פרק כב
[א]
וַיִּסְע֖וּ
בְּנֵ֣י
יִשְׂרָאֵ֑ל
וַֽיַּחֲנוּ֙
בְּעַֽרְב֣וֹת
מוֹאָ֔ב
מֵעֵ֖בֶר
לְיַרְדֵּ֥ן
יְרֵחֽוֹ:
ס
{פרשת בלק}
[ב]
וַיַּ֥רְא
בָּלָ֖ק
בֶּן־צִפּ֑וֹר
אֵ֛ת
כָּל־אֲשֶׁר־עָשָׂ֥ה
יִשְׂרָאֵ֖ל
לָאֱמֹרִֽי:
[ג]
וַיָּ֨גָר
מוֹאָ֜ב
מִפְּנֵ֥י
הָעָ֛ם
מְאֹ֖ד
כִּ֣י
רַב־ה֑וּא
וַיָּ֣קָץ
מוֹאָ֔ב
מִפְּנֵ֖י
בְּנֵ֥י
יִשְׂרָאֵֽל:
[ד]
וַיֹּ֨אמֶר
מוֹאָ֜ב
אֶל־זִקְנֵ֣י
מִדְיָ֗ן
עַתָּ֞ה
יְלַחֲכ֤וּ
הַקָּהָל֙
אֶת־כָּל־סְבִ֣יבֹתֵ֔ינוּ
כִּלְחֹ֣ךְ
הַשּׁ֔וֹר
אֵ֖ת
יֶ֣רֶק
הַשָּׂדֶ֑ה
וּבָלָ֧ק
בֶּן־צִפּ֛וֹר
מֶ֥לֶךְ
לְמוֹאָ֖ב
בָּעֵ֥ת
הַהִֽוא:
[ה]
וַיִּשְׁלַ֨ח
מַלְאָכִ֜ים
אֶל־בִּלְעָ֣ם
בֶּן־בְּעֹ֗ר
פְּ֠תוֹרָה
אֲשֶׁ֧ר
עַל־הַנָּהָ֛ר
אֶ֥רֶץ
בְּנֵֽי־עַמּ֖וֹ
לִקְרֹא־ל֑וֹ
לֵאמֹ֗ר
הִ֠נֵּה
עַ֣ם
יָצָ֤א
מִמִּצְרַ֙יִם֙
הִנֵּ֤ה
כִסָּה֙
אֶת־עֵ֣ין
הָאָ֔רֶץ
וְה֥וּא
יֹשֵׁ֖ב
מִמֻּלִֽי:
[ו]
וְעַתָּה֩
לְכָה־נָּ֨א
אָֽרָה־לִּ֜י
אֶת־הָעָ֣ם
הַזֶּ֗ה
כִּֽי־עָצ֥וּם
הוּא֙
מִמֶּ֔נִּי
אוּלַ֤י
אוּכַל֙
נַכֶּה־בּ֔וֹ
וַאֲגָרֲשֶׁ֖נּוּ
מִן־הָאָ֑רֶץ
כִּ֣י
יָדַ֗עְתִּי
אֵ֤ת
אֲשֶׁר־תְּבָרֵךְ֙
מְבֹרָ֔ךְ
וַאֲשֶׁ֥ר
תָּאֹ֖ר
יוּאָֽר:
[ז]
וַיֵּ֨לְכ֜וּ
זִקְנֵ֤י
מוֹאָב֙
וְזִקְנֵ֣י
מִדְיָ֔ן
וּקְסָמִ֖ים
בְּיָדָ֑ם
וַיָּבֹ֙אוּ֙
אֶל־בִּלְעָ֔ם
וַיְדַבְּר֥וּ
אֵלָ֖יו
דִּבְרֵ֥י
בָלָֽק:
[ח]
וַיֹּ֣אמֶר
אֲלֵיהֶ֗ם
לִ֤ינוּ
פֹה֙
הַלַּ֔יְלָה
וַהֲשִׁבֹתִ֤י
אֶתְכֶם֙
דָּבָ֔ר
כַּאֲשֶׁ֛ר
יְדַבֵּ֥ר
יְהוָ֖ה
אֵלָ֑י
וַיֵּשְׁב֥וּ
שָׂרֵֽי־מוֹאָ֖ב
עִם־בִּלְעָֽם:
[ט]
וַיָּבֹ֥א
אֱלֹהִ֖ים
