מאגר הכתר דניאל פרק ז עם פירוש ראב"ע פירוש א

פרק ז
[א] בִּשְׁנַ֣ת חֲדָ֗ה לְבֵלְאשַׁצַּר֙ מֶ֣לֶךְ בָּבֶ֔ל דָּנִיֵּאל֙ חֵ֣לֶם חֲזָ֔ה וְחֶזְוֵ֥י רֵאשֵׁ֖הּ עַֽל־מִשְׁכְּבֵ֑הּ בֵּאדַ֙יִן֙ חֶלְמָ֣א כְתַ֔ב רֵ֥אשׁ מִלִּ֖ין אֲמַֽר:
[ב] עָנֵ֤ה דָנִיֵּאל֙ וְאָמַ֔ר חָזֵ֥ה הֲוֵ֛ית בְּחֶזְוִ֖י עִם־לֵֽילְיָ֑א וַאֲר֗וּ אַרְבַּע֙ רוּחֵ֣י שְׁמַיָּ֔א מְגִיחָ֖ן לְיַמָּ֥א רַבָּֽא:
[ג] וְאַרְבַּ֤ע חֵיוָן֙ רַבְרְבָ֔ן סָלְקָ֖ן מִן־יַמָּ֑א שָׁנְיָ֖ן דָּ֥א מִן־דָּֽא:
[ד] קַדְמָיְתָ֣א כְאַרְיֵ֔ה וְגַפִּ֥ין דִּֽי־נְשַׁ֖ר לַ֑הּ חָזֵ֣ה הֲוֵ֡ית עַד֩ דִּי־מְּרִ֨יטוּ גַפַּ֜יהּ גַפַּ֜הּ וּנְטִ֣ילַת מִן־אַרְעָ֗א וְעַל־רַגְלַ֙יִן֙ כֶּאֱנָ֣שׁ הֳקִימַ֔ת וּלְבַ֥ב אֱנָ֖שׁ יְהִ֥יב לַֽהּ:
[ה] וַאֲר֣וּ חֵיוָה֩ אָחֳרִ֨י תִנְיָנָ֜ה דָּמְיָ֣ה לְדֹ֗ב וְלִשְׂטַר־חַד֙ הֳקִמַ֔ת וּתְלָ֥ת עִלְעִ֛ין בְּפֻמַּ֖הּ בֵּ֣ין שִׁנַּ֑יהּ שִׁנַּ֑הּ וְכֵן֙ אָמְרִ֣ין לַ֔הּ ק֥וּמִֽי אֲכֻ֖לִי בְּשַׂ֥ר שַׂגִּֽיא:
[ו] בָּאתַ֨ר דְּנָ֜ה חָזֵ֣ה הֲוֵ֗ית וַאֲר֤וּ אָֽחֳרִי֙ כִּנְמַ֔ר וְלַ֨הּ גַּפִּ֥ין אַרְבַּ֛ע דִּי־ע֖וֹף עַל־גַּבַּ֑יהּ גַּבַּ֑הּ וְאַרְבְּעָ֤ה רֵאשִׁין֙ לְחֵ֣יוְתָ֔א וְשָׁלְטָ֖ן יְהִ֥יב לַֽהּ:
[ז] בָּאתַ֣ר דְּנָה֩ חָזֵ֨ה הֲוֵ֜ית בְּחֶזְוֵ֣י לֵֽילְיָ֗א וַאֲר֣וּ חֵיוָ֣ה רְֽבִיעָיָ֡ה רְֽבִיעָאָ֡ה דְּחִילָה֩ וְאֵֽימְתָנִ֨י וְתַקִּיפָ֜א יַתִּ֗ירָה וְשִׁנַּ֨יִן דִּֽי־פַרְזֶ֥ל לַהּ֙ רַבְרְבָ֔ן אָכְלָ֣ה וּמַדֱּקָ֔ה וּשְׁאָרָ֖א בְּרַגְלַ֣יהּ בְּרַגְלַ֣הּ רָפְסָ֑ה וְהִ֣יא מְשַׁנְּיָ֗ה מִן־כָּל־חֵֽיוָתָא֙ דִּ֣י קָֽדָמַ֔יהּ קָֽדָמַ֔הּ וְקַרְנַ֥יִן עֲשַׂ֖ר לַֽהּ:
[ח] מִשְׂתַּכַּ֨ל הֲוֵ֜ית בְּקַרְנַיָּ֗א וַ֠אֲלוּ קֶ֣רֶן אָחֳרִ֤י זְעֵירָה֙ סִלְקָ֣ת בֵּֽינֵיהֵ֔ון בֵּֽינֵיהֵ֔ן וּתְלָ֗ת מִן־קַרְנַיָּא֙ קַדְמָ֣יָתָ֔א אֶתְעֲקַ֖רָו אֶתְעֲקַ֖רָה מִן־קֳדָמַ֑יהּ קֳדָמַ֑הּ וַאֲל֨וּ עַיְנִ֜ין כְּעַיְנֵ֤י אֲנָשָׁא֙ בְּקַרְנָא־דָ֔א וּפֻ֖ם מְמַלִּ֥ל רַבְרְבָֽן:
[ט] חָזֵ֣ה הֲוֵ֗ית עַ֣ד דִּ֤י כָרְסָוָן֙ רְמִ֔יו וְעַתִּ֥יק יוֹמִ֖ין יְתִ֑ב לְבוּשֵׁ֣הּ׀ כִּתְלַ֣ג חִוָּ֗ר וּשְׂעַ֤ר רֵאשֵׁהּ֙ כַּעֲמַ֣ר נְקֵ֔א כָּרְסְיֵהּ֙ שְׁבִבִ֣ין דִּי־נ֔וּר גַּלְגִּלּ֖וֹהִי נ֥וּר דָּלִֽק:
[י] נְהַ֣ר דִּי־נ֗וּר נָגֵ֤ד וְנָפֵק֙ מִן־קֳדָמ֔וֹהִי אֶ֤לֶף אַלְפִים֙ אַלְפִין֙ יְשַׁמְּשׁוּנֵּ֔הּ וְרִבּ֥וֹ רִבְוָ֖ן רִבְבָ֖ן קָֽדָמ֣וֹהִי יְקוּמ֑וּן דִּינָ֥א יְתִ֖ב וְסִפְרִ֥ין פְּתִֽיחוּ:
[יא] חָזֵ֣ה הֲוֵ֔ית בֵּאדַ֗יִן מִן־קָל֙ מִלַּיָּ֣א רַבְרְבָתָ֔א דִּ֥י קַרְנָ֖א מְמַלֱּלָ֑ה חָזֵ֣ה הֲוֵ֡ית עַד֩ דִּ֨י קְטִילַ֤ת חֵֽיוְתָא֙ וְהוּבַ֣ד גִּשְׁמַ֔הּ וִיהִיבַ֖ת לִיקֵדַ֥ת אֶשָּֽׁא:
[יב] וּשְׁאָר֙ חֵֽיוָתָ֔א הֶעְדִּ֖יו שָׁלְטָנְה֑וֹן וְאַרְכָ֧ה בְחַיִּ֛ין יְהִ֥יבַת לְה֖וֹן עַד־זְמַ֥ן וְעִדָּֽן:
[יג] חָזֵ֤ה הֲוֵית֙ בְּחֶזְוֵ֣י לֵֽילְיָ֔א וַאֲרוּ֙ עִם־עֲנָנֵ֣י שְׁמַיָּ֔א כְּבַ֥ר אֱנָ֖שׁ אָתֵ֣ה הֲוָ֑א וְעַד־עַתִּ֤יק יֽוֹמַיָּא֙ מְטָ֔ה וּקְדָמ֖וֹהִי הַקְרְבֽוּהִי:
[יד] וְלֵ֨הּ יְהִ֤ב שָׁלְטָן֙ וִיקָ֣ר וּמַלְכ֔וּ וְכֹ֣ל עַֽמְמַיָּ֗א אֻמַּיָּ֛א וְלִשָּׁנַיָּ֖א לֵ֣הּ יִפְלְח֑וּן שָׁלְטָנֵ֞הּ שָׁלְטָ֤ן עָלַם֙ דִּֽי־לָ֣א יֶעְדֵּ֔ה וּמַלְכוּתֵ֖הּ דִּי־לָ֥א תִתְחַבַּֽל: פ
[טו] אֶתְכְּרִיַּ֥ת רוּחִ֛י אֲנָ֥ה דָנִיֵּ֖אל בְּג֣וֹא נִדְנֶ֑ה וְחֶזְוֵ֥י רֵאשִׁ֖י יְבַהֲלֻנַּֽנִי:
[טז] קִרְבֵ֗ת עַל־חַד֙ מִן־קָ֣אֲמַיָּ֔א וְיַצִּיבָ֥א אֶבְעֵֽא־מִנֵּ֖הּ עַֽל־כָּל־דְּנָ֑ה וַאֲמַר־לִ֕י וּפְשַׁ֥ר מִלַּיָּ֖א יְהוֹדְעִנַּֽנִי:
[יז] אִלֵּין֙ חֵיוָתָ֣א רַבְרְבָתָ֔א דִּ֥י אִנִּ֖ין אַרְבַּ֑ע אַרְבְּעָ֥ה מַלְכִ֖ין יְקוּמ֥וּן מִן־אַרְעָֽא:
[יח] וִֽיקַבְּלוּן֙ מַלְכוּתָ֔א קַדִּישֵׁ֖י עֶלְיוֹנִ֑ין וְיַחְסְנ֤וּן מַלְכוּתָא֙ עַד־עָ֣לְמָ֔א וְעַ֖ד עָלַ֥ם עָלְמַיָּֽא:
[יט] אֱדַ֗יִן צְבִית֙ לְיַצָּבָ֗א עַל־חֵֽיוְתָא֙ רְבִיעָ֣יְתָ֔א דִּֽי־הֲוָ֥ת שָֽׁנְיָ֖ה מִן־כָּלְּהֵ֑ון כָּלְּהֵ֑ין דְּחִילָ֣ה יַתִּ֗ירָה שִׁנַּ֤יהּ שִׁנַּ֤הּ דִּֽי־פַרְזֶל֙ וְטִפְרַ֣יהּ וְטִפְרַ֣הּ דִּֽי־נְחָ֔שׁ אָכְלָ֣ה מַדֲּקָ֔ה וּשְׁאָרָ֖א בְּרַגְלַ֥יהּ בְּרַגְלַ֥הּ רָֽפְסָֽה:
[כ] וְעַל־קַרְנַיָּ֤א עֲשַׂר֙ דִּ֣י בְרֵאשַׁ֔הּ וְאָחֳרִי֙ דִּ֣י סִלְקַ֔ת וּנְפַ֥לָו וּנְפַ֥לָה מִן־קֳדָמַ֖יהּ קֳדָמַ֖הּ תְּלָ֑ת וְקַרְנָ֨א דִכֵּ֜ן וְעַיְנִ֣ין לַ֗הּ וּפֻם֙ מְמַלִּ֣ל רַבְרְבָ֔ן וְחֶזְוַ֖הּ רַ֥ב מִן־חַבְרָתַֽהּ:
[כא] חָזֵ֣ה הֲוֵ֔ית וְקַרְנָ֣א דִכֵּ֔ן עָבְדָ֥ה קְרָ֖ב עִם־קַדִּישִׁ֑ין וְיָכְלָ֖ה לְהֹֽן:
[כב] עַ֣ד דִּֽי־אֲתָ֗ה עַתִּיק֙ יֽוֹמַיָּ֔א וְדִינָ֣א יְהִ֔ב לְקַדִּישֵׁ֖י עֶלְיוֹנִ֑ין וְזִמְנָ֣א מְטָ֔ה וּמַלְכוּתָ֖א הֶחֱסִ֥נוּ קַדִּישִֽׁין:
[כג] כֵּן֘ אֲמַר֒ חֵֽיוְתָא֙ רְבִיעָ֣יְתָ֔א מַלְכ֤וּ רְבִיעָיָה֙ רְבִיעָאָה֙ תֶּהֱוֵ֣א בְאַרְעָ֔א דִּ֥י תִשְׁנֵ֖א מִן־כָּל־מַלְכְוָתָ֑א וְתֵאכֻל֙ כָּל־אַרְעָ֔א וּתְדוּשִׁנַּ֖הּ וְתַדְּקִנַּֽהּ:
[כד] וְקַרְנַיָּ֣א עֲשַׂ֔ר מִנַּהּ֙ מַלְכוּתָ֔א עַשְׂרָ֥ה מַלְכִ֖ין יְקֻמ֑וּן וְאָחֳרָ֞ן יְק֣וּם אַחֲרֵיהֹ֗ן וְה֤וּא יִשְׁנֵא֙ מִן־קַדְמָיֵ֔א וּתְלָתָ֥ה מַלְכִ֖ין יְהַשְׁפִּֽל:
[כה] וּמִלִּ֗ין לְצַ֤ד עִלָּיאָ֙ עִלָּאָה֙ יְמַלִּ֔ל וּלְקַדִּישֵׁ֥י עֶלְיוֹנִ֖ין יְבַלֵּ֑א וְיִסְבַּ֗ר לְהַשְׁנָיָה֙ זִמְנִ֣ין וְדָ֔ת וְיִתְיַהֲב֣וּן בִּידֵ֔הּ עַד־עִדָּ֥ן וְעִדָּנִ֖ין וּפְלַ֥ג עִדָּֽן:
[כו] וְדִינָ֖א יִתִּ֑ב וְשָׁלְטָנֵ֣הּ יְהַעְדּ֔וֹן לְהַשְׁמָדָ֥ה וּלְהוֹבָדָ֖ה עַד־סוֹפָֽא:
[כז] וּמַלְכוּתָ֨א וְשָׁלְטָנָ֜א וּרְבוּתָ֗א דִּ֚י מַלְכְוָת֙ תְּח֣וֹת כָּל־שְׁמַיָּ֔א יְהִיבַ֕ת לְעַ֖ם קַדִּישֵׁ֣י עֶלְיוֹנִ֑ין מַלְכוּתֵהּ֙ מַלְכ֣וּת עָלַ֔ם וְכֹל֙ שָׁלְטָ֣נַיָּ֔א לֵ֥הּ יִפְלְח֖וּן וְיִֽשְׁתַּמְּעֽוּן:
[כח] עַד־כָּ֖ה סוֹפָ֣א דִֽי־מִלְּתָ֑א אֲנָ֨ה דָֽנִיֵּ֜אל שַׂגִּ֣יא׀ רַעְיוֹנַ֣י יְבַהֲלֻנַּ֗נִי וְזִיוַי֙ יִשְׁתַּנּ֣וֹן עֲלַ֔י וּמִלְּתָ֖א בְּלִבִּ֥י נִטְרֵֽת: פ

פרק ז
(א) בשנת חדא לבלשצר (בנוסחנו: חדה לבלאשצר). עתה אחל לפרש הנבואות: ראש מלין אמר - אמר יפת: ראשי דברים דִבר , ולא כל דברים; ולפי דעתי , ככה ראשית דברי דניאל. (ב) ענה. עם ליליא - בחזון הלילה. וארו - כמו "ואלו" (דנ' ב , לא ועוד) , ויש אומרים כי כמוהו "וידע אלמנותיו" (יח' יט , ז) , שהוא 'ארמנותיו' (ראה ת"י שם). מגיחין (לפנינו: מגיחן) - כמו "יגיח ירדן" (איוב מ , כג). לימא רבא - לים הגדול. (ג) וארבע חיות גדולות עולות מן הים , שונות זאת מזאת. (ד) קדמיתא... - הראשונה כאריה , וכנפי נשר לה; ורואה הייתי: ומרטו כנפיה ונשאוה מן הארץ , ועל רגלים כאנוש הוצבה , ולב אנוש נתן לה. (ה) וארו... - והנה חיה אחרת , שנייה , דומה לדוב , ולצד אחד הוקמה , ושלש צלעות בפיה בין שיניה , וכן אמר לה: קומי אכולי בשר רב. (ו) בתר (בנוסחנו: באתר)... - אחרי כן ראיתי והנה אחרת , כנמר , ולה כנפים ארבע ככנפי עוף. על גפה (הקרי; בנוסחנו: גבה) - כמו "על גפי מרומי קרת" (מש' ט , ג). וארבעה ראשים לחיה הזאת , ושלטון נתן לה. (ז) בתר (בנוסחנו: באתר)... אחרי כן רואה הייתי במראות הלילה , והנה חיה רביעית נוראה ואיומה ותקיפא מאד , ושִני ברזל לה גדולות , אוכלת ומדיקה , והנשאר ברגליה רמסא; (לפנינו: רפסה) והיא משונה מכל החיות הראשונות , וקרנות עשר לה. (ח) משתכל - מגזרת "שכל" (תה' קיא , י ועוד): משתכל ומתבונן בקרנות , והנה קרן אחת קטנה עלתה ביניהם , ושלש קרנות מהראשונות נעקרו מלפניה , והנה עינים כעיני אנוש בקרן הזאת , ופה מדברת גדולות. (ט) חזה. - רואה הייתי , עד שהכסאות הושלכו , וקדמון ימים ישב; לבושו - כשלג לבן , ושער ראשו - כצמר נקי , כסאותיו - שביבי אש , גלגליו - אש בוערה. (י) נהר אש - יש אומרים: 'נהור' אש , והוא הנכון בעיני. נגיד - נמשך ויוצא מלפניו. אלף אלפין ישרתוהו , ורבי רבבות לפניו יעמדון למשפט , והספרים נפתח. (יא) חזה... - רואה הייתי אז מן קול מילות גדולות , שהקרן ממללת. רואה הייתי עד נהרגה החיה , ואבדה גופתה , ונתנה למוקד אש. (יב) ושאר החיות הסירו מלכותם , ואורך בחיים נתן להם. עד זמן - מועד. (יג) חזה... - רואה הייתי במראות הלילה , והנה עם ענני השמים כבן אנוש היה בא , ועד קדמון ימים הגיע , ולפניו הקריבוהו. (יד) ולה - ולו נתן שלטון ויקר ומלכות , וכל העמים , אומות ולשונות , יעבדוהו; שלטונו - שלטון עולם לא יעבר , ומלכותו לא תשחת. והנה ראינו , כי המלאך לא פירש לו , רק חיה הרביעית; והיה כן , כי שלש החיות הראשונות יוכל המשכיל לדעתם מנבואות דניאל האחרונות. והנה יש לדעת , שהטעם ארבע חיות - בעבור כי הארבע מלכיות היו בפאות שונות. ולא ידעתי טעם הים הגדול , כי כולם ביבשה היו; אולי שנפש החיה הרומשת בים הגדול גדולה מנפש החיה ההֹוָה ביבשה. וזאת הנבואה - במות אויל מרודך ותחילת בלשצר (ראה לעיל , א). והנה האריה - מלכות כשדים; והגאון רב סעדיה אמר , כי זאת המראה על דבר עבר , והוא דבר נבוכדנצר: "ולבב אנוש יהב ליה" (ראה לעיל , ד) זהו "ומנדעי עלי יתוב" (דנ' ד , לא); וזה איננו נכון בעיני , כי מה טעם לראות מה שעבר , ומה תועלת להזכירו? וזה פירושו: הראשונה "כאריה" (לעיל , ד) - והוא נבוכדנצר , "וגפין דנשר" (בנוסחנו: די נשר; שם) - בנו אויל מרודך ובן בנו בלשצר , שנהרג "ונטלת (בנוסחנו: ונטילת) מן ארעא" (שם) , וכבר נשאוה אז , מרטו הכנף , ובלשון הקודש רבים. וטעם "על רגלין כאנש הקימת ולבב אינש" (בנוסחנו: אנש; שם) - שלב האריה גדול מלב האדם , והנה טעמו , שהיו כשדים בתחילה טורפים כאריה , ובהרוג מלכם - שָפלו כשדים , וקנו לב , והיה כשאר כל האדם. ויפת אמר , כי טעם "כאנוש הקימת" (ראה שם) - שיראו קלונה כל העולם; ויפה פירש! והחיה השנית - מלכות פרס שהשחיתה מלכות כשדים , והיא הנמשלת לכסף בחלום נבוכדנצר. וטעם "ולשטר חד" (לעיל , ה) - כי בצד אחד ממלכות כשדים הרג כורש ודריוש שלש ערים גדולות; גם ראיתי זה כתוב בספר מלכי פרס זה ארבעים שנים , ושכחתי שמות הערים; וזהו "קומי אכולי בשר שגיא" (שם) - ממלכות כשדים. ורב סעדיה הגאון אמר , כי זה רמז לאחשורוש , שכתב ספרים להשמיד ישראל הנקראים "עם רב ועצום" (יואל ב , ב); ומה טעם לפירוש הזה? כי אחשורוש לא תפש מלכות כשדים בתחלה! והחיה השלישית נמשלת לנמר - היא מלכות יון; ותחילת מלכות - אלכסנדרוס , שהיה מלך על רוֹמה , וזאת המלכות נמשכת עד היום; והיא הנמשלת לנבוכדנצר לנחשת , ושם כתוב "די תשלט בכל ארעא" (דנ' ב , לט) , וכן כתוב בנבואה "ושלטן יהב (בנוסחנו: יהיב) לה" (לעיל , ו). וזה שאמר 'וארבעה גפים' (ראה לעיל , ו) - הם ארבעה המלכים שמלכו על מלכות אלכסנדרוס , וזה הדבר ידוע; וככה אמר "ותעלינה חזות ארבע תחתיה" (דנ' ח , ח) , וכתוב שם "לארבע רוחות השמים" , כאשר אמר "וארבעה ראשים לחיותא" (ראה לעיל , ו); ושם אפרשנו. והחיה הרביעית הנוראה הוא מלכות ישמעאל; היא הנמשלת בחלום נבוכדנצר לברזל , ובנבואה כתוב "ושינין די פרזל לה" (לעיל , ז). ולא הזכיר זאת הרביעית בנבואה השנית ולא ברביעית , רק בנבואה הזאת פירש דבריה עד בוא הגואל; ובנבואה השנית פירש דבר החיה השלישית והשלים כל דבריה עד בוא הגואל; כי בימי אלה שתי המלכיות יבא , כאשר הזכיר בחלום "וביומיהון די מלכיא אינון" (דנ' ב , מד). וטעם "וקרנין עשר" (לעיל , ז) - שפשטה מלכות ישמעאל ברוב היישוב , ואלה הם הקרנות: מלכות בראסן ומלכות אצפהן ומלכות אלימן היא שבה אל מלכות מיכא , היא מישא , לדעת הגאון רב סעדיה , ומלכות מצרים ומלכות אפריקי , ומלכות ישמעאל השוכנים באהלים במזרח ובמערב , ומלכות פלשתים הם אלמראבטין , ומלכות אלברבר והם מבני חם והם לבנים , ומלכות הכושים , והם מלכים רבים , וכל אלה תורה אחת להם. ודבר הקרן הקטנה עודנו עתיד , כי זה יהיה קרוב מביאת הגואל , כאשר אפרש. וזאת הקרן - עם יֵצא ממזרח שישוב לתורת אלה הקרנות ותשחית שלש מלכיות , וזה המלך יהיה חכם ומדבר גדולות; אז יושלכו כסאות כל המלכים , וזה יהיה בעמוד מיכאל שר הגואל , כאשר יפרש (ראה דנ' יב , א) , והוא "עתיק יומין" (לעיל , ט); והיה רואה אותו במראות נבואה שהיה זקן. ו"כרסייה" (לעיל , ט) הוא כסאו , ו"גלגלוהי" (שם) הם הגלגלים , ומרוב מרוצתם יצאו שביבי אש על גלגל האש תחת גלגל הלבנה , בראיות גמורות. ולא תתמה בעבור "אלף אלפין (הקרי) ישמשוניה" (לעיל , י) , כי הכל במצות השם הנכבד העליון. הלא תראה כי מיכאל נקרא "השר הגדול" (דנ' יב , א) , והנה תחתיו משרתים - והם צבא השמים שהם צבא השם , וכן כתוב "אני שר צבא יי'" (יהו' ה , יד) , שהשם הנורא נסמך אל 'צבאות' , שהם עומדות תמיד ואינן כלות , כאשר פירשתי ב'ספר השם הנכבד' (א). ועוד אגלה קצת סוד המלאכים הקדושים לאשר יבינו. והנה ראה כי השם יעשה משפט , וישפט כל הארץ , והספרים יהיו פתוחים לפניו כדרך "מספרך אשר כתבת" (שמ' לב , לב); "ויכתב בספר (בנוסחנו: ספר) זכרון לפניו" (מל' ג , טז); ועם דבר המלאכים אדבר על זה. והנה פירש "די קטלת (בנוסחנו: קטילת) חיותא" (לעיל , יא) - שתאבד כל מלכות ישמעאל רגע אחד בימים מעטים. וטעם "ושאר חיותא" (לעיל , יב) - כי החיות הראשונות סרה ממלכת כל אחת ונשארו הגופות , וזאת החיה הרביעית יאבד גופה כלל , ולא ישאר שריד ופליט לישמעאל. ויאמר רבי ישועה , כי זה "כבר אינש" (בנוסחנו: אנש; לעיל , יג) הוא המשיח; ונכון הדבר , רק הוא עַם הקדש שהם ישראל. וליה יהיב - תוכל ללמוד מזה הכתוב , כי כל הנעשה בארץ , גזירות שמים הם. ואמרתי שזה "כבר אנש" (לעיל , יג) הוא ישראל , שהוא שם המין , בעבור שאמר דניאל על "עתיק יומיא" (להלן , כב): "ודינא יהב לקדישי עליונים" (ראה שם) , והטעם: לעשות נקמה בחיה הרביעית. (טו) ומלת אתכרית אין לה ריע , רק בעבור בגו (בנוסחנו: בגוא) נדנה , שהגוף לרוח כנדן לחרב , כמו "וישב חרבו אל נדנה" (דה"א כא , כז); והטעם: כאילו יצאה מרב בהלה. (טז) קרבת - קרבתי אצל אחד מהמלאכים העומדים שם לשרת "עתיק יומין" (לעיל , ט). וכל זה בחלום , והדבר נכון. בקשתי ממנו על... דנא - על כל זה , שיפרש לי זה החלום. (יז-יח) ואמר: אלה הארבע חיות הם ארבע מלכיות. והוא אמר מלכין - בעבור כי הבן נחשב כאב; כמו "מלכות כשדים" (דנ' ט , א). ופירש דבר "כבר אינש" (לעיל , יג): ויקבלון בַּסוף המלכות קדושי עליון , ויִרשו המלכות עד עולם ועד. (יט-כח) ושב להזכיר דברי הרביעית; והזכיר עתה אשר לא הזכיר בראשונה - כי הקרן הקטנה תעשה מלחמה עם ישראל ותוכל להם. והנה פירש לו המלאך , כי זה המלך האחרון במלכות ישמעאל ירע רעה גדולה לישראל , וזהו ולקדישי עליונין יבלא. ויסבר - כי ירצה לשנות מועדי ישראל ותורתם , ויהיו ישראל בצרה עד עדן עדנין (בנוסחנו: ועדנין) ופלג עידן , וזה אפרש בפסוק "כי למועד מועדים וחצי" (דנ' יב , ז). והתברר מה שאמרתי שאמר המלאך: ומלכותא... יהיבת לעם קדישי עליונין.