מאגר הכתר דברי הימים א פרק ו עם פירוש רד"ק

פרק ו
[א] בְּנֵ֖י לֵוִ֑י גֵּרְשֹׁ֕ם קֳהָ֖ת וּמְרָרִֽי:
[ב] וְאֵ֛לֶּה שְׁמ֥וֹת בְּֽנֵי־גֵרְשׁ֖וֹם לִבְנִ֥י וְשִׁמְעִֽי:
[ג] וּבְנֵ֖י קֳהָ֑ת עַמְרָ֣ם וְיִצְהָ֔ר וְחֶבְר֖וֹן וְעֻזִּיאֵֽל: ס
[ד] בְּנֵ֥י מְרָרִ֖י מַחְלִ֣י וּמֻשִׁ֑י וְאֵ֛לֶּה מִשְׁפְּח֥וֹת הַלֵּוִ֖י לַאֲבֹתֵיהֶֽם:
[ה] לְֽגֵרְשׁ֑וֹם לִבְנִ֥י בְנ֛וֹ יַ֥חַת בְּנ֖וֹ זִמָּ֥ה בְנֽוֹ:
[ו] יוֹאָ֤ח בְּנוֹ֙ עִדּ֣וֹ בְנ֔וֹ זֶ֥רַח בְּנ֖וֹ יְאָתְרַ֥י בְּנֽוֹ:
[ז] בְּנֵ֖י קֳהָ֑ת עַמִּינָדָ֣ב בְּנ֔וֹ קֹ֥רַח בְּנ֖וֹ אַסִּ֥יר בְּנֽוֹ:
[ח] אֶלְקָנָ֥ה בְנ֛וֹ וְאֶבְיָסָ֥ף בְּנ֖וֹ וְאַסִּ֥יר בְּנֽוֹ:
[ט] תַּ֤חַת בְּנוֹ֙ אוּרִיאֵ֣ל בְּנ֔וֹ עֻזִּיָּ֥ה בְנ֖וֹ וְשָׁא֥וּל בְּנֽוֹ:
[י] וּבְנֵי֙ אֶלְקָנָ֔ה עֲמָשַׂ֖י וַאֲחִימֽוֹת:
[יא] אֶלְקָנָ֑ה בְּנֵו֙ בְּנֵי֙ אֶלְקָנָ֔ה צוֹפַ֥י בְּנ֖וֹ וְנַ֥חַת בְּנֽוֹ:
[יב] אֱלִיאָ֥ב בְּנ֛וֹ יְרֹחָ֥ם בְּנ֖וֹ אֶלְקָנָ֥ה בְנֽוֹ:
[יג] וּבְנֵ֧י שְׁמוּאֵ֛ל הַבְּכֹ֥ר וַשְׁנִ֖י וַאֲבִיָּֽה: ס
[יד] בְּנֵ֥י מְרָרִ֖י מַחְלִ֑י לִבְנִ֥י בְנ֛וֹ שִׁמְעִ֥י בְנ֖וֹ עֻזָּ֥ה בְנֽוֹ:
[טו] שִׁמְעָ֥א בְנ֛וֹ חַגִּיָּ֥ה בְנ֖וֹ עֲשָׂיָ֥ה בְנֽוֹ: פ
[טז] וְאֵ֗לֶּה אֲשֶׁ֨ר הֶעֱמִ֥יד דָּוִ֛יד עַל־יְדֵי־שִׁ֖יר בֵּ֣ית יְהוָ֑ה מִמְּנ֖וֹחַ הָאָרֽוֹן:
[יז] וַיִּֽהְי֨וּ מְשָֽׁרְתִ֜ים לִפְנֵ֨י מִשְׁכַּ֤ן אֹֽהֶל־מוֹעֵד֙ בַּשִּׁ֔יר עַד־בְּנ֧וֹת שְׁלֹמֹ֛ה אֶת־בֵּ֥ית יְהוָ֖ה בִּירוּשָׁלִָ֑ם וַיַּעַמְד֥וּ כְמִשְׁפָּטָ֖ם עַל־עֲבוֹדָתָֽם:
[יח] וְאֵ֥לֶּה הָעֹמְדִ֖ים וּבְנֵיהֶ֑ם מִבְּנֵי֙ הַקֳּהָתִ֔י הֵימָן֙ הַמְשׁוֹרֵ֔ר בֶּן־יוֹאֵ֖ל בֶּן־שְׁמוּאֵֽל:
[יט] בֶּן־אֶלְקָנָה֙ בֶּן־יְרֹחָ֔ם בֶּן־אֱלִיאֵ֖ל בֶּן־תּֽוֹחַ:
[כ] בֶּן־ציּף֙ צוּף֙ בֶּן־אֶלְקָנָ֔ה בֶּן־מַ֖חַת בֶּן־עֲמָשָֽׂי:
[כא] בֶּן־אֶלְקָנָה֙ בֶּן־יוֹאֵ֔ל בֶּן־עֲזַרְיָ֖ה בֶּן־צְפַנְיָֽה:
[כב] בֶּן־תַּ֙חַת֙ בֶּן־אַסִּ֔יר בֶּן־אֶבְיָסָ֖ף בֶּן־קֹֽרַח:
[כג] בֶּן־יִצְהָ֣ר בֶּן־קֳהָ֔ת בֶּן־לֵוִ֖י בֶּן־יִשְׂרָאֵֽל: ס
[כד] וְאָחִ֣יו אָסָ֔ף הָעֹמֵ֖ד עַל־יְמִינ֑וֹ אָסָ֥ף בֶּן־בֶּרֶכְיָ֖הוּ בֶּן־שִׁמְעָֽא:
