מאגר הכתר דניאל פרק ד טקסט בלבד

פרק ד
[א] אנה נבוכדנצר שלה הוית בביתי ורענן בהיכלי:
[ב] חלם חזית וידחלנני והרהרין על־משכבי וחזוי ראשי יבהלנני:
[ג] ומני שים טעם להנעלה קדמי לכל חכימי בבל די־פשר חלמא יהודענני:
[ד] באדין עללין עלין חרטמיא אשפיא כשדיא כשדאי וגזריא וחלמא אמר אנה קדמיהון ופשרה לא־מהודעין לי:
[ה] ועד אחרין על קדמי דניאל די־שמה בלטשאצר כשם אלהי ודי רוח־אלהין קדישין בה וחלמא קדמוהי אמרת:
[ו] בלטשאצר רב חרטמיא די׀ אנה ידעת די רוח אלהין קדישין בך וכל־רז לא־אנס לך חזוי חלמי די־חזית ופשרה אמר:
[ז] וחזוי ראשי על־משכבי חזה הוית ואלו אילן בגוא ארעא ורומה שגיא:
[ח] רבה אילנא ותקף ורומה ימטא לשמיא וחזותה לסוף כל־ארעא:
[ט] עפיה שפיר ואנבה שגיא ומזון לכלא־בה תחתוהי תטלל׀ חיות ברא ובענפוהי ידרון ידורן צפרי שמיא ומנה יתזין כל־בשרא:
[י] חזה הוית בחזוי ראשי על־משכבי ואלו עיר וקדיש מן־שמיא נחת:
[יא] קרא בחיל וכן אמר גדו אילנא וקצצו ענפוהי אתרו עפיה ובדרו אנבה תנד חיותא מן־תחתוהי וצפריא מן־ענפוהי:
[יב] ברם עקר שרשוהי בארעא שבקו ובאסור די־פרזל ונחש בדתאא די ברא ובטל שמיא יצטבע ועם־חיותא חלקה בעשב ארעא:
[יג] לבבה מן־אנושא אנשא ישנון ולבב חיוה יתיהב לה ושבעה עדנין יחלפון עלוהי:
[יד] בגזרת עירין פתגמא ומאמר קדישין שאלתא עד־דברת די ינדעון חייא די־שליט עליא עלאה במלכות אנושא אנשא ולמן־די יצבא יתננה ושפל אנשים יקים עליה עלה:
[טו] דנה חלמא חזית אנה מלכא נבוכדנצר ואנתה ואנת בלטשאצר פשרא ׀ אמר כל־קבל די׀ כל־חכימי מלכותי לא־יכלין פשרא להודעותני ואנתה ואנת כהל די רוח־אלהין קדישין בך:
[טז] אדין דניאל די־שמה בלטשאצר אשתומם כשעה חדה ורעינהי יבהלנה ענה מלכא ואמר בלטשאצר חלמא ופשרא אל־יבהלך ענה בלטשאצר ואמר מראי מרי חלמא לשנאיך לשנאך ופשרה לעריך לערך:
[יז] אילנא די חזית די רבה ותקף ורומה ימטא לשמיא וחזותה לכל־ארעא:
[יח] ועפיה שפיר ואנבה שגיא ומזון לכלא־בה תחתוהי תדור חיות ברא ובענפוהי ישכנן צפרי שמיא:
[יט] אנתה־אנת־הוא מלכא די רבית רבת ותקפת ורבותך רבת ומטת לשמיא ושלטנך לסוף ארעא:
[כ] ודי חזה מלכא עיר וקדיש נחת ׀ מן־שמיא ואמר גדו אילנא וחבלוהי ברם עקר שרשוהי בארעא שבקו ובאסור די־פרזל ונחש בדתאא די ברא ובטל שמיא יצטבע ועם־חיות ברא חלקה עד די־שבעה עדנין יחלפון עלוהי:
[כא] דנה פשרא מלכא וגזרת עליא עלאה היא די מטת על־מראי מרי מלכא:
[כב] ולך טרדין מן־אנשא ועם־חיות ברא להוה מדרך ועשבא כתורין׀ לך יטעמון ומטל שמיא לך מצבעין ושבעה עדנין יחלפון עליך עלך עד די־תנדע די־שליט עליא עלאה במלכות אנשא ולמן־די יצבא יתננה:
[כג] ודי אמרו למשבק עקר שרשוהי די אילנא מלכותך לך קימא מן־די תנדע די שלטן שמיא:
[כד] להן מלכא מלכי ישפר עליך עלך וחטיך וחטאך בצדקה פרק ועויתך במחן ענין הן תהוה ארכה לשלותך:
[כה] כלא מטא על־נבוכדנצר מלכא: פ
[כו] לקצת ירחין תרי־עשר על־היכל מלכותא די בבל מהלך הוה:
[כז] ענה מלכא ואמר הלא דא־היא בבל רבתא די־אנה בניתה לבית מלכו בתקף חסני וליקר הדרי:
[כח] עוד מלתא בפם מלכא קל מן־שמיא נפל לך אמרין נבוכדנצר מלכא מלכותא עדת מנך:
[כט] ומן־אנשא לך טרדין ועם־חיות ברא מדרך עשבא כתורין לך יטעמון ושבעה עדנין יחלפון עליך עלך עד די־תנדע די־שליט עליא עלאה במלכות אנשא ולמן־די יצבא יתננה:
[ל] בה־שעתא מלתא ספת על־נבוכדנצר ומן־אנשא טריד ועשבא כתורין יאכל ומטל שמיא גשמה יצטבע עד די שערה כנשרין רבה וטפרוהי כצפרין:
[לא] ולקצת יומיא אנה נבוכדנצר עיני׀ לשמיא נטלת ומנדעי עלי יתוב ולעליא ולעלאה ברכת ולחי עלמא שבחת והדרת די שלטנה שלטן עלם ומלכותה עם־דר ודר:
[לב] וכל־דארי דירי ארעא כלה חשיבין וכמצביה עבד בחיל שמיא ודארי ודירי ארעא ולא איתי די־ימחא בידה ויאמר לה מה עבדת:
[לג] בה־זמנא מנדעי׀ יתוב עלי וליקר מלכותי הדרי וזיוי יתוב עלי ולי הדברי ורברבני יבעון ועל־מלכותי התקנת ורבו יתירה הוספת לי:
[לד] כען אנה נבכדנצר משבח ומרומם ומהדר למלך שמיא די כל־מעבדוהי קשט וארחתה דין ודי מהלכין בגוה יכל להשפלה: פ