אֶל־בִּלְעָ֑ם
וַיֹּ֕אמֶר
מִ֛י
הָאֲנָשִׁ֥ים
הָאֵ֖לֶּה
עִמָּֽךְ:
[י]
וַיֹּ֥אמֶר
בִּלְעָ֖ם
אֶל־הָאֱלֹהִ֑ים
בָּלָ֧ק
בֶּן־צִפֹּ֛ר
מֶ֥לֶךְ
מוֹאָ֖ב
שָׁלַ֥ח
אֵלָֽי:
[יא]
הִנֵּ֤ה
הָעָם֙
הַיֹּצֵ֣א
מִמִּצְרַ֔יִם
וַיְכַ֖ס
אֶת־עֵ֣ין
הָאָ֑רֶץ
עַתָּ֗ה
לְכָ֤ה
קָֽבָה־לִּי֙
אֹת֔וֹ
אוּלַ֥י
אוּכַ֛ל
לְהִלָּ֥חֶם
בּ֖וֹ
וְגֵרַשְׁתִּֽיו:
[יב]
וַיֹּ֤אמֶר
אֱלֹהִים֙
אֶל־בִּלְעָ֔ם
לֹ֥א
תֵלֵ֖ךְ
עִמָּהֶ֑ם
לֹ֤א
תָאֹר֙
אֶת־הָעָ֔ם
כִּ֥י
בָר֖וּךְ
הֽוּא:
[שני]
[יג]
וַיָּ֤קָם
בִּלְעָם֙
בַּבֹּ֔קֶר
וַיֹּ֙אמֶר֙
אֶל־שָׂרֵ֣י
בָלָ֔ק
לְכ֖וּ
אֶֽל־אַרְצְכֶ֑ם
כִּ֚י
מֵאֵ֣ן
יְהוָ֔ה
לְתִתִּ֖י
לַהֲלֹ֥ךְ
עִמָּכֶֽם:
[יד]
וַיָּק֙וּמוּ֙
שָׂרֵ֣י
מוֹאָ֔ב
וַיָּבֹ֖אוּ
אֶל־בָּלָ֑ק
וַיֹּ֣אמְר֔וּ
מֵאֵ֥ן
בִּלְעָ֖ם
הֲלֹ֥ךְ
עִמָּֽנוּ:
[טו]
וַיֹּ֥סֶף
ע֖וֹד
בָּלָ֑ק
שְׁלֹ֣חַ
שָׂרִ֔ים
רַבִּ֥ים
וְנִכְבָּדִ֖ים
מֵאֵֽלֶּה:
[טז]
וַיָּבֹ֖אוּ
אֶל־בִּלְעָ֑ם
וַיֹּ֣אמְרוּ
ל֗וֹ
כֹּ֤ה
אָמַר֙
בָּלָ֣ק
בֶּן־צִפּ֔וֹר
אַל־נָ֥א
תִמָּנַ֖ע
מֵהֲלֹ֥ךְ
אֵלָֽי:
[יז]
כִּֽי־כַבֵּ֤ד
אֲכַבֶּדְךָ֙
מְאֹ֔ד
וְכֹ֛ל
אֲשֶׁר־תֹּאמַ֥ר
אֵלַ֖י
אֶעֱשֶׂ֑ה
וּלְכָה־נָּא֙
קָֽבָה־לִּ֔י
אֵ֖ת
הָעָ֥ם
הַזֶּֽה:
[יח]
וַיַּ֣עַן
בִּלְעָ֗ם
וַיֹּ֙אמֶר֙
אֶל־עַבְדֵ֣י
בָלָ֔ק
אִם־יִתֶּן־לִ֥י
בָלָ֛ק
מְלֹ֥א
בֵית֖וֹ
כֶּ֣סֶף
וְזָהָ֑ב
לֹ֣א
אוּכַ֗ל
לַֽעֲבֹר֙
אֶת־פִּי֙
יְהוָ֣ה
אֱלֹהָ֔י
לַעֲשׂ֥וֹת
קְטַנָּ֖ה
א֥וֹ
גְדוֹלָֽה:
[יט]
וְעַתָּ֗ה
שְׁב֨וּ
נָ֥א
בָזֶ֛ה
גַּם־אַתֶּ֖ם
הַלָּ֑יְלָה
וְאֵ֣דְעָ֔ה
מַה־יֹּסֵ֥ף
יְהוָ֖ה
דַּבֵּ֥ר
עִמִּֽי:
[כ]
וַיָּבֹ֨א
אֱלֹהִ֥ים
׀
אֶל־בִּלְעָם֘
לַיְלָה֒
וַיֹּ֣אמֶר
ל֗וֹ
אִם־לִקְרֹ֤א
לְךָ֙
בָּ֣אוּ
הָאֲנָשִׁ֔ים
ק֖וּם
לֵ֣ךְ
אִתָּ֑ם
וְאַ֗ךְ
אֶת־הַדָּבָ֛ר
אֲשֶׁר־אֲדַבֵּ֥ר
אֵלֶ֖יךָ
אֹת֥וֹ
תַעֲשֶֽׂה:
[שלישי]
[כא]
וַיָּ֤קָם
בִּלְעָם֙
בַּבֹּ֔קֶר
וַֽיַּחֲבֹ֖שׁ
אֶת־אֲתֹנ֑וֹ
וַיֵּ֖לֶךְ
עִם־שָׂרֵ֥י
מוֹאָֽב:
[כב]
וַיִּֽחַר־אַ֣ף
אֱלֹהִים֘
כִּֽי־הוֹלֵ֣ךְ
הוּא֒
וַיִּתְיַצֵּ֞ב
מַלְאַ֧ךְ
יְהוָ֛ה
בַּדֶּ֖רֶךְ
לְשָׂטָ֣ן
ל֑וֹ
וְהוּא֙
רֹכֵ֣ב
עַל־אֲתֹנ֔וֹ
וּשְׁנֵ֥י
נְעָרָ֖יו
עִמּֽוֹ:
[כג]
וַתֵּ֣רֶא
הָאָתוֹן֩
אֶת־מַלְאַ֨ךְ
יְהוָ֜ה
נִצָּ֣ב
בַּדֶּ֗רֶךְ
וְחַרְבּ֤וֹ
שְׁלוּפָה֙
בְּיָד֔וֹ
וַתֵּ֤ט
הָֽאָתוֹן֙
מִן־הַדֶּ֔רֶךְ
וַתֵּ֖לֶךְ
בַּשָּׂדֶ֑ה
וַיַּ֤ךְ
בִּלְעָם֙
אֶת־הָ֣אָת֔וֹן
לְהַטֹּתָ֖הּ
הַדָּֽרֶךְ:
[כד]
וַֽיַּעֲמֹד֙
מַלְאַ֣ךְ
יְהוָ֔ה
בְּמִשְׁע֖וֹל
הַכְּרָמִ֑ים
גָּדֵ֥ר
מִזֶּ֖ה
וְגָדֵ֥ר
מִזֶּֽה:
[כה]
וַתֵּ֨רֶא
הָאָת֜וֹן
אֶת־מַלְאַ֣ךְ
יְהוָ֗ה
וַתִּלָּחֵץ֙
אֶל־הַקִּ֔יר
וַתִּלְחַ֛ץ
אֶת־רֶ֥גֶל
בִּלְעָ֖ם
אֶל־הַקִּ֑יר
וַיֹּ֖סֶף
לְהַכֹּתָֽהּ:
[כו]
וַיּ֥וֹסֶף
מַלְאַךְ־יְהוָ֖ה
עֲב֑וֹר
וַֽיַּעֲמֹד֙
בְּמָק֣וֹם
צָ֔ר
אֲשֶׁ֛ר
אֵֽין־דֶּ֥רֶךְ
לִנְט֖וֹת
יָמִ֥ין
וּשְׂמֹֽאול:
[כז]
וַתֵּ֤רֶא
הָֽאָתוֹן֙
אֶת־מַלְאַ֣ךְ
יְהוָ֔ה
וַתִּרְבַּ֖ץ
תַּ֣חַת
בִּלְעָ֑ם
וַיִּֽחַר־אַ֣ף
בִּלְעָ֔ם
וַיַּ֥ךְ
אֶת־הָאָת֖וֹן
בַּמַּקֵּֽל:
[כח]
וַיִּפְתַּ֥ח
יְהוָ֖ה
אֶת־פִּ֣י
הָאָת֑וֹן
וַתֹּ֤אמֶר
לְבִלְעָם֙
מֶה־עָשִׂ֣יתִֽי
לְךָ֔
כִּ֣י
הִכִּיתַ֔נִי
זֶ֖ה
שָׁלֹ֥שׁ
