מאגר הכתר דברים פרק יג עם פירוש ראב"ע

פרק יג
(א) את... הדבר אשר ציויתי אתכם , אותו תשמרו. (ב-ג) כי יקום בקרבך. טעם בקרבך - כי אין נביא כי אם מישראל. וזאת הפרשה דבקה בעבור עבודה זרה , כי שריפת הבנים - עבודה זרה. נביא - שיאמר כי בהקיץ דבר השם או שלוחו עמו , או בחלום. יש אומרים , כי יתכן להיות זה הנביא ממגנבי דבר השם (ע"פ יר' כו , ל); ופירושו , שאמר נביא האמת שיהיה אות כך , להצדיקו , ושמע השומע והגידוֹ , להיות לאות לנפשו. ויש אומרים: אפילו בא האות והמופת , אין להאמין בו , כי הוא דִבר הפך שיקול הדעת. ולפי דעתי , שיש אות , גם מופת - כמו 'סימן' , והעד: דברי ישעיה , שאמר: "הנה אנכי והילדים אשר נתן לי יי' לאותות ולמופתים" (ח , יח); ואות הנביא: "כאשר הלך עבדי ישעיה..." (בנוסחנו: ישעיהו; יש' כ , ג) , ואות בניו - שְמותם על דבר המקרה שיהיה בימיהם , והם: "עמנו אל" (יש' ז , יד) , "מהר שלל" (יש' ח , ג) , "שאר ישוב" (יש' ז , ג). ובמכות: "והיו בך לאות ולמופת" (דב' כח , מו); ורבים אחרים. (ד) וטעם כי מנסה - בעבור שעזבוֹ ולא המיתוֹ. ונסיון השם - להראות צדקת המנוסה. (ה) אחרי יי' אלהיכם תלכו - שתעשו על פי יכולתכם כמעשיו , ותרדפו אחרי נתיבותיו. ואותו תיראו - לשאול למה זה. ואת מצותיו תשמורו - שהם העיקר. ובקולו תשמעו - מה שהם זיכר לעיקר. ואותו תעבודו - במעשה. ובו תדבקון - בלב , בראש ובסוף. (ו) כי דבר סרה - תחסר מלת 'דברה'; כמו "וברוב יועצים תקום" (מש' טו , כב). וטעם סרה - שהשם צוה לסור מעבודה זרה. או הוא מגזרת "סורר ומורה" (דב' כא , כ); והוא הנכון , והיה הרי"ש ראוי להדגש. המוציא... והפודך - כפול בטעם , לחזוק. ובערת - פרשתיו (במ' כד , כב). (ז) כי יסיתך אחיך - הטעם: אפילו אחיך. וטעם בן אמך - שהייתם בבטן אחת. והאם כגוף , והאב כצורה. והצורה - לא יבינוה כי אם מתי מעט. (ט) לא תאבה לו - באמונת הלב. ולא תשמע אליו - במעשה. ולא תחוס עינך - להרגו. ולא תכסה - שתניחנו; רק תגלה דברו עד ישמעון עדים זה מפיו , כי כן כתוב (ראה דב' יז , ו). אז תהרגנו. (י) ידך תהיה בו - היה נראה כי משנַיִם עדים , לולי הקבלה (ראה ספ"ד פט). (יא) וסקלתו - פירש מה תהיה מיתתו. (טו) ודרשת וחקרת ושאלת - אלה המלות היטב הם מפורשות בדברי קדמונינו (ראה ספ"ד צב). (יז) כליל - כולה. ליי' אלהיך - בעבור כבוד השם תשרפנה באש. תל - מגזרת "הר גבוה ותלול" (יח' יז , כב). (יח) למען ישוב יי' מחרון אפו - ולא ישחיתך בעון העיר (ע"פ בר' יט , טו). (יט) וטעם כי תשמע - כן תעשה אם בקשת לעשות הישר בעיניו. ונסמכה פרשת 'בנים אתם' (דב' יד , א ואי') בעבור המתים , אח או בן או אנשי עיר הנדחת. ואסור להתאבל עליהם , אף כי להתגודד (ראה שם א) , כי הנה אסור הוא על כל מת.