מאגר הכתר דניאל פרק יב עם פירוש ר' ישעיה מטראני

פרק יב
[א] וּבָעֵ֣ת הַהִיא֩ יַעֲמֹ֨ד מִיכָאֵ֜ל הַשַּׂ֣ר הַגָּד֗וֹל הָעֹמֵד֘ עַל־בְּנֵ֣י עַמֶּךָ֒ וְהָיְתָה֙ עֵ֣ת צָרָ֔ה אֲשֶׁ֤ר לֹֽא־נִהְיְתָה֙ מִֽהְי֣וֹת גּ֔וֹי עַ֖ד הָעֵ֣ת הַהִ֑יא וּבָעֵ֤ת הַהִיא֙ יִמָּלֵ֣ט עַמְּךָ֔ כָּל־הַנִּמְצָ֖א כָּת֥וּב בַּסֵּֽפֶר:
[ב] וְרַבִּ֕ים מִיְּשֵׁנֵ֥י אַדְמַת־עָפָ֖ר יָקִ֑יצוּ אֵ֚לֶּה לְחַיֵּ֣י עוֹלָ֔ם וְאֵ֥לֶּה לַחֲרָפ֖וֹת לְדִרְא֥וֹן עוֹלָֽם:
[ג] וְהַ֨מַּשְׂכִּלִ֔ים יַזְהִ֖רוּ כְּזֹ֣הַר הָרָקִ֑יעַ וּמַצְדִּיקֵי֙ הָֽרַבִּ֔ים כַּכּוֹכָבִ֖ים לְעוֹלָ֥ם וָעֶֽד: פ
[ד] וְאַתָּ֣ה דָֽנִיֵּ֗אל סְתֹ֧ם הַדְּבָרִ֛ים וַחֲתֹ֥ם הַסֵּ֖פֶר עַד־עֵ֣ת קֵ֑ץ יְשֹׁטֲט֥וּ רַבִּ֖ים וְתִרְבֶּ֥ה הַדָּֽעַת:
[ה] וְרָאִ֙יתִי֙ אֲנִ֣י דָנִיֵּ֔אל וְהִנֵּ֛ה שְׁנַ֥יִם אֲחֵרִ֖ים עֹמְדִ֑ים אֶחָ֥ד הֵ֙נָּה֙ לִשְׂפַ֣ת הַיְאֹ֔ר וְאֶחָ֥ד הֵ֖נָּה לִשְׂפַ֥ת הַיְאֹֽר:
[ו] וַיֹּ֗אמֶר לָאִישׁ֙ לְב֣וּשׁ הַבַּדִּ֔ים אֲשֶׁ֥ר מִמַּ֖עַל לְמֵימֵ֣י הַיְאֹ֑ר עַד־מָתַ֖י קֵ֥ץ הַפְּלָאֽוֹת:
[ז] וָאֶשְׁמַ֞ע אֶת־הָאִ֣ישׁ׀ לְב֣וּשׁ הַבַּדִּ֗ים אֲשֶׁ֣ר מִמַּעַל֘ לְמֵימֵ֣י הַיְאֹר֒ וַיָּ֨רֶם יְמִינ֤וֹ וּשְׂמֹאלוֹ֙ אֶל־הַשָּׁמַ֔יִם וַיִּשָּׁבַ֖ע בְּחֵ֣י הָעוֹלָ֑ם כִּי֩ לְמוֹעֵ֨ד מֽוֹעֲדִ֜ים וָחֵ֗צִי וּכְכַלּ֛וֹת נַפֵּ֥ץ יַד־עַם־קֹ֖דֶשׁ תִּכְלֶ֥ינָה כָל־אֵֽלֶּה:
[ח] וַאֲנִ֥י שָׁמַ֖עְתִּי וְלֹ֣א אָבִ֑ין וָאֹ֣מְרָ֔ה אֲדֹנִ֕י מָ֥ה אַחֲרִ֖ית אֵֽלֶּה:
[ט] וַיֹּ֖אמֶר לֵ֣ךְ דָּנִיֵּ֑אל כִּֽי־סְתֻמִ֧ים וַחֲתֻמִ֛ים הַדְּבָרִ֖ים עַד־עֵ֥ת קֵֽץ:
[י] יִ֠תְבָּֽרֲרוּ וְיִֽתְלַבְּנ֤וּ וְיִצָּֽרְפוּ֙ רַבִּ֔ים וְהִרְשִׁ֣יעוּ רְשָׁעִ֔ים וְלֹ֥א יָבִ֖ינוּ כָּל־רְשָׁעִ֑ים וְהַמַּשְׂכִּלִ֖ים יָבִֽינוּ:
[יא] וּמֵעֵת֙ הוּסַ֣ר הַתָּמִ֔יד וְלָתֵ֖ת שִׁקּ֣וּץ שֹׁמֵ֑ם יָמִ֕ים אֶ֖לֶף מָאתַ֥יִם וְתִשְׁעִֽים:
[יב] אַשְׁרֵ֥י הַֽמֲחַכֶּ֖ה וְיַגִּ֑יעַ לְיָמִ֕ים אֶ֕לֶף שְׁלֹ֥שׁ מֵא֖וֹת שְׁלֹשִׁ֥ים וַחֲמִשָּֽׁה:
[יג] וְאַתָּ֖ה לֵ֣ךְ לַקֵּ֑ץ וְתָנ֛וּחַ וְתַעֲמֹ֥ד לְגֹרָלְךָ֖ לְקֵ֥ץ הַיָּמִֽין:

פרק יב
(א) ובעת ההיא יעמוד מיכאל - לפני הבורא לתבוע עלבון ישראל. כל הנמצא כתוב - כלומר: כל ישראל , שכולם היו כתובים על ספרו של בורא. (ב) ורבים מישני אדמת עפר יקיצו - שיהיה תחיית המתים של ישראל , כמו שכתוב ביחזקאל (לז , יב - יד). לדיראון - לדי ראיה. (ג) והמשכילים - אלו הצדיקים. ומצדיקי הרבים - אלו הצדיקים שמצדיקים ומישרים העם לדרך הטובה. (ד) ואתה דניאל סתום הדברים - גבריאל אמר לו גם כן , שיסתום הדברים ויכתבם בחידה עד עת קץ הגלות , שאז ישוטטו רבים במראה הנבואה ותרבה הדעת - (ה) שנים אחרים - שנים מלאכים אחרים. (ו) ויאמר אחד מהם לאיש לבוש הבדים - דהיינו לגבריאל. (ז) כי למועד מועדים וחצי - כך אמר לו סתם. וככלות נפץ יד עם קדש - כמו "כי יראה כי אזלת יד" (דב' לב , לו); כלומר: בהשלמת פיזור וניפוץ הכח של ישראל , שיעמדו מאד מאד בצרה ובשפלות ובלא סעד , אז תכלינה כל אלה העתידות שאמרתי לך , ואז ייגאלו. (ח) ואני שמעתי - אומר דניאל למלאך , "למועד מועדים וחצי" (לעיל , ז) , ולא הבנתי אותו החשבון. ואומרה אדוני מה אחרית אלה - שאלתי לידע אותו חשבון כדי לידע הקץ. (ט) ויאמר לך דניאל כי סתומים וחתומים הם הדברים - שאין לפרשם , לא לך ולא לכל בשר ודם. (י) יתבררו ויתלבנו ויצרפו רבים - מישראל בצרת הגלות , שיגזרו עליו שמדיות וגזרות בכל דור ודור; ומתוך כך ירשיעו הרשעים של ישראל , ולא יתנו לבם להבין כי הבורא עתיד לגואלם , אלא יתיאשו מן הגאולה ומן הבטח הטוב שהבטיח לישראל. (יא) ומעת הוסר התמיד - כלומר: מחורבן בית שני עד שיפקדם הבורא , יהיו ימים אלף ומאתים ותשעים. (יב) אשרי המחכה - ויסבול צרת הגלות מאהבת השם , ומחכה לבורא שעתיד לגואלם. ויגיע לימים אלף שלש מאות ושלשים וחמשה - שאז תהיה הישועה שיושיע הבורא לישראל. (יג) ואתה דניאל לך , ותזכה לקץ; אל תתייאש מן הגאולה , ותשכב עם אבותיך בקבר. ותנוח ותעמוד לגורלך לקץ הימין - שאז יחיו המתים ויקיצו שוכני עפר לקבל שכרם , ככתוב "מה רב טובך אשר צפנת ליראיך" (תה' לא , כ). הימין - כמו 'הימים'; ודומה לו "ולא יאמין בחיין" (איוב כד , כב) , שהוא כמו - 'בחיים'. ואלו שלש זמנים שאמר גבריאל לדניאל: "מועד מועדים וחצי" (לעיל , ז) , ו"ימים אלף ומאתים ותשעים" (לעיל , יא) , "וימים אלף שלש מאות ושלשים וחמשה" (לעיל , יב) - כל חכם ומבין דעת (ע"פ מש' יט , כה) , ומשכיל שכל (ע"פ דה"ב ל , כב) ומבין חידות (ע"פ דנ' ח , כג) , נסתרה דרכם (ע"פ יש' מ , כז) ונבערה עצתם בלי להשיג דעת לפרש החשבון הזה , אם הם ימים , או שבתות , או חדשים או שנים , או שמיטות , או יובלות; ואין יודע זולתי אלהינו , ככתוב "כי יום נקם בלבי" (יש' סג , ד): הלב לא הגיד לפה , והפה - איך יגיד למלאך או לשום נביא שבעולם? והנה דניאל , שלא היה חכם ומבין חידות כמותו ורוח אלהים היה בקרבו , ולא הבין אותו; ואיך נבין אותו אנו?! לכן יש לנו לחכות מה שהבטיחנו הבורא "אני יי' בעתה אחישנה" (יש' ס , כב).