פרק א
[א]
בִּשְׁנַ֣ת
שָׁל֔וֹשׁ
לְמַלְכ֖וּת
יְהוֹיָקִ֣ים
מֶֽלֶךְ־יְהוּדָ֑ה
בָּ֣א
נְבוּכַדְנֶאצַּ֧ר
מֶלֶךְ־בָּבֶ֛ל
יְרוּשָׁלִַ֖ם
וַיָּ֥צַר
עָלֶֽיהָ:
[ב]
וַיִּתֵּן֩
אֲדנָ֨י
בְּיָד֜וֹ
אֶת־יְהוֹיָקִ֣ים
מֶלֶךְ־יְהוּדָ֗ה
וּמִקְצָת֙
כְּלֵ֣י
בֵית־הָאֱלֹהִ֔ים
וַיְבִיאֵ֥ם
אֶֽרֶץ־שִׁנְעָ֖ר
בֵּ֣ית
אֱלֹהָ֑יו
וְאֶת־הַכֵּלִ֣ים
הֵבִ֔יא
בֵּ֖ית
אוֹצַ֥ר
אֱלֹהָֽיו:
[ג]
וַיֹּ֣אמֶר
הַמֶּ֔לֶךְ
לְאַשְׁפְּנַ֖ז
רַ֣ב
סָרִיסָ֑יו
לְהָבִ֞יא
מִבְּנֵ֧י
יִשְׂרָאֵ֛ל
וּמִזֶּ֥רַע
הַמְּלוּכָ֖ה
וּמִן־הַֽפַּרְתְּמִֽים:
[ד]
יְלָדִ֣ים
אֲשֶׁ֣ר
אֵֽין־בָּהֶ֣ם
כָּל־מאוּם֩
מוּם֩
וְטוֹבֵ֨י
מַרְאֶ֜ה
וּמַשְׂכִּלִ֣ים
בְּכָל־חָכְמָ֗ה
וְיֹ֤דְעֵי
דַ֙עַת֙
וּמְבִינֵ֣י
מַדָּ֔ע
וַֽאֲשֶׁר֙
כֹּ֣חַ
בָּהֶ֔ם
לַעֲמֹ֖ד
בְּהֵיכַ֣ל
הַמֶּ֑לֶךְ
וּֽלְלַמְּדָ֥ם
סֵ֖פֶר
וּלְשׁ֥וֹן
כַּשְׂדִּֽים:
[ה]
וַיְמַן֩
לָהֶ֨ם
הַמֶּ֜לֶךְ
דְּבַר־י֣וֹם
בְּיוֹמ֗וֹ
מִפַּת־בַּ֤ג
הַמֶּ֙לֶךְ֙
וּמִיֵּ֣ין
מִשְׁתָּ֔יו
וּֽלְגַדְּלָ֖ם
שָׁנִ֣ים
שָׁל֑וֹשׁ
וּמִ֨קְצָתָ֔ם
יַעַמְד֖וּ
לִפְנֵ֥י
הַמֶּֽלֶךְ:
[ו]
וַיְהִ֥י
בָהֶ֖ם
מִבְּנֵ֣י
יְהוּדָ֑ה
דָּנִיֵּ֣אל
חֲנַנְיָ֔ה
מִישָׁאֵ֖ל
וַעֲזַרְיָֽה:
[ז]
וַיָּ֧שֶׂם
לָהֶ֛ם
שַׂ֥ר
הַסָּרִיסִ֖ים
שֵׁמ֑וֹת
וַיָּ֨שֶׂם
לְדָֽנִיֵּ֜אל
בֵּ֣לְטְשַׁאצַּ֗ר
וְלַֽחֲנַנְיָה֙
שַׁדְרַ֔ךְ
וּלְמִישָׁאֵ֣ל
מֵישַׁ֔ךְ
וְלַעֲזַרְיָ֖ה
עֲבֵ֥ד
נְגֽוֹ:
[ח]
וַיָּ֤שֶׂם
דָּנִיֵּאל֙
עַל־לִבּ֔וֹ
אֲשֶׁ֧ר
לֹֽא־יִתְגָּאַ֛ל
בְּפַת־בַּ֥ג
הַמֶּ֖לֶךְ
וּבְיֵ֣ין
מִשְׁתָּ֑יו