רְגָלִֽים:
[כט]
וַיֹּ֤אמֶר
בִּלְעָם֙
לָאָת֔וֹן
כִּ֥י
הִתְעַלַּ֖לְתְּ
בִּ֑י
ל֤וּ
יֶשׁ־חֶ֙רֶב֙
בְּיָדִ֔י
כִּ֥י
עַתָּ֖ה
הֲרַגְתִּֽיךְ:
[ל]
וַתֹּ֨אמֶר
הָאָת֜וֹן
אֶל־בִּלְעָ֗ם
הֲלוֹא֩
אָנֹכִ֨י
אֲתֹנְךָ֜
אֲשֶׁר־רָכַ֣בְתָּ
עָלַ֗י
מֵעֽוֹדְךָ֙
עַד־הַיּ֣וֹם
הַזֶּ֔ה
הַֽהַסְכֵּ֣ן
הִסְכַּ֔נְתִּי
לַעֲשׂ֥וֹת
לְךָ֖
כֹּ֑ה
וַיֹּ֖אמֶר
לֹֽא:
[לא]
וַיְגַ֣ל
יְהוָה֘
אֶת־עֵינֵ֣י
בִלְעָם֒
וַיַּ֞רְא
אֶת־מַלְאַ֤ךְ
יְהוָה֙
נִצָּ֣ב
בַּדֶּ֔רֶךְ
וְחַרְבּ֥וֹ
שְׁלֻפָ֖ה
בְּיָד֑וֹ
וַיִּקֹּ֥ד
וַיִּשְׁתַּ֖חוּ
לְאַפָּֽיו:
[לב]
וַיֹּ֤אמֶר
אֵלָיו֙
מַלְאַ֣ךְ
יְהוָ֔ה
עַל־מָ֗ה
הִכִּ֙יתָ֙
אֶת־אֲתֹ֣נְךָ֔
זֶ֖ה
שָׁל֣וֹשׁ
רְגָלִ֑ים
הִנֵּ֤ה
אָנֹכִי֙
יָצָ֣אתִי
לְשָׂטָ֔ן
כִּֽי־יָרַ֥ט
הַדֶּ֖רֶךְ
לְנֶגְדִּֽי:
[לג]
וַתִּרְאַ֙נִי֙
הָאָת֔וֹן
וַתֵּ֣ט
לְפָנַ֔י
זֶ֖ה
שָׁלֹ֣שׁ
רְגָלִ֑ים
אוּלַי֙
נָטְתָ֣ה
מִפָּנַ֔י
כִּ֥י
עַתָּ֛ה
גַּם־אֹתְכָ֥ה
הָרַ֖גְתִּי
וְאוֹתָ֥הּ
הֶחֱיֵֽיתִי:
[לד]
וַיֹּ֨אמֶר
בִּלְעָ֜ם
אֶל־מַלְאַ֤ךְ
יְהוָה֙
חָטָ֔אתִי
כִּ֚י
לֹ֣א
יָדַ֔עְתִּי
כִּ֥י
אַתָּ֛ה
נִצָּ֥ב
לִקְרָאתִ֖י
בַּדָּ֑רֶךְ
וְעַתָּ֛ה
אִם־רַ֥ע
בְּעֵינֶ֖יךָ
אָשׁ֥וּבָה
לִּֽי:
[לה]
וַיֹּאמֶר֩
מַלְאַ֨ךְ
יְהוָ֜ה
אֶל־בִּלְעָ֗ם
לֵ֚ךְ
עִם־הָ֣אֲנָשִׁ֔ים
וְאֶ֗פֶס
אֶת־הַדָּבָ֛ר
אֲשֶׁר־אֲדַבֵּ֥ר
אֵלֶ֖יךָ
אֹת֣וֹ
תְדַבֵּ֑ר
וַיֵּ֥לֶךְ
בִּלְעָ֖ם
עִם־שָׂרֵ֥י
בָלָֽק:
[לו]
וַיִּשְׁמַ֥ע
בָּלָ֖ק
כִּ֣י
בָ֣א
בִלְעָ֑ם
וַיֵּצֵ֨א
לִקְרָאת֜וֹ
אֶל־עִ֣יר
מוֹאָ֗ב
אֲשֶׁר֙
עַל־גְּב֣וּל
אַרְנֹ֔ן
אֲשֶׁ֖ר
