מאגר הכתר דניאל פרק ב עם פירוש רש"י

פרק ב
[א] וּבִשְׁנַ֣ת שְׁתַּ֗יִם לְמַלְכוּת֙ נְבֻֽכַדְנֶצַּ֔ר חָלַ֥ם נְבֻֽכַדְנֶצַּ֖ר חֲלֹמ֑וֹת וַתִּתְפָּ֣עֶם רוּח֔וֹ וּשְׁנָת֖וֹ נִהְיְתָ֥ה עָלָֽיו:
[ב] וַיֹּ֣אמֶר הַ֠מֶּלֶךְ לִקְרֹ֨א לַחַרְטֻמִּ֜ים וְלָֽאַשָּׁפִ֗ים וְלַֽמְכַשְּׁפִים֙ וְלַכַּשְׂדִּ֔ים לְהַגִּ֥יד לַמֶּ֖לֶךְ חֲלֹמֹתָ֑יו וַיָּבֹ֕אוּ וַיַּעַמְד֖וּ לִפְנֵ֥י הַמֶּֽלֶךְ:
[ג] וַיֹּ֧אמֶר לָהֶ֛ם הַמֶּ֖לֶךְ חֲל֣וֹם חָלָ֑מְתִּי וַתִּפָּ֣עֶם רוּחִ֔י לָדַ֖עַת אֶֽת־הַחֲלֽוֹם:
[ד] וַֽיְדַבְּר֧וּ הַכַּשְׂדִּ֛ים לַמֶּ֖לֶךְ אֲרָמִ֑ית מַלְכָּא֙ לְעָלְמִ֣ין חֱיִ֔י אֱמַ֥ר חֶלְמָ֛א לְעַבְדָ֖יךְ לְעַבְדָ֖ךְ וּפִשְׁרָ֥א נְחַוֵּֽא:
[ה] עָנֵ֤ה מַלְכָּא֙ וְאָמַ֣ר לְכַשְׂדָּיאֵ֔ לְכַשְׂדָּאֵ֔י מִלְּתָ֖ה מִנִּ֣י אַזְדָּ֑א הֵ֣ן לָ֤א תְהוֹדְעוּנַּ֙נִי֙ חֶלְמָ֣א וּפִשְׁרֵ֔הּ הַדָּמִין֙ תִּתְעַבְד֔וּן וּבָתֵּיכ֖וֹן נְוָלִ֥י יִתְּשָׂמֽוּן:
[ו] וְהֵ֨ן חֶלְמָ֤א וּפִשְׁרֵהּ֙ תְּֽהַחֲוֺ֔ן מַתְּנָ֤ן וּנְבִזְבָּה֙ וִיקָ֣ר שַׂגִּ֔יא תְּקַבְּל֖וּן מִן־קֳדָמָ֑י לָהֵ֕ן חֶלְמָ֥א וּפִשְׁרֵ֖הּ הַחֲוֺֽנִי:
[ז] עֲנ֥וֹ תִנְיָנ֖וּת וְאָמְרִ֑ין מַלְכָּ֕א חֶלְמָ֛א יֵאמַ֥ר לְעַבְד֖וֹהִי וּפִשְׁרָ֥ה נְהַחֲוֵֽה:
[ח] עָנֵ֤ה מַלְכָּא֙ וְאָמַ֔ר מִן־יַצִּיב֙ יָדַ֣ע אֲנָ֔ה דִּ֥י עִדָּנָ֖א אַנְתּ֣וּן זָבְנִ֑ין כָּל־קֳבֵל֙ דִּ֣י חֲזֵית֔וֹן דִּ֥י אַזְדָּ֖א מִנִּ֥י מִלְּתָֽא:
[ט] דִּ֣י הֵן־חֶלְמָא֩ לָ֨א תְהֽוֹדְעֻנַּ֜נִי חֲדָה־הִ֣יא דָֽתְכ֗וֹן וּמִלָּ֨ה כִדְבָ֤ה וּשְׁחִיתָה֙ הִזְְמִנְתּוּן֙ הִזְדְּמִנְתּוּן֙ לְמֵאמַ֣ר קָֽדָמַ֔י עַ֛ד דִּ֥י עִדָּנָ֖א יִשְׁתַּנֵּ֑א לָהֵ֗ן חֶלְמָא֙ אֱמַ֣רוּ לִ֔י וְאִנְדַּ֕ע דִּ֥י פִשְׁרֵ֖הּ תְּהַחֲוֻנַּֽנִי:
[י] עֲנ֨וֹ כַשְׂדָּיאֵ֤ כַשְׂדָּאֵ֤י קֳדָם־מַלְכָּא֙ וְאָ֣מְרִ֔ין לָֽא־אִיתַ֤י אֱנָשׁ֙ עַל־יַבֶּשְׁתָּ֔א דִּ֚י מִלַּ֣ת מַלְכָּ֔א יוּכַ֖ל לְהַחֲוָיָ֑ה כָּל־קֳבֵ֗ל דִּ֚י כָּל־מֶ֙לֶךְ֙ רַ֣ב וְשַׁלִּ֔יט מִלָּ֤ה כִדְנָה֙ לָ֣א שְׁאֵ֔ל לְכָל־חַרְטֹ֖ם וְאָשַׁ֥ף וְכַשְׂדָּֽי:
[יא] וּמִלְּתָ֨א דִֽי־מַלְכָּ֤ה שָׁאֵל֙ יַקִּירָ֔ה וְאָחֳרָן֙ לָ֣א אִיתַ֔י דִּ֥י יְחַוִּנַּ֖הּ קֳדָ֣ם מַלְכָּ֑א לָהֵ֣ן אֱלָהִ֔ין דִּ֚י מְדָ֣רְה֔וֹן עִם־בִּשְׂרָ֖א לָ֥א אִיתֽוֹהִי:
[יב] כָּל־קֳבֵ֣ל דְּנָ֔ה מַלְכָּ֕א בְּנַ֖ס וּקְצַ֣ף שַׂגִּ֑יא וַאֲמַר֙ לְה֣וֹבָדָ֔ה לְכֹ֖ל חַכִּימֵ֥י בָבֶֽל:
[יג] וְדָתָ֣א נֶפְקַ֔ת וְחַכִּֽימַיָּ֖א מִֽתְקַטְּלִ֑ין וּבְע֛וֹ דָּנִיֵּ֥אל וְחַבְר֖וֹהִי לְהִתְקְטָלָֽה: ס
[יד] בֵּאדַ֣יִן דָּנִיֵּ֗אל הֲתִיב֙ עֵטָ֣א וּטְעֵ֔ם לְאַרְי֕וֹךְ רַב־טַבָּחַיָּ֖א דִּ֣י מַלְכָּ֑א דִּ֚י נְפַ֣ק לְקַטָּלָ֔ה לְחַכִּימֵ֖י בָּבֶֽל:
[טו] עָנֵ֣ה וְאָמַ֗ר לְאַרְיוֹךְ֙ שַׁלִּיטָ֣א דִֽי־מַלְכָּ֔א עַל־מָ֥ה דָתָ֛א מְהַחְצְפָ֖ה מִן־קֳדָ֣ם מַלְכָּ֑א אֱדַ֣יִן מִלְּתָ֔א הוֹדַ֥ע אַרְי֖וֹךְ לְדָנִיֵּֽאל:
[טז] וְדָ֣נִיֵּ֔אל עַ֖ל וּבְעָ֣ה מִן־מַלְכָּ֑א דִּ֚י זְמָ֣ן יִנְתִּן־לֵ֔הּ וּפִשְׁרָ֖א לְהַֽחֲוָיָ֥ה לְמַלְכָּֽא: ס
[יז] אֱדַ֥יִן דָּנִיֵּ֖אל לְבַיְתֵ֣הּ אֲזַ֑ל וְ֠לַחֲנַנְיָה מִישָׁאֵ֧ל וַעֲזַרְיָ֛ה חַבְר֖וֹהִי מִלְּתָ֥א הוֹדַֽע:
[יח] וְרַחֲמִ֗ין לְמִבְעֵא֙ מִן־קֳדָם֙ אֱלָ֣הּ שְׁמַיָּ֔א עַל־רָזָ֖א דְּנָ֑ה דִּ֣י לָ֤א יְהֽוֹבְדוּן֙ דָּנִיֵּ֣אל וְחַבְר֔וֹהִי עִם־שְׁאָ֖ר חַכִּימֵ֥י בָבֶֽל:
[יט] אֱדַ֗יִן לְדָנִיֵּ֛אל בְּחֶזְוָ֥א דִֽי־לֵילְיָ֖א רָזָ֣א גֲלִ֑י אֱדַ֙יִן֙ דָּֽנִיֵּ֔אל בָּרִ֖ךְ לֶאֱלָ֥הּ שְׁמַיָּֽא:
[כ] עָנֵ֤ה דָֽנִיֵּאל֙ וְאָמַ֔ר לֶהֱוֵ֨א שְׁמֵ֤הּ דִּֽי־אֱלָהָא֙ מְבָרַ֔ךְ מִן־עָלְמָ֖א וְעַ֣ד עָלְמָ֑א דִּ֧י חָכְמְתָ֛א וּגְבוּרְתָ֖א דִּ֥י לֵֽהּ־הִֽיא:
[כא] וְ֠הוּא מְהַשְׁנֵ֤א עִדָּנַיָּא֙ וְזִמְנַיָּ֔א מְהַעְדֵּ֥ה מַלְכִ֖ין וּמְהָקֵ֣ים מַלְכִ֑ין יָהֵ֤ב חָכְמְתָא֙ לְחַכִּימִ֔ין וּמַנְדְּעָ֖א לְיָדְעֵ֥י בִינָֽה:
[כב] ה֛וּא גָּלֵ֥א עַמִּיקָתָ֖א וּמְסַתְּרָתָ֑א יָדַע֙ מָ֣ה בַחֲשׁוֹכָ֔א וּנְהֹירָ֖א וּנְהוֹרָ֖א עִמֵּ֥הּ שְׁרֵֽא:
[כג] לָ֣ךְ׀ אֱלָ֣הּ אֲבָהָתִ֗י מְהוֹדֵ֤א וּמְשַׁבַּח֙ אֲנָ֔ה דִּ֧י חָכְמְתָ֛א וּגְבוּרְתָ֖א יְהַ֣בְתְּ לִ֑י וּכְעַ֤ן הוֹדַעְתַּ֙נִי֙ דִּֽי־בְעֵ֣ינָא מִנָּ֔ךְ דִּֽי־מִלַּ֥ת מַלְכָּ֖א הוֹדַעְתֶּֽנָא:
[כד] כָּל־קֳבֵ֣ל דְּנָ֗ה דָּֽנִיֵּאל֙ עַ֣ל עַל־אַרְי֔וֹךְ דִּ֚י מַנִּ֣י מַלְכָּ֔א לְהוֹבָדָ֖ה לְחַכִּימֵ֣י בָבֶ֑ל אֲזַ֣ל׀ וְכֵ֣ן אֲמַר־לֵ֗הּ לְחַכִּימֵ֤י בָבֶל֙ אַל־תְּהוֹבֵ֔ד הַעֵ֙לְנִי֙ קֳדָ֣ם מַלְכָּ֔א וּפִשְׁרָ֖א לְמַלְכָּ֥א אֲחַוֵּֽא: ס
