פרק ט
[א]
וּבִשְׁנֵים֩
עָשָׂ֨ר
חֹ֜דֶשׁ
הוּא־חֹ֣דֶשׁ
אֲדָ֗ר
בִּשְׁלוֹשָׁ֨ה
עָשָׂ֥ר
יוֹם֙
בּ֔וֹ
אֲשֶׁ֨ר
הִגִּ֧יעַ
דְּבַר־הַמֶּ֛לֶךְ
וְדָת֖וֹ
לְהֵעָשׂ֑וֹת
בַּיּ֗וֹם
אֲשֶׁ֨ר
שִׂבְּר֜וּ
אֹיְבֵ֤י
הַיְּהוּדִים֙
לִשְׁל֣וֹט
בָּהֶ֔ם
וְנַהֲפ֣וֹךְ
ה֔וּא
אֲשֶׁ֨ר
יִשְׁלְט֧וּ
הַיְּהוּדִ֛ים
הֵ֖מָּה
בְּשֹׂנְאֵיהֶֽם:
[ב]
נִקְהֲל֨וּ
הַיְּהוּדִ֜ים
בְּעָרֵיהֶ֗ם
בְּכָל־מְדִינוֹת֙
הַמֶּ֣לֶךְ
אֲחַשְׁוֵר֔וֹשׁ
לִשְׁלֹ֣חַ
יָ֔ד
בִּמְבַקְשֵׁ֖י
רָעָתָ֑ם
וְאִישׁ֙
לֹא־עָמַ֣ד
לִפְנֵיהֶ֔ם
כִּֽי־נָפַ֥ל
פַּחְדָּ֖ם
עַל־כָּל־הָעַמִּֽים:
[ג]
וְכָל־שָׂרֵ֨י
הַמְּדִינ֜וֹת
וְהָאֲחַשְׁדַּרְפְּנִ֣ים
וְהַפַּח֗וֹת
וְעֹשֵׂ֤י
הַמְּלָאכָה֙
אֲשֶׁ֣ר
לַמֶּ֔לֶךְ
מְנַשְּׂאִ֖ים
אֶת־הַיְּהוּדִ֑ים
כִּֽי־נָפַ֥ל
פַּֽחַד־מָרְדֳּכַ֖י
עֲלֵיהֶֽם:
[ד]
כִּֽי־גָד֤וֹל
מָרְדֳּכַי֙
בְּבֵ֣ית
הַמֶּ֔לֶךְ
וְשָׁמְע֖וֹ
הוֹלֵ֣ךְ
בְּכָל־הַמְּדִינ֑וֹת
כִּֽי־הָאִ֥ישׁ
מָרְדֳּכַ֖י
הוֹלֵ֥ךְ
וְגָדֽוֹל:
[ה]
וַיַּכּ֤וּ
הַיְּהוּדִים֙
בְּכָל־אֹ֣יְבֵיהֶ֔ם
מַכַּת־חֶ֥רֶב
וְהֶ֖רֶג
וְאַבְדָ֑ן
וַיַּעֲשׂ֥וּ
בְשֹׂנְאֵיהֶ֖ם
כִּרְצוֹנָֽם:
[ו]
וּבְשׁוּשַׁ֣ן
הַבִּירָ֗ה
הָרְג֤וּ
הַיְּהוּדִים֙
וְאַבֵּ֔ד
חֲמֵ֥שׁ
מֵא֖וֹת
אִֽישׁ:
[ז]
וְאֵ֧ת
׀
פַּרְשַׁנְדָּ֛תָא
וְאֵ֥ת
׀
דַּֽלְפ֖וֹן
וְאֵ֥ת
׀
אַסְפָּֽתָא:
[ח]
וְאֵ֧ת
׀
פּוֹרָ֛תָא
וְאֵ֥ת
׀
אֲדַלְיָ֖א
וְאֵ֥ת
׀
אֲרִידָֽתָא:
[ט]
וְאֵ֤ת
׀
פַּרְמַ֙שְׁתָּא֙
וְאֵ֣ת
׀
אֲרִיסַ֔י
וְאֵ֥ת
׀
אֲרִדַ֖י
וְאֵ֥ת
׀
וַיְזָֽתָא:
[י]
עֲ֠שֶׂרֶת
בְּנֵ֨י
הָמָ֧ן
בֶּֽן־הַמְּדָ֛תָא
צֹרֵ֥ר
הַיְּהוּדִ֖ים
הָרָ֑גוּ
וּבַ֨בִּזָּ֔ה
לֹ֥א
שָׁלְח֖וּ
אֶת־יָדָֽם:
[יא]
בַּיּ֣וֹם
הַה֗וּא
בָּ֣א
מִסְפַּ֧ר
הַהֲרוּגִ֛ים
בְּשׁוּשַׁ֥ן
הַבִּירָ֖ה
לִפְנֵ֥י
הַמֶּֽלֶךְ:
[יב]
וַיֹּ֨אמֶר
הַמֶּ֜לֶךְ
לְאֶסְתֵּ֣ר
הַמַּלְכָּ֗ה
בְּשׁוּשַׁ֣ן
הַבִּירָ֡ה
הָרְגוּ֩
הַיְּהוּדִ֨ים
וְאַבֵּ֜ד
חֲמֵ֧שׁ
מֵא֣וֹת
אִ֗ישׁ
וְאֵת֙
עֲשֶׂ֣רֶת
בְּנֵֽי־הָמָ֔ן
בִּשְׁאָ֛ר
מְדִינ֥וֹת
הַמֶּ֖לֶךְ
מֶ֣ה
עָשׂ֑וּ
וּמַה־שְּׁאֵֽלָתֵךְ֙
וְיִנָּ֣תֵֽן
לָ֔ךְ
וּמַה־בַּקָּשָׁתֵ֥ךְ
ע֖וֹד
וְתֵעָֽשׂ:
[יג]
וַתֹּ֤אמֶר
אֶסְתֵּר֙
אִם־עַל־הַמֶּ֣לֶךְ
ט֔וֹב
יִנָּתֵ֣ן
גַּם־מָחָ֗ר
לַיְּהוּדִים֙
אֲשֶׁ֣ר
בְּשׁוּשָׁ֔ן
לַעֲשׂ֖וֹת
כְּדָ֣ת
הַיּ֑וֹם
וְאֵ֛ת
עֲשֶׂ֥רֶת
בְּנֵֽי־הָמָ֖ן
יִתְל֥וּ
עַל־הָעֵֽץ:
[יד]
וַיֹּ֤אמֶר
הַמֶּ֙לֶךְ֙
לְהֵעָשׂ֣וֹת
כֵּ֔ן
וַתִּנָּתֵ֥ן
דָּ֖ת
בְּשׁוּשָׁ֑ן
וְאֵ֛ת
עֲשֶׂ֥רֶת
בְּנֵֽי־הָמָ֖ן
תָּלֽוּ:
[טו]
וַיִּֽקָּהֲל֞וּ
הַיְּהוּדִ֣יים
הַיְּהוּדִ֣ים
אֲשֶׁר־בְּשׁוּשָׁ֗ן
גַּ֠ם
בְּי֣וֹם
אַרְבָּעָ֤ה
עָשָׂר֙
לְחֹ֣דֶשׁ
אֲדָ֔ר
וַיַּהַרְג֣וּ
בְשׁוּשָׁ֔ן
שְׁלֹ֥שׁ
מֵא֖וֹת
אִ֑ישׁ
וּבַ֨בִּזָּ֔ה
לֹ֥א
שָׁלְח֖וּ
אֶת־יָדָֽם:
[טז]
וּשְׁאָ֣ר
הַיְּהוּדִ֡ים
אֲשֶׁר֩
בִּמְדִינ֨וֹת
הַמֶּ֜לֶךְ
נִקְהֲל֣וּ׀
וְעָמֹ֣ד
עַל־נַפְשָׁ֗ם
וְנ֙וֹחַ֙
מֵאֹ֣יְבֵיהֶ֔ם
וְהָרוֹג֙
בְּשֹׂ֣נְאֵיהֶ֔ם
חֲמִשָּׁ֥ה
וְשִׁבְעִ֖ים
אָ֑לֶף
וּבַ֨בִּזָּ֔ה
לֹ֥א
שָׁלְח֖וּ
אֶת־יָדָֽם:
[יז]
בְּיוֹם־שְׁלוֹשָׁ֥ה
עָשָׂ֖ר
לְחֹ֣דֶשׁ
אֲדָ֑ר
וְנ֗וֹחַ
בְּאַרְבָּעָ֤ה
עָשָׂר֙
בּ֔וֹ
וְעָשֹׂ֣ה
אֹת֔וֹ
י֖וֹם
מִשְׁתֶּ֥ה
וְשִׂמְחָֽה:
[יח]
וְהַיְּהוּדִ֣יים
וְהַיְּהוּדִ֣ים
אֲשֶׁר־בְּשׁוּשָׁ֗ן
נִקְהֲלוּ֙
בִּשְׁלוֹשָׁ֤ה
עָשָׂר֙
בּ֔וֹ
וּבְאַרְבָּעָ֥ה
עָשָׂ֖ר
בּ֑וֹ
וְנ֗וֹחַ
בַּחֲמִשָּׁ֤ה
עָשָׂר֙
בּ֔וֹ
וְעָשֹׂ֣ה
