מאגר הכתר דניאל פרק א עם פירוש רש"י

פרק א
[א] בִּשְׁנַ֣ת שָׁל֔וֹשׁ לְמַלְכ֖וּת יְהוֹיָקִ֣ים מֶֽלֶךְ־יְהוּדָ֑ה בָּ֣א נְבוּכַדְנֶאצַּ֧ר מֶלֶךְ־בָּבֶ֛ל יְרוּשָׁלִַ֖ם וַיָּ֥צַר עָלֶֽיהָ:
[ב] וַיִּתֵּן֩ אֲדנָ֨י בְּיָד֜וֹ אֶת־יְהוֹיָקִ֣ים מֶלֶךְ־יְהוּדָ֗ה וּמִקְצָת֙ כְּלֵ֣י בֵית־הָאֱלֹהִ֔ים וַיְבִיאֵ֥ם אֶֽרֶץ־שִׁנְעָ֖ר בֵּ֣ית אֱלֹהָ֑יו וְאֶת־הַכֵּלִ֣ים הֵבִ֔יא בֵּ֖ית אוֹצַ֥ר אֱלֹהָֽיו:
[ג] וַיֹּ֣אמֶר הַמֶּ֔לֶךְ לְאַשְׁפְּנַ֖ז רַ֣ב סָרִיסָ֑יו לְהָבִ֞יא מִבְּנֵ֧י יִשְׂרָאֵ֛ל וּמִזֶּ֥רַע הַמְּלוּכָ֖ה וּמִן־הַֽפַּרְתְּמִֽים:
[ד] יְלָדִ֣ים אֲשֶׁ֣ר אֵֽין־בָּהֶ֣ם כָּל־מאוּם֩ מוּם֩ וְטוֹבֵ֨י מַרְאֶ֜ה וּמַשְׂכִּלִ֣ים בְּכָל־חָכְמָ֗ה וְיֹ֤דְעֵי דַ֙עַת֙ וּמְבִינֵ֣י מַדָּ֔ע וַֽאֲשֶׁר֙ כֹּ֣חַ בָּהֶ֔ם לַעֲמֹ֖ד בְּהֵיכַ֣ל הַמֶּ֑לֶךְ וּֽלְלַמְּדָ֥ם סֵ֖פֶר וּלְשׁ֥וֹן כַּשְׂדִּֽים:
[ה] וַיְמַן֩ לָהֶ֨ם הַמֶּ֜לֶךְ דְּבַר־י֣וֹם בְּיוֹמ֗וֹ מִפַּת־בַּ֤ג הַמֶּ֙לֶךְ֙ וּמִיֵּ֣ין מִשְׁתָּ֔יו וּֽלְגַדְּלָ֖ם שָׁנִ֣ים שָׁל֑וֹשׁ וּמִ֨קְצָתָ֔ם יַעַמְד֖וּ לִפְנֵ֥י הַמֶּֽלֶךְ:
[ו] וַיְהִ֥י בָהֶ֖ם מִבְּנֵ֣י יְהוּדָ֑ה דָּנִיֵּ֣אל חֲנַנְיָ֔ה מִישָׁאֵ֖ל וַעֲזַרְיָֽה:
[ז] וַיָּ֧שֶׂם לָהֶ֛ם שַׂ֥ר הַסָּרִיסִ֖ים שֵׁמ֑וֹת וַיָּ֨שֶׂם לְדָֽנִיֵּ֜אל בֵּ֣לְטְשַׁאצַּ֗ר וְלַֽחֲנַנְיָה֙ שַׁדְרַ֔ךְ וּלְמִישָׁאֵ֣ל מֵישַׁ֔ךְ וְלַעֲזַרְיָ֖ה עֲבֵ֥ד נְגֽוֹ:
[ח] וַיָּ֤שֶׂם דָּנִיֵּאל֙ עַל־לִבּ֔וֹ אֲשֶׁ֧ר לֹֽא־יִתְגָּאַ֛ל בְּפַת־בַּ֥ג הַמֶּ֖לֶךְ וּבְיֵ֣ין מִשְׁתָּ֑יו וַיְבַקֵּשׁ֙ מִשַּׂ֣ר הַסָּרִיסִ֔ים אֲשֶׁ֖ר לֹ֥א יִתְגָּאָֽל:
[ט] וַיִּתֵּ֤ן הָֽאֱלֹהִים֙ אֶת־דָּ֣נִיֵּ֔אל לְחֶ֖סֶד וּֽלְרַחֲמִ֑ים לִפְנֵ֖י שַׂ֥ר הַסָּרִיסִֽים:
[י] וַיֹּ֜אמֶר שַׂ֤ר הַסָּרִיסִים֙ לְדָ֣נִיֵּ֔אל יָרֵ֤א אֲנִי֙ אֶת־אֲדֹנִ֣י הַמֶּ֔לֶךְ אֲשֶׁ֣ר מִנָּ֔ה אֶת־מַאֲכַלְכֶ֖ם וְאֶת־מִשְׁתֵּיכֶ֑ם אֲשֶׁ֡ר לָמָּה֩ יִרְאֶ֨ה אֶת־פְּנֵיכֶ֜ם זֹֽעֲפִ֗ים מִן־הַיְלָדִים֙ אֲשֶׁ֣ר כְּגִֽילְכֶ֔ם וְחִיַּבְתֶּ֥ם אֶת־רֹאשִׁ֖י לַמֶּֽלֶךְ:
[יא] וַיֹּ֥אמֶר דָּנִיֵּ֖אל אֶל־הַמֶּלְצַ֑ר אֲשֶׁ֤ר מִנָּה֙ שַׂ֣ר הַסָּֽרִיסִ֔ים עַל־דָּנִיֵּ֣אל חֲנַנְיָ֔ה מִישָׁאֵ֖ל וַעֲזַרְיָֽה:
[יב] נַס־נָ֥א אֶת־עֲבָדֶ֖יךָ יָמִ֣ים עֲשָׂרָ֑ה וְיִתְּנוּ־לָ֜נוּ מִן־הַזֵּרֹעִ֛ים וְנֹאכְלָ֖ה וּמַ֥יִם וְנִשְׁתֶּֽה:
[יג] וְיֵרָא֤וּ לְפָנֶ֙יךָ֙ מַרְאֵ֔ינוּ וּמַרְאֵה֙ הַיְלָדִ֔ים הָאֹ֣כְלִ֔ים אֵ֖ת פַּת־בַּ֣ג הַמֶּ֑לֶךְ וְכַאֲשֶׁ֣ר תִּרְאֵ֔ה עֲשֵׂ֖ה עִם־עֲבָדֶֽיךָ:
[יד] וַיִּשְׁמַ֥ע לָהֶ֖ם לַדָּבָ֣ר הַזֶּ֑ה וַיְנַסֵּ֖ם יָמִ֥ים עֲשָׂרָֽה:
[טו] וּמִקְצָת֙ יָמִ֣ים עֲשָׂרָ֔ה נִרְאָ֤ה מַרְאֵיהֶם֙ ט֔וֹב וּבְרִיאֵ֖י בָּשָׂ֑ר מִ֨ן־כָּל־הַיְלָדִ֔ים הָאֹ֣כְלִ֔ים אֵ֖ת פַּת־בַּ֥ג הַמֶּֽלֶךְ:
[טז] וַיְהִ֣י הַמֶּלְצַ֗ר נֹשֵׂא֙ אֶת־פַּת־בָּגָ֔ם וְיֵ֖ין מִשְׁתֵּיהֶ֑ם וְנֹתֵ֥ן לָהֶ֖ם זֵרְעֹנִֽים:
[יז] וְהַיְלָדִ֤ים הָאֵ֙לֶּה֙ אַרְבַּעְתָּ֔ם נָתַ֨ן לָהֶ֧ם הָאֱלֹהִ֛ים מַדָּ֥ע וְהַשְׂכֵּ֖ל בְּכָל־סֵ֣פֶר וְחָכְמָ֑ה וְדָנִיֵּ֣אל הֵבִ֔ין בְּכָל־חָז֖וֹן וַחֲלֹמֽוֹת:
[יח] וּלְמִקְצָת֙ הַיָּמִ֔ים אֲשֶׁר־אָמַ֥ר הַמֶּ֖לֶךְ לַהֲבִיאָ֑ם וַיְבִיאֵם֙ שַׂ֣ר הַסָּרִיסִ֔ים לִפְנֵ֖י נְבֻכַדְנֶצַּֽר:
[יט] וַיְדַבֵּ֣ר אִתָּם֘ הַמֶּלֶךְ֒ וְלֹ֤א נִמְצָא֙ מִכֻּלָּ֔ם כְּדָנִיֵּ֣אל חֲנַנְיָ֔ה מִישָׁאֵ֖ל וַעֲזַרְיָ֑ה וַיַּעַמְד֖וּ לִפְנֵ֥י הַמֶּֽלֶךְ:
[כ] וְכֹ֗ל דְּבַר֙ חָכְמַ֣ת בִּינָ֔ה אֲשֶׁר־בִּקֵּ֥שׁ מֵהֶ֖ם הַמֶּ֑לֶךְ וַֽיִּמְצָאֵ֞ם עֶ֣שֶׂר יָד֗וֹת עַ֤ל כָּל־הַֽחַרְטֻמִּים֙ הָֽאַשָּׁפִ֔ים אֲשֶׁ֖ר בְּכָל־מַלְכוּתֽוֹ:
[כא] וַֽיְהִי֙ דָּֽנִיֵּ֔אל עַד־שְׁנַ֥ת אַחַ֖ת לְכ֥וֹרֶשׁ הַמֶּֽלֶךְ: ס

פרק א
(א) בשנת שלוש למלכות יהויקים - וכי אפשר לומר כן , והלא הוא מלך בשנת ארבע ליהויקים , שנאמר "בשנה הרביעית ליהויקים בן יאשיהו מלך יהודה היא השנה הראשונה לנבוכדנאצר" (יר' כה , א) , ומה תלמוד לומר בשנת שלש? בשנת שלש למרדו , שנאמר "ויהי לו יהויקים עבד שלש שנים וישב וימרד בו" (מ"ב כד , א) שלש שנים , ובשנת שלש עלה עליו. והיא שנת שמונה לנבוכדנצר , דאמר מר: שנה ראשונה כבש ננוה , שניה - עלה וכבש יהויקים , ושלש שנים עבדוֹ ושלש שנים מרד בו , והיא היתה שנת אחת עשרה למלכות יהויקים - חמש שנים קודם שכבשו ושלש שעבדו ושלשה שמרד בו , ואז מת יהויקים תחת ידו