[כה] אֱדַ֤יִן אַרְיוֹךְ֙ בְּהִתְבְּהָלָ֔ה הַנְעֵ֥ל לְדָנִיֵּ֖אל קֳדָ֣ם מַלְכָּ֑א וְכֵ֣ן אֲמַר־לֵ֗הּ דִּֽי־הַשְׁכַּ֤חַת גְּבַר֙ מִן־בְּנֵ֤י גָֽלוּתָא֙ דִּ֣י יְה֔וּד דִּ֥י פִשְׁרָ֖א לְמַלְכָּ֥א יְהוֹדַֽע:
[כו] עָנֵ֤ה מַלְכָּא֙ וְאָמַ֣ר לְדָנִיֵּ֔אל דִּ֥י שְׁמֵ֖הּ בֵּלְטְשַׁאצַּ֑ר הַאִיתָ֣יךְ הַאִיתָ֣ךְ כָּהֵ֗ל לְהוֹדָעֻתַ֛נִי חֶלְמָ֥א דִֽי־חֲזֵ֖ית וּפִשְׁרֵֽהּ:
[כז] עָנֵ֧ה דָנִיֵּ֛אל קֳדָ֥ם מַלְכָּ֖א וְאָמַ֑ר רָזָא֙ דִּֽי־מַלְכָּ֣א שָׁאֵ֔ל לָ֧א חַכִּימִ֣ין אָֽשְׁפִ֗ין חַרְטֻמִּין֙ גָּזְרִ֔ין יָכְלִ֖ין לְהַֽחֲוָיָ֥ה לְמַלְכָּֽא:
[כח] בְּרַ֡ם אִיתַ֞י אֱלָ֤הּ בִּשְׁמַיָּא֙ גָּלֵ֣א רָזִ֔ין וְהוֹדַ֗ע לְמַלְכָּא֙ נְבֽוּכַדְנֶצַּ֔ר מָ֛ה דִּ֥י לֶהֱוֵ֖א בְּאַחֲרִ֣ית יוֹמַיָּ֑א חֶלְמָ֨ךְ וְחֶזְוֵ֥י רֵאשָׁ֛ךְ עַֽל־מִשְׁכְּבָ֖ךְ דְּנָ֥ה הֽוּא: ס
[כט] אַ֣נְתְּה אַ֣נְתְּ מַלְכָּ֗א רַעְיוֹנָךְ֙ עַל־מִשְׁכְּבָ֣ךְ סְלִ֔קוּ מָ֛ה דִּ֥י לֶהֱוֵ֖א אַחֲרֵ֣י דְנָ֑ה וְגָלֵ֧א רָזַיָּ֛א הוֹדְעָ֖ךְ מָה־דִ֥י לֶהֱוֵֽא:
[ל] וַאֲנָ֗ה לָ֤א בְחָכְמָה֙ דִּֽי־אִיתַ֥י בִּי֙ מִן־כָּל־חַיַּיָּ֔א רָזָ֥א דְנָ֖ה גֱּלִ֣י לִ֑י לָהֵ֗ן עַל־דִּבְרַת֙ דִּ֤י פִשְׁרָא֙ לְמַלְכָּ֣א יְהוֹדְע֔וּן וְרַעְיוֹנֵ֥י לִבְבָ֖ךְ תִּנְדַּֽע: ס
[לא] אַ֣נְתְּה אַ֣נְתְּ מַלְכָּ֗א חָזֵ֤ה הֲוַ֙יְתָ֙ וַאֲל֨וּ צְלֵ֥ם חַד֙ שַׂגִּ֔יא צַלְמָ֨א דִכֵּ֥ן רַ֛ב וְזִיוֵ֥הּ יַתִּ֖יר קָאֵ֣ם לְקָבְלָ֑ךְ וְרֵוֵ֖הּ דְּחִֽיל:
[לב] ה֣וּא צַלְמָ֗א רֵאשֵׁהּ֙ דִּֽי־דְהַ֣ב טָ֔ב חֲד֥וֹהִי וּדְרָע֖וֹהִי דִּ֣י כְסַ֑ף מְע֥וֹהִי וְיַרְכָתֵ֖הּ דִּ֥י נְחָֽשׁ:
[לג] שָׁק֖וֹהִי דִּ֣י פַרְזֶ֑ל רַגְל֕וֹהִי מִנְּהֵון֙ מִנְּהֵין֙ דִּ֣י פַרְזֶ֔ל וּמִנְּהֵ֖ון וּמִנְּהֵ֖ין דִּ֥י חֲסַֽף:
[לד] חָזֵ֣ה הֲוַ֗יְתָ עַ֠ד דִּ֣י הִתְגְּזֶ֤רֶת אֶ֙בֶן֙ דִּי־לָ֣א בִידַ֔יִן וּמְחָ֤ת לְצַלְמָא֙ עַל־רַגְל֔וֹהִי דִּ֥י פַרְזְלָ֖א וְחַסְפָּ֑א וְהַדֵּ֖קֶת הִמּֽוֹן:
[לה] בֵּאדַ֣יִן דָּ֣קוּ כַחֲדָ֡ה פַּרְזְלָא֩ חַסְפָּ֨א נְחָשָׁ֜א כַּסְפָּ֣א וְדַהֲבָ֗א וַהֲווֹ֙ כְּע֣וּר מִן־אִדְּרֵי־קַ֔יִט וּנְשָׂ֤א הִמּוֹן֙ רוּחָ֔א וְכָל־אֲתַ֖ר לָא־הִשְׁתֲּכַ֣ח לְה֑וֹן וְאַבְנָ֣א׀ דִּֽי־מְחָ֣ת לְצַלְמָ֗א הֲוָ֛ת לְט֥וּר רַ֖ב וּמְלָ֥את כָּל־אַרְעָֽא:
[לו] דְּנָ֣ה חֶלְמָ֔א וּפִשְׁרֵ֖הּ נֵאמַ֥ר קֳדָם־מַלְכָּֽא:
[לז] אַ֣נְתְּה אַ֣נְתְּ מַלְכָּ֔א מֶ֖לֶךְ מַלְכַיָּ֑א דִּ֚י אֱלָ֣הּ שְׁמַיָּ֔א מַלְכוּתָ֥א חִסְנָ֛א וְתָקְפָּ֥א וִֽיקָרָ֖א יְהַב־לָֽךְ:
[לח] וּבְכָל־דִּ֣י דָאְרִ֣ין דָיְרִ֣ין בְּֽנֵי־אֲ֠נָשָׁא חֵיוַ֨ת בָּרָ֤א וְעוֹף־שְׁמַיָּא֙ יְהַ֣ב בִּידָ֔ךְ וְהַשְׁלְטָ֖ךְ בְּכָלְּה֑וֹן אַ֨נְתְּה־אַ֨נְתְּ־ה֔וּא רֵאשָׁ֖ה דִּ֥י דַהֲבָֽא:
[לט] וּבָתְרָ֗ךְ תְּק֛וּם מַלְכ֥וּ אָחֳרִ֖י אֲרַ֣עא אֲרַ֣ע מִנָּ֑ךְ וּמַלְכ֨וּ תְלִיתָיאָ֤ תְלִיתָאָ֤ה אָחֳרִי֙ דִּ֣י נְחָשָׁ֔א דִּ֥י תִשְׁלַ֖ט בְּכָל־אַרְעָֽא:
[מ] וּמַלְכוּ֙ רְבִ֣יעָיָ֔ה רְבִ֣יעָאָ֔ה תֶּהֱוֵ֥א תַקִּיפָ֖ה כְּפַרְזְלָ֑א כָּל־קֳבֵ֗ל דִּ֤י פַרְזְלָא֙ מְהַדֵּ֤ק וְחָשֵׁל֙ כֹּ֔לָּא וּֽכְפַרְזְלָ֛א דִּֽי־מְרָעַ֥ע כָּל־אִלֵּ֖ן תַּדִּ֥ק וְתֵרֹֽעַ:
[מא] וְדִֽי־חֲזַ֜יְתָה רַגְלַיָּ֣א וְאֶצְבְּעָתָ֗א מִנְּהֵ֞ון מִנְּהֵ֞ין חֲסַ֤ף דִּֽי־פֶחָר֙ וּמִנְּהֵ֣ון וּמִנְּהֵ֣ין פַּרְזֶ֔ל מַלְכ֤וּ פְלִיגָה֙ תֶּהֱוֵ֔ה וּמִן־נִצְבְּתָ֥א דִֽי־פַרְזְלָ֖א לֶֽהֱוֵא־בַ֑הּ כָּל־קֳבֵל֙ דִּ֣י חֲזַ֔יְתָה פַּ֨רְזְלָ֔א מְעָרַ֖ב בַּחֲסַ֥ף טִינָֽא:
[מב] וְאֶצְבְּעָת֙ רַגְלַיָּ֔א מִנְּהֵ֥ון מִנְּהֵ֥ין פַּרְזֶ֖ל וּמִנְּהֵ֣ון וּמִנְּהֵ֣ין חֲסַ֑ף מִן־קְצָ֤ת מַלְכוּתָא֙ תֶּהֱוֵ֣ה תַקִּיפָ֔ה וּמִנַּ֖הּ תֶּהֱוֵ֥ה תְבִירָֽה:
[מג] ְדִ֣י וְדִ֣י חֲזַ֗יְתָ פַּרְזְלָא֙ מְעָרַב֙ בַּחֲסַ֣ף טִינָ֔א מִתְעָרְבִ֤ין לֶהֱוֺן֙ בִּזְרַ֣ע אֲנָשָׁ֔א וְלָֽא־לֶהֱוֺ֥ן דָּבְקִ֖ין דְּנָ֣ה עִם־דְּנָ֑ה הֵֽא־כְדִ֣י פַרְזְלָ֔א לָ֥א מִתְעָרַ֖ב עִם־חַסְפָּֽא:
[מד] וּֽבְיוֹמֵיה֞וֹן דִּ֧י מַלְכַיָּ֣א אִנּ֗וּן יְקִים֩ אֱלָ֨הּ שְׁמַיָּ֤א מַלְכוּ֙ דִּ֤י לְעָֽלְמִין֙ לָ֣א תִתְחַבַּ֔ל וּמַ֨לְכוּתָ֔ה לְעַ֥ם אָחֳרָ֖ן לָ֣א תִשְׁתְּבִ֑ק תַּדִּ֤ק וְתָסֵיף֙ כָּל־אִלֵּ֣ין מַלְכְוָתָ֔א וְהִ֖יא תְּק֥וּם לְעָלְמַיָּֽא:
[מה] כָּל־קֳבֵ֣ל דִּֽי־חֲזַ֡יְתָ דִּ֣י מִטּוּרָא֩ אִתְגְּזֶ֨רֶת אֶ֜בֶן דִּי־לָ֣א בִידַ֗יִן וְ֠הַדֵּקֶת פַּרְזְלָ֨א נְחָשָׁ֤א חַסְפָּא֙ כַּסְפָּ֣א וְדַהֲבָ֔א אֱלָ֥הּ רַב֙ הוֹדַ֣ע לְמַלְכָּ֔א מָ֛ה דִּ֥י לֶהֱוֵ֖א אַחֲרֵ֣י דְנָ֑ה וְיַצִּ֥יב חֶלְמָ֖א וּמְהֵימַ֥ן פִּשְׁרֵֽהּ: ס
[מו] בֵּ֠אדַיִן מַלְכָּ֤א נְבֽוּכַדְנֶצַּר֙ נְפַ֣ל עַל־אַנְפּ֔וֹהִי וּלְדָנִיֵּ֖אל סְגִ֑ד וּמִנְחָה֙ וְנִ֣יחֹחִ֔ין אֲמַ֖ר לְנַסָּ֥כָה לֵֽהּ:
[מז] עָנֵה֩ מַלְכָּ֨א לְדָנִיֵּ֜אל וְאָמַ֗ר מִן־קְשֹׁט֙ דִּ֣י אֲלָהֲכ֗וֹן ה֣וּא אֱלָ֧הּ אֱלָהִ֛ין וּמָרֵ֥א מַלְכִ֖ין וְגָלֵ֣ה רָזִ֑ין דִּ֣י יְכֵ֔לְתָּ לְמִגְלֵ֖א רָזָ֥א דְנָֽה:
[מח] אֱדַ֨יִן מַלְכָּ֜א לְדָנִיֵּ֣אל רַבִּ֗י וּמַתְּנָ֨ן רַבְרְבָ֤ן שַׂגִּיאָן֙ יְהַב־לֵ֔הּ וְהַ֨שְׁלְטֵ֔הּ עַ֖ל כָּל־מְדִינַ֣ת בָּבֶ֑ל וְרַ֨ב־סִגְנִ֔ין עַ֖ל כָּל־חַכִּימֵ֥י בָבֶֽל:
[מט] וְדָנִיֵּאל֙ בְּעָ֣א מִן־מַלְכָּ֔א וּמַנִּ֗י עַ֤ל עֲבִֽידְתָּא֙ דִּ֚י מְדִינַ֣ת בָּבֶ֔ל לְשַׁדְרַ֥ךְ מֵישַׁ֖ךְ וַעֲבֵ֣ד נְג֑וֹ וְדָנִיֵּ֖אל בִּתְרַ֥ע מַלְכָּֽא: פ

פרק ב
(א) ובשנת שתים למלכות נבוכדנצר - אי אפשר לומר כן , אלא בשנת שתים לחורבן הבית; כך שנויה בסדר עולם. וקראו למלכות נבוכדנצר , על שהראה זדונו , לכנס לתוך דביר מלכו של עולם. ותתפעם רוחו - בפרעה נאמר "ותפעם רוחו" (בר' מא , ח) , שלא נעלם ממנו אלא פתרון החלום , וכאן שנעלם ממנו גם החלום נכפלה הלשון. ותתפעם - לשון 'פעימה והלימה'. פירש רש"י נהיתה עליו - לשון שברון , כמו "הווה על הווה" (יח' ז , כו). (ד) לעלמין חיי - לעולם יחיה. אמר חלמא לעבדך - אמור החלום לעבדך. (ה) מילתא מני אזדא - הדבר ממני הלך. הן לא תהודעונני חלמא ופשריה - אם לא תודיעוני החלום ופתרונו. הדמין תתעבדון - לאברים תתחתכו. והרבה יש בגמרא: הדומי , הדמוה , במסכת גיטין. נולי - אשפה. יתשמון - לשון 'וישם' , יהון שומות לאשפות. (ו) והן - ואם. ונבזבה - דורנות. להן - אך. החוני - תגידו לי. (ז) תנינות - שנית. נהחוה - נגיד. (ח) מן יציב ידע אנא - באמת יודע אני. יציב - דבר אמת ויציב. די עדנא אנתון זבנין - אשר זו השעה אתם מסורים למות. כל קבל די חזיתון - כל כנגד שאתם רואים שהלך ממני הדבר , ואתם כופלים לי להגיד לכם. (ט) די הן חלמא לא תהודעינני - שאם החלום ופתרונו לא תודיעוני , אחת היא דתכם למות. ומלה כדבה ושחיתה הזדמנתון - או אם דבר כזב ונשחת תכינו עצמכם לומר לפני. עד די עדנא ישתנא - עד אשר ישתנה העת , כלומר: קודם נטות צללי ערב (ע"פ יר' ו , ד) , שישתנה מועד הבוקר. עד די עדנא ישתנא - לשון גערה וגזום הוא: כך יענש - והעונש כבר פירש למעלה (פס' ח); ודוגמתו "לכן כל הורג קין" (בר' ד , טו). להן - אך החלום אמרו לי מה חלמתי - ואדע , כל שכן שהפתרון תגידו. (י) די מלת מלכא - אשר דבר המלך יוכל להגיד. כל קבל - כל כנגד , כלומר: תשובתינו זו אמת היא , לעומת שלא היה מלך מעולם ששאל דבר כזה. מלה כדנה - דבר כזה. ואשף - הדוחק במזל. (יא) יקירה - כבדה , ומשאה כבד. ואחרן לא איתי די יחוינה - ואחר אין אשר יגידה. להן אלהין - אך המלאכים אשר מדורם עם בשר ודם איננו. מדריהון - מגוריהון. ומדרש רבי תנחומא ואחרן לא איתי - ואהרן לא איתי - כהן הלובש אורים ותומים אינו כאן שיגיד לך. אמר להם: כל כך היה כח באותו בית ונתתם לי עצה להחריבו?! מיד כעס וצוה להרגן. (יב) כל קבל דנא - לעומת התשובה הזאת. מלכא בנס וקצף שגיא - היה המלך בזעף וקצף גדול. בנס - בזעף , "והנם זועפים" (בר' מ , ו) תרגם אונקלוס: "והא אינון נסיסין". ואמר להובדא - ויאמר להאביד. וי"ו של ואמר נתעצמו בו מנחם ודונש , מנחם דחק עצמו לתת בי"ת של בנס ביסוד התיבה , ולא פתר בנס וקצף לשון שמות דברים , אלא לשון 'פעל': רגז וקצף הרבה ואמר להאביד; וי"ו שבואמר דחקוֹ לפתור כן. ודונש אמר: אי אפשר להיות בי"ת בנס יסוד בתיבה , אלא שם דבר הוא , וכן פתרו: בזעף וקצף גדול אמר להאביד; ושם הוי"ו טפילה ויתירה , כמו וי"ו של "ורכב וסוס" (תה' עו , ז). ואני אומר: אין הוי"ו דחוקה להיות טפילה ויתירה , כי כן פתרונו: מלכא בנס וקצף שגיא - המלך נהיה בזעף וקצף גדול ואמר בזעפו להאבידם; ומן המקראות קצרי לשון היא. (יג) ודתא נפקת - דת המלך וגזירתו יצא במדינה. ובעו דניאל וחברוהי להתקטלה - ונתבקשו דניאל וחביריו ליהרג. (יד) באדין - תרגום של 'אז'. התיב עטא וטעם לאריוך - השיב עצה וטעם לאריוך - שם האיש. רב טבחיא - שר ההורגים , המחוייבים הריגה. (טו) על מה דתא מהחצפה - מה זה שדת המלך חצופה להרוג. אדין מלתא הודע אריוך לדניאל - שקצף המלך על שאין מגיד חלומו. (טז) על ובעא - נכנס ובקש. ינתן ליה - יתן לו. (יט) רזא גלי - בסתר נגלה. (כא) מהשנא - מחליף. מהעדה - מסיר מלכין. על שהבין מתוך החלום שמלכות נבוכדנצר פוסקת ומלכות אחרת עומדת. (כב) הוא גלי עמיקתא - גולה עמוקות. ומסתרתא - על שגלה לו עומק זה. (כג) הודעתנא - הודעתני. (כד) כל קבל דנא - כל עומת זה שנגלה לו הסוד. דניאל על על אריוך - נכנס אצל אריוך. די מני - שהפקיד. אל תהובד - אל תאבד. העלני - הכניסני. (כה) אדין - אז. בהתבהלה - בבהלה , כלומר: במהירות. הנעל - הכניס את דניאל. די השכחת גבר - אשר מצאתי איש. גלותא די יהוד - גלות יהודה. (כו) האיתך כהל - הישך יכול. די חזית - אשר ראיתי. (כז) גזרין - שם מין בעל כישוף. (כח) ברם איתי וגו' והודע למלכא וגו' - הוא גילה לי רז זה , ועל ידי הודיע למלך עיקר חלומו בעתידות. חלמך וחזוי ראשך על משכבך - אשר על משכבך זהו. (כט) רעיונך - הרהורך. על משכבך סליקו - מה שהיית מהרהר ביום מה יהיה אחריך , על משכבך עלו. וגלה רזיא הודעך - והקדוש ברוך הוא מגלה רזים הודיעך את אשר יהיה. (ל) ואנה לא בחכמה - ואני לא מרוב החכמה שיש בי משאר הבריות יותר נגלה לי הסוד הזה. להן על דברת די פשרא למלכה יהודעון - יודיעוך מן השמים. ורעיוני לבבך תנדע - והרהורי לבבך , שאתה מהרהר תמיד לדעת מי יקום אחריך. תנדע - תדע. (לא) חזה הוית - רואה היית. ואלו - לשון 'והנה'. צלמא דכן רב - צורה אשר היה לו כן גדול. וזיוה יתיר קאם לקבלך - היה עומד לנגדך. ורוה דחיל - ותארו נורא. (לב) די דהב טב - של זהב טוב. חדוהי - חזה שלו. ודרעוהי - וזרועותיו. מעוהי וירכתיה - בטנו וירכותיו. (לג) שקוהי די פרזל - שוקיו של ברזל. מנהן די פרזל ומנהן די חסף - מהם של ברזל ומהם של חרס. (לד) די התגזרת אבן - אשר נחתכה ונבדלה אבן אחת. די לא בידין - אשר לא בידים , כי אם מאיליה. ומחת לצלמא - והכתה את הצורה. והדקת המון - והדיקה אותם. (לה) באדין דקו כחדה - אז הודקו יחד כל מיני מתכות וחרס שהיה בו. והוו כעור מן אידרי קיט - והיו כמוץ מגרנות הקיץ. ונשא המון רוחא - ותשא אותם הרוח. וכל אתר לא השתכח להון - כלומר: לא נודע מקומם הראשון , ולא ניכר שהיו שם מעולם. הות לטור רב - נעשית הר גדול. (לו) דנא חלמא - הרי זה החלום שחלמת. ופשריה נאמר וגו' - ופתרונו נאמר לך. (לז) מלך מלכיא - פירשו רבותינו זכרונם לברכה: כל מלך דדניאל מלך בשר ודם , חוץ מזה , שכנגד הקדוש ברוך הוא אמר , וכן פתרונו: מלך המלכים שהוא אלהי השמים. מלכותא חסנא - מלכות חזק וכבד נתן לך. (לח) והשלטך בכלהון - והשליטך על כולם , שאפילו גוזר על הסוס לא יהא צונף , ועל העוף - לא יפרח , כמו שנאמר "ואת חית השדה נתתי... לעבדו" (יר' כז , ו). אנת הוא ראשה די דהבא - ראש הזהב של הצורה שראית אתה הוא , שמלכותך חזקה ועתה קיימת , והיא חשובה מאד. (לט) ובתרך תקום מלכו אחרי ארע מנך - ואחריך , אחר מלכות בלשצר בנך , תקום מלכות שתטול השררה מזרעך , נמוכה ושפלה ממלכות שלך. ארע - תחתונה ונמוכה , כמו שהכסף נמוך ושפל מהזהב , וראית שהחזה שהיא אחר הראש היא של כסף , כך תהא מלכות מדי ופרס אחר מלכות בבל שפלה ממלכות נבוכדנצר. ומלכו תליתאה אחרי - אחרת. די נחשא - חסינא כנחשת , והיא מלכות אלכסנדרוס מוקדן. (מ) ומלכו רביעאה - היא קשה כפרזלא , כאשר ראית השוקיים שהם רביעים לראש ולחזה ולמעיים והם של ברזל. מהדק וחשל כלא - מרדד ומהדק כל מיני מתכות , שמרדדין אותם בקורנס. וחשל - ומרדד; והרבה יש בגמרא: חשלי דודי (כתובות עז , א); ביעי חשילתא (חולין צג , א). כל אלין - כל מיני מתכות הללו שראית בצורה. תדיק ותרוע - תדיק ותרוצץ. (מא) חסף די פחר - חרס של יוצר; והרבה יש בגמרא 'מאני דפחרא'. מלכו פליגה תהוה - מלכות חלוקה תהיה , שני מלכים יהיו ממנה כאחד , חזק וחלש , כמו שמפורש למטה "מן קצת מלכותא תהוה תקיפא" (פס' מב). ומן נצבתא די פרזלא להוא בה - אף החלש יהא חזק על אחרים על ידי חוזק חברו , שיראו מפניו; וזה מן נצבתא די פרזלא להוי בה - מן חוזק מצב הברזל , יהיה במלך החלש. כל קבל די חזיתה - כל עומת שראית ברזל מעורב בחרס הטיט. (מג) מתערבין להון בזרע אנשא וגו' - מתחתנים יהיו עם שאר האומות , ולא יהיו שלימים ונדבקים עמם באמת ולב שלם , ודתיהם שונות מדתי שאר האומות. הא כדי פרזלא לא מתערב - הלא הוא כמו שאין הברזל נדבק יפה עם החרס. (מד) וביומיהון די מלכיא אנון - ביומיהון של מלכים הללו , בעוד מלכותם של רומיים קיימת. יקים אלה שמיא - מלכות הקדוש ברוך הוא , שלעולם לא תתחבל מלכו , והיא מלכות מלך המשיח. תדק ותסף - תדק ותכלה כל אלו המלכיות. (מה) כל קבל די חזית - כל עומת שראית שנתפרקה אבן מן ההר שהדיקה כל הצלם , זה פתרון שהמלכות החמישית תכלה ותרוצץ את כולם. מה די להוי אחרי דנה - מה שיהיה אחר זאת , אחר מלכות זו שלך. ויציב חלמא - אמת הוא החלום. (מו) אמר לנסכה - רצה לעשותו אלוה. (מז) מן קשוט - באמת. ומרא מלכין - אדוני האדונים. רזא דנה - סתר זה. (מח) לדניאל רבי - לדניאל גדל על כל השרים. (מט) ומני על עבידתא די מדינת בבל - ויפקד על כל צרכי הממלכות את חנניה מישאל ועזריה.