פרק א
[א]
בִּשְׁנַ֣ת
שָׁל֔וֹשׁ
לְמַלְכ֖וּת
יְהוֹיָקִ֣ים
מֶֽלֶךְ־יְהוּדָ֑ה
בָּ֣א
נְבוּכַדְנֶאצַּ֧ר
מֶלֶךְ־בָּבֶ֛ל
יְרוּשָׁלִַ֖ם
וַיָּ֥צַר
עָלֶֽיהָ:
[ב]
וַיִּתֵּן֩
אֲדנָ֨י
בְּיָד֜וֹ
אֶת־יְהוֹיָקִ֣ים
מֶלֶךְ־יְהוּדָ֗ה
וּמִקְצָת֙
כְּלֵ֣י
בֵית־הָאֱלֹהִ֔ים
וַיְבִיאֵ֥ם
אֶֽרֶץ־שִׁנְעָ֖ר
בֵּ֣ית
אֱלֹהָ֑יו
וְאֶת־הַכֵּלִ֣ים
הֵבִ֔יא
בֵּ֖ית
אוֹצַ֥ר
אֱלֹהָֽיו:
[ג]
וַיֹּ֣אמֶר
הַמֶּ֔לֶךְ
לְאַשְׁפְּנַ֖ז
רַ֣ב
סָרִיסָ֑יו
לְהָבִ֞יא
מִבְּנֵ֧י
יִשְׂרָאֵ֛ל
וּמִזֶּ֥רַע
הַמְּלוּכָ֖ה
וּמִן־הַֽפַּרְתְּמִֽים:
[ד]
יְלָדִ֣ים
אֲשֶׁ֣ר
אֵֽין־בָּהֶ֣ם
כָּל־מאוּם֩
מוּם֩
וְטוֹבֵ֨י
מַרְאֶ֜ה
וּמַשְׂכִּלִ֣ים
בְּכָל־חָכְמָ֗ה
וְיֹ֤דְעֵי
דַ֙עַת֙
וּמְבִינֵ֣י
מַדָּ֔ע
וַֽאֲשֶׁר֙
כֹּ֣חַ
בָּהֶ֔ם
לַעֲמֹ֖ד
בְּהֵיכַ֣ל
הַמֶּ֑לֶךְ
וּֽלְלַמְּדָ֥ם
סֵ֖פֶר
וּלְשׁ֥וֹן
כַּשְׂדִּֽים:
[ה]
וַיְמַן֩
לָהֶ֨ם
הַמֶּ֜לֶךְ
דְּבַר־י֣וֹם
בְּיוֹמ֗וֹ
מִפַּת־בַּ֤ג
הַמֶּ֙לֶךְ֙
וּמִיֵּ֣ין
מִשְׁתָּ֔יו
וּֽלְגַדְּלָ֖ם
שָׁנִ֣ים
שָׁל֑וֹשׁ
וּמִ֨קְצָתָ֔ם
יַעַמְד֖וּ
לִפְנֵ֥י
הַמֶּֽלֶךְ:
[ו]
וַיְהִ֥י
בָהֶ֖ם
מִבְּנֵ֣י
יְהוּדָ֑ה
דָּנִיֵּ֣אל
חֲנַנְיָ֔ה
מִישָׁאֵ֖ל
וַעֲזַרְיָֽה:
[ז]
וַיָּ֧שֶׂם
לָהֶ֛ם
שַׂ֥ר
הַסָּרִיסִ֖ים
שֵׁמ֑וֹת
וַיָּ֨שֶׂם
לְדָֽנִיֵּ֜אל
בֵּ֣לְטְשַׁאצַּ֗ר
וְלַֽחֲנַנְיָה֙
שַׁדְרַ֔ךְ
וּלְמִישָׁאֵ֣ל
מֵישַׁ֔ךְ
וְלַעֲזַרְיָ֖ה
עֲבֵ֥ד
נְגֽוֹ:
[ח]
וַיָּ֤שֶׂם
דָּנִיֵּאל֙
עַל־לִבּ֔וֹ
אֲשֶׁ֧ר
לֹֽא־יִתְגָּאַ֛ל
בְּפַת־בַּ֥ג
הַמֶּ֖לֶךְ
וּבְיֵ֣ין
מִשְׁתָּ֑יו
וַיְבַקֵּשׁ֙
מִשַּׂ֣ר
הַסָּרִיסִ֔ים
אֲשֶׁ֖ר
לֹ֥א
יִתְגָּאָֽל:
[ט]
וַיִּתֵּ֤ן
הָֽאֱלֹהִים֙
אֶת־דָּ֣נִיֵּ֔אל
לְחֶ֖סֶד
וּֽלְרַחֲמִ֑ים
לִפְנֵ֖י
שַׂ֥ר
הַסָּרִיסִֽים:
[י]
וַיֹּ֜אמֶר
שַׂ֤ר
הַסָּרִיסִים֙
לְדָ֣נִיֵּ֔אל
יָרֵ֤א
אֲנִי֙
אֶת־אֲדֹנִ֣י
הַמֶּ֔לֶךְ
אֲשֶׁ֣ר
מִנָּ֔ה
אֶת־מַאֲכַלְכֶ֖ם
וְאֶת־מִשְׁתֵּיכֶ֑ם
אֲשֶׁ֡ר
לָמָּה֩
יִרְאֶ֨ה
אֶת־פְּנֵיכֶ֜ם
זֹֽעֲפִ֗ים
מִן־הַיְלָדִים֙
אֲשֶׁ֣ר
כְּגִֽילְכֶ֔ם
וְחִיַּבְתֶּ֥ם
אֶת־רֹאשִׁ֖י
לַמֶּֽלֶךְ:
[יא]
וַיֹּ֥אמֶר
דָּנִיֵּ֖אל
אֶל־הַמֶּלְצַ֑ר
אֲשֶׁ֤ר
מִנָּה֙
שַׂ֣ר
הַסָּֽרִיסִ֔ים
עַל־דָּנִיֵּ֣אל
חֲנַנְיָ֔ה
מִישָׁאֵ֖ל
וַעֲזַרְיָֽה:
[יב]
נַס־נָ֥א
אֶת־עֲבָדֶ֖יךָ
יָמִ֣ים
עֲשָׂרָ֑ה
וְיִתְּנוּ־לָ֜נוּ
מִן־הַזֵּרֹעִ֛ים
וְנֹאכְלָ֖ה
וּמַ֥יִם
וְנִשְׁתֶּֽה:
[יג]
וְיֵרָא֤וּ
לְפָנֶ֙יךָ֙
מַרְאֵ֔ינוּ
וּמַרְאֵה֙
הַיְלָדִ֔ים
הָאֹ֣כְלִ֔ים
אֵ֖ת
פַּת־בַּ֣ג
הַמֶּ֑לֶךְ
וְכַאֲשֶׁ֣ר
תִּרְאֵ֔ה
עֲשֵׂ֖ה
עִם־עֲבָדֶֽיךָ:
[יד]
וַיִּשְׁמַ֥ע
לָהֶ֖ם
לַדָּבָ֣ר
הַזֶּ֑ה
וַיְנַסֵּ֖ם
יָמִ֥ים
עֲשָׂרָֽה:
[טו]
וּמִקְצָת֙
יָמִ֣ים
עֲשָׂרָ֔ה
נִרְאָ֤ה
מַרְאֵיהֶם֙
ט֔וֹב
וּבְרִיאֵ֖י
בָּשָׂ֑ר
מִ֨ן־כָּל־הַיְלָדִ֔ים
הָאֹ֣כְלִ֔ים
אֵ֖ת
פַּת־בַּ֥ג
הַמֶּֽלֶךְ:
[טז]
וַיְהִ֣י
הַמֶּלְצַ֗ר
נֹשֵׂא֙
אֶת־פַּת־בָּגָ֔ם
וְיֵ֖ין
מִשְׁתֵּיהֶ֑ם
וְנֹתֵ֥ן
לָהֶ֖ם
זֵרְעֹנִֽים:
[יז]
וְהַיְלָדִ֤ים
הָאֵ֙לֶּה֙
אַרְבַּעְתָּ֔ם
נָתַ֨ן
לָהֶ֧ם
הָאֱלֹהִ֛ים
מַדָּ֥ע
וְהַשְׂכֵּ֖ל
בְּכָל־סֵ֣פֶר
וְחָכְמָ֑ה
וְדָנִיֵּ֣אל
הֵבִ֔ין
בְּכָל־חָז֖וֹן
וַחֲלֹמֽוֹת:
[יח]
וּלְמִקְצָת֙
הַיָּמִ֔ים
אֲשֶׁר־אָמַ֥ר
הַמֶּ֖לֶךְ
לַהֲבִיאָ֑ם
וַיְבִיאֵם֙
שַׂ֣ר
הַסָּרִיסִ֔ים
לִפְנֵ֖י
נְבֻכַדְנֶצַּֽר:
[יט]
וַיְדַבֵּ֣ר
אִתָּם֘
הַמֶּלֶךְ֒
וְלֹ֤א
נִמְצָא֙
מִכֻּלָּ֔ם
כְּדָנִיֵּ֣אל
חֲנַנְיָ֔ה
מִישָׁאֵ֖ל
וַעֲזַרְיָ֑ה
וַיַּעַמְד֖וּ
לִפְנֵ֥י
הַמֶּֽלֶךְ:
[כ]
וְכֹ֗ל
דְּבַר֙
חָכְמַ֣ת
בִּינָ֔ה
אֲשֶׁר־בִּקֵּ֥שׁ
מֵהֶ֖ם
הַמֶּ֑לֶךְ
וַֽיִּמְצָאֵ֞ם
עֶ֣שֶׂר
יָד֗וֹת
עַ֤ל
כָּל־הַֽחַרְטֻמִּים֙
הָֽאַשָּׁפִ֔ים
אֲשֶׁ֖ר
בְּכָל־מַלְכוּתֽוֹ:
[כא]
וַֽיְהִי֙
דָּֽנִיֵּ֔אל
עַד־שְׁנַ֥ת
אַחַ֖ת
לְכ֥וֹרֶשׁ
הַמֶּֽלֶךְ:
ס
פרק א
(א)
בשנת
שלש
למלכות
יהויקים
מלך
יהודה
בא
נבוכדנצר
(בנוסחנו:
נבוכדנאצר)
מלך
בבל
-
והלא
בשנת
שלוש
למלכות
יהויקים
עדיין
נבוכדנצר
לא
היה
מלך
,
שנאמר
בירמיהו
"בשנה
הרביעית
ליהויקים...