וַיְבַקֵּשׁ֙
מִשַּׂ֣ר
הַסָּרִיסִ֔ים
אֲשֶׁ֖ר
לֹ֥א
יִתְגָּאָֽל:
[ט]
וַיִּתֵּ֤ן
הָֽאֱלֹהִים֙
אֶת־דָּ֣נִיֵּ֔אל
לְחֶ֖סֶד
וּֽלְרַחֲמִ֑ים
לִפְנֵ֖י
שַׂ֥ר
הַסָּרִיסִֽים:
[י]
וַיֹּ֜אמֶר
שַׂ֤ר
הַסָּרִיסִים֙
לְדָ֣נִיֵּ֔אל
יָרֵ֤א
אֲנִי֙
אֶת־אֲדֹנִ֣י
הַמֶּ֔לֶךְ
אֲשֶׁ֣ר
מִנָּ֔ה
אֶת־מַאֲכַלְכֶ֖ם
וְאֶת־מִשְׁתֵּיכֶ֑ם
אֲשֶׁ֡ר
לָמָּה֩
יִרְאֶ֨ה
אֶת־פְּנֵיכֶ֜ם
זֹֽעֲפִ֗ים
מִן־הַיְלָדִים֙
אֲשֶׁ֣ר
כְּגִֽילְכֶ֔ם
וְחִיַּבְתֶּ֥ם
אֶת־רֹאשִׁ֖י
לַמֶּֽלֶךְ:
[יא]
וַיֹּ֥אמֶר
דָּנִיֵּ֖אל
אֶל־הַמֶּלְצַ֑ר
אֲשֶׁ֤ר
מִנָּה֙
שַׂ֣ר
הַסָּֽרִיסִ֔ים
עַל־דָּנִיֵּ֣אל
חֲנַנְיָ֔ה
מִישָׁאֵ֖ל
וַעֲזַרְיָֽה:
[יב]
נַס־נָ֥א
אֶת־עֲבָדֶ֖יךָ
יָמִ֣ים
עֲשָׂרָ֑ה
וְיִתְּנוּ־לָ֜נוּ
מִן־הַזֵּרֹעִ֛ים
וְנֹאכְלָ֖ה
וּמַ֥יִם
וְנִשְׁתֶּֽה:
[יג]
וְיֵרָא֤וּ
לְפָנֶ֙יךָ֙
מַרְאֵ֔ינוּ
וּמַרְאֵה֙
הַיְלָדִ֔ים
הָאֹ֣כְלִ֔ים
אֵ֖ת
פַּת־בַּ֣ג
הַמֶּ֑לֶךְ
וְכַאֲשֶׁ֣ר
תִּרְאֵ֔ה
עֲשֵׂ֖ה
עִם־עֲבָדֶֽיךָ:
[יד]
וַיִּשְׁמַ֥ע
לָהֶ֖ם
לַדָּבָ֣ר
הַזֶּ֑ה
וַיְנַסֵּ֖ם
יָמִ֥ים
עֲשָׂרָֽה:
[טו]
וּמִקְצָת֙
יָמִ֣ים
עֲשָׂרָ֔ה
נִרְאָ֤ה
מַרְאֵיהֶם֙
ט֔וֹב
וּבְרִיאֵ֖י
בָּשָׂ֑ר
מִ֨ן־כָּל־הַיְלָדִ֔ים
הָאֹ֣כְלִ֔ים
אֵ֖ת
פַּת־בַּ֥ג
הַמֶּֽלֶךְ:
[טז]
וַיְהִ֣י
הַמֶּלְצַ֗ר
נֹשֵׂא֙
אֶת־פַּת־בָּגָ֔ם
וְיֵ֖ין
מִשְׁתֵּיהֶ֑ם
וְנֹתֵ֥ן
לָהֶ֖ם
זֵרְעֹנִֽים:
[יז]
וְהַיְלָדִ֤ים
הָאֵ֙לֶּה֙
אַרְבַּעְתָּ֔ם
נָתַ֨ן
לָהֶ֧ם
הָאֱלֹהִ֛ים
מַדָּ֥ע
וְהַשְׂכֵּ֖ל
בְּכָל־סֵ֣פֶר
וְחָכְמָ֑ה
וְדָנִיֵּ֣אל