[כה] בֶּן־מִיכָאֵ֥ל בֶּן־בַּעֲשֵׂיָ֖ה בֶּן־מַלְכִּיָּֽה:
[כו] בֶּן־אֶתְנִ֥י בֶן־זֶ֖רַח בֶּן־עֲדָיָֽה:
[כז] בֶּן־אֵיתָ֥ן בֶּן־זִמָּ֖ה בֶּן־שִׁמְעִֽי:
[כח] בֶּן־יַ֥חַת בֶּן־גֵּרְשֹׁ֖ם בֶּן־לֵוִֽי: ס
[כט] וּבְנֵ֧י מְרָרִ֛י אֲחֵיהֶ֖ם עַֽל־הַשְּׂמֹ֑אול אֵיתָן֙ בֶּן־קִישִׁ֔י בֶּן־עַבְדִּ֖י בֶּן־מַלּֽוּךְ:
[ל] בֶּן־חֲשַׁבְיָ֥ה בֶן־אֲמַצְיָ֖ה בֶּן־חִלְקִיָּֽה:
[לא] בֶּן־אַמְצִ֥י בֶן־בָּנִ֖י בֶּן־שָֽׁמֶר:
[לב] בֶּן־מַחְלִי֙ בֶּן־מוּשִׁ֔י בֶּן־מְרָרִ֖י בֶּן־לֵוִֽי: ס
[לג] וַאֲחֵיהֶ֖ם הַלְוִיִּ֑ם נְתוּנִ֕ים לְכֹ֨ל־עֲבוֹדַ֔ת מִשְׁכַּ֖ן בֵּ֥ית הָאֱלֹהִֽים:
[לד] וְֽאַהֲרֹ֨ן וּבָנָ֜יו מַקְטִירִ֨ים עַל־מִזְבַּ֤ח הָעוֹלָה֙ וְעַל־מִזְבַּ֣ח הַקְּטֹ֔רֶת לְכֹ֕ל מְלֶ֖אכֶת קֹ֣דֶשׁ הַקֳּדָשִׁ֑ים וּלְכַפֵּר֙ עַל־יִשְׂרָאֵ֔ל כְּכֹל֙ אֲשֶׁ֣ר צִוָּ֔ה מֹשֶׁ֖ה עֶ֥בֶד הָאֱלֹהִֽים: פ
[לה] וְאֵ֖לֶּה בְּנֵ֣י אַהֲרֹ֑ן אֶלְעָזָ֥ר בְּנ֛וֹ פִּֽינְחָ֥ס בְּנ֖וֹ אֲבִישׁ֥וּעַ בְּנֽוֹ:
[לו] בֻּקִּ֥י בְנ֛וֹ עֻזִּ֥י בְנ֖וֹ זְרַֽחְיָ֥ה בְנֽוֹ:
[לז] מְרָי֥וֹת בְּנ֛וֹ אֲמַרְיָ֥ה בְנ֖וֹ אֲחִיט֥וּב בְּנֽוֹ:
[לח] צָד֥וֹק בְּנ֖וֹ אֲחִימַ֥עַץ בְּנֽוֹ: ס
[לט] וְאֵ֙לֶּה֙ מֽוֹשְׁבוֹתָ֔ם לְטִירוֹתָ֖ם בִּגְבוּלָ֑ם לִבְנֵ֤י אַֽהֲרֹן֙ לְמִשְׁפַּ֣חַת הַקֳּהָתִ֔י כִּ֥י לָהֶ֖ם הָיָ֥ה הַגּוֹרָֽל:
[מ] וַֽיִּתְּנ֥וּ לָהֶ֛ם אֶת־חֶבְר֖וֹן בְּאֶ֣רֶץ יְהוּדָ֑ה וְאֶת־מִגְרָשֶׁ֖יהָ סְבִיבֹתֶֽיהָ:
[מא] וְאֶת־שְׂדֵ֥ה הָעִ֖יר וְאֶת־חֲצֵרֶ֑יהָ נָתְנ֖וּ לְכָלֵ֥ב בֶּן־יְפֻנֶּֽה: ס
[מב] וְלִבְנֵ֣י אַהֲרֹ֗ן נָֽתְנוּ֙ אֶת־עָרֵ֣י הַמִּקְלָ֔ט אֶת־חֶבְר֥וֹן וְאֶת־לִבְנָ֖ה וְאֶת־מִגְרָשֶׁ֑יהָ וְאֶת־יַתִּ֥ר וְאֶֽת־אֶשְׁתְּמֹ֖עַ וְאֶת־מִגְרָשֶֽׁיהָ:
[מג] וְאֶת־חִילֵז֙ וְאֶת־מִגְרָשֶׁ֔יהָ אֶת־דְּבִ֖יר וְאֶת־מִגְרָשֶֽׁיהָ:
[מד] וְאֶת־עָשָׁן֙ וְאֶת־מִגְרָשֶׁ֔יהָ וְאֶת־בֵּ֥ית שֶׁ֖מֶשׁ וְאֶת־מִגְרָשֶֽׁיהָ: ס
[מה] וּמִמַּטֵּ֣ה בִנְיָמִ֗ן אֶת־גֶּ֤בַע וְאֶת־מִגְרָשֶׁיהָ֙ וְאֶת־עָלֶ֣מֶת וְאֶת־מִגְרָשֶׁ֔יהָ וְאֶת־עֲנָת֖וֹת וְאֶת־מִגְרָשֶׁ֑יהָ כָּל־עָרֵיהֶ֛ם שְׁלֹשׁ־עֶשְׂרֵ֥ה עִ֖יר בְּמִשְׁפְּחוֹתֵיהֶֽם: ס
