פרק ז
[א]
וַיָּבֹ֤א
הַמֶּ֙לֶךְ֙
וְהָמָ֔ן
לִשְׁתּ֖וֹת
עִם־אֶסְתֵּ֥ר
הַמַּלְכָּֽה:
[ב]
וַיֹּאמֶר֩
הַמֶּ֨לֶךְ
לְאֶסְתֵּ֜ר
גַּ֣ם
בַּיּ֤וֹם
הַשֵּׁנִי֙
בְּמִשְׁתֵּ֣ה
הַיַּ֔יִן
מַה־שְּׁאֵלָתֵ֛ךְ
אֶסְתֵּ֥ר
הַמַּלְכָּ֖ה
וְתִנָּ֣תֵֽן
לָ֑ךְ
וּמַה־בַּקָּשָׁתֵ֛ךְ
עַד־חֲצִ֥י
הַמַּלְכ֖וּת
וְתֵעָֽשׂ:
[ג]
וַתַּ֨עַן
אֶסְתֵּ֤ר
הַמַּלְכָּה֙
וַתֹּאמַ֔ר
אִם־מָצָ֨אתִי
חֵ֤ן
בְּעֵינֶ֙יךָ֙
הַמֶּ֔לֶךְ
וְאִם־עַל־הַמֶּ֖לֶךְ
ט֑וֹב
תִּנָּֽתֶן־לִ֤י
נַפְשִׁי֙
בִּשְׁאֵ֣לָתִ֔י
וְעַמִּ֖י
בְּבַקָּשָׁתִֽי:
[ד]
כִּ֤י
נִמְכַּ֙רְנוּ֙
אֲנִ֣י
וְעַמִּ֔י
לְהַשְׁמִ֖יד
לַהֲר֣וֹג
וּלְאַבֵּ֑ד
וְ֠אִלּוּ
לַעֲבָדִ֨ים
וְלִשְׁפָח֤וֹת
נִמְכַּ֙רְנוּ֙
הֶחֱרַ֔שְׁתִּי
כִּ֣י
אֵ֥ין
הַצָּ֛ר
שֹׁוֶ֖ה
בְּנֵ֥זֶק
הַמֶּֽלֶךְ:
ס
[ה]
וַיֹּ֙אמֶר֙
הַמֶּ֣לֶךְ
אֲחַשְׁוֵר֔וֹשׁ
וַיֹּ֖אמֶר
לְאֶסְתֵּ֣ר
הַמַּלְכָּ֑ה
מִ֣י
ה֥וּא
זֶה֙
וְאֵֽי־זֶ֣ה
ה֔וּא
אֲשֶׁר־מְלָא֥וֹ
לִבּ֖וֹ
לַעֲשׂ֥וֹת
כֵּֽן:
[ו]
וַתֹּ֣אמֶר
אֶסְתֵּ֔ר
אִ֚ישׁ
צַ֣ר
וְאוֹיֵ֔ב
הָמָ֥ן
הָרָ֖ע
הַזֶּ֑ה
וְהָמָ֣ן
נִבְעַ֔ת
מִלִּפְנֵ֥י
הַמֶּ֖לֶךְ
וְהַמַּלְכָּֽה:
[ז]
וְהַמֶּ֜לֶךְ
קָ֤ם
בַּחֲמָתוֹ֙
מִמִּשְׁתֵּ֣ה
הַיַּ֔יִן
אֶל־גִּנַּ֖ת
הַבִּיתָ֑ן
וְהָמָ֣ן
עָמַ֗ד
לְבַקֵּ֤שׁ
עַל־נַפְשׁוֹ֙
מֵאֶסְתֵּ֣ר
הַמַּלְכָּ֔ה
כִּ֣י
רָאָ֔ה
כִּֽי־כָלְתָ֥ה
אֵלָ֛יו
הָרָעָ֖ה
מֵאֵ֥ת
הַמֶּֽלֶךְ:
[ח]
וְהַמֶּ֡לֶךְ
שָׁב֩
מִגִּנַּ֨ת
הַבִּיתָ֜ן
אֶל־בֵּ֣ית׀
מִשְׁתֵּ֣ה
הַיַּ֗יִן
וְהָמָן֙
נֹפֵ֗ל
עַל־הַמִּטָּה֙
אֲשֶׁ֣ר
אֶסְתֵּ֣ר
עָלֶ֔יהָ
וַיֹּ֣אמֶר
הַמֶּ֔לֶךְ
הֲ֠גַם
לִכְבּ֧וֹשׁ
אֶת־הַמַּלְכָּ֛ה
עִמִּ֖י
