פרק ו
[א]
בְּנֵ֖י
לֵוִ֑י
גֵּרְשֹׁ֕ם
קֳהָ֖ת
וּמְרָרִֽי:
[ב]
וְאֵ֛לֶּה
שְׁמ֥וֹת
בְּֽנֵי־גֵרְשׁ֖וֹם
לִבְנִ֥י
וְשִׁמְעִֽי:
[ג]
וּבְנֵ֖י
קֳהָ֑ת
עַמְרָ֣ם
וְיִצְהָ֔ר
וְחֶבְר֖וֹן
וְעֻזִּיאֵֽל:
ס
[ד]
בְּנֵ֥י
מְרָרִ֖י
מַחְלִ֣י
וּמֻשִׁ֑י
וְאֵ֛לֶּה
מִשְׁפְּח֥וֹת
הַלֵּוִ֖י
לַאֲבֹתֵיהֶֽם:
[ה]
לְֽגֵרְשׁ֑וֹם
לִבְנִ֥י
בְנ֛וֹ
יַ֥חַת
בְּנ֖וֹ
זִמָּ֥ה
בְנֽוֹ:
[ו]
יוֹאָ֤ח
בְּנוֹ֙
עִדּ֣וֹ
בְנ֔וֹ
זֶ֥רַח
בְּנ֖וֹ
יְאָתְרַ֥י
בְּנֽוֹ:
[ז]
בְּנֵ֖י
קֳהָ֑ת
עַמִּינָדָ֣ב
בְּנ֔וֹ
קֹ֥רַח
בְּנ֖וֹ
אַסִּ֥יר
בְּנֽוֹ:
[ח]
אֶלְקָנָ֥ה
בְנ֛וֹ
וְאֶבְיָסָ֥ף
בְּנ֖וֹ
וְאַסִּ֥יר
בְּנֽוֹ:
[ט]
תַּ֤חַת
בְּנוֹ֙
אוּרִיאֵ֣ל
בְּנ֔וֹ
עֻזִּיָּ֥ה
בְנ֖וֹ
וְשָׁא֥וּל
בְּנֽוֹ:
[י]
וּבְנֵי֙
אֶלְקָנָ֔ה
עֲמָשַׂ֖י
וַאֲחִימֽוֹת:
[יא]
אֶלְקָנָ֑ה
בְּנֵו֙
בְּנֵי֙
אֶלְקָנָ֔ה
צוֹפַ֥י
בְּנ֖וֹ
וְנַ֥חַת
בְּנֽוֹ:
[יב]
אֱלִיאָ֥ב
בְּנ֛וֹ
יְרֹחָ֥ם
בְּנ֖וֹ
אֶלְקָנָ֥ה
בְנֽוֹ:
[יג]
וּבְנֵ֧י
שְׁמוּאֵ֛ל
הַבְּכֹ֥ר
וַשְׁנִ֖י
וַאֲבִיָּֽה:
ס
[יד]
בְּנֵ֥י
מְרָרִ֖י
מַחְלִ֑י
לִבְנִ֥י
בְנ֛וֹ
שִׁמְעִ֥י
בְנ֖וֹ
עֻזָּ֥ה
בְנֽוֹ:
[טו]
שִׁמְעָ֥א
בְנ֛וֹ
חַגִּיָּ֥ה
בְנ֖וֹ
עֲשָׂיָ֥ה
בְנֽוֹ:
פ
[טז]
וְאֵ֗לֶּה
אֲשֶׁ֨ר
הֶעֱמִ֥יד
דָּוִ֛יד
עַל־יְדֵי־שִׁ֖יר
בֵּ֣ית
יְהוָ֑ה
מִמְּנ֖וֹחַ
הָאָרֽוֹן:
[יז]
וַיִּֽהְי֨וּ
מְשָֽׁרְתִ֜ים
לִפְנֵ֨י
מִשְׁכַּ֤ן
אֹֽהֶל־מוֹעֵד֙
בַּשִּׁ֔יר
עַד־בְּנ֧וֹת
שְׁלֹמֹ֛ה
אֶת־בֵּ֥ית
יְהוָ֖ה
בִּירוּשָׁלִָ֑ם
וַיַּעַמְד֥וּ
כְמִשְׁפָּטָ֖ם
עַל־עֲבוֹדָתָֽם:
[יח]
וְאֵ֥לֶּה
הָעֹמְדִ֖ים
וּבְנֵיהֶ֑ם
מִבְּנֵי֙
הַקֳּהָתִ֔י
הֵימָן֙
הַמְשׁוֹרֵ֔ר
בֶּן־יוֹאֵ֖ל
בֶּן־שְׁמוּאֵֽל:
[יט]
בֶּן־אֶלְקָנָה֙
בֶּן־יְרֹחָ֔ם
בֶּן־אֱלִיאֵ֖ל
בֶּן־תּֽוֹחַ:
[כ]
בֶּן־ציּף֙
צוּף֙
בֶּן־אֶלְקָנָ֔ה
בֶּן־מַ֖חַת
בֶּן־עֲמָשָֽׂי:
[כא]
בֶּן־אֶלְקָנָה֙
בֶּן־יוֹאֵ֔ל
בֶּן־עֲזַרְיָ֖ה
בֶּן־צְפַנְיָֽה:
[כב]
בֶּן־תַּ֙חַת֙
בֶּן־אַסִּ֔יר
בֶּן־אֶבְיָסָ֖ף
בֶּן־קֹֽרַח:
[כג]
בֶּן־יִצְהָ֣ר
בֶּן־קֳהָ֔ת
בֶּן־לֵוִ֖י
בֶּן־יִשְׂרָאֵֽל:
ס
[כד]
וְאָחִ֣יו
אָסָ֔ף
הָעֹמֵ֖ד
עַל־יְמִינ֑וֹ
אָסָ֥ף
בֶּן־בֶּרֶכְיָ֖הוּ
בֶּן־שִׁמְעָֽא:
[כה]
בֶּן־מִיכָאֵ֥ל
בֶּן־בַּעֲשֵׂיָ֖ה
בֶּן־מַלְכִּיָּֽה:
[כו]
בֶּן־אֶתְנִ֥י
בֶן־זֶ֖רַח
בֶּן־עֲדָיָֽה:
[כז]
בֶּן־אֵיתָ֥ן
בֶּן־זִמָּ֖ה
בֶּן־שִׁמְעִֽי:
[כח]
בֶּן־יַ֥חַת
בֶּן־גֵּרְשֹׁ֖ם
בֶּן־לֵוִֽי:
ס
[כט]
וּבְנֵ֧י
מְרָרִ֛י
אֲחֵיהֶ֖ם
עַֽל־הַשְּׂמֹ֑אול
אֵיתָן֙
בֶּן־קִישִׁ֔י
בֶּן־עַבְדִּ֖י
בֶּן־מַלּֽוּךְ:
[ל]
בֶּן־חֲשַׁבְיָ֥ה
בֶן־אֲמַצְיָ֖ה
בֶּן־חִלְקִיָּֽה:
[לא]
בֶּן־אַמְצִ֥י
בֶן־בָּנִ֖י
בֶּן־שָֽׁמֶר:
[לב]
בֶּן־מַחְלִי֙
בֶּן־מוּשִׁ֔י
בֶּן־מְרָרִ֖י
בֶּן־לֵוִֽי:
ס
[לג]
וַאֲחֵיהֶ֖ם
הַלְוִיִּ֑ם
נְתוּנִ֕ים
לְכֹ֨ל־עֲבוֹדַ֔ת
מִשְׁכַּ֖ן
בֵּ֥ית
הָאֱלֹהִֽים:
[לד]
וְֽאַהֲרֹ֨ן
וּבָנָ֜יו
מַקְטִירִ֨ים
עַל־מִזְבַּ֤ח
הָעוֹלָה֙
וְעַל־מִזְבַּ֣ח
הַקְּטֹ֔רֶת
לְכֹ֕ל
מְלֶ֖אכֶת
קֹ֣דֶשׁ
הַקֳּדָשִׁ֑ים
וּלְכַפֵּר֙
עַל־יִשְׂרָאֵ֔ל
כְּכֹל֙
אֲשֶׁ֣ר
צִוָּ֔ה
מֹשֶׁ֖ה
עֶ֥בֶד
הָאֱלֹהִֽים:
פ
[לה]
וְאֵ֖לֶּה
בְּנֵ֣י
אַהֲרֹ֑ן
אֶלְעָזָ֥ר
בְּנ֛וֹ
פִּֽינְחָ֥ס
בְּנ֖וֹ
אֲבִישׁ֥וּעַ
בְּנֽוֹ:
[לו]
בֻּקִּ֥י
בְנ֛וֹ
עֻזִּ֥י
בְנ֖וֹ
זְרַֽחְיָ֥ה
בְנֽוֹ:
[לז]
מְרָי֥וֹת
בְּנ֛וֹ
אֲמַרְיָ֥ה
בְנ֖וֹ
אֲחִיט֥וּב
בְּנֽוֹ:
[לח]
צָד֥וֹק