[מו] וְלִבְנֵ֨י קֳהָ֜ת הַנּֽוֹתָרִ֗ים מִמִּשְׁפַּ֣חַת הַמַּטֶּ֡ה מִֽ֠מַּחֲצִית מַטֵּ֨ה חֲצִ֧י מְנַשֶּׁ֛ה בַּגּוֹרָ֖ל עָרִ֥ים עָֽשֶׂר: פ
[מז] וְלִבְנֵ֨י גֵרְשׁ֜וֹם לְמִשְׁפְּחוֹתָ֗ם מִמַּטֵּ֣ה יִ֠שָּׂשכָר וּמִמַּטֵּ֨ה אָשֵׁ֜ר וּמִמַּטֵּ֣ה נַפְתָּלִ֗י וּמִמַּטֵּ֤ה מְנַשֶּׁה֙ בַּבָּשָׁ֔ן עָרִ֖ים שְׁלֹ֥שׁ עֶשְׂרֵֽה: ס
[מח] לִבְנֵ֨י מְרָרִ֜י לְמִשְׁפְּחוֹתָ֗ם מִמַּטֵּ֣ה רְ֠אוּבֵן וּֽמִמַּטֵּה־גָ֞ד וּמִמַּטֵּ֤ה זְבֻלוּן֙ בַּגּוֹרָ֔ל עָרִ֖ים שְׁתֵּ֥ים עֶשְׂרֵֽה: ס
[מט] וַיִּתְּנ֥וּ בְנֵֽי־יִשְׂרָאֵ֖ל לַלְוִיִּ֑ם אֶת־הֶעָרִ֖ים וְאֶת־מִגְרְשֵׁיהֶֽם:
[נ] וַיִּתְּנ֣וּ בַגּוֹרָ֗ל מִמַּטֵּ֤ה בְנֵֽי־יְהוּדָה֙ וּמִמַּטֵּ֣ה בְנֵֽי־שִׁמְע֔וֹן וּמִמַּטֵּ֖ה בְּנֵ֣י בִנְיָמִ֑ן אֵ֚ת הֶעָרִ֣ים הָאֵ֔לֶּה אֲשֶׁר־יִקְרְא֥וּ אֶתְהֶ֖ם בְּשֵׁמֽוֹת: ס
[נא] וּמִֽמִּשְׁפְּח֖וֹת בְּנֵ֣י קֳהָ֑ת וַֽיְהִי֙ עָרֵ֣י גְבוּלָ֔ם מִמַּטֵּ֖ה אֶפְרָֽיִם:
[נב] וַיִּתְּנ֨וּ לָהֶ֜ם אֶת־עָרֵ֧י הַמִּקְלָ֛ט אֶת־שְׁכֶ֥ם וְאֶת־מִגְרָשֶׁ֖יהָ בְּהַ֣ר אֶפְרָ֑יִם וְאֶת־גֶּ֖זֶר וְאֶת־מִגְרָשֶֽׁיהָ:
[נג] וְאֶֽת־יָקְמֳעָם֙ וְאֶת־מִגְרָשֶׁ֔יהָ וְאֶת־בֵּ֥ית חוֹר֖וֹן וְאֶת־מִגְרָשֶֽׁיהָ:
[נד] וְאֶת־אַיָּלוֹן֙ וְאֶת־מִגְרָשֶׁ֔יהָ וְאֶת־גַּת־רִמּ֖וֹן וְאֶת־מִגְרָשֶֽׁיהָ:
[נה] וּמִֽמַּחֲצִית֙ מַטֵּ֣ה מְנַשֶּׁ֔ה אֶת־עָנֵר֙ וְאֶת־מִגְרָשֶׁ֔יהָ וְאֶת־בִּלְעָ֖ם וְאֶת־מִגְרָשֶׁ֑יהָ לְמִשְׁפַּ֥חַת לִבְנֵֽי־קֳהָ֖ת הַנּוֹתָרִֽים: פ
[נו] לִבְנֵי֘ גֵּרְשׁוֹם֒ מִמִּשְׁפַּ֗חַת חֲצִי֙ מַטֵּ֣ה מְנַשֶּׁ֔ה אֶת־גּוֹלָ֥ן בַּבָּשָׁ֖ן וְאֶת־מִגְרָשֶׁ֑יהָ וְאֶת־עַשְׁתָּר֖וֹת וְאֶת־מִגְרָשֶֽׁיהָ:
[נז] וּמִמַּטֵּ֣ה יִשָּׂשכָ֔ר אֶת־קֶ֖דֶשׁ וְאֶת־מִגְרָשֶׁ֑יהָ אֶת־דָּבְרַ֖ת וְאֶת־מִגְרָשֶֽׁיהָ:
[נח] וְאֶת־רָאמוֹת֙ וְאֶת־מִגְרָשֶׁ֔יהָ וְאֶת־עָנֵ֖ם וְאֶת־מִגְרָשֶֽׁיהָ: ס
[נט] וּמִמַּטֵּ֣ה אָשֵׁ֔ר אֶת־מָשָׁ֖ל וְאֶת־מִגְרָשֶׁ֑יהָ וְאֶת־עַבְדּ֖וֹן וְאֶת־מִגְרָשֶֽׁיהָ:
[ס] וְאֶת־חוּקֹק֙ וְאֶת־מִגְרָשֶׁ֔יהָ וְאֶת־רְחֹ֖ב וְאֶת־מִגְרָשֶֽׁיהָ: ס
