מאגר הכתר נחמיה פרק ט טקסט בלבד

פרק ט
[א] וביום עשרים וארבעה לחדש הזה נאספו בני־ישראל בצום ובשקים ואדמה עליהם:
[ב] ויבדלו זרע ישראל מכל בני נכר ויעמדו ויתודו על־חטאתיהם ועונות אבתיהם:
[ג] ויקומו על־עמדם ויקראו בספר תורת יהוה אלהיהם רבעית היום ורבעית מתודים ומשתחוים ליהוה אלהיהם: פ
[ד] ויקם על־מעלה הלוים ישוע ובני קדמיאל שבניה בני שרביה בני כנני ויזעקו בקול גדול אל־יהוה אלהיהם:
[ה] ויאמרו הלוים ישוע וקדמיאל בני חשבניה שרביה הודיה שבניה פתחיה קומו ברכו את־יהוה אלהיכם מן־העולם עד־העולם ויברכו שם כבדך ומרומם על־כל־ברכה ותהלה:
[ו] אתה־הוא יהוה לבדך את אתה עשית את־השמים שמי השמים וכל־צבאם הארץ וכל־אשר עליה הימים וכל־אשר בהם ואתה מחיה את־כלם וצבא השמים לך משתחוים:
[ז] אתה־הוא יהוה האלהים אשר בחרת באברם והוצאתו מאור כשדים ושמת שמו אברהם:
[ח] ומצאת את־לבבו נאמן לפניך וכרות עמו הברית לתת את־ארץ הכנעני החתי האמרי והפרזי והיבוסי והגרגשי לתת לזרעו ותקם את־דבריך כי צדיק אתה:
[ט] ותרא את־עני אבתינו במצרים ואת־זעקתם שמעת על־ים־סוף:
[י] ותתן אתת ומפתים בפרעה ובכל־עבדיו ובכל־עם ארצו כי ידעת כי הזידו עליהם ותעש־לך שם כהיום הזה:
[יא] והים בקעת לפניהם ויעברו בתוך־הים ביבשה ואת־רדפיהם השלכת במצולת כמו־אבן במים עזים:
[יב] ובעמוד ענן הנחיתם יומם ובעמוד אש לילה להאיר להם את־הדרך אשר ילכו־בה:
[יג] ועל הר־סיני ירדת ודבר עמהם משמים ותתן להם משפטים ישרים ותורות אמת חקים ומצות טובים:
[יד] ואת־שבת קדשך הודעת להם ומצוות וחקים ותורה צוית להם ביד משה עבדך:
[טו] ולחם משמים נתתה להם לרעבם ומים מסלע הוצאת להם לצמאם ותאמר להם לבוא לרשת את־הארץ אשר־נשאת את־ידך לתת להם:
[טז] והם ואבתינו הזידו ויקשו את־ערפם ולא שמעו אל־מצותיך:
[יז] וימאנו לשמע ולא־זכרו נפלאתיך אשר עשית עמהם ויקשו את־ערפם ויתנו־ראש לשוב לעבדתם במרים ואתה אלוה סליחות חנון ורחום ארך־אפים ורב־וחסד חסד ולא עזבתם:
[יח] אף כי־עשו להם עגל מסכה ויאמרו זה אלהיך אשר העלך ממצרים ויעשו נאצות גדלות:
[יט] ואתה ברחמיך הרבים לא עזבתם במדבר את־עמוד הענן לא־סר מעליהם ביומם להנחתם בהדרך ואת־עמוד האש בלילה להאיר להם ואת־הדרך אשר ילכו־בה:
[כ] ורוחך הטובה נתת להשכילם ומנך לא־מנעת מפיהם ומים נתתה להם לצמאם:
[כא] וארבעים שנה כלכלתם במדבר לא חסרו שלמתיהם לא בלו ורגליהם לא בצקו:
[כב] ותתן להם ממלכות ועממים ותחלקם לפאה ויירשו את־ארץ סיחון ואת־ארץ מלך חשבון ואת־ארץ עוג מלך־הבשן:
[כג] ובניהם הרבית כככבי השמים ותביאם אל־הארץ אשר־אמרת לאבתיהם לבוא לרשת:
[כד] ויבאו הבנים ויירשו את־הארץ ותכנע לפניהם את־ישבי הארץ הכנענים ותתנם בידם ואת־מלכיהם ואת־עממי הארץ לעשות בהם כרצונם:
[כה] וילכדו ערים בצורת ואדמה שמנה ויירשו בתים מלאים־כל־טוב ברות חצובים כרמים וזיתים ועץ מאכל לרב ויאכלו וישבעו וישמינו ויתעדנו בטובך הגדול:
[כו] וימרו וימרדו בך וישלכו את־תורתך אחרי גום ואת־נביאיך הרגו אשר־העידו בם להשיבם אליך ויעשו נאצות גדולת:
[כז] ותתנם ביד צריהם ויצרו להם ובעת צרתם יצעקו אליך ואתה משמים תשמע וכרחמיך הרבים תתן להם מושיעים ויושיעום מיד צריהם:
[כח] וכנוח להם ישובו לעשות רע לפניך ותעזבם ביד איביהם וירדו בהם וישובו ויזעקוך ואתה משמים תשמע ותצילם כרחמיך רבות עתים:
[כט] ותעד בהם להשיבם אל־תורתך והמה הזידו ולא־שמעו למצותיך ובמשפטיך חטאו־בם אשר־יעשה אדם וחיה בהם ויתנו כתף סוררת וערפם הקשו ולא שמעו:
[ל] ותמשך עליהם שנים רבות ותעד בם ברוחך ביד־נביאיך ולא האזינו ותתנם ביד עמי הארצת:
[לא] וברחמיך הרבים לא־עשיתם כלה ולא עזבתם כי אל־חנון ורחום אתה:
[לב] ועתה אלהינו האל הגדול הגבור והנורא שומר הברית והחסד אל־ימעט לפניך את כל־התלאה אשר־מצאתנו למלכינו לשרינו ולכהנינו ולנביאינו ולאבתינו ולכל־עמך מימי מלכי אשור עד היום הזה:
[לג] ואתה צדיק על כל־הבא עלינו כי־אמת עשית ואנחנו הרשענו:
[לד] ואת־מלכינו שרינו כהנינו ואבתינו לא עשו תורתך ולא הקשיבו אל־מצותיך ולעדותיך אשר העידת בהם:
[לה] והם במלכותם ובטובך הרב אשר־נתת להם ובארץ הרחבה והשמנה אשר־נתת לפניהם לא עבדוך ולא־שבו ממעלליהם הרעים:
[לו] הנה אנחנו היום עבדים והארץ אשר־נתתה לאבתינו לאכל את־פריה ואת־טובה הנה אנחנו עבדים עליה:
[לז] ותבואתה מרבה למלכים אשר־נתתה עלינו בחטאותינו ועל גויתינו משלים ובבהמתנו כרצונם ובצרה גדלה אנחנו: פ