בְּנ֖וֹ
אֲחִימַ֥עַץ
בְּנֽוֹ:
ס
[לט]
וְאֵ֙לֶּה֙
מֽוֹשְׁבוֹתָ֔ם
לְטִירוֹתָ֖ם
בִּגְבוּלָ֑ם
לִבְנֵ֤י
אַֽהֲרֹן֙
לְמִשְׁפַּ֣חַת
הַקֳּהָתִ֔י
כִּ֥י
לָהֶ֖ם
הָיָ֥ה
הַגּוֹרָֽל:
[מ]
וַֽיִּתְּנ֥וּ
לָהֶ֛ם
אֶת־חֶבְר֖וֹן
בְּאֶ֣רֶץ
יְהוּדָ֑ה
וְאֶת־מִגְרָשֶׁ֖יהָ
סְבִיבֹתֶֽיהָ:
[מא]
וְאֶת־שְׂדֵ֥ה
הָעִ֖יר
וְאֶת־חֲצֵרֶ֑יהָ
נָתְנ֖וּ
לְכָלֵ֥ב
בֶּן־יְפֻנֶּֽה:
ס
[מב]
וְלִבְנֵ֣י
אַהֲרֹ֗ן
נָֽתְנוּ֙
אֶת־עָרֵ֣י
הַמִּקְלָ֔ט
אֶת־חֶבְר֥וֹן
וְאֶת־לִבְנָ֖ה
וְאֶת־מִגְרָשֶׁ֑יהָ
וְאֶת־יַתִּ֥ר
וְאֶֽת־אֶשְׁתְּמֹ֖עַ
וְאֶת־מִגְרָשֶֽׁיהָ:
[מג]
וְאֶת־חִילֵז֙
וְאֶת־מִגְרָשֶׁ֔יהָ
אֶת־דְּבִ֖יר
וְאֶת־מִגְרָשֶֽׁיהָ:
[מד]
וְאֶת־עָשָׁן֙
וְאֶת־מִגְרָשֶׁ֔יהָ
וְאֶת־בֵּ֥ית
שֶׁ֖מֶשׁ
וְאֶת־מִגְרָשֶֽׁיהָ:
ס
[מה]
וּמִמַּטֵּ֣ה
בִנְיָמִ֗ן
אֶת־גֶּ֤בַע
וְאֶת־מִגְרָשֶׁיהָ֙
וְאֶת־עָלֶ֣מֶת
וְאֶת־מִגְרָשֶׁ֔יהָ
וְאֶת־עֲנָת֖וֹת
וְאֶת־מִגְרָשֶׁ֑יהָ
כָּל־עָרֵיהֶ֛ם
שְׁלֹשׁ־עֶשְׂרֵ֥ה
עִ֖יר
בְּמִשְׁפְּחוֹתֵיהֶֽם:
ס
[מו]
וְלִבְנֵ֨י
קֳהָ֜ת
הַנּֽוֹתָרִ֗ים
מִמִּשְׁפַּ֣חַת
הַמַּטֶּ֡ה
מִֽ֠מַּחֲצִית
מַטֵּ֨ה
חֲצִ֧י
מְנַשֶּׁ֛ה
בַּגּוֹרָ֖ל
עָרִ֥ים
עָֽשֶׂר:
פ
[מז]
וְלִבְנֵ֨י
גֵרְשׁ֜וֹם
לְמִשְׁפְּחוֹתָ֗ם
מִמַּטֵּ֣ה
יִ֠שָּׂשכָר
וּמִמַּטֵּ֨ה
אָשֵׁ֜ר
וּמִמַּטֵּ֣ה
נַפְתָּלִ֗י
וּמִמַּטֵּ֤ה
מְנַשֶּׁה֙
בַּבָּשָׁ֔ן
עָרִ֖ים
שְׁלֹ֥שׁ
עֶשְׂרֵֽה:
ס
[מח]
לִבְנֵ֨י
מְרָרִ֜י
לְמִשְׁפְּחוֹתָ֗ם
מִמַּטֵּ֣ה
רְ֠אוּבֵן
וּֽמִמַּטֵּה־גָ֞ד
וּמִמַּטֵּ֤ה
זְבֻלוּן֙
בַּגּוֹרָ֔ל
עָרִ֖ים
שְׁתֵּ֥ים
עֶשְׂרֵֽה:
ס
[מט]
וַיִּתְּנ֥וּ
בְנֵֽי־יִשְׂרָאֵ֖ל
לַלְוִיִּ֑ם
אֶת־הֶעָרִ֖ים
וְאֶת־מִגְרְשֵׁיהֶֽם:
[נ]
וַיִּתְּנ֣וּ
בַגּוֹרָ֗ל
מִמַּטֵּ֤ה
בְנֵֽי־יְהוּדָה֙
וּמִמַּטֵּ֣ה
בְנֵֽי־שִׁמְע֔וֹן
וּמִמַּטֵּ֖ה
בְּנֵ֣י
בִנְיָמִ֑ן
אֵ֚ת
הֶעָרִ֣ים
הָאֵ֔לֶּה
אֲשֶׁר־יִקְרְא֥וּ
אֶתְהֶ֖ם
בְּשֵׁמֽוֹת:
ס
[נא]
וּמִֽמִּשְׁפְּח֖וֹת
בְּנֵ֣י
קֳהָ֑ת
וַֽיְהִי֙
עָרֵ֣י
גְבוּלָ֔ם
מִמַּטֵּ֖ה
אֶפְרָֽיִם:
[נב]
וַיִּתְּנ֨וּ
לָהֶ֜ם
אֶת־עָרֵ֧י
הַמִּקְלָ֛ט
אֶת־שְׁכֶ֥ם
וְאֶת־מִגְרָשֶׁ֖יהָ
בְּהַ֣ר
אֶפְרָ֑יִם
וְאֶת־גֶּ֖זֶר
וְאֶת־מִגְרָשֶֽׁיהָ:
[נג]
וְאֶֽת־יָקְמֳעָם֙
וְאֶת־מִגְרָשֶׁ֔יהָ
וְאֶת־בֵּ֥ית
חוֹר֖וֹן
וְאֶת־מִגְרָשֶֽׁיהָ:
[נד]
וְאֶת־אַיָּלוֹן֙
וְאֶת־מִגְרָשֶׁ֔יהָ
וְאֶת־גַּת־רִמּ֖וֹן
וְאֶת־מִגְרָשֶֽׁיהָ:
[נה]
וּמִֽמַּחֲצִית֙
מַטֵּ֣ה
מְנַשֶּׁ֔ה
אֶת־עָנֵר֙
וְאֶת־מִגְרָשֶׁ֔יהָ
וְאֶת־בִּלְעָ֖ם
וְאֶת־מִגְרָשֶׁ֑יהָ
לְמִשְׁפַּ֥חַת
לִבְנֵֽי־קֳהָ֖ת
הַנּוֹתָרִֽים:
פ
[נו]
לִבְנֵי֘
גֵּרְשׁוֹם֒
מִמִּשְׁפַּ֗חַת
חֲצִי֙
מַטֵּ֣ה
מְנַשֶּׁ֔ה
אֶת־גּוֹלָ֥ן
בַּבָּשָׁ֖ן
וְאֶת־מִגְרָשֶׁ֑יהָ
וְאֶת־עַשְׁתָּר֖וֹת
וְאֶת־מִגְרָשֶֽׁיהָ:
[נז]
וּמִמַּטֵּ֣ה
יִשָּׂשכָ֔ר
אֶת־קֶ֖דֶשׁ
וְאֶת־מִגְרָשֶׁ֑יהָ
אֶת־דָּבְרַ֖ת
וְאֶת־מִגְרָשֶֽׁיהָ:
[נח]
וְאֶת־רָאמוֹת֙
וְאֶת־מִגְרָשֶׁ֔יהָ
וְאֶת־עָנֵ֖ם
וְאֶת־מִגְרָשֶֽׁיהָ:
ס
[נט]
וּמִמַּטֵּ֣ה
אָשֵׁ֔ר
אֶת־מָשָׁ֖ל
וְאֶת־מִגְרָשֶׁ֑יהָ
וְאֶת־עַבְדּ֖וֹן
וְאֶת־מִגְרָשֶֽׁיהָ:
[ס]
וְאֶת־חוּקֹק֙
וְאֶת־מִגְרָשֶׁ֔יהָ
וְאֶת־רְחֹ֖ב
וְאֶת־מִגְרָשֶֽׁיהָ:
ס
[סא]
וּמִמַּטֵּ֣ה
נַפְתָּלִ֗י
אֶת־קֶ֤דֶשׁ
בַּגָּלִיל֙
וְאֶת־מִגְרָשֶׁ֔יהָ
וְאֶת־חַמּ֖וֹן
וְאֶת־מִגְרָשֶׁ֑יהָ
וְאֶת־קִרְיָתַ֖יִם
וְאֶת־מִגְרָשֶֽׁיהָ:
ס
[סב]
לִבְנֵ֣י
