י הַמֶּ֙לֶךְ֙ הַֽפַּרְתְּמִ֔ים וְהִלְבִּ֙ישׁוּ֙ אֶת־הָאִ֔ישׁ אֲשֶׁ֥ר הַמֶּ֖לֶךְ חָפֵ֣ץ בִּֽיקָר֑וֹ וְהִרְכִּיבֻ֤הוּ עַל־הַסּוּס֙ בִּרְח֣וֹב הָעִ֔יר וְקָרְא֣וּ לְפָנָ֔יו כָּ֚כָה יֵעָשֶׂ֣ה לָאִ֔ישׁ אֲשֶׁ֥ר הַמֶּ֖לֶךְ חָפֵ֥ץ בִּיקָרֽוֹ:
[י] וַיֹּ֨אמֶר הַמֶּ֜לֶךְ לְהָמָ֗ן מַ֠הֵר קַ֣ח אֶת־הַלְּב֤וּשׁ וְאֶת־הַסּוּס֙ כַּאֲשֶׁ֣ר דִּבַּ֔רְתָּ וַֽעֲשֵׂה־כֵן֙ לְמָרְדֳּכַ֣י הַיְּהוּדִ֔י הַיּוֹשֵׁ֖ב בְּשַׁ֣עַר הַמֶּ֑לֶךְ אַל־תַּפֵּ֣ל דָּבָ֔ר מִכֹּ֖ל אֲשֶׁ֥ר דִּבַּֽרְתָּ:
[יא] וַיִּקַּ֤ח הָמָן֙ אֶת־הַלְּב֣וּשׁ וְאֶת־הַסּ֔וּס וַיַּלְבֵּ֖שׁ אֶֽת־מָרְדֳּכָ֑י וַיַּרְכִּיבֵ֙הוּ֙ בִּרְח֣וֹב הָעִ֔יר וַיִּקְרָ֣א לְפָנָ֔יו כָּ֚כָה יֵעָשֶׂ֣ה לָאִ֔ישׁ אֲשֶׁ֥ר הַמֶּ֖לֶךְ חָפֵ֥ץ בִּיקָרֽוֹ:
[יב] וַיָּ֥שָׁב מָרְדֳּכַ֖י אֶל־שַׁ֣עַר הַמֶּ֑לֶךְ וְהָמָן֙ נִדְחַ֣ף אֶל־בֵּית֔וֹ אָבֵ֖ל וַחֲפ֥וּי רֹֽאשׁ:
[יג] וַיְסַפֵּ֨ר הָמָ֜ן לְזֶ֤רֶשׁ אִשְׁתּוֹ֙ וּלְכָל־אֹ֣הֲבָ֔יו אֵ֖ת כָּל־אֲשֶׁ֣ר קָרָ֑הוּ וַיֹּ֩אמְרוּ֩ ל֨וֹ חֲכָמָ֜יו וְזֶ֣רֶשׁ אִשְׁתּ֗וֹ אִ֣ם מִזֶּ֣רַע הַיְּהוּדִ֡ים מָרְדֳּכַ֞י אֲשֶׁר֩ הַחִלּ֨וֹתָ לִנְפֹּ֤ל לְפָנָיו֙ לֹא־תוּכַ֣ל ל֔וֹ כִּֽי־נָפ֥וֹל תִּפּ֖וֹל לְפָנָֽיו:
[יד] עוֹדָם֙ מְדַבְּרִ֣ים עִמּ֔וֹ וְסָרִיסֵ֥י הַמֶּ֖לֶךְ הִגִּ֑יעוּ וַיַּבְהִ֙לוּ֙ לְהָבִ֣יא אֶת־הָמָ֔ן אֶל־הַמִּשְׁתֶּ֖ה אֲשֶׁר־עָשְׂתָ֥ה אֶסְתֵּֽר:

פרק ו
(א) בלילה ההוא נדדה שנת המלך - ידמה שזה סבב מסבב הסבות להשגחה על ישראל ועל מרדכי; עם שדברי אסתר סבבו גם כן לאחשורוש מבוכות ומחשבות , כי לא היה יודע על מה ועל מה תשתדל אסתר בזה האופן לבקש מהמלך בקשתה , ועל מה הצטרכה לקרוא המן עמו שני פעמים. ולפי שהיה נהוג בעת שתדד שנת המלך להביא לפניו ספר הזכרונות דברי הימים , לפי ששם ספורים תשמח הנפש בשמיעתם ויהיה זה סבה להביא השינה; עם שזה גם כן יביא המלך להזכיר מה שקרה , וילמד בזה דעת לעתיד , ויתישר גם כן לתת גמול טוב לאשר גמלוהו טוב , וההפך. (ו) מה לעשות באיש אשר המלך חפץ ביקרו - רצה שיעשו בו בעצמו דבר יהיה לו כבוד , ולזה אמר: מה לעשות באיש. (ח) ואשר נתן כתר מלכות בראשו - רוצה לומר: ואשר נתן בראשו של מלך , שהוא כתר מלכות. והנה רצה בזה שיותן כתר המלכות בראשו כדי לכבדו ביותר מה שאפשר. ויהיה אמרו ואשר נתן כתר מלכות - כמו "ותראהו את הילד" (שמ' ב , ו) , שזכר הענין סתום תחלה ואחר כך בארו. וכן הענין בזה המקום; רוצה לומר: ואשר נתן שהוא כתר מלכות - בראשו. ואמר אחר זה "ונתון הלבוש והסוס" (להלן , ט) ולא זכר הכתר , לקצר המאמר. כן הבין זה רבי אליעזר הגדול כמו שנראה בפרקיו , שכתב (פר"א מט): והכתר אשר נתן בראשו. ופירוש יפה הוא. וידמה עוד שירצה בזה שיקחו הסוס שרכב בו המלך בעוד שהיה נתן כתר מלכות בראשו. ואולם אמר זה , כי המלך אינו נושא כתר מלכות בכל העתים שהוא רוכב , אך היה נהוג אז באותם המלכים המולכים על כל מלכי הגוים , כי בעת שהוא רוכב עם שרים גדולים מאד ומלכים אשר תחתיו ישא כתר מלכות להכיר שהוא המלך; ואז היה רוכב בסוס היותר יפה אשר לו לזאת הסבה גם כן. ומפני זה בחר המן הסוס ההוא. (ט) והלבישו את האיש וגו' - רוצה לומר , שילביש האיש ההוא בעצמו , שהוא משרי המלך הפרתמים , את האיש אשר המלך חפץ ביקרו , והוא בעצמו ירכיבהו על הסוס ברחוב העיר , שיראו זה כל העם. (יב) והמן נדחף אל ביתו אבל וחפוי ראש - רוצה לומר , שנדחה משם אל ביתו מרוב הצער והבושת , והיה אבל מרוב הכעס , וכסה פניו כמנהג האיש המצטער מאד. (יג) אם מזרע היהודים מרדכי וגו' - רוצה לומר: אם היה שיהיה מרדכי מזרע היהודים - והרצון בזה שלא יהיה ממשפחת גרים - הנה כיון שהתחלת לנפול לפניו לא תוכל לו , כי נפול תפול לפניו. כי כן מצאנו במלחמות שהיו לישראל עם עמלק , שנצחו אותם נצוח נפלא (ראה שמ' יז , יג; ש"א יד , מח; ש"א טו , ז - ט; דה"א ד , מג). (יד) ויבהילו להביא את המן - רוצה לומר: וימהרו להביא את המן.