הֵבִ֔ין
בְּכָל־חָז֖וֹן
וַחֲלֹמֽוֹת:
[יח]
וּלְמִקְצָת֙
הַיָּמִ֔ים
אֲשֶׁר־אָמַ֥ר
הַמֶּ֖לֶךְ
לַהֲבִיאָ֑ם
וַיְבִיאֵם֙
שַׂ֣ר
הַסָּרִיסִ֔ים
לִפְנֵ֖י
נְבֻכַדְנֶצַּֽר:
[יט]
וַיְדַבֵּ֣ר
אִתָּם֘
הַמֶּלֶךְ֒
וְלֹ֤א
נִמְצָא֙
מִכֻּלָּ֔ם
כְּדָנִיֵּ֣אל
חֲנַנְיָ֔ה
מִישָׁאֵ֖ל
וַעֲזַרְיָ֑ה
וַיַּעַמְד֖וּ
לִפְנֵ֥י
הַמֶּֽלֶךְ:
[כ]
וְכֹ֗ל
דְּבַר֙
חָכְמַ֣ת
בִּינָ֔ה
אֲשֶׁר־בִּקֵּ֥שׁ
מֵהֶ֖ם
הַמֶּ֑לֶךְ
וַֽיִּמְצָאֵ֞ם
עֶ֣שֶׂר
יָד֗וֹת
עַ֤ל
כָּל־הַֽחַרְטֻמִּים֙
הָֽאַשָּׁפִ֔ים
אֲשֶׁ֖ר
בְּכָל־מַלְכוּתֽוֹ:
[כא]
וַֽיְהִי֙
דָּֽנִיֵּ֔אל
עַד־שְׁנַ֥ת
אַחַ֖ת
לְכ֥וֹרֶשׁ
הַמֶּֽלֶךְ:
ס
פרק א
(א)
בשנת
שלוש
למלכות
יהויקים
-
וכי
אפשר
לומר
כן
,
והלא
הוא
מלך
בשנת
ארבע
ליהויקים
,
שנאמר
"בשנה
הרביעית
ליהויקים
בן
יאשיהו
מלך
יהודה
היא
השנה
הראשונה
לנבוכדנאצר"
(יר'
כה
,
א)
,
ומה
תלמוד
לומר
בשנת
שלש?
בשנת
שלש
למרדו
,
שנאמר
"ויהי
לו
יהויקים
עבד
שלש
שנים
וישב
וימרד
בו"
(מ"ב
כד
,
א)
שלש
שנים
,
ובשנת
שלש
עלה
עליו.
והיא
שנת
שמונה
לנבוכדנצר
,
דאמר
מר:
שנה
ראשונה
כבש
ננוה
,
שניה
-
עלה
וכבש
יהויקים
,
ושלש
שנים
עבדוֹ
ושלש
שנים
מרד
בו
,
והיא
היתה
שנת
אחת
עשרה
למלכות
יהויקים
-
חמש
שנים
קודם
שכבשו
ושלש
שעבדו
ושלשה
שמרד
בו
,
ואז
מת
יהויקים
תחת
ידו
והמליך
נבוכדנצר
תחתיו
יהויכין
בנו.
(ב)
ומקצת
כלי
בית
האלהים
לקח
-
ומקצתם
נשארו
,
כמו
שנאמר
"כה
אמר
יי'
צבאות
אל
העמודים
ועל
הים
ועל
המכונות
ועל
יתר
הכלים
הנותרים
בעיר
הזאת"
(יר'
כז
,
יט).