מְרָרִי֘
הַנּוֹתָרִים֒
מִמַּטֵּ֣ה
זְבֻל֔וּן
אֶת־רִמּוֹנ֖וֹ
וְאֶת־מִגְרָשֶׁ֑יהָ
אֶת־תָּב֖וֹר
וְאֶת־מִגְרָשֶֽׁיהָ:
[סג]
וּמֵעֵ֜בֶר
לְיַרְדֵּ֣ן
יְרֵחוֹ֘
לְמִזְרַ֣ח
הַיַּרְדֵּן֒
מִמַּטֵּ֣ה
רְאוּבֵ֔ן
אֶת־בֶּ֥צֶר
בַּמִּדְבָּ֖ר
וְאֶת־מִגְרָשֶׁ֑יהָ
וְאֶת־יַ֖הְצָה
וְאֶת־מִגְרָשֶֽׁיהָ:
[סד]
וְאֶת־קְדֵמוֹת֙
וְאֶת־מִגְרָשֶׁ֔יהָ
וְאֶת־מֵיפַ֖עַת
וְאֶת־מִגְרָשֶֽׁיהָ:
[סה]
וּמִ֨מַּטֵּה־גָ֔ד
אֶת־רָאמ֥וֹת
בַּגִּלְעָ֖ד
וְאֶת־מִגְרָשֶׁ֑יהָ
וְאֶֽת־מַחֲנַ֖יִם
וְאֶת־מִגְרָשֶֽׁיהָ:
[סו]
וְאֶת־חֶשְׁבּוֹן֙
וְאֶת־מִגְרָשֶׁ֔יהָ
וְאֶת־יַעְזֵ֖יר
וְאֶת־מִגְרָשֶֽׁיהָ:
ס
פרק ו
(א)
בני
לוי
גרשם
-
הוא
"גרשון"
(בר'
מו
,
יא)
,
כי
המ"ם
והנו"ן
שוים
בשמות;
כמו
"כמהם"
(ש"ב
יט
,
לח)
-
"כמהן"
(שם
,
מא);
"תנים"
(יח'
כט
,
ג)
-
"תנין"
(שמ'
ז
,
ט).
(ה)
לגרשום
לבני
בנו
וכו'
-
ולא
זכר
משפחת
שמעי
(ראה
להלן
,
ב)
,
וכן
בפרשת
'פנחס'
(ראה
במ'
כו
,
נז).
והטעם
שלא
זכרו
הנה
,
כמו
שלא
זכר
משפחת
עמרם
וחברון
ועזיאל
(ראה
להלן
,
ד)
,
כי
זכר
העומדים
על
השיר
(ראה
להלן
,
טז);
כמו
שזכר
בסמוך
משפחת
יצהר
(ראה
להלן
,
יח
ואי')
ומגרשום
-
משפחת
לבני
,
וממררי
-
משפחת
מושי
(ראה
להלן
,
יד).
ולמטה
,
כשפירש
דוד
,
זכר
משפחת
שמעי
(ראה
להלן
,
כז).
יחת
בנו
-
בן
לבני.
ובבני
שמעי
למטה
זוכר
"יחת"
(להלן
,
כח)
,
כי
היו
שני
בניהם
נקראים
בשם
אחד;
אבל
זה
,
יחת
בן
לבני
,
זוכר
שמו
למטה
"יחיאל"
(דה"א
כט
,
ח);
ויחת
ו"יחיאל"
קרובים
בלשון
,
ובשני
שמות
האלה
היה
נקרא
,
וכמוהו
רבים
במספר.
(ז-ח)
בני
קהת
עמינדב
-
חזר
לספר
בני
קהת
,
לפי
שרצה
לספר
מִיַחַס
בניו
ובני
בניו
עוד.
