מאגר הכתר דברים פרק יג עם פירוש רש"י

פרק יג
(א) את כל הדבר - קלה כחמורה (ראה ספ"ד פב). תשמרו לעשות - לתת 'לא תעשה' על 'עשה' האמורים בפרשה (ראה שם); שכל 'השמר' (כגון דב' יב , ל) - לשון 'לא תעשה' הוא (ראה מכות יג , ב) , אלא שאין לוקין על 'השמר' של 'עשה'. לא תוסיף (בנוסחנו: תסף) עליו - חמש טוטפות [בתפילין] , חמשה מינין בלולב , ארבע ברכות לברכת כהנים (ראה ספ"ד פב). (ב-ד) ונתן אליך אות - בשמים , כעיניין שנאמר בגדעון "ועשית עמדי אות" (שו' ו , יז) , ואומר "יהי נא חורב על הגיזה" וגו' (שם , לט; ראה ספ"ד פג); או מופת - בארץ (ראה שם); אע"פ כן: לא תשמע לו. ואם תאמר: למה נתן לו הקדוש ברוך הוא ממשלה לעשות אות? כי מנסה יי' אלהיכם אתכם. (ה) ואת מצותיו תשמרו - תורת משה. ובקולו תשמעו - בקול הנביאים (ראה ספ"ד פה). ואתו תעבדו - במקדשו (ראה שם). ובו תדבקון - הדבק בדרכיו: גמול חסדים , קבור מתים , בקר חולים , כמו שעשה הקדוש ברוך הוא (ראה סוטה יד , א). (ו) סרה - דבר המוסר מן העולם , שלא היה ולא נברא ולא צויתיו לדבר כן (ע"פ דב' יח , כ); 'דישטולודא' בלעז. ויפדך (לפנינו: והפֹּדך) מבית עבדים - אפילו אין לו עליך אלא שפדאך , דיו (ראה ספ"ד פו). (ז) כי יסיתך - אין 'הסתה' אלא גירוי , שנאמר "אם יי' הסיתך בי" (ש"א כו , יט; ראה ספ"ד פז) , 'אמיטרא' בלעז; שמשיאו לעשות כן. אחיך - מאב , או בן אמך - מאם (ראה ספ"ד פז). חיקך - השוכבת בחיקך ומחוקה בך; 'אפיקיידא' בלעז. וכן "מחיק הארץ" (יח' מג , יד) - מיסוד התקוע בארץ. אשר כנפשך - זה אביך (ראה ספ"ד פז). פירש לך הכתוב את החביבים לך , קל וחומר לאחרים. בסתר - דבר הכתוב בהווה , שאין דברי מסית אלא בסתר (ראה שם); וכן שלמה אומר: "בנשף בערב יום באישון לילה ואפלה" (מש' ז , ט; ראה ספ"ד פז). אשר לא ידעת אתה ואבותיך - דבר זה גנאי גדול הוא לך , שאף האומות אין מניחין מה שמסרו להם אבותיהם , וזה אומר לך לעזוב מה שמסרו לך אבותיך (ראה ספ"ד פז). (ח) הקרובים אליך או הרחוקים - למה פרט קרובים ורחוקים? אלא כך אמר הכתוב: מטיבן של קרובים אתה למד מה טיבן של רחוקים (ראה ספ"ד פה): כשם שאין ממש בקרובים , כך אין ממש ברחוקים. מקצה הארץ וגו' - זה חמה ולבנה וצבא השמים , שהן מהלכין מסוף העולם ועד סופו (ראה ספ"ד פח). (ט) לא תאבה לו - לא תהיה תאב לו , לא תאהבנו; לפי שנאמר "ואהבת לרעך כמוך" (וי' יט , יח) - את זה לא תאהב (ראה ספ"ד פט); ולא תשמע אליו - בהתחננו על נפשו למחול לו; לפי שנאמר "עזב תעזב עמו" (שמ' כג , ה) - לזה לא תעזב (ראה ספ"ד פט). לא תחוס עינך עליו - לפי שנאמר "לא תעמד על דם רעך" (וי' יט , טז) - על זה לא תחוס (ראה ספ"ד פט). לא תחמל - לא תהפך בזכותו (ראה שם). ולא תכסה עליו - אם אתה יודע לו חובה , אינך רשאי לשתוק (ראה שם). (י) כי הרג תהרגנו - יצא מבית דין זכאי , החזירהו לחובה; יצא מבית דין חייב , אל תחזירהו לזכות (ראה ספ"ד פט). ידך תהיה בו בראשונה - מצוה ביד הניסת להמיתו; לא מת בידו , ימות ביד אחרים , שנאמר: ויד כל העם באחרונה (ראה שם). (יג) לשבת שם - פרט לירושלם , שלא ניתנה לדירה. [כי תשמע... לאמר - אומרים כן:] (יד) [יצאו אנשים] בני בליעל - בלי עול; שפרקו עולו של הקדוש ברוך הוא (ראה ספ"ד צג). אנשים - ולא נשים (ראה שם). יושבי עירם - ולא יושבי עיר אחרת (ראה שם); מכאן אמרו: אינה נעשית עיר הנדחת עד שידיחוה אנשים ועד שיהיו מדיחיה מתוכה (ראה סנה' קיא , ב). (טו) ודרשת וחקרת ושאלת היטב - מיכן למדו (ראה סנה' מ , א) שבע חקירות מריבוי המקרא: כאן יש שלש: 'דרישה' ו'חקירה' ו'היטב'; ושאלת - אינו מן המניין , וממנו למדו בדיקות (ראה מת"ד יג , טו); ובמקום אחר הוא אומר: "ודרשת היטב" (דב' יז , ד); ועוד במקום אחר [הוא אומר]: "ודרשו השופטים היטב" (דב' יט , יח); ולמדו היטב - "היטב" לגזרה שוה , ליתן האמור של זה בזה. (טז) הכה תכה - אם אינך יכול להמיתם במיתה הכתובה בהם , המיתם באחרת (ראה ספ"ד צד). (יז) ליי' אלהיך - לשמו ובשבילו. (יח) למען ישוב יי' [ - מוסב על "הכה תכה" (לעיל , טז - יז).] מחרון אפו - שכל זמן שעבודה זרה בעולם , חרון אף בעולם (ראה ספ"ד צו).