אֹת֔וֹ
י֖וֹם
מִשְׁתֶּ֥ה
וְשִׂמְחָֽה:
[יט]
עַל־כֵּ֞ן
הַיְּהוּדִ֣ים
הַפְּרָוזִ֗ים
הַפְּרָזִ֗ים
הַיֹּשְׁבִים֘
בְּעָרֵ֣י
הַפְּרָזוֹת֒
עֹשִׂ֗ים
אֵ֠ת
י֣וֹם
אַרְבָּעָ֤ה
עָשָׂר֙
לְחֹ֣דֶשׁ
אֲדָ֔ר
שִׂמְחָ֥ה
וּמִשְׁתֶּ֖ה
וְי֣וֹם
ט֑וֹב
וּמִשְׁלֹ֥חַ
מָנ֖וֹת
אִ֥ישׁ
לְרֵעֵֽהוּ:
ס
[כ]
וַיִּכְתֹּ֣ב
מָרְדֳּכַ֔י
אֶת־הַדְּבָרִ֖ים
הָאֵ֑לֶּה
וַיִּשְׁלַ֨ח
סְפָרִ֜ים
אֶל־כָּל־הַיְּהוּדִ֗ים
אֲשֶׁר֙
בְּכָל־מְדִינוֹת֙
הַמֶּ֣לֶךְ
אֲחַשְׁוֵר֔וֹשׁ
הַקְּרוֹבִ֖ים
וְהָרְחוֹקִֽים:
[כא]
לְקַיֵּם֘
עֲלֵיהֶם֒
לִהְי֣וֹת
עֹשִׂ֗ים
אֵ֠ת
י֣וֹם
אַרְבָּעָ֤ה
עָשָׂר֙
לְחֹ֣דֶשׁ
אֲדָ֔ר
וְאֵ֛ת
יוֹם־חֲמִשָּׁ֥ה
עָשָׂ֖ר
בּ֑וֹ
בְּכָל־שָׁנָ֖ה
וְשָׁנָֽה:
[כב]
כַּיָּמִ֗ים
אֲשֶׁר־נָ֨חוּ
בָהֶ֤ם
הַיְּהוּדִים֙
מֵאֹ֣יְבֵיהֶ֔ם
וְהַחֹ֗דֶשׁ
אֲשֶׁר֩
נֶהְפַּ֨ךְ
לָהֶ֤ם
מִיָּגוֹן֙
לְשִׂמְחָ֔ה
וּמֵאֵ֖בֶל
לְי֣וֹם
ט֑וֹב
לַעֲשׂ֣וֹת
אוֹתָ֗ם
יְמֵי֙
מִשְׁתֶּ֣ה
וְשִׂמְחָ֔ה
וּמִשְׁלֹ֤חַ
מָנוֹת֙
אִ֣ישׁ
לְרֵעֵ֔הוּ
וּמַתָּנ֖וֹת
לָאֶבְיֹנִֽים:
[כג]
וְקִבֵּל֙
הַיְּהוּדִ֔ים
אֵ֥ת
אֲשֶׁר־הֵחֵ֖לּוּ
לַעֲשׂ֑וֹת
וְאֵ֛ת
אֲשֶׁר־כָּתַ֥ב
מָרְדֳּכַ֖י
אֲלֵיהֶֽם:
[כד]
כִּי֩
הָמָ֨ן
בֶּֽן־הַמְּדָ֜תָא
הָאֲגָגִ֗י
צֹרֵר֙
כָּל־הַיְּהוּדִ֔ים
חָשַׁ֥ב
עַל־הַיְּהוּדִ֖ים
לְאַבְּדָ֑ם
וְהִפִּ֥ל
פּוּר֙
ה֣וּא
הַגּוֹרָ֔ל
לְהֻמָּ֖ם
וּֽלְאַבְּדָֽם:
[כה]
וּבְבֹאָהּ֘
לִפְנֵ֣י
הַמֶּלֶךְ֒
אָמַ֣ר
עִם־הַסֵּ֔פֶר
יָשׁ֞וּב
מַחֲשַׁבְתּ֧וֹ
הָרָעָ֛ה
אֲשֶׁר־חָשַׁ֥ב
עַל־הַיְּהוּדִ֖ים
עַל־רֹאשׁ֑וֹ
וְתָל֥וּ
אֹת֛וֹ
וְאֶת־בָּנָ֖יו
עַל־הָעֵֽץ:
[כו]
עַל־כֵּ֡ן
קָרְאוּ֩
לַיָּמִ֨ים
הָאֵ֤לֶּה
פוּרִים֙
עַל־שֵׁ֣ם
הַפּ֔וּר
עַל־כֵּ֕ן
עַל־כָּל־דִּבְרֵ֖י
הָאִגֶּ֣רֶת
הַזֹּ֑את
וּמָֽה־רָא֣וּ
עַל־כָּ֔כָה
וּמָ֥ה
הִגִּ֖יעַ
אֲלֵיהֶֽם:
[כז]
קִיְּמ֣וּ
וְקִבְּלֻ֣
וְקִבְּל֣וּ
הַיְּהוּדִים֩
׀
עֲלֵיהֶ֨ם
׀
וְעַל־זַרְעָ֜ם
וְעַ֨ל
כָּל־הַנִּלְוִ֤ים
עֲלֵיהֶם֙
וְלֹ֣א
יַעֲב֔וֹר
לִהְי֣וֹת
עֹשִׂ֗ים
אֵ֣ת
שְׁנֵ֤י
הַיָּמִים֙
הָאֵ֔לֶּה
כִּכְתָבָ֖ם
וְכִזְמַנָּ֑ם
בְּכָל־שָׁנָ֖ה
וְשָׁנָֽה:
[כח]
וְהַיָּמִ֣ים
הָ֠אֵלֶּה
נִזְכָּרִ֨ים
וְנַעֲשִׂ֜ים
בְּכָל־דּ֣וֹר
וָד֗וֹר
מִשְׁפָּחָה֙
וּמִשְׁפָּחָ֔ה
מְדִינָ֥ה
וּמְדִינָ֖ה
וְעִ֣יר
וָעִ֑יר
וִימֵ֞י
הַפּוּרִ֣ים
הָאֵ֗לֶּה
לֹ֤א
יַֽעַבְרוּ֙
מִתּ֣וֹךְ
הַיְּהוּדִ֔ים
וְזִכְרָ֖ם
לֹא־יָס֥וּף
מִזַּרְעָֽם:
ס
[כט]
וַ֠תִּכְתֹּב
אֶסְתֵּ֨ר
הַמַּלְכָּ֧ה
בַת־אֲבִיחַ֛יִל
וּמָרְדֳּכַ֥י
הַיְּהוּדִ֖י
אֶת־כָּל־תֹּ֑קֶף
לְקַיֵּ֗ם
אֵ֣ת
אִגֶּ֧רֶת
הַפֻּרִ֛ים
הַזֹּ֖את
הַשֵּׁנִֽית:
[ל]
וַיִּשְׁלַ֨ח
סְפָרִ֜ים
אֶל־כָּל־הַיְּהוּדִ֗ים
אֶל־שֶׁ֨בַע
וְעֶשְׂרִ֤ים
וּמֵאָה֙
מְדִינָ֔ה
מַלְכ֖וּת
אֲחַשְׁוֵר֑וֹשׁ
דִּבְרֵ֥י
שָׁל֖וֹם
וֶאֱמֶֽת:
[לא]
לְקַיֵּ֡ם
אֶת־יְמֵי֩
הַפֻּרִ֨ים
הָאֵ֜לֶּה
בִּזְמַנֵּיהֶ֗ם
כַּאֲשֶׁר֩
קִיַּ֨ם
עֲלֵיהֶ֜ם
מָרְדֳּכַ֤י
הַיְּהוּדִי֙
וְאֶסְתֵּ֣ר
הַמַּלְכָּ֔ה
וְכַאֲשֶׁ֛ר
קִיְּמ֥וּ
עַל־נַפְשָׁ֖ם
וְעַל־זַרְעָ֑ם
דִּבְרֵ֥י
הַצּוֹמ֖וֹת
וְזַעֲקָתָֽם:
[לב]
וּמַאֲמַ֣ר
אֶסְתֵּ֔ר
קִיַּ֕ם
דִּבְרֵ֥י
הַפֻּרִ֖ים
הָאֵ֑לֶּה
וְנִכְתָּ֖ב
בַּסֵּֽפֶר:
ס
פרק ט
[א]
ובשנים
עשר
חדש
הוא חדש
אדר
בשלושה
עשר
יום
בו
אשר
הגיע
דבר המלך
ודתו
להעשות
ביום
אשר
שברו
איבי
היהודים
לשלוט
בהם
ונהפוך
הוא
אשר
ישלטו
היהודים
המה
בשנאיהם:
[ב]
נקהלו
היהודים
בעריהם
בכל מדינות
המלך
אחשורוש
לשלח
יד
במבקשי
רעתם
ואיש
לא עמד
לפניהם
כי נפל
פחדם
על כל העמים:
[ג]
וכל שרי
המדינות
והאחשדרפנים
והפחות
ועשי
המלאכה
אשר
למלך
מנשאים
את היהודים
כי נפל
פחד מרדכי
עליהם:
[ד]
כי גדול
מרדכי
בבית
המלך
ושמעו
הולך
בכל המדינות
כי האיש
מרדכי
הולך
וגדול:
[ה]
ויכו
היהודים
בכל איביהם
מכת חרב
והרג
ואבדן
ויעשו
בשנאיהם
כרצונם:
[ו]
ובשושן
הבירה
הרגו
היהודים
ואבד
חמש
מאות
איש:
[ז]
ואת
׀
פרשנדתא
ואת
׀
דלפון
ואת
׀
אספתא:
[ח]
ואת
׀
פורתא
ואת
׀
אדליא
ואת
׀
ארידתא:
[ט]
ואת
׀
פרמשתא
ואת
׀
אריסי
ואת
׀
ארדי
ואת
׀
ויזתא:
[י]
עשרת
בני
המן
בן המדתא
צרר
היהודים
הרגו
ובבזה
לא
שלחו
את ידם:
[יא]
ביום
ההוא
בא
מספר
ההרוגים
בשושן
הבירה
לפני
המלך:
[יב]
ויאמר
המלך
לאסתר
המלכה
בשושן
הבירה
הרגו
היהודים
ואבד
חמש
מאות
איש
ואת
עשרת
בני המן
בשאר
מדינות
המלך
מה
עשו
ומה שאלתך
וינתן
לך
ומה בקשתך
עוד
ותעש:
[יג]
ותאמר
אסתר
אם על המלך
טוב
ינתן
גם מחר
ליהודים
אשר
בשושן
לעשות
כדת
היום
ואת
עשרת
בני המן
יתלו
על העץ:
[יד]
ויאמר
המלך
להעשות
כן
ותנתן
דת
בשושן
ואת
עשרת
בני המן
תלו:
[טו]
ויקהלו
היהודיים
היהודים
אשר בשושן
גם
ביום
ארבעה
עשר
לחדש
אדר
ויהרגו
בשושן
שלש
מאות
איש
ובבזה
לא
שלחו
את ידם:
[טז]
ושאר
היהודים
אשר
במדינות
המלך
נקהלו׀
ועמד
על נפשם
ונוח
מאיביהם
והרוג
בשנאיהם
חמשה
ושבעים
אלף
ובבזה
לא
שלחו
את ידם:
[יז]
ביום שלושה
עשר
לחדש
אדר
ונוח
בארבעה
עשר
בו
ועשה
אתו
יום
משתה
ושמחה:
[יח]
והיהודיים
והיהודים
אשר בשושן
נקהלו
בשלושה
עשר
בו
ובארבעה
עשר
בו
ונוח
בחמשה
עשר
בו
ועשה
אתו
יום
משתה
ושמחה:
[יט]
על כן
היהודים
הפרוזים
הפרזים
הישבים
בערי
הפרזות
עשים
את
יום
ארבעה
עשר
לחדש
אדר
שמחה
ומשתה
ויום
טוב
ומשלח
מנות
איש
לרעהו:
ס
[כ]
ויכתב
מרדכי
את הדברים
האלה
וישלח
ספרים
אל כל היהודים
אשר
בכל מדינות
המלך
אחשורוש
הקרובים
והרחוקים:
[כא]
לקים
עליהם
להיות
עשים
את
יום
ארבעה
עשר
לחדש
אדר
ואת
יום חמשה
עשר
בו
בכל שנה
ושנה:
[כב]
כימים
אשר נחו
בהם
היהודים
מאיביהם
והחדש
אשר
נהפך
להם
מיגון
לשמחה
ומאבל
ליום
טוב
לעשות
אותם
ימי
משתה
ושמחה
ומשלח
מנות
איש
לרעהו
ומתנות
לאבינים:
[כג]
וקבל
היהודים
את
אשר החלו
לעשות
ואת
אשר כתב
מרדכי
אליהם:
[כד]
כי
המן
בן המדתא
האגגי
צרר
כל היהודים
חשב
על היהודים
לאבדם
והפל
פור
הוא
הגורל
להמם
ולאבדם:
[כה]
ובבאה
לפני
המלך
אמר
עם הספר
ישוב
מחשבתו
הרעה
אשר חשב
על היהודים
על ראשו
ותלו
אתו
ואת בניו
על העץ:
[כו]
על כן
קראו
לימים
האלה
פורים
על שם
הפור
על כן
על כל דברי
האגרת
הזאת
ומה ראו
על ככה
ומה
הגיע
אליהם:
[כז]
קימו
וקבל
וקבלו
היהודים
׀
עליהם
׀
ועל זרעם
ועל
כל הנלוים
עליהם
ולא
יעבור
להיות
עשים
את
שני
הימים
האלה
ככתבם
וכזמנם
בכל שנה
ושנה:
[כח]
והימים
האלה
נזכרים
ונעשים
בכל דור
ודור
משפחה
ומשפחה
מדינה
ומדינה
ועיר
ועיר
וימי
הפורים
האלה
לא
יעברו
מתוך
היהודים
וזכרם
לא יסוף
מזרעם:
ס
[כט]
ותכתב
אסתר
המלכה
בת אביחיל
ומרדכי
היהודי
את כל תקף
לקים
את
אגרת
הפרים
הזאת
השנית:
[ל]
וישלח
ספרים
אל כל היהודים
אל שבע
ועשרים
ומאה
מדינה
מלכות
אחשורוש
דברי
שלום
ואמת:
[לא]
לקים
את ימי
הפרים
האלה
בזמניהם
כאשר
קים
עליהם
מרדכי
היהודי
ואסתר
המלכה
וכאשר
קימו
על נפשם
ועל זרעם
דברי
הצומות
וזעקתם:
[לב]
ומאמר
אסתר
קים
דברי
הפרים
האלה
ונכתב
בספר:
ס