ועמינדב
זהו
יצהר
(ראה
דה"א
ה
,
כה)
,
ושני
שמות
היו
לו.
ולמעלה
הזכירו
"יצהר"
(שם)
,
וכאן
הזכירו
עמינדב.
אסיר
בנו
,
אלקנה
בנו
אביאסף
בנו
-
אלה
שלשתן
-
אינו
רוצה
לומר:
אחד
בן
אחד
כמו
האחרים;
אלא
שלשתן
-
בנו
אלה
חוזר
לקרח
,
כי
שלשתן
היו
בניו
,
כמו
שכתוב
בתורה
"ובני
קרח
אסיר
ואלקנה
ואביאסף"
(שמ'
ו
,
כד);
והֵנָה
גם
כן
אמר
בהזכירו
יחש
הימן
"בן
אבי
אסף
(בנוסחנו:
אביסף)
בן
קרח"
(להלן
,
כב).
(י-יב)
ובני
אלקנה
עמשי
ואחימות
אלקנה
-
אלה
שלשתן
-
אחד
בן
אחד
,
כי
אלקנה
זה
-
בן
אחימות
בן
עמשי
,
ועמשי
-
בן
אלקנה.
בני
אלקנה
צופי
בנו
וכו'
-
אלה
הם
אחד
בן
אחד
,
ואליאב
הנזכר
הנה
,
הוא
"אליהוא"
הנזכר
בתחלת
ספר
שמואל
(ש"א
א
,
א)
,
ונחת
הוא
"תוחו"
הנזכר
שם
,
וצופי
הוא
"צוף"
הנזכר
שם.
(יג)
ובני
שמואל
הבכור
ושני
ואביה
-
יש
מפרשים
(ראה
רש"י)
כמו
'והשני'
,
כאלו
אמר
'והשני
אביה';
ואמר
הבכור
-
ולא
זכר
שמו
,
כי
ידוע
הוא
כי
הוא
יואל
(ראה
ש"א
ח
,
ב).
והשני
אביה
-
כמו
שאמר
בשמואל
שם
"ומשנהו
אביה".
ואומרים
,
כי
ושְני
כמו
"שֵני"
(בר'
א
,
ח)
,
כמו
"שָלֵו"
(איוב
טז
,
יב)
-
ו"שְלֵו"
(ראה
יר'
מט
,
לא);
והוי"ו
פתוחה
(ראה
רש"י)
כמו
"וחמור
אסור"
(בנוסחנו:
והחמור.
מ"ב
ז
,
י)
שהוא
כמו
'והחמור'.
ואין
זהו
פירוש
נכון
,
כי
לא
מצאנו
'שְני'
כמו
'שֵני'.
ואין
ראיה
מ'שְלו'
ו'שָלו'
,
כי
הם
שני
משקלים.
ועוד
,
כי
וי"ו
פתוחה
לא
יתכן
בזה
הדרך
,
כי
וי"ו
'וחמור'
פתוחה
מפני
אות
הגרון.
כי
היתה
ראויה
בשורק
,
כמו
וי"ו
"וזבולן"
(בר'
לה
,
כג)
,
וכן
כל
וי"ו
שמוש
שהוא
על
תיבה
שתחלתה
שבא
הוא
בשורק;
אלא
על
אותיות
הגרון
-
שהוא
בפתח
,
כשתחלת
התיבה
שבא
ופתח
,
או
בסגול
כשתחלת
התיבה
שבא
וסגו"ל.
ואם
וי"ו
ושני
היתה
לשמוש
,
היה
לו
לומר
'וּשני'
-
הוי"ו
בשורק!
ועוד:
היאך
אמר
הבכור
,
ולא
הזכיר
שמו?
זה
החסרון
ולא
מצאנו.
ועוד
,
שיצטרכו
לומר
,
כי
וי"ו
ואביה
-
נוספת;
ומי
הביאם
בטורח
הזאת?
אבל
הנכון
,
כי
ושני
הוא
יואל
,
וּשְני
שמות
היו
לו;
כמו
שהראה
בספר
הזה
בכמה
מקומות
,
כן
זה
הוא:
שמו
יואל
,
והיה
שמו
ושני
גם
כן.
(טז)
ואלה
אשר
העמיד
דוד
על
ידי
שיר
-
כלומר:
העמידם
לשורר.
