מאגר הכתר דניאל פרק י עם פירוש ראב"ע פירוש ב

פרק י
[א] בִּשְׁנַ֣ת שָׁל֗וֹשׁ לְכ֙וֹרֶשׁ֙ מֶ֣לֶךְ פָּרַ֔ס דָּבָר֙ נִגְלָ֣ה לְדָֽנִיֵּ֔אל אֲשֶׁר־נִקְרָ֥א שְׁמ֖וֹ בֵּלְטְאשַׁצַּ֑ר וֶאֱמֶ֤ת הַדָּבָר֙ וְצָבָ֣א גָד֔וֹל וּבִין֙ אֶת־הַדָּבָ֔ר וּבִ֥ינָה ל֖וֹ בַּמַּרְאֶֽה:
[ב] בַּיָּמִ֖ים הָהֵ֑ם אֲנִ֤י דָֽנִיֵּאל֙ הָיִ֣יתִי מִתְאַבֵּ֔ל שְׁלֹשָׁ֥ה שָׁבֻעִ֖ים יָמִֽים:
[ג] לֶ֣חֶם חֲמֻד֞וֹת לֹ֣א אָכַ֗לְתִּי וּבָשָׂ֥ר וָיַ֛יִן לֹא־בָ֥א אֶל־פִּ֖י וְס֣וֹךְ לֹא־סָ֑כְתִּי עַד־מְלֹ֕את שְׁלֹ֥שֶׁת שָׁבֻעִ֖ים יָמִֽים: פ
[ד] וּבְי֛וֹם עֶשְׂרִ֥ים וְאַרְבָּעָ֖ה לַחֹ֣דֶשׁ הָרִאשׁ֑וֹן וַאֲנִ֗י הָיִ֛יתִי עַ֣ל יַ֧ד הַנָּהָ֛ר הַגָּד֖וֹל ה֥וּא חִדָּֽקֶל:
[ה] וָאֶשָּׂ֤א אֶת־עֵינַי֙ וָאֵ֔רֶא וְהִנֵּ֥ה אִישׁ־אֶחָ֖ד לָב֣וּשׁ בַּדִּ֑ים וּמָתְנָ֥יו חֲגֻרִ֖ים בְּכֶ֥תֶם אוּפָֽז:
[ו] וּגְוִיָּת֣וֹ כְתַרְשִׁ֗ישׁ וּפָנָ֞יו כְּמַרְאֵ֤ה בָרָק֙ וְעֵינָיו֙ כְּלַפִּ֣ידֵי אֵ֔שׁ וּזְרֹֽעֹתָיו֙ וּמַרְגְּלֹתָ֔יו כְּעֵ֖ין נְחֹ֣שֶׁת קָלָ֑ל וְק֥וֹל דְּבָרָ֖יו כְּק֥וֹל הָמֽוֹן:
[ז] וְרָאִיתִי֩ אֲנִ֨י דָנִיֵּ֤אל לְבַדִּי֙ אֶת־הַמַּרְאָ֔ה וְהָאֲנָשִׁים֙ אֲשֶׁ֣ר הָי֣וּ עִמִּ֔י לֹ֥א רָא֖וּ אֶת־הַמַּרְאָ֑ה אֲבָ֗ל חֲרָדָ֤ה גְדֹלָה֙ נָפְלָ֣ה עֲלֵיהֶ֔ם וַֽיִּבְרְח֖וּ בְּהֵחָבֵֽא:
[ח] וַֽאֲנִי֙ נִשְׁאַ֣רְתִּי לְבַדִּ֔י וָאֶרְאֶ֗ה אֶת־הַמַּרְאָ֤ה הַגְּדֹלָה֙ הַזֹּ֔את וְלֹ֥א נִשְׁאַר־בִּ֖י כֹּ֑חַ וְהוֹדִ֗י נֶהְפַּ֤ךְ עָלַי֙ לְמַשְׁחִ֔ית וְלֹ֥א עָצַ֖רְתִּי כֹּֽחַ:
[ט] וָאֶשְׁמַ֖ע אֶת־ק֣וֹל דְּבָרָ֑יו וּכְשָׁמְעִי֙ אֶת־ק֣וֹל דְּבָרָ֔יו וַאֲנִ֗י הָיִ֛יתִי נִרְדָּ֥ם עַל־פָּנַ֖י וּפָנַ֥י אָֽרְצָה:
[י] וְהִנֵּה־יָ֖ד נָ֣גְעָה בִּ֑י וַתְּנִיעֵ֥נִי עַל־בִּרְכַּ֖י וְכַפּ֥וֹת יָדָֽי:
[יא] וַיֹּ֣אמֶר אֵלַ֡י דָּנִיֵּ֣אל אִישׁ־חֲ֠מֻדוֹת הָבֵ֨ן בַּדְּבָרִ֜ים אֲשֶׁר֩ אָנֹכִ֨י דֹבֵ֤ר אֵלֶ֙יךָ֙ וַעֲמֹ֣ד עַל־עָמְדֶ֔ךָ כִּ֥י עַתָּ֖ה שֻׁלַּ֣חְתִּי אֵלֶ֑יךָ וּבְדַבְּר֥וֹ עִמִּ֛י אֶת־הַדָּבָ֥ר הַזֶּ֖ה עָמַ֥דְתִּי מַרְעִֽיד:
[יב] וַיֹּ֣אמֶר אֵלַי֘ אַל־תִּירָ֣א דָנִיֵּאל֒ כִּ֣י׀ מִן־הַיּ֣וֹם הָרִאשׁ֗וֹן אֲשֶׁ֨ר נָתַ֧תָּ אֶֽת־לִבְּךָ֛ לְהָבִ֧ין וּלְהִתְעַנּ֛וֹת לִפְנֵ֥י אֱלֹהֶ֖יךָ נִשְׁמְע֣וּ דְבָרֶ֑יךָ וַאֲנִי־בָ֖אתִי בִּדְבָרֶֽיךָ:
[יג] וְשַׂ֣ר׀ מַלְכ֣וּת פָּרַ֗ס עֹמֵ֤ד לְנֶגְדִּי֙ עֶשְׂרִ֣ים וְאֶחָ֣ד י֔וֹם וְהִנֵּ֣ה מִיכָאֵ֗ל אַחַ֛ד הַשָּׂרִ֥ים הָרִאשֹׁנִ֖ים בָּ֣א לְעָזְרֵ֑נִי וַֽאֲנִי֙ נוֹתַ֣רְתִּי שָׁ֔ם אֵ֖צֶל מַלְכֵ֥י פָרָֽס:
[יד] וּבָ֙אתִי֙ לַהֲבִ֣ינְךָ֔ אֵ֛ת אֲשֶׁר־יִקְרָ֥ה לְעַמְּךָ֖ בְּאַחֲרִ֣ית הַיָּמִ֑ים כִּי־ע֥וֹד חָז֖וֹן לַיָּמִֽים:
[טו] וּבְדַבְּר֣וֹ עִמִּ֔י כַּדְּבָרִ֖ים הָאֵ֑לֶּה נָתַ֧תִּי פָנַ֛י אַ֖רְצָה וְנֶאֱלָֽמְתִּי:
[טז] וְהִנֵּ֗ה כִּדְמוּת֙ בְּנֵ֣י אָדָ֔ם נֹגֵ֖עַ עַל־שְׂפָתָ֑י וָאֶפְתַּח־פִּ֗י וָֽאֲדַבְּרָה֙ וָאֹֽמְרָה֙ אֶל־הָעֹמֵ֣ד לְנֶגְדִּ֔י אֲדֹנִ֗י בַּמַּרְאָה֙ נֶהֶפְכ֤וּ צִירַי֙ עָלַ֔י וְלֹ֥א עָצַ֖רְתִּי כֹּֽחַ:
[יז] וְהֵ֣יךְ יוּכַ֗ל עֶ֤בֶד אֲדֹנִי֙ זֶ֔ה לְדַבֵּ֖ר עִם־אֲדֹ֣נִי זֶ֑ה וַאֲנִ֤י מֵעַ֙תָּה֙ לֹֽא־יַעֲמָד־בִּ֣י כֹ֔חַ וּנְשָׁמָ֖ה לֹ֥א נִשְׁאֲרָה־בִֽי:
[יח] וַיֹּ֧סֶף וַיִּגַּע־בִּ֛י כְּמַרְאֵ֥ה אָדָ֖ם וַֽיְחַזְּקֵֽנִי:
[יט] וַיֹּ֜אמֶר אַל־תִּירָ֧א אִישׁ־חֲמֻד֛וֹת שָׁל֥וֹם לָ֖ךְ חֲזַ֣ק וַחֲזָ֑ק וּֽכְדַבְּר֤וֹ עִמִּי֙ הִתְחַזַּ֔קְתִּי וָאֹ֥מְרָ֛ה יְדַבֵּ֥ר אֲדֹנִ֖י כִּ֥י חִזַּקְתָּֽנִי:
[כ] וַיֹּ֗אמֶר הֲיָדַ֙עְתָּ֙ לָמָּה־בָּ֣אתִי אֵלֶ֔יךָ וְעַתָּ֣ה אָשׁ֔וּב לְהִלָּחֵ֖ם עִם־שַׂ֣ר פָּרָ֑ס וַאֲנִ֣י יוֹצֵ֔א וְהִנֵּ֥ה שַׂר־יָוָ֖ן בָּֽא:
[כא] אֲבָל֙ אַגִּ֣יד לְךָ֔ אֶת־הָרָשׁ֥וּם בִּכְתָ֖ב אֱמֶ֑ת וְאֵ֨ין אֶחָ֜ד מִתְחַזֵּ֤ק עִמִּי֙ עַל־אֵ֔לֶּה כִּ֥י אִם־מִיכָאֵ֖ל שַׂרְכֶֽם: פ

פרק י
(א) הנבואה הרביעית (י , א - יב , יג) אמר הגאון ז"ל: פירוש צבא גדול - 'חפץ' , מלשון ארמית. ויותר נכון: וצבא גדול היה שם. ואמר , כי "להלחם עם שר פרס" (להלן , כ) - שיעזור אותו; וכמוהו "התלך אתי למלחמה" (מ"א כב , ד). ואיננו נכון! כי אין 'מלחמה' עם מלת 'עם' - לעזור; ומלת "אתי" שבה ל'הליכה'. ופירש "ובת הנשים" (דנ' יא , יז) - עדה; "ומביאיה" (שם , ו) - יועציה; "והיולדה" (שם) - כמו "ולאבן את ילדתנו" (יר' ב , כז). וזה רחוק. ואמר , כי מפסוק "ויעש הבא אליו כרצונו" (דנ' יא , טז) הוא תחילת מלכות אדום. ואינימו כי אם דבקים , וכלל העניין - מלחמות שתהיינה בין המלכים שימלכו אחרי מות אלכסנדרוס , כאשר אפרש. והנה בא לו "ובני פריצי [עמך]" (שם , יד) דבק עם מלכות יון , והוא היה אחריהם בשנים רבות! ופירש "ישיב" (שם , יח) מן 'שובי' , ולא יתכן! כי אם מן 'שבי' יאמר 'יִשבֶּה'. ואמר , כי [מן] "ועשה כרצונו המלך" (שם , לו) - הוא מלך ישמעאל שאמר שהוא מלך נביא. ופירש "ועל חמדת נשים" (שם , לז) - אלהי האם. וזה לא יתכן בעבור "ולאלוה אשר לא ידעוהו אבותיו" (שם , לח) , וידוע כי האבן השחורה שהיא במדינת מֶכא , ויתכן שהיא 'מרקוליס' , מימי קדם היתה , ולא קיבלוהו אנשי מכא עד שנשבע להם שישים מצוה לחוג אליה , כמנהג אבותיו! ועוד , מה ענין "עם אלוה נכר" שיש אחריו (שם , לט)? וכן השתבש , ששָׂם "מלך הנגב" (שם , מ) - מלך ישמעאל , ו"מלך הצפון" (שם) - מלך פרס , והוצרך לפרש "וארץ מצרים לא תהיה לפלטה" (שם , מב) - לא תמלט , שלא תהיה תחת רשותו , והוצרך להוסיף על "ושמועות יבהלוהו" (שם , מד) - כאשר יבוא "ממזרח ומצפון" (שם); והדבר הפוך! וכן פירש "לימים אלף ומאתים ותשעים" (דנ' יב , יא) שהם שנים , וזה לא יתכן; כי מלת 'ימים' , אם באה לבדה - יתכן להיותה שנה; כמו "ימים תהיה גאולתו" (וי' כה , כט) , וכן "או חודש או ימים" (במ' ט , כב) , והענין: בשוב הימים כשהיו; כמו "מימים ימימה" (ש"א א , ג). וכן פירש "שנתים ימים" (בר' מא , א) - שהיו ימים שלמים , ששבו הימים בסוף שנתים כמו שהיו מימי הקיץ או החורף. עלכן , כאשר יהיה מספר עם 'ימים' , הם ימים ולא שנים! ואילו היה הפירוש כאשר אמר - הקל שבקלים ידע זה הסוד , ומה ענין "סתום הדברים וחתום הספר" (דנ' יב , ד)?! ועוד , מה ענין "אשרי המחכה ויגיע לימים אלף שלש מאות שלשים וחמשה" (שם , יב) - היתכן שיחיה האדם כמספר אלה השנים?! ועתה אפרש: (יג) אמר זה המלאך ― ואיננו גבריאל כמו שאמר הגאון ז"ל ― ושר מלכות פרס עומד לנגדי; "כי מן היום הראשון אשר" התענית "נשמעו דבריך ואני באתי בדבריך" (לעיל , יב) , רק התעכבתי בעבור מלחמתי עם שר פרס , כדי שיתמו מלכי האֻמות מהרה ויבוא מלך ישראל , עד שעזרני מיכאל שר ישראל. לולי זה , הייתי עוד מתעכב עם שרי פרס , והם המלאכים הממונים לעזור לפרס. (כ-כא) הידעת למה באתי אליך? להגיד לך את הרשום בכתב אמת - העניינים: הגזרות הנכתבות הנחתמות בספר. וזה הסוד יתברר למבין סוד השם והמערכות העליונות. ועתה , בלכתי מעמך , אשוב להלחם עם שר פרס; וכאשר ינוצח ואצא ממלחמתו , יבוא שר יון. ואמר , כי מיכאל שרכם יתחזק עמי על אלה.