[סא] וּמִמַּטֵּ֣ה נַפְתָּלִ֗י אֶת־קֶ֤דֶשׁ בַּגָּלִיל֙ וְאֶת־מִגְרָשֶׁ֔יהָ וְאֶת־חַמּ֖וֹן וְאֶת־מִגְרָשֶׁ֑יהָ וְאֶת־קִרְיָתַ֖יִם וְאֶת־מִגְרָשֶֽׁיהָ: ס
[סב] לִבְנֵ֣י מְרָרִי֘ הַנּוֹתָרִים֒ מִמַּטֵּ֣ה זְבֻל֔וּן אֶת־רִמּוֹנ֖וֹ וְאֶת־מִגְרָשֶׁ֑יהָ אֶת־תָּב֖וֹר וְאֶת־מִגְרָשֶֽׁיהָ:
[סג] וּמֵעֵ֜בֶר לְיַרְדֵּ֣ן יְרֵחוֹ֘ לְמִזְרַ֣ח הַיַּרְדֵּן֒ מִמַּטֵּ֣ה רְאוּבֵ֔ן אֶת־בֶּ֥צֶר בַּמִּדְבָּ֖ר וְאֶת־מִגְרָשֶׁ֑יהָ וְאֶת־יַ֖הְצָה וְאֶת־מִגְרָשֶֽׁיהָ:
[סד] וְאֶת־קְדֵמוֹת֙ וְאֶת־מִגְרָשֶׁ֔יהָ וְאֶת־מֵיפַ֖עַת וְאֶת־מִגְרָשֶֽׁיהָ:
[סה] וּמִ֨מַּטֵּה־גָ֔ד אֶת־רָאמ֥וֹת בַּגִּלְעָ֖ד וְאֶת־מִגְרָשֶׁ֑יהָ וְאֶֽת־מַחֲנַ֖יִם וְאֶת־מִגְרָשֶֽׁיהָ:
[סו] וְאֶת־חֶשְׁבּוֹן֙ וְאֶת־מִגְרָשֶׁ֔יהָ וְאֶת־יַעְזֵ֖יר וְאֶת־מִגְרָשֶֽׁיהָ: ס

פרק ו
(א) בני לוי גרשם - הוא "גרשון" (בר' מו , יא) , כי המ"ם והנו"ן שוים בשמות; כמו "כמהם" (ש"ב יט , לח) - "כמהן" (שם , מא); "תנים" (יח' כט , ג) - "תנין" (שמ' ז , ט). (ה) לגרשום לבני בנו וכו' - ולא זכר משפחת שמעי (ראה להלן , ב) , וכן בפרשת 'פנחס' (ראה במ' כו , נז). והטעם שלא זכרו הנה , כמו שלא זכר משפחת עמרם וחברון ועזיאל (ראה להלן , ד) , כי זכר העומדים על השיר (ראה להלן , טז); כמו שזכר בסמוך משפחת יצהר (ראה להלן , יח ואי') ומגרשום - משפחת לבני , וממררי - משפחת מושי (ראה להלן , יד). ולמטה , כשפירש דוד , זכר משפחת שמעי (ראה להלן , כז). יחת בנו - בן לבני. ובבני שמעי למטה זוכר "יחת" (להלן , כח) , כי היו שני בניהם נקראים בשם אחד; אבל זה , יחת בן לבני , זוכר שמו למטה "יחיאל" (דה"א כט , ח); ויחת ו"יחיאל" קרובים בלשון , ובשני שמות האלה היה נקרא , וכמוהו רבים במספר. (ז-ח) בני קהת עמינדב - חזר לספר בני קהת , לפי שרצה לספר מִיַחַס בניו ובני בניו עוד. ועמינדב זהו יצהר (ראה דה"א ה , כה) , ושני שמות היו לו. ולמעלה הזכירו "יצהר" (שם) , וכאן הזכירו עמינדב. אסיר בנו , אלקנה בנו אביאסף בנו - אלה שלשתן - אינו רוצה לומר: אחד בן אחד כמו האחרים; אלא שלשתן - בנו אלה חוזר לקרח , כי שלשתן היו בניו , כמו שכתוב בתורה "ובני קרח אסיר ואלקנה ואביאסף" (שמ' ו , כד); והֵנָה גם כן אמר בהזכירו יחש הימן "בן אבי אסף (בנוסחנו: אביסף) בן קרח" (להלן , כב). (י-יב) ובני אלקנה עמשי ואחימות אלקנה - אלה שלשתן - אחד בן אחד , כי אלקנה זה - בן אחימות בן עמשי , ועמשי - בן אלקנה. בני אלקנה צופי בנו וכו' - אלה הם אחד בן אחד , ואליאב הנזכר הנה , הוא "אליהוא" הנזכר בתחלת ספר שמואל (ש"א א , א) , ונחת הוא "תוחו" הנזכר שם , וצופי הוא "צוף" הנזכר שם. (יג) ובני שמואל הבכור ושני ואביה - יש מפרשים (ראה רש"י) כמו 'והשני' , כאלו אמר 'והשני אביה'; ואמר הבכור - ולא זכר שמו , כי ידוע הוא כי הוא יואל (ראה ש"א ח , ב). והשני אביה - כמו שאמר בשמואל שם "ומשנהו אביה". ואומרים , כי ושְני כמו "שֵני" (בר' א , ח) , כמו "שָלֵו" (איוב טז , יב) - ו"שְלֵו" (ראה יר' מט , לא); והוי"ו פתוחה (ראה רש"י) כמו "וחמור אסור" (בנוסחנו: והחמור. מ"ב ז , י) שהוא כמו 'והחמור'. ואין זהו פירוש נכון , כי לא מצאנו 'שְני' כמו 'שֵני'. ואין ראיה מ'שְלו' ו'שָלו' , כי הם שני משקלים. ועוד , כי וי"ו פתוחה לא יתכן בזה הדרך , כי וי"ו 'וחמור' פתוחה מפני אות הגרון. כי היתה ראויה בשורק , כמו וי"ו "וזבולן" (בר' לה , כג) , וכן כל וי"ו שמוש שהוא על תיבה שתחלתה שבא הוא בשורק; אלא על אותיות הגרון - שהוא בפתח , כשתחלת התיבה שבא ופתח , או בסגול כשתחלת התיבה שבא וסגו"ל. ואם וי"ו ושני היתה לשמוש , היה לו לומר 'וּשני' - הוי"ו בשורק! ועוד: היאך אמר הבכור , ולא הזכיר שמו? זה החסרון ולא מצאנו. ועוד , שיצטרכו לומר , כי וי"ו ואביה - נוספת; ומי הביאם בטורח הזאת? אבל הנכון , כי ושני הוא יואל , וּשְני שמות היו לו; כמו שהראה בספר הזה בכמה מקומות , כן זה הוא: שמו יואל , והיה שמו ושני גם כן. (טז) ואלה אשר העמיד דוד על ידי שיר - כלומר: העמידם לשורר. בית יי' - כמו 'בבית'; וכן "הנמצא בית יי'" (מ"ב יב , יא) , ורבים כמוהו. ממנוח הארון - הוא סמוך מן "מנוח" (בר' ח , ט) , כמו מן "מָקום" (בר' א , ט) - "ממְקום" (דה"ב ו , כא). ופירוש ממנוח הארון - מיום שנח הארון בירושלים , כשהביאוהו מקרית יערים לירושלים; והיה באהל אשר נטה לו דוד עד בנין הבית (ראה ש"ב ו). וזהו שאמר ממנוח הארון - כי עד היום ההוא לא היה נח , כי היו מביאין אותו ממקום למקום. ומיום שנח הארון שם , העמיד דוד המשוררים , ושרתו לפני הארון שם , כמו בבית המקדש. (יז) ויעמדו כמשפטם על עבודתם - היא עבודת השיר. וכן אמר בתורה "לעבוד עבודת עבודה" (במ' ד , מז) , והוא השיר , שהוא עבודת הקרבנות. (יח) ואלה העומדים - זכר אלה השלשה: הימן ו"אסף" (להלן , כד) ו"איתן" (להלן , כט) , שהיו ראשי אבות ללוים , ולכבודם מיחס כל אחד מהם עד לוי; והימן , שהיה גדול ונכבד מהשנים - יִחֲסוֹ עד יעקב אבינו: אמר עליו "בן ישראל" (להלן , כג); ובשנים אמר "בן לוי" (להלן , כח , לב) ולא עוד. ומפני שהיה נכבד מהשנים , היה עומד בשיר אמצעי , ואסף על ימינו (ראה להלן , כד) , ואיתן על שמאלו (ראה להלן , כט). ורבותינו ז"ל אמרו (ב"ר צח , ה) , כי לפיכך אמר ביחס הימן "בן ישראל" , לפי שהיה מבני קרח; ואמר יעקב: "ובקהלם אל תחד כבודי" (בר' מט , ו) , כלומר: כשיקהלו מעצמם לא יזכר שמי; וכן אמר בתורה "קרח בן יצהר בן קהת בן לוי" (במ' טז , א). אבל "בקהלם" , שיקהלו לעבודת השם על ידי דוד , יזכר שמי; לפיכך אמר "בן ישראל". ביחש הימן זה תמצא השמות משתנים ממה שהזכירם למעלה , וזהו המנהג כמו שתראה בהרבה מקומות. יש שהיו לו שתי שמות: פעם קוראים אותו באחד , ופעם קוראים אותו באחר. ויש שהיה משתנה שמו מעט , השם האחד קרוב לאחר באותיות , ולא היו קפדים בזה; כמו "תוח" שזוכר אותו הנה (להלן , יט) , ולמעלה זכר אותו "נחת" (לעיל , יא) , ובספר שמואל "תוחו" (ש"א א , א); וכן זוכר "צוף" הנה (להלן , כ) , ולמעלה "צופי" (לעיל , י); וכן "אליאל" (להלן , יט) , ולמעלה זכר אותו "אליאב" (לעיל , יב) , ובספר שמואל "אליהוא" (ש"א א , א). (כח) בן יחת בן גרשום בן לוי - לא זכר 'לבני' (ראה לעיל , ב) , וזכר 'שמעי בן יחת' (ראה לעיל , כז); ולא זכרו למעלה. ולא מצאנו טעם בדבר זה. (כט) ואיתן - הוא "יואח" הנזכר למעלה (פס' ו) , ו"עדיה" (לעיל , כו) הוא "עדו" (לעיל , ו) , ו"אתני" (לעיל , כו) הוא "יאתרי" (לעיל , ו). (לג) ואחיהם הלוים נתונים לכל עבודת בית האלהים - כלומר: אלה השלשה שזכרנו היו ראשי אבות , והיו משוררים לפני משכן אהל מועד; ולא היה עבודת כתף ושום דבר עליהם , אלא משוררים היו. ואחיהם היו לשאר עבודת המשכן; כמו שכתוב בתורה , שהיו נושאי המשכן עד מנוח הארון (ראה במ' י , יז) , וממנוח הארון היו שוערים ומתעסקים בענין המשכן (ראה שם , כא). וכן בבית אשר בנה שלמה , היו שוערים , כמו שכתוב (ראה דה"א ט , יז). (לד) ואהרן ובניו מקטירים - זכר אהרן שהיה ראש הכהונה , ולפי שזכר הלוים (ראה לעיל , לג); כלומר: ללוים נתנה עבודה זו - לאהרן ולבניו , להקטיר ולכפר על ישראל. (לה) ואלה בני אהרן - יִחסם עד צדוק ואחימעץ (ראה להלן , לח) , שהיו בימי דוד ושלמה. (לט) ואלה מושבותם לטירותם - לפי ששבט לוי לא היה לו חלק בארץ , אלא השם הוא נחלתו (ראה דב' יח , א) , והם היו נתונים לעבודת השם: הלוים לשורר , והכהנים להקריב - זכר הערים שנתנו להם חלף עבודתם (ע"פ במ' יח , כא). ובסיפור ערי הלוים (להלן) תמצא שמות משתנים ממה שתמצא בספר יהושע (כא , י ואי') , והוא כמו שכתבתי לך בשמות בני אדם (דה"א ד , כד). ויש מפרשים , כי כל שנשתנו כאן היה , כי כשנפל הגורל לתת המנויין ביהושע , היו קצת הערים ביד הכנענים , והפרישו אחרים תחתיהן עד שכבשום. וכענין זה נמצא בתוספתא (מכות ג , ב): אע"פ שהפרישו שכם בהר אפרים , לא היתה קולטת; הפרישו את גמלא תחתיה , עד שכבשו קדש. ויש הרבה דרשות בהשתנות השמות , ואין צריך להזכירם. (נא-נב) וממשפחות בני קהת - פירושו: מקצת משפחות בני קהת , אותם שלא לקחום מיהודה ומשמעון ומבנימין (ראה לעיל , נ) , לקחו ערים ממטה אפרים , את שכם ואת מגרשיה ואת גדר (בנוסחנו: גזר) ואת מגרשיה. (נג) ואת יקמעם - זאת "קבצים" הנזכר ביהושע (כא , כב). ואת בית חורון ואת מגרשיה - זה היה מבני אפרים (ראה לעיל , נב). (נד) ואת אילון - זה היה מבני דן (ראה יהו' כא , כג - כד) ולא זכרו; אולי היו סמוכות לאותם הערים שלקחו מאפרים. וכן ביהושע זכר דן אחר אפרים (ראה שם , כא , כג). וכאן לא זכר שם דן , כי זכר הערים שסמוכות לערי בני אפרים , וידוע הוא כי לבני דן היו.