מאגר הכתר אסתר פרק ז עם פירוש ראב"ע פירוש ב

פרק ז
(א) ויבא המלך והמן - לבדם , ולא שר אחר. (ב) ויאמר. מה שאלתך - מה דבר תשאלי וינתן (בנוסחנו: ותנתן) לך? על כן הוא בלשון זכר (ראה אס' ה , ו). (ג) ותען: אין לי שאלה כי אם נפשי - להצילה , ובקשתי - עמי להצילו; כי נתן לה רשות לשאול שתים. (ד) כי נמכרנו - כמו "ימכור יי' את סיסרא" (שו' ד , ט). ואלו - כמו ואלו חיים נמכרנו , הזכרים לעבדים והנקבות לשפחות. אמר אחד מחכמי אפריקי , כי פירוש הצר - כמו 'צרה' , שהוא שם; כמו "צר ומצוק מצאוני" (תה' קיט , קמג). והטעם: אלו לעבדים נמכרנו ולא להריגה , הייתי מחרישה , כי זאת הצרה הייתי סובלת , כי לא היתה שוה בעיני שאביא נזק מחשבות וצער על המלך. ויש אומרים: כי הצר שמְכָרנו להריגה לא יחוש שיבא נזק למלך. או: שהצר לא יוכל להועיל למלך בבוא הנזק לו. ומלת נזק ידועה בארמית. (ה) ויאמר. הזכיר ויאמר פעמַיִם - שבכעסו אמר פעם אחרי פעם; כמו "ויאמר יצחק אל אברהם אביו" (בר' כב , ז). מי הוא זה ואי זה הוא - אם הוא במלכותי , ברשותי? מלאו לבו - דרך הִתולים , כי הטעם: חוסר לב. (ו) ותאמר. צר - בפרהסיא , ואויב - בסתר. נבעת - כמו "ובעתתו רוח רעה" (ש"א טז , יד); והטעם: הפחד שיבא פתאום. (ח) והמלך. יש אומרים , שמלאך דחפוֹ ונפל (ראה רש"י); ויש אומרים , כי נפל על פניו לפניה. והנכון , כי בראותו המלך ששב , נפל מרוב פחדו והיה מבקש רחמים מאסתר , בעבור היות הנשים רחמניות יותר מהזכרים. לכבוש - כמו "וכבשוה" (בר' א , כח). והטעם: כאילו היא ברשותו לעשות בה חפצו. חפו - כוסו. ככה מנהג המלכים: כאשר יכעסו על איש מהמשרתים , מכסים את פניו , שלא יפגעו עוד עיני המלך בעיניו. (ט) ויאמר - דברי יחיד (ראה אס"ר י , ט) , כי חרבונא (בנוסחנו: חרבונה) הוא אליהו ז"ל. ולפי דעתי שהטעם , שזה הסריס הוא הנזכר בתחלת הספר (אס' א , י) כי הוא מהשבעה הסריסים; ועשה טובה לישראל ובאה ישועה על ידו כאילו אליהו ז"ל , שהוא המבשר בבוא הישועה (ראה עירובין מג , ב). (י) ויתלו - הסריסים הנזכרים למעלה (ראה אס' ז , יד). וכ"ף שככה - עקר; ובאה כ"ף "והשכותי" (במ' יז , כ) דגושה , להתבלע הכפל.