היא
השנה
הראשונית
לנבוכדנצר
מלך
בבל"
(כה
,
א)
,
אלמא
בשנת
ארבע
ליהויקים
מלך;
והאיך
אומר
כאן
בשנת
שלש
למלכות
יהויקים?
אלא
,
לא
תוכל
לפרש
אלא
'בשנת
שלש
למרדו'.
שבשנת
ארבע
ליהויקים
מלך
,
כמו
שאמרנו
,
ובשנה
הראשונה
שמלך
כיבש
נינוה
,
ובשנה
שנייה
כיבש
יהויקים
,
כדאמרינן
במגילה
(יא
,
ב);
והיא
שנת
חמישית
ליהויקים.
"ויהי
לו
יהויקים
עבד
שלש
שנים"
(מ"ב
כד
,
א)
-
שנה
ששית
ליהויקים
ושביעית
ושמינית
,
ומרד
בו
שנה
תשיעית
ועשירית
ואחת
עשרה.
ובשנת
אחת
עשרה
שנה
,
שהיא
שנת
שלש
למרדו
,
בא
נבוכדנצר
מלך
בבל
בירושלים
,
ונמסר
יהויקים
בידו
והרגו
,
ונתקיים
בו
"קבורת
חמור
יקבר
סחוב
והשלך
מהלאה
לשער
ירושלם
(יר'
כב
,
יט);
והמליך
יהויכין
בנו
תחתיו
,
ולתשובת
השנה
שלח
מבבל
והגלהו
והמליך
על
ירושלם
צדקיהו
אחי
יהויקים
,
ומלך
אחת
עשרה
שנה
(ראה
דה"ב
לו
,
י
-
יא)
,
ובשנת
אחת
עשרה
למלכותו
היו
חורבות
ירושלם
ונשרף
בית
אלהינו
(ראה
מ"ב
כה
,
ב
ואי').
(ב)
ומקצת
כלי
בית
האלהים
-
לפי
שנותרו
המשכן
והאהל
וכל
כליו
שגנזם
יאשיהו
(ראה
יומא
נב
,
ב)
ולא
גלו
לבבל.
בית
אלהיו
-
בית
עבודה
זרה
שלו.
והכלים
הכניס
לאוצר
עבודה
זרה.
(ד)
ואשר
כח
בהם
-
שיוכלו
לכבוש
את
יצרם
מכל
צרכיהם
(ראה
סנה'
צג
,
ב)
,
והיו
ראויים
והגונים
לעמוד
לפני
המלך.
(ה)
מפת
בג
-
כמו
"ונתתיך
לבג
לגוים"
(יח'
כה
,
ז)
,
ופיתרונו:
למאכל;
כך
פירש
רד"ק
ז"ל.
ומקצתם
-
של
אלו
שלש
שנים;
כמו
"ויהי
מקץ
שנתים
ימים"
(בר'
מא
,
א).
(ז)
וישם
לדניאל
בלטשאצר
-
שינה
שמותם
שיהיו
נקראים
בשמות
(עבודה
זרה).
(ח)
אשר
לא
יתגאל
-
שלא
יטנף
עצמו
במאכל
ובמשתה
הגוים.
(י)
אשר
כגילכם
-
אשר
כיוצא
בכם
בקומתכם
ודמותכם;
כמו
'אחיו
של
ראש
ובן
גילו
של
ראש'
(ראה
מגילה
יא
,
א).
(יב)
נס
-
כמו
'נַסֵה'
,
והוא
בפלס
"צו"
(וי'
ו
,
ב).
מן
הזרועים
-
כגון
פולים
ואפונים
שרויים
במים.
(יג)
פת
בג
-
פת
מאכלם.
(יט)
ולא
נמצא
מכולם
-
ולא
נמצא
מכל
הילדים
שלקח
,
אחד
חכם
כאלו
ארבעה;
שלא
לבד
אלו
לקח
אלא
הרבה
היו.
אבל
אלו
ארבעה
חכמו
על
כולם.
(כ)
האשפים
-
חוזים
בכוכבים.
(כא)
ויהי
דניאל
-
בחצר
מלכי
בבל
עד
שנה
אחת
לכורש
-
והוא
כורש
הגדול
בן
אחשורוש
,
שבנה
הבית.