מאגר הכתר אסתר פרק ז עם פירוש רלב"ג

פרק ז
(ד) כי אין הצר שוה בנזק המלך - רוצה לומר: כי אין הצר והמצוק שיקרה לעמי מפני היותם עבדים ושפחות שוה לי , כמה שהוא נזק המלך אם לא יגיעו לו עשרת אלפים ככר כסף על זה (ראה אס' ג , ט); אך המות לא אוכל לסבול בשום פנים לי ולעמי. (ה) ויאמר המלך אחשורוש ויאמר לאסתר המלכה - יתכן שאמר אחשורוש לאשר סביבו: מי הוא זה ואי זה הוא; וכאשר ראה שאין עונה אליו דבר , אז שאל זה לאסתר המלכה. (ו) והיא ענתה ואמרה , כי עשה זה איש צר ואויב , והוא המן הרע; רוצה לומר , כי לא עשה זה לתועלת המלך ולהסיר הנזק ממנו , אך בעבור שנאתו אותם. והמן נבעת - וחרד מצד המלך והמלכה. אמנם מצד המלך - במה שהשתדל לעשות כנגדו להשמיד עם אחד הוא מולך עליו , בעבור שנאתו אותם; כי כבר היה זה נזק רב למלך. (ח) והמן נופל על המטה אשר אסתר עליה - רוצה לומר , כי הוא בא אל המטה שהסבה בה אסתר; כי הסבתם היתה במטות. והיה כורע לדבר אליה במטה ההיא שהיא בו , ולזה היה דומה כאלו רצונו לכבוש אותה תחתיו. הדבר יצא מפי המלך ופני המן חפו - אחשוב שכסו פניו כדי שלא יראהו המלך , לשכך חמת המלך. וידמה שכן היה המנהג; כמו שפשט המנהג היום , שכאשר יכעס שר גדול על איש שהוא לפניו , יצוה שיסירוהו מלפניו. הלא תראה כי המלך קם בחמתו ממשתה היין (ראה לעיל , ז) להפרד מראיית המן לשכך חמתו. ומזה גם כן חוייב בראותם חמת המלך עליו , שיכסו פניו כדי שלא יראהו המלך.