בית
יי'
-
כמו
'בבית';
וכן
"הנמצא
בית
יי'"
(מ"ב
יב
,
יא)
,
ורבים
כמוהו.
ממנוח
הארון
-
הוא
סמוך
מן
"מנוח"
(בר'
ח
,
ט)
,
כמו
מן
"מָקום"
(בר'
א
,
ט)
-
"ממְקום"
(דה"ב
ו
,
כא).
ופירוש
ממנוח
הארון
-
מיום
שנח
הארון
בירושלים
,
כשהביאוהו
מקרית
יערים
לירושלים;
והיה
באהל
אשר
נטה
לו
דוד
עד
בנין
הבית
(ראה
ש"ב
ו).
וזהו
שאמר
ממנוח
הארון
-
כי
עד
היום
ההוא
לא
היה
נח
,
כי
היו
מביאין
אותו
ממקום
למקום.
ומיום
שנח
הארון
שם
,
העמיד
דוד
המשוררים
,
ושרתו
לפני
הארון
שם
,
כמו
בבית
המקדש.
(יז)
ויעמדו
כמשפטם
על
עבודתם
-
היא
עבודת
השיר.
וכן
אמר
בתורה
"לעבוד
עבודת
עבודה"
(במ'
ד
,
מז)
,
והוא
השיר
,
שהוא
עבודת
הקרבנות.
(יח)
ואלה
העומדים
-
זכר
אלה
השלשה:
הימן
ו"אסף"
(להלן
,
כד)
ו"איתן"
(להלן
,
כט)
,
שהיו
ראשי
אבות
ללוים
,
ולכבודם
מיחס
כל
אחד
מהם
עד
לוי;
והימן
,
שהיה
גדול
ונכבד
מהשנים
-
יִחֲסוֹ
עד
יעקב
אבינו:
אמר
עליו
"בן
ישראל"
(להלן
,
כג);
ובשנים
אמר
"בן
לוי"
(להלן
,
כח
,
לב)
ולא
עוד.
ומפני
שהיה
נכבד
מהשנים
,
היה
עומד
בשיר
אמצעי
,
ואסף
על
ימינו
(ראה
להלן
,
כד)
,
ואיתן
על
שמאלו
(ראה
להלן
,
כט).
ורבותינו
ז"ל
אמרו
(ב"ר
צח
,
ה)
,
כי
לפיכך
אמר
ביחס
הימן
"בן
ישראל"
,
לפי
שהיה
מבני
קרח;
ואמר
יעקב:
"ובקהלם
אל
תחד
כבודי"
(בר'
מט
,
ו)
,
כלומר:
כשיקהלו
מעצמם
לא
יזכר
שמי;
וכן
אמר
בתורה
"קרח
בן
יצהר
בן
קהת
בן
לוי"
(במ'
טז
,
א).
אבל
"בקהלם"
,
שיקהלו
לעבודת
השם
על
ידי
דוד
,
יזכר
שמי;
לפיכך
אמר
"בן
ישראל".
ביחש
הימן
זה
תמצא
השמות
משתנים
ממה
שהזכירם
למעלה
,
וזהו
המנהג
כמו
שתראה
בהרבה
מקומות.
יש
שהיו
לו
שתי
שמות:
פעם
קוראים
אותו
באחד
,
ופעם
קוראים
אותו
באחר.
ויש
שהיה
משתנה
שמו
מעט
,
השם
האחד
קרוב
לאחר
באותיות
,
ולא
היו
קפדים
בזה;
כמו
"תוח"
שזוכר
אותו
הנה
(להלן
,
יט)
,
ולמעלה
זכר
אותו
"נחת"
(לעיל
,
יא)
,
ובספר
שמואל
"תוחו"
(ש"א
א
,
א);
וכן
זוכר
"צוף"
הנה
(להלן
,
כ)
,
ולמעלה
"צופי"
(לעיל
,
י);
וכן
"אליאל"
(להלן
,
יט)
,
ולמעלה
זכר
אותו
"אליאב"
(לעיל
,
יב)
,
ובספר
שמואל
"אליהוא"
(ש"א
א
,
א).
(כח)
בן
יחת
בן
גרשום
בן
לוי
-
לא
זכר
'לבני'
(ראה
לעיל
,
ב)
,
וזכר
'שמעי
בן
יחת'
(ראה
לעיל
,
כז);
ולא
זכרו
למעלה.
ולא
מצאנו
טעם
בדבר
זה.
