מאגר הכתר אסתר פרק ז עם פירוש ראב"ע פירוש א

פרק ז
(ג) תנתן לי נפשי - הטעם: אין שאלתי כי אם נפשי; ומה נכבד טעם תנתן לי! (ד) כי נמכרנו - מבניין 'נפעל'; והטעם: אַחֵר מכרנו; והנה "והתמכרתם" (דב' כח , סח) - שהם ימכרו עצמם , "ואין קונה" (ראה שם). ואלו - כמו "ואלו חיה אלף שנים" (קה' ו , ו); והאל"ף נוסף. והטעם: כי נמכרנו להשמיד , ואילו נמכרנו להיותנו עבדים ושפחות הייתי מחרשת , כי אין הצרה הזאת הבאה עלינו (ע"פ בר' מב , כא) שוה בעינינו מאומה , אע"פ שאין למעלה ממנה אחר הריגה , כדי שלא יבוא המלך לידי נזק במחשבתו. והנה הצר - שם , כמו "צר ומצוק מצאוני" (תה' קיט , קמא). או פירוש הצר - שם התואר: כי אין האויב שוה שיבוא נזק למלך. ומלת נזק - בלשון ארמית: "לא להוי נזיק" (דנ' ו , ג). (ה) ויאמר המלך אחשורוש ויאמר - פעמַיִם , להורות שהמלך כעס מיד , ומרוב כעסו אמר במהירות: מי הוא זה פעמַיִם , כאומר בכעסו: מי זה , מי זה? אמור מהרה! (ו) תי"ו נבעת - שורש; והטעם: כמו 'נבהל' , מגזרת "והנה בעתה" (יר' ח , טו). (ז) כי כלתה - כמו "כי כלה היא" (ש"א כ , לג). (ח) והמן נופל - שהיה מתחנן ומשתחוה לרגליה; וכראותו כי שב המלך - נפל מרוב פחדו. ודרך הדרש ידועה (ראה מגילה טז , א). לכבוש את המלכה - כנוי לשכיבה , שתהיה תחת רשותו והנה יכריחנה; וכמוהו "וכבשוה" (בר' א , כח). וטעם עמי - שאני ראיתי זה. חפו - המשרתים; והטעם: כסו פניו. כי כן משפט מלכי פרס , שיכסו עבדי המלך פני מי שכעס עליו המלך , שלא יראנו עוד המלך; וזה דבר ידוע בספרי פרס. (ט) חרבונא (בנוסחנו: חרבונה) - יש אומרים (ראה אס"ר י , ט) כי אליהו ז"ל נדמה לַמלך כדמות סריס. (י) וטעם וחמת המלך שככה - שלא נחה חמתו עד תלות המן; מגזרת "והשיכותי מעלי" (במ' יז , כ); ואם הם שניים בניינים.