בִּקְצֵ֥ה
הַגְּבֽוּל:
[לז]
וַיֹּ֨אמֶר
בָּלָ֜ק
אֶל־בִּלְעָ֗ם
הֲלֹא֩
שָׁלֹ֨חַ
שָׁלַ֤חְתִּי
אֵלֶ֙יךָ֙
לִקְרֹא־לָ֔ךְ
לָ֥מָּה
לֹא־הָלַ֖כְתָּ
אֵלָ֑י
הַֽאֻמְנָ֔ם
לֹ֥א
אוּכַ֖ל
כַּבְּדֶֽךָ:
[לח]
וַיֹּ֨אמֶר
בִּלְעָ֜ם
אֶל־בָּלָ֗ק
הִֽנֵּה־בָ֙אתִי֙
אֵלֶ֔יךָ
עַתָּ֕ה
הֲיָכֹ֥ל
אוּכַ֖ל
דַּבֵּ֣ר
מְא֑וּמָה
הַדָּבָ֗ר
אֲשֶׁ֨ר
יָשִׂ֧ים
אֱלֹהִ֛ים
בְּפִ֖י
אֹת֥וֹ
אֲדַבֵּֽר:
[רביעי]
[לט]
וַיֵּ֥לֶךְ
בִּלְעָ֖ם
עִם־בָּלָ֑ק
וַיָּבֹ֖אוּ
קִרְיַ֥ת
חֻצֽוֹת:
[מ]
וַיִּזְבַּ֥ח
בָּלָ֖ק
בָּקָ֣ר
וָצֹ֑אן
וַיְשַׁלַּ֣ח
לְבִלְעָ֔ם
וְלַשָּׂרִ֖ים
אֲשֶׁ֥ר
אִתּֽוֹ:
[מא]
וַיְהִ֣י
בַבֹּ֔קֶר
וַיִּקַּ֤ח
בָּלָק֙
אֶת־בִּלְעָ֔ם
וַֽיַּעֲלֵ֖הוּ
בָּמ֣וֹת
בָּ֑עַל
וַיַּ֥רְא
מִשָּׁ֖ם
קְצֵ֥ה
הָעָֽם:
פרק כב
[א]
ויסעו
בני
ישראל
ויחנו
בערבות
מואב
מעבר
לירדן
ירחו:
ס
{פרשת בלק}
[ב]
וירא
בלק
בן צפור
את
כל אשר עשה
ישראל
לאמרי:
[ג]
ויגר
מואב
מפני
העם
מאד
כי
רב הוא
ויקץ
מואב
מפני
בני
ישראל:
[ד]
ויאמר
מואב
אל זקני
מדין
עתה
ילחכו
הקהל
את כל סביבתינו
כלחך
השור
את
ירק
השדה
ובלק
בן צפור
מלך
למואב
בעת
ההוא:
[ה]
וישלח
מלאכים
אל בלעם
בן בער
פתורה
אשר
על הנהר
ארץ
בני עמו
לקרא לו
לאמר
הנה
עם
יצא
ממצרים
הנה
כסה
את עין
הארץ
והוא
ישב
ממלי:
[ו]
ועתה
לכה נא
ארה לי
את העם
הזה
כי עצום
הוא
ממני
אולי
אוכל
נכה בו
ואגרשנו
מן הארץ
כי
ידעתי
את
אשר תברך
מברך
ואשר
תאר
יואר:
[ז]
וילכו
זקני
מואב
וזקני
מדין
וקסמים
בידם
ויבאו
אל בלעם
וידברו
אליו
דברי
בלק:
[ח]
ויאמר
אליהם
לינו
פה
הלילה
והשבתי