ויביאם
ארץ
שנער
בית
אלהיו
-
לקלס
לעבודת
כוכבים
שלו
הביא
שם
את
השביה
כולה
,
אף
את
האנשים
,
ואת
הכלים
הביא
בית
האוצר.
(ג)
הפרתמים
-
דוכסים.
(ד)
ואשר
כח
בהם
-
פירשו
רבותינו
זכרונם
לברכה
,
שיהיו
אונסין
עצמן
מן
השחוק
ומן
השיחה
ומן
השינה
מפני
אימת
מלכות
,
ושמעמידים
עצמן
כשנצרכים
לנקביהם.
וללמדם
ספר
-
מוסב
על
אשר
כח
בהם.
(ה)
וימן
-
לשון
'הזמנה'.
מפת
בג
-
הוא
שם
מאכל
המלך
בלשון
כשדים.
ויש
פותרים
פת
בג
-
לחם
,
ואין
נראה
כן
,
שהרי
כתיב
"ויהי
המלצר
נושא
את
פת
בגם...
ונותן
להם
זרעונים"
(להלן
,
טז)
,
ואין
זרעונים
חליפי
לחם
אלא
חליפי
תבשיל.
(ז)
בלטשאצר
-
על
שם
עבודת
כוכבים
של
בבל
שקרויה
בל
,
שנאמר
"די
שמיה
בלטשאצר
כשום
אלהי"
(דנ'
ד
,
ה)
-
בלטשאצר
-
שם
לשון
חכמה
בלשון
ארמי.
(ח)
יתגאל
-
לשון
לכלוך.
(ט)
שר
הסריסים
-
שהיה
שר
על
משרתי
המלך.
(י)
אשר
מנה
-
אשר
הזמין
וסיפק.
כגילכם
-
דוגמתכם
,
ולשון
משנה
הוא:
'בן
גילו'.
וחיבתם
את
ראשי
למלך
-
תגרמו
לי
להתחייב
להתיז
ראשי.
(יא)
המלצר
-
הסודר
את
המנות
ואת
הקערות
שקורין
'מאישטריב
אלה'.
(יב)
נס
-
לשון
'נסיון'.
מן
הזרועים
-
מין
קטניות
,
תחת
"פת
בג"
(לעיל
,
ח).
(יג)
וכאשר
תראה
-
לפי
מה
שתראה
עשה.
(טז)
נושא
את
פת
בגם
-
נוטלו
לעצמו.
(יח)
אשר
אמר
המלך
להביאם
-
שיבאו
לפניו.
(כ)
החרטומים
-
אלו
ששואלים
בטימי
מתים
,
בעצמות
מתים
,
כמה
דאת
אמר:
שחיק
עצמות
,
שחיק
טמיא.
האשפים
-
אלו
שדוחקים
במזל;
כך
מפורש
בתנחומא.
(כא)
ויהי
דניאל
בגדולה
בבבל
עד
שנת
אחת
לכורש
המלך.
לדברי
האומר
"התך"
(אס'
ד
,
ו)
זה
דניאל
,
ולמה
נקרא
שמו
'התך'
-
שחתכוהו
מגדולתו
,
צריכין
אנו
לומר
שזהו
כורש
הראשון
שלפני
אחשורוש;
ולדברי
האומר
שכל
דברי
מלכות
נחתכין
על
פיו
,
נאמר
כורש
זה
הוא
דריוש
השני
אחר
אחשורוש
,
ובימי
דריוש
המדי
שהשליכו
לגוב
אריות
לא
ירד
מגדולתו
,
שנאמר
"ודניאל
דנא
הצלח
במלכות
דריוש
ובמלכות
כורש
פרסאה"
(דנ'
ו
,
כט)
,
למדנו
שבימי
כורש
הראשון
היה
בגדולה.