מאגר הכתר דניאל פרק י טקסט בלבד

פרק י
[א] בשנת שלוש לכורש מלך פרס דבר נגלה לדניאל אשר־נקרא שמו בלטאשצר ואמת הדבר וצבא גדול ובין את־הדבר ובינה לו במראה:
[ב] בימים ההם אני דניאל הייתי מתאבל שלשה שבעים ימים:
[ג] לחם חמדות לא אכלתי ובשר ויין לא־בא אל־פי וסוך לא־סכתי עד־מלאת שלשת שבעים ימים: פ
[ד] וביום עשרים וארבעה לחדש הראשון ואני הייתי על יד הנהר הגדול הוא חדקל:
[ה] ואשא את־עיני וארא והנה איש־אחד לבוש בדים ומתניו חגרים בכתם אופז:
[ו] וגויתו כתרשיש ופניו כמראה ברק ועיניו כלפידי אש וזרעתיו ומרגלתיו כעין נחשת קלל וקול דבריו כקול המון:
[ז] וראיתי אני דניאל לבדי את־המראה והאנשים אשר היו עמי לא ראו את־המראה אבל חרדה גדלה נפלה עליהם ויברחו בהחבא:
[ח] ואני נשארתי לבדי ואראה את־המראה הגדלה הזאת ולא נשאר־בי כח והודי נהפך עלי למשחית ולא עצרתי כח:
[ט] ואשמע את־קול דבריו וכשמעי את־קול דבריו ואני הייתי נרדם על־פני ופני ארצה:
[י] והנה־יד נגעה בי ותניעני על־ברכי וכפות ידי:
[יא] ויאמר אלי דניאל איש־חמדות הבן בדברים אשר אנכי דבר אליך ועמד על־עמדך כי עתה שלחתי אליך ובדברו עמי את־הדבר הזה עמדתי מרעיד:
[יב] ויאמר אלי אל־תירא דניאל כי׀ מן־היום הראשון אשר נתת את־לבך להבין ולהתענות לפני אלהיך נשמעו דבריך ואני־באתי בדבריך:
[יג] ושר׀ מלכות פרס עמד לנגדי עשרים ואחד יום והנה מיכאל אחד השרים הראשנים בא לעזרני ואני נותרתי שם אצל מלכי פרס:
[יד] ובאתי להבינך את אשר־יקרה לעמך באחרית הימים כי־עוד חזון לימים:
[טו] ובדברו עמי כדברים האלה נתתי פני ארצה ונאלמתי:
[טז] והנה כדמות בני אדם נגע על־שפתי ואפתח־פי ואדברה ואמרה אל־העמד לנגדי אדני במראה נהפכו צירי עלי ולא עצרתי כח:
[יז] והיך יוכל עבד אדני זה לדבר עם־אדני זה ואני מעתה לא־יעמד־בי כח ונשמה לא נשארה־בי:
[יח] ויסף ויגע־בי כמראה אדם ויחזקני:
[יט] ויאמר אל־תירא איש־חמדות שלום לך חזק וחזק וכדברו עמי התחזקתי ואמרה ידבר אדני כי חזקתני:
[כ] ויאמר הידעת למה־באתי אליך ועתה אשוב להלחם עם־שר פרס ואני יוצא והנה שר־יון בא:
[כא] אבל אגיד לך את־הרשום בכתב אמת ואין אחד מתחזק עמי על־אלה כי אם־מיכאל שרכם: פ