פרק יט
[א]
כי־יכרית
יהוה
אלהיך
את־הגוים
אשר
יהוה
אלהיך
נתן
לך
את־ארצם
וירשתם
וישבת
בעריהם
ובבתיהם:
[ב]
שלוש
ערים
תבדיל
לך
בתוך
ארצך
אשר
יהוה
אלהיך
נתן
לך
לרשתה:
[ג]
תכין
לך
הדרך
ושלשת
את־גבול
ארצך
אשר
ינחילך
יהוה
אלהיך
והיה
לנוס
שמה
כל־רצח:
[ד]
וזה
דבר
הרצח
אשר־ינוס
שמה
וחי
אשר
יכה
את־רעהו
בבלי־דעת
והוא
לא־שנא
לו
מתמל
שלשם:
[ה]
ואשר
יבא
את־רעהו
ביער
לחטב
עצים
ונדחה
ידו
בגרזן
לכרת
העץ
ונשל
הברזל
מן־העץ
ומצא
את־רעהו
ומת
הוא
ינוס
אל־אחת
הערים־האלה
וחי:
[ו]
פן־ירדף
גאל
הדם
אחרי
הרצח
כי־יחם
לבבו
והשיגו
כי־ירבה
הדרך
והכהו
נפש
ולו
אין
משפט־מות
כי
לא
שנא
הוא
לו
מתמול
שלשום:
[ז]
על־כן
אנכי
מצוך
לאמר
שלש
ערים
תבדיל
לך:
[ח]
ואם־ירחיב
יהוה
אלהיך
את־גבלך
כאשר
נשבע
לאבתיך
ונתן
לך
את־כל־הארץ
אשר
דבר
לתת
לאבתיך:
[ט]
כי־תשמר
את־כל־המצוה
הזאת
לעשתה
אשר
אנכי
מצוך
היום
לאהבה
את־יהוה
אלהיך
וללכת
בדרכיו
כל־הימים
ויספת
לך
עוד
שלש
ערים
על
השלש
האלה:
[י]
ולא
ישפך
דם
נקי
בקרב
ארצך
אשר
יהוה
אלהיך
נתן
לך
נחלה
והיה
עליך
דמים:
פ
[יא]
וכי־יהיה
איש
שנא
לרעהו
וארב
לו
וקם
עליו
והכהו
נפש
ומת
ונס
אל־אחת
הערים
האל:
[יב]
ושלחו
זקני
עירו
ולקחו
אתו
משם
ונתנו
אתו
ביד
גאל
הדם
ומת:
[יג]
לא־תחוס
עינך
עליו
ובערת
דם־הנקי
מישראל
וטוב
לך:
ס
[ששי]
[יד]
לא
תסיג
גבול
רעך
אשר
גבלו
ראשנים
בנחלתך
אשר
תנחל
בארץ
אשר
יהוה
אלהיך
נתן
לך
לרשתה:
ס
[טו]
לא־יקום
עד
אחד
באיש
לכל־עון
ולכל־חטאת
בכל־חטא
אשר
יחטא
על־פי׀
שני
עדים
או
על־פי
שלשה־עדים
יקום
דבר:
[טז]
כי־יקום
עד־חמס
באיש
לענות
בו
סרה:
[יז]
ועמדו
שני־האנשים
אשר־להם
הריב
לפני
יהוה
לפני
הכהנים
והשפטים
אשר
יהיו
בימים
ההם:
[יח]
ודרשו
השפטים
היטב
והנה
עד־שקר
העד
שקר
ענה
באחיו:
[יט]
ועשיתם
לו
כאשר
זמם
לעשות
לאחיו
ובערת
הרע
מקרבך:
[כ]
והנשארים
ישמעו
ויראו
ולא־יספו
לעשות
עוד
כדבר
הרע
הזה
בקרבך:
[כא]
ולא
תחוס
עינך
נפש
בנפש
עין
בעין
שן
בשן
יד
ביד
רגל
ברגל:
ס