מאגר הכתר דניאל פרק י עם פירוש רלב"ג

פרק י
(א) וצבא גדול - רוצה לומר , כי הדבר שנגלה לדניאל הוא אמת , ובו מועד גדול וארוך. ויהיה צבא מעניין אמרו "הלא צבא לאנוש עלי ארץ" (איוב ז , א). ובין את הדבר - רוצה לומר: והָבֵין את הדבר; והוא מקור. ובו ובינה במראה - הקודם; רוצה לומר , שהוא מוסיף ביאור בו. וזה יתבאר במה שיבא. (ב) הייתי מתאבל שלושה שבועים - וימים - ידמה שאז כתבו שטנה על יושבי יהודה וירושלם להשבית הבנין , ולזה ציער עצמו דניאל בזה הצער שזכר עשרים ואחד יום. (ג) לחם חמודות - הוא לחם יפה מתוקן המלאכה , שהיה מנהג דניאל לאכול ממנו. (ד) וביום עשרים וארבעה לחודש הראשון - ידמה שזה היה בחדש ניסן. ולא חשש דניאל אם ציער עצמו מבשר ויין וסיכה בימי חג פסח על השבתת בנין העיר ירושלם והקדש. ואני הייתי על יד הנהר הגדול הוא חדקל - רוצה לומר , שבחזון נראה לו כאילו הוא על שפת הנהר ההוא. (ה) והנה איש אחד לבוש בדים - והנה בגדי בד הם לבנים. ואמר שמתניו חגורים בחגורה של זהב אשר הוא , מופז , שהוא בתכלית הנקיות מכל סיג. והנה אופז באל"ף הוא כמו 'יופז' ביו"ד , ועניינו , שכאשר ירצה להוציא מהזהב כל סיגיו ידיקוהו מאד , וישימו עמו דברים יטהרוהו מכל סיגיו. (ו) ואמר שגויתו הוא כתרשיש , והיא אבן יקרה , נוטה עינה לעין תכלת. ופניו כמראה ברק - שמאיר מעט רגע , ואחר כן יעלם. ועיניו הם כלפידי אש , שהם נותנים אור לאויר , ומשימים עיני זולתו רואים , כי העניין יצטרך בראות מוחשיו אל אור , ישימם אלו נראים. וזרועותיו - שהם כלי הפעולות , ויעיר בזה על מהות הדברים אשר בכאן , שהוא שופע ממנו. ומרגלותיו - שהם המשיגים המאוחרים מהמראות , הם כעין נחשת מלוטש , שיושמו בו הצורות. וקול דבריו כקול המייה רבה. והנה זה כלו הוא משל לדבר גבריאל. ובגדי הבד מעיר על הלובן והנקיות מכל לכלוך וחסרון , כי הוא נקי מחומר. וחגורתו שתקשרהו והוא מה שילך מדרגת הצורה ממושכליו , אשר בו היום כלם דבר אחד הוא , מזהב היותר נקי מסיגים שאפשר. וכבר ידעת כי התורה רצתה , שיהיו הדברים המעירים על אלו הנמצאים הבלתי נפסדים , והם נקיים מחומר מזהב , לרוב קיומו ונקיותו , ולהיותו יקר מאד אצל האנשים. והגויה הנקשרת בזאת החגורה , הם המושכלות אשר אצלו מצד מה שהם מתרבות. כי מהצד ההוא הם הולכות מהחגורה במדרגת ההיולי. ואמר שגם היא יקרה מאד , ואם אינה במדרגת הזהב. וראית פניו , והוא ההשגה בו , היא כמראה ברק , שיושגו בו מעט מהאור , ואחר ישאר החשך הרבה. והוא מבואר שכן הוא הענין , בשפע שישפע ממנו לאדם. ועיניו הם כלפידי אש - רוצה לומר , כי מה שהוא כלי לו להשגה , והוא השגתו עצמו , הנה ממנו יושפע לאדם שישיג , כמו שלפידי אש ישימו הדברים נראים. ואמר שזרועותיו ומרגלותיו הם כעין נחשת מלוטש , לפי שבנחשת יהיו הצורות נרשמות; ובזה אמר , שזרועותיו , והם הדברים שיפעל , ומרגלותיו , והם המשיגים לדברים , הם ירשמו בהם הצורות המושכלות אשר מהם חודשו , וזה , כי הדברים המסובבים מהשכל הפועל יעירו על הנימוס המושכל , אשר ממנו התחדש מציאותם. וכן יעידו על זה משיגיהם המשיגים יקרה שיעמוד מהם על מהות הדבר , כמו שנתבאר בטבעיות. ואמר שקול דבריו כקול המון. להעיר על שהוא משפיע בחוזק ובתוקף , מה שישפיע מן המושכלות , כי הדברים המוחשים , הם בעצמם צועקים ומודיעים הצורה המושכלת , אשר ממנה השתלשל מציאותם לעוצם הִגָלות אופן החכמה ביצירתם. (ז) והאנשים אשר היו וגו'. ידמה שכל זה היה בחזון , והיה נראה לדניאל זה המלאך בזאת התמונה שזכר. והיה נראה לו כי כבר היו אנשים עמו , ולא ראו המראה הגדולה והנפלאה הזאת , אבל חרדה גדולה נפלה עליהם ויברחו בהחבא. (ח) והודי נהפך עלי למשחית - רוצה לומר , שהצורה שהוא הודו ויפיו ושומרת מציאותו , נהפכה עליו להיות למשחית לא לשומר , כי נשתבשו פעולותיה. (יא) עמדתי מרעיד - רוצה לומר , שהיה מרעיד איבריו ומניע אותם תנועות משובשות. (יג) ושר מלכות פרס עומד לנגדי - רוצה לומר , כי אף על פי שכבר נשמעו דבריך לפני השם קודם שעִנית עצמך (ראה לעיל , יב) , ואני באתי בדבריך אז להודיעך אמתת הענין (ראה שם) , הנה שר מלכות פרס , והוא השליט המשגיח למלכות ההיא מפני מערכת הכוכבים , עומד לנגדי עשרים ואחד יום שיש מן העת שנתת אל לבך להבין סוד אלה הדברים , ולהתענות עליהם. כי מהשגחת יי' יתברך בכם נלחמתי עם מה שראוי שנתחדש לכם מהרע , מפני שר מלכות פרס. והנה לפי מה שאחשוב , ידמה שזה היה סיבה שכלם הסכימו על בנין העיר והקדש. ואף על פי שאחר זה כתבו קצתם שטנה עליהם מפני המתנגדים אשר לישראל בבנין ההוא , כמו שנזכר בספר עזרא (ד). והועיל זה גם כן אל שלא הרעו פרס לישראל , אבל עבדו אותם עבודה מתוקה , כמו שנזכר בספר יוסיפון (ע' 48 ). ואמר גבריאל , כי מיכאל , והוא אחד מהשרים הראשונים שראה דניאל במראה , בא לעזרו , להסיר מישראל קצת הרע שהיה ראוי שימשך להם ממלכי פרס. ובאמת , כי מצד מיכאל תדבק השגחת השם בישראל , כמו שהתבאר מדברינו במאמר הרביעי מספר מלחמות יי'. (יד) ובאתי להבינך את אשר יקרה לעמך באחרית הימים - כי בזאת ההודעה תועלת ללקיחת עצה על הרע שלא יקרה , ובטוב שיקרה ביותר שלם שאפשר. (כ) ועתה אשוב להלחם עם שר פרס - רוצה לומר , כי אני צריך להלחם בעבורכם עם שר פרס , למנוע אתכם מן הרע הראוי לבוא אליכם מצדו. אלא שכאשר אצא מענייני השר ההוא ורעותיו אשר ידמה להרע לכם , הנה שר יון בא , והוא ירע מאד לישראל. (כא) אבל אגיד לך את הרשום שיגיע לכם ממנו , בכתב אמת , בלא חידות עמוקות אבל יהיו הדברים בעצמם אמת. והנה תדע כי אין אחד מתחזק עמי בכל אלה המלחמות שאני נלחם בעבורכם , כי אם מיכאל שרכם , אשר מצדו תדבק בכם ההשגחה הפרטית; וזה , כי כל השרים אשר מצד מערכת הכוכבים הם כנגדכם בזה הענין , רוצה לומר , כי מצד ההשגחה הכוללת , היה ראוי שיקרה הרע לישראל. ולזה תמצא שלא יכול גבריאל לשמרם מהרע בימי מלכי יון , באופן ששמר בימי מלכי פרס , כי לא היו ישראל אז ראויים אל שתדבק בהם זאת ההשגחה.