פרק יז
[א]
לֹא־תִזְבַּח֩
לַיהוָ֨ה
אֱלֹהֶ֜יךָ
שׁ֣וֹר
וָשֶׂ֗ה
אֲשֶׁ֨ר
יִהְיֶ֥ה
בוֹ֙
מ֔וּם
כֹּ֖ל
דָּבָ֣ר
רָ֑ע
כִּ֧י
תוֹעֲבַ֛ת
יְהוָ֥ה
אֱלֹהֶ֖יךָ
הֽוּא:
ס
[ב]
כִּֽי־יִמָּצֵ֤א
בְקִרְבְּךָ֙
בְּאַחַ֣ד
שְׁעָרֶ֔יךָ
אֲשֶׁר־יְהוָ֥ה
אֱלֹהֶ֖יךָ
נֹתֵ֣ן
לָ֑ךְ
אִ֣ישׁ
אוֹ־אִשָּׁ֗ה
אֲשֶׁ֨ר
יַעֲשֶׂ֧ה
אֶת־הָרַ֛ע
בְּעֵינֵ֥י
יְהוָֽה־אֱלֹהֶ֖יךָ
לַעֲבֹ֥ר
בְּרִיתֽוֹ:
[ג]
וַיֵּ֗לֶךְ
וַֽיַּעֲבֹד֙
אֱלֹהִ֣ים
אֲחֵרִ֔ים
וַיִּשְׁתַּ֖חוּ
לָהֶ֑ם
וְלַשֶּׁ֣מֶשׁ׀
א֣וֹ
לַיָּרֵ֗חַ
א֛וֹ
לְכָל־צְבָ֥א
הַשָּׁמַ֖יִם
אֲשֶׁ֥ר
לֹא־צִוִּֽיתִי:
[ד]
וְהֻֽגַּד־לְךָ֖
וְשָׁמָ֑עְתָּ
וְדָרַשְׁתָּ֣
הֵיטֵ֔ב
וְהִנֵּ֤ה
אֱמֶת֙
נָכ֣וֹן
הַדָּבָ֔ר
נֶעֶשְׂתָ֛ה
הַתּוֹעֵבָ֥ה
הַזֹּ֖את
בְּיִשְׂרָאֵֽל:
[ה]
וְהוֹצֵאתָ֣
אֶת־הָאִ֣ישׁ
הַה֡וּא
אוֹ֩
אֶת־הָאִשָּׁ֨ה
הַהִ֜וא
אֲשֶׁ֣ר
עָ֠שׂוּ
אֶת־הַדָּבָ֨ר
הָרָ֤ע
הַזֶּה֙
אֶל־שְׁעָרֶ֔יךָ
אֶת־הָאִ֕ישׁ
א֖וֹ
אֶת־הָאִשָּׁ֑ה
וּסְקַלְתָּ֥ם
בָּאֲבָנִ֖ים
וָמֵֽתוּ:
[ו]
עַל־פִּ֣י׀
שְׁנַ֣יִם
עֵדִ֗ים
א֛וֹ
שְׁלֹשָׁ֥ה
עֵדִ֖ים
יוּמַ֣ת
הַמֵּ֑ת
לֹ֣א
יוּמַ֔ת
עַל־פִּ֖י
עֵ֥ד
אֶחָֽד:
[ז]
יַ֣ד
הָעֵדִ֞ים
תִּֽהְיֶה־בּ֤וֹ
בָרִאשֹׁנָה֙
לַהֲמִית֔וֹ
וְיַ֥ד
כָּל־הָעָ֖ם
בָּאַחֲרֹנָ֑ה
וּבִעַרְתָּ֥
הָרָ֖ע
מִקִּרְבֶּֽךָ:
פ
[ח]
כִּ֣י
יִפָּלֵא֩
מִמְּךָ֨
דָבָ֜ר
לַמִּשְׁפָּ֗ט
בֵּֽין־דָּ֨ם
׀
לְדָ֜ם
בֵּֽין־דִּ֣ין
לְדִ֗ין
וּבֵ֥ין
נֶ֙גַע֙
לָנֶ֔גַע
דִּבְרֵ֥י
רִיבֹ֖ת
בִּשְׁעָרֶ֑יךָ
וְקַמְתָּ֣
וְעָלִ֔יתָ
אֶ֨ל־הַמָּק֔וֹם
אֲשֶׁ֥ר
יִבְחַ֛ר
יְהוָ֥ה
אֱלֹהֶ֖יךָ
בּֽוֹ:
[ט]
וּבָאתָ֗
אֶל־הַכֹּהֲנִים֙
הַלְוִיִּ֔ם
וְאֶ֨ל־הַשֹּׁפֵ֔ט
אֲשֶׁ֥ר
יִהְיֶ֖ה
בַּיָּמִ֣ים
הָהֵ֑ם
וְדָרַשְׁתָּ֙
וְהִגִּ֣ידוּ
לְךָ֔
אֵ֖ת
דְּבַ֥ר
הַמִּשְׁפָּֽט:
[י]
וְעָשִׂ֗יתָ
עַל־פִּ֤י
הַדָּבָר֙
אֲשֶׁ֣ר
יַגִּ֣ידֽוּ
לְךָ֔
מִן־הַמָּק֣וֹם
הַה֔וּא
אֲשֶׁ֖ר
יִבְחַ֣ר
יְהוָ֑ה
וְשָׁמַרְתָּ֣
לַעֲשׂ֔וֹת
כְּכֹ֖ל
אֲשֶׁ֥ר
יוֹרֽוּךָ:
[יא]
עַל־פִּ֨י
הַתּוֹרָ֜ה
אֲשֶׁ֣ר
יוֹר֗וּךָ
וְעַל־הַמִּשְׁפָּ֛ט
אֲשֶׁר־יֹאמְר֥וּ
לְךָ֖
תַּעֲשֶׂ֑ה
לֹ֣א
תָס֗וּר
מִן־הַדָּבָ֛ר
אֲשֶׁר־יַגִּ֥ידֽוּ
לְךָ֖
יָמִ֥ין
וּשְׂמֹֽאל:
[יב]
וְהָאִ֞ישׁ
אֲשֶׁר־יַעֲשֶׂ֣ה
בְזָד֗וֹן
לְבִלְתִּ֨י
שְׁמֹ֤עַ
אֶל־הַכֹּהֵן֙
הָעֹמֵ֞ד
לְשָׁ֤רֶת
שָׁם֙
אֶת־יְהוָ֣ה
אֱלֹהֶ֔יךָ
א֖וֹ
אֶל־הַשֹּׁפֵ֑ט
וּמֵת֙
הָאִ֣ישׁ
הַה֔וּא
וּבִעַרְתָּ֥
הָרָ֖ע
מִיִּשְׂרָאֵֽל:
[יג]
וְכָל־הָעָ֖ם
יִשְׁמְע֣וּ
וְיִרָ֑אוּ
וְלֹ֥א
יְזִיד֖וּן
עֽוֹד:
ס
[שני]
[יד]
כִּֽי־תָבֹ֣א
אֶל־הָאָ֗רֶץ
אֲשֶׁ֨ר
יְהוָ֤ה
אֱלֹהֶ֙יךָ֙
נֹתֵ֣ן
לָ֔ךְ
וִירִשְׁתָּ֖הּ
וְיָשַׁ֣בְתָּה
בָּ֑הּ
וְאָמַרְתָּ֗
אָשִׂ֤ימָה
עָלַי֙
מֶ֔לֶךְ
כְּכָל־הַגּוֹיִ֖ם
אֲשֶׁ֥ר
סְבִיבֹתָֽי:
[טו]
שׂ֣וֹם
תָּשִׂ֤ים
עָלֶ֙יךָ֙
מֶ֔לֶךְ
אֲשֶׁ֥ר
יִבְחַ֛ר
יְהוָ֥ה
אֱלֹהֶ֖יךָ
בּ֑וֹ
מִקֶּ֣רֶב
אַחֶ֗יךָ
תָּשִׂ֤ים
עָלֶ֙יךָ֙
מֶ֔לֶךְ
לֹ֣א
תוּכַ֗ל
לָתֵ֤ת
עָלֶ֙יךָ֙
אִ֣ישׁ
נָכְרִ֔י
אֲשֶׁ֥ר
לֹֽא־אָחִ֖יךָ
הֽוּא:
[טז]
רַק֘
לֹא־יַרְבֶּה־לּ֣וֹ
סוּסִים֒
וְלֹֽא־יָשִׁ֤יב
אֶת־הָעָם֙
מִצְרַ֔יְמָה
לְמַ֖עַן
הַרְבּ֣וֹת
ס֑וּס
וַֽיהוָה֙
אָמַ֣ר
לָכֶ֔ם
לֹ֣א
תֹסִפ֗וּן
לָשׁ֛וּב
בַּדֶּ֥רֶךְ
הַזֶּ֖ה
עֽוֹד:
[יז]
וְלֹ֤א
יַרְבֶּה־לּוֹ֙
נָשִׁ֔ים
וְלֹ֥א
יָס֖וּר
לְבָב֑וֹ
וְכֶ֣סֶף
וְזָהָ֔ב
לֹ֥א
יַרְבֶּה־לּ֖וֹ
מְאֹֽד:
[יח]
וְהָיָ֣ה
כְשִׁבְתּ֔וֹ
עַ֖ל
כִּסֵּ֣א
מַמְלַכְתּ֑וֹ
וְכָ֨תַב
ל֜וֹ
אֶת־מִשְׁנֵ֨ה
הַתּוֹרָ֤ה
הַזֹּאת֙
עַל־סֵ֔פֶר
מִלִּפְנֵ֖י
הַכֹּהֲנִ֥ים
הַלְוִיִּֽם:
[יט]
וְהָיְתָ֣ה
עִמּ֔וֹ
וְקָ֥רָא
ב֖וֹ
כָּל־יְמֵ֣י
חַיָּ֑יו
לְמַ֣עַן
יִלְמַ֗ד
לְיִרְאָה֙
אֶת־יְהוָ֣ה
אֱלֹהָ֔יו
לִ֠שְׁמֹר
אֶֽת־כָּל־דִּבְרֵ֞י
הַתּוֹרָ֥ה
הַזֹּ֛את
וְאֶת־הַחֻקִּ֥ים
הָאֵ֖לֶּה
לַעֲשֹׂתָֽם:
[כ]
לְבִלְתִּ֤י
רוּם־לְבָבוֹ֙
מֵֽאֶחָ֔יו
וּלְבִלְתִּ֛י
ס֥וּר
מִן־הַמִּצְוָ֖ה
יָמִ֣ין
וּשְׂמֹ֑אול
לְמַעַן֩
יַאֲרִ֨יךְ
יָמִ֧ים
עַל־מַמְלַכְתּ֛וֹ
ה֥וּא
וּבָנָ֖יו
בְּקֶ֥רֶב
יִשְׂרָאֵֽל:
ס
פרק יז
(א)
לא
תזבח...
כל
דבר
רע
-
אזהרה
למפגל
בקדשים
על
ידי
דבור
רע
(ראה
ספ"ד
קמז).
ועוד
נדרשו
בו
שאר
דרשות
ב'שחיטת
קדשים'
(זבחים
לו
,
א
-
ב).
(ב)
לעבור
בריתו
-
אשר
כרת
אתכם
,
שלא
לעבוד
עבודה
זרה.
(ג)
אשר
לא
צויתי
-
לעבוד.
(ד)
נכון
-
מכוון
העדות.
(ה)
והוצאת
אל
שעריך
-
את
האיש
ההוא
וגו'.
[המתרגם
'אל
שעריך':
"לתרע
בית
דינך"
(ת"א)
-
טועה
,
שכן
שנינו
(ראה
ספ"ד
קמח):
אל
שעריך
-
זה
שער
שעבר
בו.
או
אינו
אלא
שער
שנידון
בו?
-
נאמר
שעריך
למטה
ונאמר
"שעריך"
למעלה
(פס'
ב);
מה
"שעריך"
האמור
למעלה
-
שער
שעבר
בו
,
אף
שעריך
האמור
למטה
-
שער
שעבר
בו.
ותרגומו:
"לקירוך"].
(ו)
שנים
[עדים]
או
שלשה
-
אם
מתקיימת
עדות
בשנים
,
למה
פרט
לך
שלשה?
להקיש
שלשה
לשנים:
מה
שנים
-
עדות
אחת
,
אף
שלשה
-
עדות
אחת;
ואין
נעשין
זוממין
עד
שיזומו
כולן
(ראה
מכות
ה
,
ב).
(ח)
כי
יפלא
-
כל
'הפלאה'
לשון
הבדלה
ופרישה:
שהדבר
נבדל
ומכוסה
ממך.
[בין
דם
לדם]
-
בין
דם
טמא
לדם
טהור
(ראה
נידה
יט
,
א).
[בין
דין
לדין]
-
בין
דין
חייב
לדין
זכאי.
[בין
נגע
לנגע]
-
בין
נגע
טמא
לנגע
טהור.
דברי
ריבות
-
שיהו
חכמי
העיר
חלוקין
בדבר:
זה
מטמא
וזה
מטהר
,
זה
מחייב
וזה
מזכה.
וקמת
ועלית
וגו'
-
הרבה
למדו
רבותינו
מריבוי
המקרא
,
במסכת
סנהדרין
(יד
,
ב).
וקמת
ועלית
-
מלמד
שבית
המקדש
גבוה
מכל
המקומות
(ראה
ספ"ד
קנב).
(ט)
הכהנים
הלוים
-
הכהנים
שיצאו
משבט
לוי.
אל
השופט
אשר
יהיה
בימים
ההם
-
ואפילו
אינו
כשאר
שופטים
שהיו
לפניו
,
אתה
צריך
לשמוע
לו;
אין
לך
אלא
שופט
שבימיך
(ראה
ר"ה
כה
,
ב).
(יא)
ימין
ושמאל
-
אפילו
אומר
לך
על
ימין
שהוא
שמאל
ועל
שמאל
שהוא
ימין;
וכל
שכן
שאומר
לך
על
ימין
'ימין'
ועל
שמאל
'שמאל'
(ראה
ספ"ד
קנד;
ירוש'
הוריות
א
,
א
[מה
,
ד]).
(יג)
וכל
העם
ישמעו
-
מכאן
שממתינין
לו
עד
הרגל
וממיתין
אותו
ברגל
(ראה
משנה
סנה'
יא
,
ד).
(טז)
לא
ירבה
לו
סוסים
-
אלא
כדי
מרכבתו
(ראה
סנה'
ב
,
ד);
כדי
שלא
ישיב
את
העם
מצרימה;
שהסוסים
באים
משם
,
כמו
שנאמר
בשלמה
"ותעלה
ותצא
מרכבה
ממצרים
בשש
מאות
כסף
וסוס
בחמשים
ומאה"
(מ"א
י
,
כט).
(יז)
ולא
ירבה
לו
נשים
-
אלא
שמונה
עשרה;
שמצינו
שהיו
לו
לדוד
שש
נשים
(ראה
ש"ב
ג
,
ב
-
ה)
,
ונאמר
לו
"ואם
מעט
ואוסיפה
לך
כהנה
וכהנה"
(ש"ב
יב
,
ח;
ראה
סנה'
כא
,
א).
וכסף
וזהב
לא
ירבה
[לו
מאד]
-
אלא
כדי
ליתן
אפסניא
(ראה
ספ"ד
קנט).
(יח)
והיה
כשבתו
-
אם
עשה
כן
,
כדַי
הוא
שתתקיים
מלכותו
(ראה
ספ"ד
קס).
משנה
התורה
-
שתי
ספרי
תורה:
אחת
שהיא
מונחת
בבית
גנזיו
ואחת
שנכנסת
ויוצאה
עמו
(ראה
סנה'
כא
,
ב).
[ואונקלוס
תרגם:
"פתשגן"
,
פתר
משנה
-
לשון
'שינון'
ודבור].
(יט)
[דברי
התורה
-
כמשמעו.]
(כ)
[לבלתי
סור
מן
המצוה
-
אפילו
מצוה
קלה
של
נביא.
למען
יאריך
ימים
וגו'
-
מכלל
'הן'
אתה
שומע
'לאו'.
וכן
מצינו
בשאול
,
שאמר
לו
שמואל:
"שבעת
ימים
תוחל
עד
בואי
אליך
להעלות
עולה"
(ראה
ש"א
י
,
ח)
,
וכתיב
"ויוחל
שבעת
ימים"
(ש"א
יג
,
ח)
,
ולא
שמר
אבטחתו
להמתין
כל
היום
,
ולא
הספיק
להעלות
העולה
עד
שבא
שמואל
ואמר
לו:
"נסכלת
כי
(בנוסחנו
ללא
'כי')
לא
שמרת"
וגו'
,
"ועתה
ממלכתך
לא
תקום"
(שם
,
יג
-
יד).
הא
למדת
,
שבשביל
מצוה
קלה
של
נביא
נענש.]
הוא
ובניו
-
מגיד
שאם
בנו
הגון
למלכות
,
הוא
קודם
לכל
אדם.