והמליך נבוכדנצר תחתיו יהויכין בנו. (ב) ומקצת כלי בית האלהים לקח - ומקצתם נשארו , כמו שנאמר "כה אמר יי' צבאות אל העמודים ועל הים ועל המכונות ועל יתר הכלים הנותרים בעיר הזאת" (יר' כז , יט). ויביאם ארץ שנער בית אלהיו - לקלס לעבודת כוכבים שלו הביא שם את השביה כולה , אף את האנשים , ואת הכלים הביא בית האוצר. (ג) הפרתמים - דוכסים. (ד) ואשר כח בהם - פירשו רבותינו זכרונם לברכה , שיהיו אונסין עצמן מן השחוק ומן השיחה ומן השינה מפני אימת מלכות , ושמעמידים עצמן כשנצרכים לנקביהם. וללמדם ספר - מוסב על אשר כח בהם. (ה) וימן - לשון 'הזמנה'. מפת בג - הוא שם מאכל המלך בלשון כשדים. ויש פותרים פת בג - לחם , ואין נראה כן , שהרי כתיב "ויהי המלצר נושא את פת בגם... ונותן להם זרעונים" (להלן , טז) , ואין זרעונים חליפי לחם אלא חליפי תבשיל. (ז) בלטשאצר - על שם עבודת כוכבים של בבל שקרויה בל , שנאמר "די שמיה בלטשאצר כשום אלהי" (דנ' ד , ה) - בלטשאצר - שם לשון חכמה בלשון ארמי. (ח) יתגאל - לשון לכלוך. (ט) שר הסריסים - שהיה שר על משרתי המלך. (י) אשר מנה - אשר הזמין וסיפק. כגילכם - דוגמתכם , ולשון משנה הוא: 'בן גילו'. וחיבתם את ראשי למלך - תגרמו לי להתחייב להתיז ראשי. (יא) המלצר - הסודר את המנות ואת הקערות שקורין 'מאישטריב אלה'. (יב) נס - לשון 'נסיון'. מן הזרועים - מין קטניות , תחת "פת בג" (לעיל , ח). (יג) וכאשר תראה - לפי מה שתראה עשה. (טז) נושא את פת בגם - נוטלו לעצמו. (יח) אשר אמר המלך להביאם - שיבאו לפניו. (כ) החרטומים - אלו ששואלים בטימי מתים , בעצמות מתים , כמה דאת אמר: שחיק עצמות , שחיק טמיא. האשפים - אלו שדוחקים במזל; כך מפורש בתנחומא. (כא) ויהי דניאל בגדולה בבבל עד שנת אחת לכורש המלך. לדברי האומר "התך" (אס' ד , ו) זה דניאל , ולמה נקרא שמו 'התך' - שחתכוהו מגדולתו , צריכין אנו לומר שזהו כורש הראשון שלפני אחשורוש; ולדברי האומר שכל דברי מלכות נחתכין על פיו , נאמר כורש זה הוא דריוש השני אחר אחשורוש , ובימי דריוש המדי שהשליכו לגוב אריות לא ירד מגדולתו , שנאמר "ודניאל דנא הצלח במלכות דריוש ובמלכות כורש פרסאה" (דנ' ו , כט) , למדנו שבימי כורש הראשון היה בגדולה.