מאגר הכתר דברים פרק יז עם פירוש ראב"ע

פרק יז
(א) לא תזבח ליי' אלהיך - הנה כאשר הזכיר האשרה והמצבה (ראה דב' טז , כא - כב) , הזכיר כי גם הוא אסור לזבוח לַשם כל בעל מום. כל דבר רע - פירוש מום. כי תועבת - כטעם "הקריבהו נא לפחתך" (מל' א , ח). ויש עונש לזובחו; ואין עונש לאשר איננו זובח כלל , חוץ מהחיוב. (ב) כי ימצא בקרבך - ואחר שהזכיר האשרה אצל המזבח (דב' טז , כא) , שהיא בפרהסיא לכל , שב להזהיר על היחיד על עבודה זרה. לעבור בריתו - הפך 'להעמידו'. (ג) דקדוק וישתחו - ב'ספר היסוד' (יס"ד ע' 103 ). אלהים אחרים - פסילים מעשה בני אדם. ולשמש ולירח ולצבא [השמים] - שהם מעשה אלהים. אשר לא צויתי - לעבדם , ואם הם מעשַׂי. (ד) ודרשת היטב - מאד מאד; וכן "היטב חרה לי" (יונה ד , ט). והוא מעט רחוק מגזרת 'טוב'. (ה) וסקלתם באבנים - זה או זה; כמו "באש ישרפו אותו ואתהן" (וי' כ , יד). (ו) ובעבור שאמר "והוגד לך" (לעיל , ד) - בסתר , "ושמעת" (שם) הדבר - בגלוי , הוצרך לפרש: אע"פ שהוגד לך ושמעת , לא ימותו , רק על פי שנים עדים או שלשה עדים - מקבלי עדות שְנַיִם , על דעת הגאון (וראה רמב"ן). והנה לא פורש בתורה אם תקובל עדות השאֵר והאשה , ועדות אויב המת. ויש אומרים: אם היו שנים עדים מכחישים שנים עדים אחרים , השלישי יכריע לזכות או לחובה. ויש אומרים: שנים עדים מהחכמים , ושלשה - מהאחרים. והנה גם אנחנו צריכין בעל כרחנו לדברי הקבלה. (ז) יד העדים - יד כל אחד מהעדים; וכן "וימס לבב העם" (יהו' ז , ה) , ורבים כן. ובערת - פרשתיו (במ' כד , כב). (ח) כי יפלא ממך דבר - עם השופט ידבר , בעבור עדות שנים להמית המת; וזה פירוש בין דם לדם - בין דם נקי לדם חייב. ומלת יפלא - כמו "היפלא מיי' דבר" (בר' יח , יד) , ושם מפורש. בין דין לדין - בממון. ובין נגע לנגע - כמו פצע וחבורה (ע"פ יש' א , ו); והכלל: דברי ריבות. ועלית - פרשתיו (במ' טז , יב). (ט) הכהנים הלוים - כאשר פרשתי (שמ' יט , כב) , כי יש כהנים שאינם מיִחוּשׂ לוי. ואל השופט - הוא המלך , שכתב משנה תורה מיד הכהנים (ראה להלן , יח). ואל השופט - במקום שיהיה. (יא) על פי התורה אשר יורוך - בדבר המופלא. (יב-יג) ומת האיש ההוא - בית דין ימיתוהו; והטעם: וכל ישראל ישמעו. וכאשר הזכיר השופט , באר המשפטים שהוא חייב לשמרם. (טו) שום תשים - רשות. אשר יבחר - על פי נביא או משפט האורים; והטעם: לא אשר תבחר אתה. לא תוכל - מדרך האמת. לא אחיך - שאיננו ממשפחת ישראל; ולא אדומי , אע"פ שכתוב בו "אחיך" (דב' כג , ח). (טז) ובעבור כי הסוסים בימים ההם היו מוצאים ממצרים , והעד דברי שלמה: "ותצא מרכבה ממצרים" (מ"א י , כט) , והנה יצטרך , למען הרבות סוסיו , שיחטיא העם לשוב אל מצרים; וזה דבר ברור , כי השם גאלם משם , ובשובם יחללו השם. ואוריה הנביא בסכנת הנפש ברח שם (ראה יר' כו , כא); גם ירמיהו בעל כרחו הלך שם (ראה יר' מג , ה - ו). לא תוסיפון - מצוה היתה , ולא נכתבה. ויש אומרים: מטעם "לא תוסיפו לראותם עוד" (שמ' יד , יג); וזאת דרך אחרת. (יז) ולא יסור לבבו - כי ילך אחרי תאותו. וכסף וזהב לא ירבה לו - שלא יעניש את ישראל. והנה שלמה , שנתן הכסף כאבנים בירושלם (ראה מ"א י , כז) מרוב אהבתו לממון , התרעמו ישראל ואמרו: "אביך הכביד את עולנו" (מ"א יב , י). ויש אומרים , כי על הבניינים התרעמו; ואין זה אמת , כי הגרים בנו הבית , כי כן כתוב (ראה דה"ב ב , טז - יז). והנה אדורם שהיה על המס - רגמוהו במותו (ראה מ"א יב , יח). (יח) והיה כשבתו - בתחלת מלכותו. משנה - נסיחה שנית. (יט) והיתה עמו - התורה. וקרא בו - בספר. ליראה - הוא בעצמו. לשמר את כל דברי - כי הוא יתקן המעוותים בכחו. (כ) לבלתי רום לבבו - אם היה חפשי מהמצות. ולבלתי סור - כי אם לא ילמד (ראה לעיל , יט) , לא ידע מה המצוה. ושכרו: למען יאריך ימים.