אתכם
דבר
כאשר
ידבר
יהוה
אלי
וישבו
שרי מואב
עם בלעם:
[ט]
ויבא
אלהים
אל בלעם
ויאמר
מי
האנשים
האלה
עמך:
[י]
ויאמר
בלעם
אל האלהים
בלק
בן צפר
מלך
מואב
שלח
אלי:
[יא]
הנה
העם
היצא
ממצרים
ויכס
את עין
הארץ
עתה
לכה
קבה לי
אתו
אולי
אוכל
להלחם
בו
וגרשתיו:
[יב]
ויאמר
אלהים
אל בלעם
לא
תלך
עמהם
לא
תאר
את העם
כי
ברוך
הוא:
[שני]
[יג]
ויקם
בלעם
בבקר
ויאמר
אל שרי
בלק
לכו
אל ארצכם
כי
מאן
יהוה
לתתי
להלך
עמכם:
[יד]
ויקומו
שרי
מואב
ויבאו
אל בלק
ויאמרו
מאן
בלעם
הלך
עמנו:
[טו]
ויסף
עוד
בלק
שלח
שרים
רבים
ונכבדים
מאלה:
[טז]
ויבאו
אל בלעם
ויאמרו
לו
כה
אמר
בלק
בן צפור
אל נא
תמנע
מהלך
אלי:
[יז]
כי כבד
אכבדך
מאד
וכל
אשר תאמר
אלי
אעשה
ולכה נא
קבה לי
את
העם
הזה:
[יח]
ויען
בלעם
ויאמר
אל עבדי
בלק
אם יתן לי
בלק
מלא
ביתו
כסף
וזהב
לא
אוכל
לעבר
את פי
יהוה
אלהי
לעשות
קטנה
או
גדולה:
[יט]
ועתה
שבו
נא
בזה
גם אתם
הלילה
ואדעה
מה יסף
יהוה
דבר
עמי:
[כ]
ויבא
אלהים
׀
אל בלעם
לילה
ויאמר
לו
אם לקרא
לך
באו
האנשים
קום
לך
אתם
ואך
את הדבר
אשר אדבר
אליך
אתו
תעשה:
[שלישי]
[כא]
ויקם
בלעם
בבקר
ויחבש
את אתנו
וילך
עם שרי
מואב:
[כב]
ויחר אף
אלהים
כי הולך
הוא
ויתיצב
מלאך
יהוה
בדרך
לשטן
לו
והוא
רכב
על אתנו
ושני
נעריו
עמו:
[כג]
ותרא
האתון
את מלאך
יהוה
נצב
בדרך
וחרבו
שלופה
בידו
ותט
האתון
מן הדרך
ותלך
בשדה
ויך
בלעם
את האתון
להטתה
הדרך:
[כד]
ויעמד
מלאך
יהוה
במשעול
הכרמים
גדר
מזה
וגדר
מזה:
[כה]
ותרא
האתון
את מלאך
יהוה
ותלחץ
אל הקיר
ותלחץ
את רגל
בלעם
אל הקיר
