מאגר הכתר דברים פרק טו טקסט בלבד

פרק טו
[ששי] [א] מקץ שבע־שנים תעשה שמטה:
[ב] וזה דבר השמטה שמוט כל־בעל משה ידו אשר ישה ברעהו לא־יגש את־רעהו ואת־אחיו כי־קרא שמטה ליהוה:
[ג] את־הנכרי תגש ואשר יהיה לך את־אחיך תשמט ידך:
[ד] אפס כי לא יהיה־בך אביון כי־ברך יברכך יהוה בארץ אשר יהוה אלהיך נתן־לך נחלה לרשתה:
[ה] רק אם־שמוע תשמע בקול יהוה אלהיך לשמר לעשות את־כל־המצוה הזאת אשר אנכי מצוך היום:
[ו] כי־יהוה אלהיך ברכך כאשר דבר־לך והעבטת גוים רבים ואתה לא תעבט ומשלת בגוים רבים ובך לא ימשלו: ס
[ז] כי־יהיה בך אביון מאחד אחיך באחד שעריך בארצך אשר־יהוה אלהיך נתן לך לא תאמץ את־לבבך ולא תקפץ את־ידך מאחיך האביון:
[ח] כי־פתח תפתח את־ידך לו והעבט תעביטנו די מחסרו אשר יחסר לו:
[ט] השמר לך פן־יהיה דבר עם־לבבך בליעל לאמר קרבה שנת־השבע שנת השמטה ורעה עינך באחיך האביון ולא תתן לו וקרא עליך אל־יהוה והיה בך חטא:
[י] נתון תתן לו ולא־ירע לבבך בתתך לו כי בגלל׀ הדבר הזה יברכך יהוה אלהיך בכל־מעשך ובכל משלח ידך:
[יא] כי לא־יחדל אביון מקרב הארץ על־כן אנכי מצוך לאמר פתח תפתח את־ידך לאחיך לעניך ולאבינך בארצך: ס
[יב] כי־ימכר לך אחיך העברי או העבריה ועבדך שש שנים ובשנה השביעת תשלחנו חפשי מעמך:
[יג] וכי־תשלחנו חפשי מעמך לא תשלחנו ריקם:
[יד] העניק תעניק לו מצאנך ומגרנך ומיקבך אשר ברכך יהוה אלהיך תתן־לו:
[טו] וזכרת כי עבד היית בארץ מצרים ויפדך יהוה אלהיך על־כן אנכי מצוך את־הדבר הזה היום:
[טז] והיה כי־יאמר אליך לא אצא מעמך כי אהבך ואת־ביתך כי־טוב לו עמך:
[יז] ולקחת את־המרצע ונתתה באזנו ובדלת והיה לך עבד עולם ואף לאמתך תעשה־כן:
[יח] לא־יקשה בעינך בשלחך אתו חפשי מעמך כי משנה שכר שכיר עבדך שש שנים וברכך יהוה אלהיך בכל אשר תעשה: פ
[שביעי] [יט] כל־הבכור אשר יולד בבקרך ובצאנך הזכר תקדיש ליהוה אלהיך לא תעבד בבכר שורך ולא תגז בכור צאנך:
[כ] לפני יהוה אלהיך תאכלנו שנה בשנה במקום אשר־יבחר יהוה אתה וביתך:
[כא] וכי־יהיה בו מום פסח או עור כל מום רע לא תזבחנו ליהוה אלהיך:
[כב] בשעריך תאכלנו הטמא והטהור יחדו כצבי וכאיל:
[כג] רק את־דמו לא תאכל על־הארץ תשפכנו כמים: פ