בַּבָּ֑יִת
הַדָּבָ֗ר
יָצָא֙
מִפִּ֣י
הַמֶּ֔לֶךְ
וּפְנֵ֥י
הָמָ֖ן
חָפֽוּ:
ס
[ט]
וַיֹּ֣אמֶר
חַ֠רְבוֹנָה
אֶחָ֨ד
מִן־הַסָּרִיסִ֜ים
לִפְנֵ֣י
הַמֶּ֗לֶךְ
גַּ֣ם
הִנֵּה־הָעֵ֣ץ
אֲשֶׁר־עָשָׂ֪ה
הָמָ֟ן
לְֽמָרְדֳּכַ֞י
אֲשֶׁ֧ר
דִּבֶּר־ט֣וֹב
עַל־הַמֶּ֗לֶךְ
עֹמֵד֙
בְּבֵ֣ית
הָמָ֔ן
גָּבֹ֖הַּ
חֲמִשִּׁ֣ים
אַמָּ֑ה
וַיֹּ֥אמֶר
הַמֶּ֖לֶךְ
תְּלֻ֥הוּ
עָלָֽיו:
[י]
וַיִּתְלוּ֙
אֶת־הָמָ֔ן
עַל־הָעֵ֖ץ
אֲשֶׁר־הֵכִ֣ין
לְמָרְדֳּכָ֑י
וַחֲמַ֥ת
הַמֶּ֖לֶךְ
שָׁכָֽכָה:
פ
פרק ז
(ג-ד)
תנתן
לי
נפשי
-
אתה
אמרת
שתתן
לי
"עד
חצי
מלכות"
(ראה
לעיל
,
ב)
,
ואני
שואלת
ומבקשת
ממך
רק
נפשי
ונפשות
בני
עמי
אשר
יצאתי
מהם;
שהרי
נמכרנו
ונמסרנו
לטבח
,
להשמיד.
נמכרנו
-
על
אשר
אמר
המן
לשקול
עשרת
אלפים
ככר
כסף
אל
גנזי
המלך
(ראה
אס'
ג
,
ט).
ואילו
לעבדים
-
ואילו
היינו
מסורים
לעבדים
ולשפחות
,
ובלבד
שלא
נמות
,
הייתי
שותקת
,
אבל
על
ההריגה
מי
יוכל
לשתוק?!
כי
אין
הצר
שוה
-
הצר
והאויב
המבקש
ומרדף
להרגינו
אין
חושש
בנזק
אשר
רוצה
להזיק
את
המלך.
(ה)
מי
הוא
-
מה
שמו
של
זה
,
ואיפה
הוא.
(ו)
נבעת
-
נבהל
,
כמו
"ביעותי
אלוה
יערכוני"
(איוב
ו
,
ד).
(ז)
קם
בחמתו
-
קודם
שהשלים
אכילתו.
לבקש
רחמים
על
נפשו...
כי
כלתה
אליו
הרעה
מאת
המלך
-
על
אשר
קם
בחמתו
ממשתה
היין.
(ח)
והמן
נופל
-
לבקש
רחמים
והצלה
מאסתר.
הגם
-
לא
דיי
לך
שהרגזתני
והכעסתני
עד
עכשיו
,
כי
אף
באתה
בביתי
לכבוש?
'פורפנא'
בלעז
(חלל
כבוד).
חפו
-
בושה
וכלימה.
(ט)
גם
הנה
העץ
-
לא
זו
בלבד
עשה
לך
,
כי
אף
עץ
אחד
הכין
לתלות
עליו
מרדכי.
(י)
וחמת
המלך
-
אשר
"קם
בחמתו
ממשתה
היין"
(לעיל
,
ז).