מאגר הכתר דניאל פרק ז עם פירוש רש"י

פרק ז
[א] בִּשְׁנַ֣ת חֲדָ֗ה לְבֵלְאשַׁצַּר֙ מֶ֣לֶךְ בָּבֶ֔ל דָּנִיֵּאל֙ חֵ֣לֶם חֲזָ֔ה וְחֶזְוֵ֥י רֵאשֵׁ֖הּ עַֽל־מִשְׁכְּבֵ֑הּ בֵּאדַ֙יִן֙ חֶלְמָ֣א כְתַ֔ב רֵ֥אשׁ מִלִּ֖ין אֲמַֽר:
[ב] עָנֵ֤ה דָנִיֵּאל֙ וְאָמַ֔ר חָזֵ֥ה הֲוֵ֛ית בְּחֶזְוִ֖י עִם־לֵֽילְיָ֑א וַאֲר֗וּ אַרְבַּע֙ רוּחֵ֣י שְׁמַיָּ֔א מְגִיחָ֖ן לְיַמָּ֥א רַבָּֽא:
[ג] וְאַרְבַּ֤ע חֵיוָן֙ רַבְרְבָ֔ן סָלְקָ֖ן מִן־יַמָּ֑א שָׁנְיָ֖ן דָּ֥א מִן־דָּֽא:
[ד] קַדְמָיְתָ֣א כְאַרְיֵ֔ה וְגַפִּ֥ין דִּֽי־נְשַׁ֖ר לַ֑הּ חָזֵ֣ה הֲוֵ֡ית עַד֩ דִּי־מְּרִ֨יטוּ גַפַּ֜יהּ גַפַּ֜הּ וּנְטִ֣ילַת מִן־אַרְעָ֗א וְעַל־רַגְלַ֙יִן֙ כֶּאֱנָ֣שׁ הֳקִימַ֔ת וּלְבַ֥ב אֱנָ֖שׁ יְהִ֥יב לַֽהּ:
[ה] וַאֲר֣וּ חֵיוָה֩ אָחֳרִ֨י תִנְיָנָ֜ה דָּמְיָ֣ה לְדֹ֗ב וְלִשְׂטַר־חַד֙ הֳקִמַ֔ת וּתְלָ֥ת עִלְעִ֛ין בְּפֻמַּ֖הּ בֵּ֣ין שִׁנַּ֑יהּ שִׁנַּ֑הּ וְכֵן֙ אָמְרִ֣ין לַ֔הּ ק֥וּמִֽי אֲכֻ֖לִי בְּשַׂ֥ר שַׂגִּֽיא:
[ו] בָּאתַ֨ר דְּנָ֜ה חָזֵ֣ה הֲוֵ֗ית וַאֲר֤וּ אָֽחֳרִי֙ כִּנְמַ֔ר וְלַ֨הּ גַּפִּ֥ין אַרְבַּ֛ע דִּי־ע֖וֹף עַל־גַּבַּ֑יהּ גַּבַּ֑הּ וְאַרְבְּעָ֤ה רֵאשִׁין֙ לְחֵ֣יוְתָ֔א וְשָׁלְטָ֖ן יְהִ֥יב לַֽהּ:
[ז] בָּאתַ֣ר דְּנָה֩ חָזֵ֨ה הֲוֵ֜ית בְּחֶזְוֵ֣י לֵֽילְיָ֗א וַאֲר֣וּ חֵיוָ֣ה רְֽבִיעָיָ֡ה רְֽבִיעָאָ֡ה דְּחִילָה֩ וְאֵֽימְתָנִ֨י וְתַקִּיפָ֜א יַתִּ֗ירָה וְשִׁנַּ֨יִן דִּֽי־פַרְזֶ֥ל לַהּ֙ רַבְרְבָ֔ן אָכְלָ֣ה וּמַדֱּקָ֔ה וּשְׁאָרָ֖א בְּרַגְלַ֣יהּ בְּרַגְלַ֣הּ רָפְסָ֑ה וְהִ֣יא מְשַׁנְּיָ֗ה מִן־כָּל־חֵֽיוָתָא֙ דִּ֣י קָֽדָמַ֔יהּ קָֽדָמַ֔הּ וְקַרְנַ֥יִן עֲשַׂ֖ר לַֽהּ:
[ח] מִשְׂתַּכַּ֨ל הֲוֵ֜ית בְּקַרְנַיָּ֗א וַ֠אֲלוּ קֶ֣רֶן אָחֳרִ֤י זְעֵירָה֙ סִלְקָ֣ת בֵּֽינֵיהֵ֔ון בֵּֽינֵיהֵ֔ן וּתְלָ֗ת מִן־קַרְנַיָּא֙ קַדְמָ֣יָתָ֔א אֶתְעֲקַ֖רָו אֶתְעֲקַ֖רָה מִן־קֳדָמַ֑יהּ קֳדָמַ֑הּ וַאֲל֨וּ עַיְנִ֜ין כְּעַיְנֵ֤י אֲנָשָׁא֙ בְּקַרְנָא־דָ֔א וּפֻ֖ם מְמַלִּ֥ל רַבְרְבָֽן:
[ט] חָזֵ֣ה הֲוֵ֗ית עַ֣ד דִּ֤י כָרְסָוָן֙ רְמִ֔יו וְעַתִּ֥יק יוֹמִ֖ין יְתִ֑ב לְבוּשֵׁ֣הּ׀ כִּתְלַ֣ג חִוָּ֗ר וּשְׂעַ֤ר רֵאשֵׁהּ֙ כַּעֲמַ֣ר נְקֵ֔א כָּרְסְיֵהּ֙ שְׁבִבִ֣ין דִּי־נ֔וּר גַּלְגִּלּ֖וֹהִי נ֥וּר דָּלִֽק:
[י] נְהַ֣ר דִּי־נ֗וּר נָגֵ֤ד וְנָפֵק֙ מִן־קֳדָמ֔וֹהִי אֶ֤לֶף אַלְפִים֙ אַלְפִין֙ יְשַׁמְּשׁוּנֵּ֔הּ וְרִבּ֥וֹ רִבְוָ֖ן רִבְבָ֖ן קָֽדָמ֣וֹהִי יְקוּמ֑וּן דִּינָ֥א יְתִ֖ב וְסִפְרִ֥ין פְּתִֽיחוּ:
[יא] חָזֵ֣ה הֲוֵ֔ית בֵּאדַ֗יִן מִן־קָל֙ מִלַּיָּ֣א רַבְרְבָתָ֔א דִּ֥י קַרְנָ֖א מְמַלֱּלָ֑ה חָזֵ֣ה הֲוֵ֡ית עַד֩ דִּ֨י קְטִילַ֤ת חֵֽיוְתָא֙ וְהוּבַ֣ד גִּשְׁמַ֔הּ וִיהִיבַ֖ת לִיקֵדַ֥ת אֶשָּֽׁא:
[יב] וּשְׁאָר֙ חֵֽיוָתָ֔א הֶעְדִּ֖יו שָׁלְטָנְה֑וֹן וְאַרְכָ֧ה בְחַיִּ֛ין יְהִ֥יבַת לְה֖וֹן עַד־זְמַ֥ן וְעִדָּֽן:
[יג] חָזֵ֤ה הֲוֵית֙ בְּחֶזְוֵ֣י לֵֽילְיָ֔א וַאֲרוּ֙ עִם־עֲנָנֵ֣י שְׁמַיָּ֔א כְּבַ֥ר אֱנָ֖שׁ אָתֵ֣ה הֲוָ֑א וְעַד־עַתִּ֤יק יֽוֹמַיָּא֙ מְטָ֔ה וּקְדָמ֖וֹהִי הַקְרְבֽוּהִי:
[יד] וְלֵ֨הּ יְהִ֤ב שָׁלְטָן֙ וִיקָ֣ר וּמַלְכ֔וּ וְכֹ֣ל עַֽמְמַיָּ֗א אֻמַּיָּ֛א וְלִשָּׁנַיָּ֖א לֵ֣הּ יִפְלְח֑וּן שָׁלְטָנֵ֞הּ שָׁלְטָ֤ן עָלַם֙ דִּֽי־לָ֣א יֶעְדֵּ֔ה וּמַלְכוּתֵ֖הּ דִּי־לָ֥א תִתְחַבַּֽל: פ
[טו] אֶתְכְּרִיַּ֥ת רוּחִ֛י אֲנָ֥ה דָנִיֵּ֖אל בְּג֣וֹא נִדְנֶ֑ה וְחֶזְוֵ֥י רֵאשִׁ֖י יְבַהֲלֻנַּֽנִי:
[טז] קִרְבֵ֗ת עַל־חַד֙ מִן־קָ֣אֲמַיָּ֔א וְיַצִּיבָ֥א אֶבְעֵֽא־מִנֵּ֖הּ עַֽל־כָּל־דְּנָ֑ה וַאֲמַר־לִ֕י וּפְשַׁ֥ר מִלַּיָּ֖א יְהוֹדְעִנַּֽנִי:
[יז] אִלֵּין֙ חֵיוָתָ֣א רַבְרְבָתָ֔א דִּ֥י אִנִּ֖ין אַרְבַּ֑ע אַרְבְּעָ֥ה מַלְכִ֖ין יְקוּמ֥וּן מִן־אַרְעָֽא:
[יח] וִֽיקַבְּלוּן֙ מַלְכוּתָ֔א קַדִּישֵׁ֖י עֶלְיוֹנִ֑ין וְיַחְסְנ֤וּן מַלְכוּתָא֙ עַד־עָ֣לְמָ֔א וְעַ֖ד עָלַ֥ם עָלְמַיָּֽא:
[יט] אֱדַ֗יִן צְבִית֙ לְיַצָּבָ֗א עַל־חֵֽיוְתָא֙ רְבִיעָ֣יְתָ֔א דִּֽי־הֲוָ֥ת שָֽׁנְיָ֖ה מִן־כָּלְּהֵ֑ון כָּלְּהֵ֑ין דְּחִילָ֣ה יַתִּ֗ירָה שִׁנַּ֤יהּ שִׁנַּ֤הּ דִּֽי־פַרְזֶל֙ וְטִפְרַ֣יהּ וְטִפְרַ֣הּ דִּֽי־נְחָ֔שׁ אָכְלָ֣ה מַדֲּקָ֔ה וּשְׁאָרָ֖א בְּרַגְלַ֥יהּ בְּרַגְלַ֥הּ רָֽפְסָֽה:
[כ] וְעַל־קַרְנַיָּ֤א עֲשַׂר֙ דִּ֣י בְרֵאשַׁ֔הּ וְאָחֳרִי֙ דִּ֣י סִלְקַ֔ת וּנְפַ֥לָו וּנְפַ֥לָה מִן־קֳדָמַ֖יהּ קֳדָמַ֖הּ תְּלָ֑ת וְקַרְנָ֨א דִכֵּ֜ן וְעַיְנִ֣ין לַ֗הּ וּפֻם֙ מְמַלִּ֣ל רַבְרְבָ֔ן וְחֶזְוַ֖הּ רַ֥ב מִן־חַבְרָתַֽהּ:
[כא] חָזֵ֣ה הֲוֵ֔ית וְקַרְנָ֣א דִכֵּ֔ן עָבְדָ֥ה קְרָ֖ב עִם־קַדִּישִׁ֑ין וְיָכְלָ֖ה לְהֹֽן:
[כב] עַ֣ד דִּֽי־אֲתָ֗ה עַתִּיק֙ יֽוֹמַיָּ֔א וְדִינָ֣א יְהִ֔ב לְקַדִּישֵׁ֖י עֶלְיוֹנִ֑ין וְזִמְנָ֣א מְטָ֔ה וּמַלְכוּתָ֖א הֶחֱסִ֥נוּ קַדִּישִֽׁין:
[כג] כֵּן֘ אֲמַר֒ חֵֽיוְתָא֙ רְבִיעָ֣יְתָ֔א מַלְכ֤וּ רְבִיעָיָה֙ רְבִיעָאָה֙ תֶּהֱוֵ֣א בְאַרְעָ֔א דִּ֥י תִשְׁנֵ֖א מִן־כָּל־מַלְכְוָתָ֑א וְתֵאכֻל֙ כָּל־אַרְעָ֔א וּתְדוּשִׁנַּ֖הּ וְתַדְּקִנַּֽהּ:
[כד] וְקַרְנַיָּ֣א עֲשַׂ֔ר מִנַּהּ֙ מַלְכוּתָ֔א עַשְׂרָ֥ה מַלְכִ֖ין יְקֻמ֑וּן וְאָחֳרָ֞ן יְק֣וּם אַחֲרֵיהֹ֗ן וְה֤וּא יִשְׁנֵא֙ מִן־קַדְמָיֵ֔א וּתְלָתָ֥ה מַלְכִ֖ין יְהַשְׁפִּֽל:
[כה] וּמִלִּ֗ין לְצַ֤ד עִלָּיאָ֙ עִלָּאָה֙ יְמַלִּ֔ל וּלְקַדִּישֵׁ֥י עֶלְיוֹנִ֖ין יְבַלֵּ֑א וְיִסְבַּ֗ר לְהַשְׁנָיָה֙ זִמְנִ֣ין וְדָ֔ת וְיִתְיַהֲב֣וּן בִּידֵ֔הּ עַד־עִדָּ֥ן וְעִדָּנִ֖ין וּפְלַ֥ג עִדָּֽן:
[כו] וְדִינָ֖א יִתִּ֑ב וְשָׁלְטָנֵ֣הּ יְהַעְדּ֔וֹן לְהַשְׁמָדָ֥ה וּלְהוֹבָדָ֖ה עַד־סוֹפָֽא:
[כז] וּמַלְכוּתָ֨א וְשָׁלְטָנָ֜א וּרְבוּתָ֗א דִּ֚י מַלְכְוָת֙ תְּח֣וֹת כָּל־שְׁמַיָּ֔א יְהִיבַ֕ת לְעַ֖ם קַדִּישֵׁ֣י עֶלְיוֹנִ֑ין מַלְכוּתֵהּ֙ מַלְכ֣וּת עָלַ֔ם וְכֹל֙ שָׁלְטָ֣נַיָּ֔א לֵ֥הּ יִפְלְח֖וּן וְיִֽשְׁתַּמְּעֽוּן:
[כח] עַד־כָּ֖ה סוֹפָ֣א דִֽי־מִלְּתָ֑א אֲנָ֨ה דָֽנִיֵּ֜אל שַׂגִּ֣יא׀ רַעְיוֹנַ֣י יְבַהֲלֻנַּ֗נִי וְזִיוַי֙ יִשְׁתַּנּ֣וֹן עֲלַ֔י וּמִלְּתָ֖א בְּלִבִּ֥י נִטְרֵֽת: פ

פרק ז
(א) באדין חלמא כתב - אז החלום כתב וראשי הדברים אמר. (ב) וארו - והנה. ארבע רוחי שמיא מגיחין וגו' - ארבע רוחות נושבות באות מארבע רוחות העולם ונלחמות עם הים הגדול וסוערות אותו. (ג) וארבע חיון - וארבע חיות. שנין דא מן דא - משונות זו מזו. (ד) קדמיתא כאריה וגפין די נשר לה - היא כאריה ולה כנפי נשר; זו היא מלכות בבל שהיתה מושלת באותה שעה , וכך ראה אותה ירמיה , שנאמר "עלה אריה מסבכו" (ד , ז) , ואומר "הנה כנשר ידאה" וגו' (יר' מח , מ). עד די מריטו גפה - נמרטו כנפיה; זו היא רמז למפלתה. ונטילת מן ארעא - לשון 'נסתלק מן הארץ' רמז שתבטל המלכות מן הארץ. ולבב אנש - לשון 'חלשות' , כמו "ידעו גוים אנוש המה סלה" (ראה תה' ט , כא). (ה) אחרי - אחרת. תנינה - שעלתה שניה מן הים. דמיה לדוב - זה רמז למלכות פרס שתמלך אחר בבל , שאוכלים ושותים כדוב ומסורבלים בבשר כדוב ומגדלין שיער כדוב ואין להם מנוחה כדוב. דמיה לדוב - 'לדב' כתיב , כמו "דיבא" - תרגום של "זאב" (בר' מט , כז; ת"י) , שאף 'זאב' נקראת מלכות פרס , שנאמר "על כן הכם אריה מיער זאב ערבות ישדדם" (יר' ה , ו). ולשטר חד הקימת - ולצד אחד עמדה; רמז לשיפסוק מלכות בבל , תמתין פרס שנה אחת שתמלך מדי. ותלת עלעין בפומיה - שלש צלעות. רבותינו פירשו: שלש מדינות היו תמיד מורדות בה ומשלימות עמה , פעמים בולעתן ופעמים פולטתן; זהו בפומה בין שניה - פעמים חוץ לשניה פעמים לתוכן. ואני אומר: תלת עלעין - שלשה מלכים שיעמדו לפרס: כורש ואחשורוש ודריוש שבנה הבית. בשר שגיא - בשר הרבה. (ו) גפין ארבע וגו' וארבעה ראשין - הם ארבעה מושלים שחלק להם אלכסנדרוס מוקדון במותו את מלכותו , כמו שכתוב בספר יוסף בן גוריון; שהחיה הזאת השלישית היא מלכות אנטיוכוס , ונקרא נמר - על שם שהיתה גוזרת גזרות על ישראל , מנומרות ומשונות זו מזו. ושלטן יהיב לה - וממשלה נתנה לה. (ז) בחזוי ליליא - בלילה אחרת. השלש הראשונות ראה בלילה אחת , וזו בלילה אחרת , על שם שהיא שקולה כנגד שלשתן. בויקרא רבה. ושנין די פרזל לה - שיני ברזל לה. ומדקה - מדיקה ושוחקת הדק. ושארא - מותר אכילתה. וקרנין עשר - עשר קרנות. זו פירש לו המלאך (להלן , כד) , שהם עשרה מלכים שיעמדו לרומי קודם לאספסיינוס שחרב את הבית. (ח) ואלו - כמו "וארו" (לעיל , ב) , לשון 'הנה'. ממלל רברבן - דברי גאוה , הוא טיטוס , שאמרו חכמינו ז"ל שחרף וגדף ונכנס להיכל בעזות פנים. (ט) די כרסון רמיו - כסאות הוטלו ונתקנו לישב במשפט , אחד לדין , ואחד לצדקה לישראל. ועתיק יומין יתיב - הקדוש ברוך הוא יושב למשפט על המלכות הזו ועל שלפניה , שהכעיסו לפניו והציקו לבניו. כתלג חיור - ללבן עונות עמו. ושער ראשה כעמר נקא - מנקה עצמו מזכיות שיש לעובדי כוכבים ומזלות לפניו , ומשלם להם כל שכרם בעולם הזה; בויקרא רבה. (י) די נור - של אש. נור דלק - אש בוערה. נגד ונפק - מושך ויצא. ישמשוניה - ל"עתיק יומין" (לעיל , ט). דינא יתיב - המשפט נתישב לפניו. וספרין פתיחו - הספרים נפתחו , ספרי העבירות והרעות שעשו. (יא) מן קל מליא - מקול הדברים הגבוהים שהקרן מדברת עלתה חמתו של עתיק יומין. עד דקטלת חיותא והובד גשמה - אבד גופה. ליקדת אשא - ללבת אש , הוא אשו של יעקב: "והיה בית יעקב אש" וגו' (עו' א , יח). (יב) ושאר חיותא העדיו שלטנהון - ולשאר המלכיות הסירו מן השמים ממשלתהון. וארכה בחיין יהיבת להון - וזמן נתן להם בחיים עד יום מועד , לעתיד לבא , מלחמות גוג ומגוג. ארכא - המתנה. (יג) כבר אנש אתה - הוא מלך המשיח. ועד עתיק יומיא - שהיה יושב במשפט ודן את האומות. מטא - הגיע. (יד) וליה יהיב שלטן - ולאותו בן אדם נתן ממשלת. האומות דימה כחיות , וישראל דימה כבן אדם על שהם ענותנים ותמימים. די לא יעדה - יסיר. (טו) אתכרית רוחי - לשון "כי יכרה" (שמ' כא , לג) , ולשון ארמי ועברי שוין בו; כלומר: נסחה מתוך עומק כרייתה. בגו נדנה - בתוך תיקו , נרתק שלו , כלומר: נבהלה רוחי בתוך הגוף מן החלום הזה. (טז) קרבת על חד מן קאמיא - קרבתי אצל אחד מן העומדים שם לפני עתיק הימים. המלאכים נקראו "עומדים" , שנאמר "בין העומדים האלה" (זכ' ג , ז) , מפני שאין להם קפצים. ויציבא אבעא מנה - והאמת שאלתי ממנו. (יז) ארבעה מלכין - ארבע מלכיות. (יח) ויקבלון מלכותא קדישי עליונין - אלו ישראל שיטלו ארץ מאדום שהיא רביעית. (יט) אדין צבית ליצבא - אז חפצתי לעמוד על האמת מן החיה הרביעית. די הות שניא מן כולהון דחילה יתירה - אשר היתה משונה מכולן באימה יתירה. (כ) ונפלה מן קדמה תלת - ונפלו מפניה שלש מן הראשונות. וקרנא דכן ועינין לה - והקרן אשר כזאת ועינים לה , ככתוב למעלה (פס' ח). (כא) חזה הוית - בחלומי הראשון שספרתי למעלה (שם). עם קדישין - עם ישראל. (כב) ודינא יהיב לקדישי עליונין - ונקמה נתן להם ממנה. (כג) כן אמר - כה ענני המלאך הפותר לי את החלום. (כד) וקרניא עשר - וקרנים עשר אשר ראיתי לה , זה פתרונו. מנה מלכותה - מאותה המלכות. ואחרין יקום אחריהון - והאחרון יקום אחריהן , הוא טיטוס. (כה) לצד עלאה - כלפי מעלה. ולקדישי עליונין יבלא - ולישראל יטריח ויציק. ויסבר להשניא זמנין ודת - ידמה בלבו להעבירם על כל מועדיהם ודתיהם. עד עידן ועידנין ופלג עידן - קץ סתום הוא זה , כאשר נאמר לדניאל "סתום הדברים וחתום" (יב , ד) , ודרשוהו הראשונים: איש לפי דעתו , וכלו הקצים. ויש לנו לפותרו עוד כאשר ראיתי כתוב בשם רב סעדיה: הם אלף ושלש מאות ושלשים וחמש שנים האמור בסוף הספר: "אשרי המחכה" וגו' (דנ' יב , יב); ופירש המועד: עד עת שני עתים וחצי עת , ואמר שהעתים הם ארבע מאות ושמונים , שמיום צאתם ממצרים עד שנבנה הבית , וארבע מאות ועשר ימי מקדש ראשון , הרי שמונה מאות ותשעים; ועוד חצי העת הזה - ארבע מאות ארבעים וחמש , שלש מאות שלשים וחמש. הרי אלף את אלה חשוב מעת הוסר התמיד עד שוב זבח התמיד אל מקומו , והוא הוסר שש שנים לפני החורבן; ויש קצת ראיה בספר זה. ועוד יש מביאין ראיה לחשבון זה "הסתר אסתיר פני" (דב' לא , יח) - "הסתר אסתיר" בגימטריא: אלף ושלש מאות שלשים וחמש. (כו) ודינא יתב - והדין נתישב לפני המקום. ושלטנה יהעדון - ושולטנו וממשלת של אותו המלכות יסירו מן השמים. (כז) וישתמעון - יהיו נשמעים למצותו לעשותה. (כח) עד כה - כאן. שגיא רעיוני יבהלונני - הרבה היו מחשבותי מבהלות אותי. וזיוי ישתנון - מראית יופי ותארי נשתנו. בלבי נטרת - בלבי צפנתי.