מאגר הכתר דניאל פרק יב עם פירוש ראב"ע פירוש א

פרק יב
(א) ובעת - אז בא היום והגיע העת. ויאמר "עד די כרסוון רמיו ועתיק יומין יתיב" (דנ' ז , ט) , ולא נוכל לפרש כי יעמד מיכאל - שתיקה (ראה פירושו הקצר) , הוא , רק עמד להפיל כסאות כל מלכי הארץ , והעד - הכתוב אחריו: העומד על בני עמך. וזאת הצרה תהיה לכל העולם ולא ימלטו , רק בעבור היות מיכאל השר הגדול על ישראל על כן ימלט עמך כל הנמצא כתוב בספר , והם הצדיקים; וכתוב "ויכתב בספר (בנוסחנו: ספר) זכרון לפניו ליראי" השם (מל' ג , טז). (ב) ורבים - אמר הגאון , כי פירושו: אלה שיקיצו יהיו לחיי עולם , ואלה שלא יקיצו יהיו לחרפות ולדראון עולם - כמו "והיו דראון" (יש' סו , כד). והמלה אחת (ראה שם ת"י ורש"י) , והפירוש: חרפה. והגאון אמר , כי רבים הם המעטים , כמו "ורבים מביאים מנחה" (דה"ב לב , כג); "ורבים מעמי הארץ מתיהדים" (אס' ח , יז); ו"רבים יחלו פני נדיב" (מש' יט , ו). והטעם , לפי דעתי , שהצדיקים שמתו בגלות יחיו בבוא הגואל. ואמר , כי עליהם כתוב "כימי העץ ימי עמי" (יש' סה , כב) , ואז יתענגו בלויתן ובזיז ובבהמות (ראה תי"ב בשלח כד) , וימותו פעם שנייה , ויחיו בתחיית המתים בהיותם בעולם הבא , שאינם אוכלים ושותים , רק נהנים מזיו שכינה (ראה אדר"נ נוסח א א , א). ואמר , כי כן פירוש "ותנוח ותעמוד לגורלך לקץ הימין" (להלן , יג) שבו נחתם הספר. ורבי ישועה אמר , כי ישיני עפר - משל על ישראל , שהם בגלות כמו מתים , והנה בבוא הגואל - יבוא לטוב לצדיקי ישראל , ולרע לרשעיהם. והמשכיל יבין הנכון משני הפירושים , ודברי חכמים עוזרים הגאון ז"ל. (ג) והמשכילים. כזוהר הרקיע - שיקבל האור. והמצדיקים לרבים מעלתם גדולה , על כן אמר: ככוכבים לעולם ועד; כי מעלת הכוכבים גדולה ממעלת הגלגלים , אף כי הרקיע , שהוא למטה מן הגלגלים. (ד) ואתה. סתום הדברים - שיכולת לדעתם , וחתום הספר - שלא יִראנו , רק מי שראוי לראותו. עד עת קץ - פרשתיו (דנ' יא , לה). ישוטטו - כמו "ישוטטו לבקש... דבר יי'" (עמ' ח , יב). (ה) וראיתי. שנים - מלאכים. וטעם אחרים - שלא היה אחד מהם [המלאך] שדיבר עמו כל הכתוב למעלה. (ו) ויאמר - האחד מהם. לאיש - כמו "איש לא נעדר" (יש' מ , כו). ושאל אותו: עד מתי קץ הפלאות; וכל זה שישמע דניאל. (ז) ואשמע. הטעם , שישבעו בדבר עומד; כמו "אחת נשבעתי בקדשי" (תה' פט , לו) - הוא היכל הקודש , והוא השמים; כמו "כי אשא אל שמים ידי" (דב' לב , מ) , כבר פרשתי (ראה וי' כה , לב - לג) כי מלת עולם - נצח; 'חי העולמים' הוא השם , המחיה הכל , והטעם: המעמידים כמו החיים לאדם. וככה "ואתה מחיה את כולם" (נחמ' ט , ו). (ח) ואני שמעתי ולא אבין - והנה התברר כי דניאל לא הבין קץ ביאת הגואל. (ט-י) ויאמר. טעם לך - כאומר: לך אל דרכיך ואל תשאל יותר , כי סתומים וחתומים הדברים; וזה לאות , כי בגעת קץ יבינו המשכילים רמיזת המלאך. על כן אחריו: יתבררו ויתלבנו - משל מהגויות לנשמות שתתחכמנה ותקבלנה האמת. (יא) ומעת - פירשתיו (דנ' יא , לה) , ואמר אחריו: (יב) אשרי המחכה. וטעם , שזה המספר כמו 'חצי שבוע' (ראה דנ' ט , כז) , והוא קרוב משלש שנים וחצי , עמד הבית השני בלא עולה , ואחרכן חרב והלכו ישראל בגולה; וקרוב מהמספר הזה יעמד ישראל בצרה גדולה שלא נהייתה כמוה עם הקרן הקטנה , והוא ממלכות ישמעאל , כי רוב הגולה בארצם , וזהו "ויתיהבון בידיה עד עדן עדנין (בנוסחנו: ועדנין) ופלג עדן" (דנ' ז , כה); ואין בלשון ארמית סימן לשנים כמו בלשון הקודש "שנתים" (בר' יא , י) , "דרכַים" (מש' כח , ו) וה"עַד" יפל באחת מהשתים , ולשון רבים: "דרכים" , והפחות - שלשה. על כן כתוב "עִדָּן" - שנה אחת , כמו "למועדה מימים" (שמ' יג , י). והנה "עדנין" - שלש שנים וחצי שנה , על כן יש צורך למו. וזה "למועד מועדים וחצי" (לעיל , ז) , כי "למועד" משרת , כמו "למועד חודש האביב" (שמ' כג , טו) , והנה "מועדים" - שלשה. ובעבור היות חצי שנה בקרוב , הוצרך לפרש מספר הימים , וזהו אשרי המחכה ויגיע. והטעם , כי יסבל הצרה הגדולה , כי שם כתוב "להשניה זמנין ודת" (דנ' ז , כה). וחבר דניאל אלה המספרים שאינם בזמן אחד , בעבור כי קרוב ממספר הימים שהיתה עת צרה לישראל בבית שיני עד שיצאו בגלות , כמספרם יהיו , כימים שיעמדו ישראל בצרה גדולה לפני בוא הגואל. והנה התברר , כפי הפירוש הזה , כי כאשר יצא מלך קוסטנטינה ויקח מצרים , אחר שלש שנים וחצי יבוא הגואל לישראל; רק לא ידעו עד עתה מתי יצא המלך הנזכר אל ארץ מצרים. (יג) ואתה. לקץ הימין - הנו"ן תחת מ"ם , וכמוהו "ואתה קח לך חטין" (יח' ד , ט); "ועליה יכרעון אחרין" (איוב לא , י); "ולא יאמין בחיין" (שם כד , כב); גם מלת "בנימן" (בר' מב , לו ועוד). אמר יפת בן עלי , כי זה הפסוק - דברי דניאל לכל משכיל , שילך ולא יחפץ לקץ הימים עד שימצאנו מי שגזר השם לבוא הגואל בימיו , וזה טעם: ותעמד שכלך אם נגזר להיותך חי. וזה הפירוש רחוק. וכמה היה נכבד מאד פירוש הגאון אילו היה מפרש לנו מה טעם לעמוד בגורל עם קץ הימים; כי הם דברי מלאך ולא דברי דניאל.