(כט)
ואיתן
-
הוא
"יואח"
הנזכר
למעלה
(פס'
ו)
,
ו"עדיה"
(לעיל
,
כו)
הוא
"עדו"
(לעיל
,
ו)
,
ו"אתני"
(לעיל
,
כו)
הוא
"יאתרי"
(לעיל
,
ו).
(לג)
ואחיהם
הלוים
נתונים
לכל
עבודת
בית
האלהים
-
כלומר:
אלה
השלשה
שזכרנו
היו
ראשי
אבות
,
והיו
משוררים
לפני
משכן
אהל
מועד;
ולא
היה
עבודת
כתף
ושום
דבר
עליהם
,
אלא
משוררים
היו.
ואחיהם
היו
לשאר
עבודת
המשכן;
כמו
שכתוב
בתורה
,
שהיו
נושאי
המשכן
עד
מנוח
הארון
(ראה
במ'
י
,
יז)
,
וממנוח
הארון
היו
שוערים
ומתעסקים
בענין
המשכן
(ראה
שם
,
כא).
וכן
בבית
אשר
בנה
שלמה
,
היו
שוערים
,
כמו
שכתוב
(ראה
דה"א
ט
,
יז).
(לד)
ואהרן
ובניו
מקטירים
-
זכר
אהרן
שהיה
ראש
הכהונה
,
ולפי
שזכר
הלוים
(ראה
לעיל
,
לג);
כלומר:
ללוים
נתנה
עבודה
זו
-
לאהרן
ולבניו
,
להקטיר
ולכפר
על
ישראל.
(לה)
ואלה
בני
אהרן
-
יִחסם
עד
צדוק
ואחימעץ
(ראה
להלן
,
לח)
,
שהיו
בימי
דוד
ושלמה.
(לט)
ואלה
מושבותם
לטירותם
-
לפי
ששבט
לוי
לא
היה
לו
חלק
בארץ
,
אלא
השם
הוא
נחלתו
(ראה
דב'
יח
,
א)
,
והם
היו
נתונים
לעבודת
השם:
הלוים
לשורר
,
והכהנים
להקריב
-
זכר
הערים
שנתנו
להם
חלף
עבודתם
(ע"פ
במ'
יח
,
כא).
ובסיפור
ערי
הלוים
(להלן)
תמצא
שמות
משתנים
ממה
שתמצא
בספר
יהושע
(כא
,
י
ואי')
,
והוא
כמו
שכתבתי
לך
בשמות
בני
אדם
(דה"א
ד
,
כד).
ויש
מפרשים
,
כי
כל
שנשתנו
כאן
היה
,
כי
כשנפל
הגורל
לתת
המנויין
ביהושע
,
היו
קצת
הערים
ביד
הכנענים
,
והפרישו
אחרים
תחתיהן
עד
שכבשום.
וכענין
זה
נמצא
בתוספתא
(מכות
ג
,
ב):
אע"פ
שהפרישו
שכם
בהר
אפרים
,
לא
היתה
קולטת;
הפרישו
את
גמלא
תחתיה
,
עד
שכבשו
קדש.
ויש
הרבה
דרשות
בהשתנות
השמות
,
ואין
צריך
להזכירם.
(נא-נב)
וממשפחות
בני
קהת
-
פירושו:
מקצת
משפחות
בני
קהת
,
אותם
שלא
לקחום
מיהודה
ומשמעון
ומבנימין
(ראה
לעיל
,
נ)
,
לקחו
ערים
ממטה
אפרים
,
את
שכם
ואת
מגרשיה
ואת
גדר
(בנוסחנו:
גזר)
ואת
מגרשיה.
(נג)
ואת
יקמעם
-
זאת
"קבצים"
הנזכר
ביהושע
(כא
,
כב).
ואת
בית
חורון
ואת
מגרשיה
-
זה
היה
מבני
אפרים
(ראה
לעיל
,
נב).
(נד)
ואת
אילון
-
זה
היה
מבני
דן
(ראה
יהו'
כא
,
כג
-
כד)
ולא
זכרו;
אולי
היו
סמוכות
לאותם
הערים
שלקחו
מאפרים.
וכן
ביהושע
זכר
דן
אחר
אפרים
(ראה
שם
,
כא
,
כג).
וכאן
לא
זכר
שם
דן
,
כי
זכר
הערים
שסמוכות
לערי
בני
אפרים
,
וידוע
הוא
כי
לבני
דן
היו.