ויסף
להכתה:
[כו]
ויוסף
מלאך יהוה
עבור
ויעמד
במקום
צר
אשר
אין דרך
לנטות
ימין
ושמאול:
[כז]
ותרא
האתון
את מלאך
יהוה
ותרבץ
תחת
בלעם
ויחר אף
בלעם
ויך
את האתון
במקל:
[כח]
ויפתח
יהוה
את פי
האתון
ותאמר
לבלעם
מה עשיתי
לך
כי
הכיתני
זה
שלש
רגלים:
[כט]
ויאמר
בלעם
לאתון
כי
התעללת
בי
לו
יש חרב
בידי
כי
עתה
הרגתיך:
[ל]
ותאמר
האתון
אל בלעם
הלוא
אנכי
אתנך
אשר רכבת
עלי
מעודך
עד היום
הזה
ההסכן
הסכנתי
לעשות
לך
כה
ויאמר
לא:
[לא]
ויגל
יהוה
את עיני
בלעם
וירא
את מלאך
יהוה
נצב
בדרך
וחרבו
שלפה
בידו
ויקד
וישתחו
לאפיו:
[לב]
ויאמר
אליו
מלאך
יהוה
על מה
הכית
את אתנך
זה
שלוש
רגלים
הנה
אנכי
יצאתי
לשטן
כי ירט
הדרך
לנגדי:
[לג]
ותראני
האתון
ותט
לפני
זה
שלש
רגלים
אולי
נטתה
מפני
כי
עתה
גם אתכה
הרגתי
ואותה
החייתי:
[לד]
ויאמר
בלעם
אל מלאך
יהוה
חטאתי
כי
לא
ידעתי
כי
אתה
נצב
לקראתי
בדרך
ועתה
אם רע
בעיניך
אשובה
לי:
[לה]
ויאמר
מלאך
יהוה
אל בלעם
לך
עם האנשים
ואפס
את הדבר
אשר אדבר
אליך
אתו
תדבר
וילך
בלעם
עם שרי
בלק:
[לו]
וישמע
בלק
כי
בא
בלעם
ויצא
לקראתו
אל עיר
מואב
אשר
על גבול
ארנן
אשר
בקצה
הגבול:
[לז]
ויאמר
בלק
אל בלעם
הלא
שלח
שלחתי
אליך
לקרא לך
למה
לא הלכת
אלי
האמנם
לא
אוכל
כבדך:
[לח]
ויאמר
בלעם
אל בלק
הנה באתי
אליך
עתה
היכל
אוכל
דבר
מאומה
הדבר
אשר
ישים
אלהים
בפי
אתו
אדבר:
[רביעי]
[לט]
וילך
בלעם
עם בלק
ויבאו
קרית
חצות:
[מ]
ויזבח
בלק
בקר
וצאן
וישלח
לבלעם
ולשרים
אשר
אתו:
[מא]
ויהי
בבקר
ויקח
בלק
את בלעם
ויעלהו
במות
בעל
וירא
משם
קצה
העם: