פרק יב
[א]
ובעת
ההיא
יעמד
מיכאל
השר
הגדול
העמד
על־בני
עמך
והיתה
עת
צרה
אשר
לא־נהיתה
מהיות
גוי
עד
העת
ההיא
ובעת
ההיא
ימלט
עמך
כל־הנמצא
כתוב
בספר:
[ב]
ורבים
מישני
אדמת־עפר
יקיצו
אלה
לחיי
עולם
ואלה
לחרפות
לדראון
עולם:
[ג]
והמשכלים
יזהרו
כזהר
הרקיע
ומצדיקי
הרבים
ככוכבים
לעולם
ועד:
פ
[ד]
ואתה
דניאל
סתם
הדברים
וחתם
הספר
עד־עת
קץ
ישטטו
רבים
ותרבה
הדעת:
[ה]
וראיתי
אני
דניאל
והנה
שנים
אחרים
עמדים
אחד
הנה
לשפת
היאר
ואחד
הנה
לשפת
היאר:
[ו]
ויאמר
לאיש
לבוש
הבדים
אשר
ממעל
למימי
היאר
עד־מתי
קץ
הפלאות:
[ז]
ואשמע
את־האיש׀
לבוש
הבדים
אשר
ממעל
למימי
היאר
וירם
ימינו
ושמאלו
אל־השמים
וישבע
בחי
העולם
כי
למועד
מועדים
וחצי
וככלות
נפץ
יד־עם־קדש
תכלינה
כל־אלה:
[ח]
ואני
שמעתי
ולא
אבין
ואמרה
אדני
מה
אחרית
אלה:
[ט]
ויאמר
לך
דניאל
כי־סתמים
וחתמים
הדברים
עד־עת
קץ:
[י]
יתבררו
ויתלבנו
ויצרפו
רבים
והרשיעו
רשעים
ולא
יבינו
כל־רשעים
והמשכלים
יבינו:
[יא]
ומעת
הוסר
התמיד
ולתת
שקוץ
שמם
ימים
אלף
מאתים
ותשעים:
[יב]
אשרי
המחכה
ויגיע
לימים
אלף
שלש
מאות
שלשים
וחמשה:
[יג]
ואתה
לך
לקץ
ותנוח
ותעמד
לגרלך
לקץ
הימין: