מאגר הכתר דברים פרק יט עם פירוש רש"י

פרק יט
(ג) תכין לך הדרך - 'מקלט' 'מקלט' היה כתוב על פרשת דרכים (ראה תוס' מכות ג , ה). ושלשת את גבול ארצך - שיהא מתחלת הגבול עד עיר הראשונה של מקלט כשיעור מהלך שיש ממנה עד השנייה , וכן משניה לשלישית , וכן מן השלישית עד הגבול השיני של ארץ ישראל (ראה מכות ט , ב). (ה) ונדחה ידו - כשבא להפיל הגרזן על העץ: "ותתמריג ידיה" (ת"א) - לשון ונשמטה ידו , להפיל מכת הגרזן על העץ; "כי שמטו הבקר" (ש"ב ו , ו) תרגם יונתן: "ארי מרגוהי תוריא". ונשל הברזל מן העץ - יש מרבותינו אומרים (ראה מכות ז , ב): נשמט הברזל מקתו; ויש מהם אומרים (ראה שם) , שישל הברזל חתיכה מן העץ המתבקע , והיא נתזה והרגה. (ו) פן ירדוף גואל הדם - לכך אני אומר להכין לך הדרך וערי מקלט רבים (ראה לעיל , ב - ג). (ח) ואם ירחיב... כאשר נשבע - לתת לך ארץ קיני קניזי וקדמוני (ראה בר' טו , יט). (ט) ויספת לך עוד שלש - הרי תשע: שלש שבעבר הירדן (ראה דב' ד , מא - מג) , ושלש שבארץ כנען (ראה לעיל , א - ז) ושלש לעתיד לבא (ראה ספ"ד קפה). (יא) וכי יהיה איש שונא לרעהו - ועל ידי שנאתו הוא בא לידי 'וארב לו'. מכאן אמרו (ראה ספ"ד קפו): עבר אדם על מצוה קלה , סופו לעבור על מצוה חמורה; לפי שעבר על "לא תשנא" (וי' יט , יז) , סופו לבא לידי שפיכות דמים. לכך נאמר וכי יהיה איש שונא לרעהו וגו'; שהיה לו לכתוב 'וכי יקום איש וארב לרעהו והכהו נפש'. (יג) לא תחוס עינך - שלא תאמר: הראשון כבר נהרג , מה אנו הורגים את זה , ונמצאו שני ישראל הרוגים?! (ראה ספ"ד קפז). (יד) לא תסיג גבול - לשון "נסוגו אחור" (יש' מב , יז): שמחזיר סימן חלוקת הקרקע לאחור לתוך שדה חבירו למען הרחיב את שלו. והלא כבר נאמר "לא תגזל" (וי' יט , יג) , מה תלמוד לומר לא תסיג? - לימד על העוקר תחום חבירו שעובר בשני 'לאוין'. יכול אף בחוצה לארץ? תלמוד לומר: בנחלתך אשר תנחל וגו' - בארץ ישראל עובר בשני 'לאוין'; בחוצה לארץ אינו עובר אלא משום "לא תגזל" (ראה ספ"ד קפח). (טו) עד אחד - זה 'בנה אב': כל 'עד' שבתורה - שנַים , אלא אם כן פרט לך הכתוב בו 'אחד' (ראה סנה' ל , א). לכל עון ולכל חטאת - להיות חבירו נענש על עדותו לא עונש גוף ולא עונש ממון; אבל קם הוא לשבועה: אמר לחבירו: תן לי מנֶה שהלויתיך! אמר לו: אין לך בידי כלום , ועד אחד מעידו [שיש לו] , שחייב לישבע (ראה שבועות מ , א). על פי שנים עדים - ולא שיכתבו עדותן באגרת וישלחו לבית דין , ולא שיעמוד תורגמן בין העדים ובין הדיינין (ראה ספ"ד קפח). (טז) לענות בו סרה - דבר שאינו , שהוסר העד הזה מכל העדות הזו; כיצד? שאמרו להם: והלא עמנו הייתם אותו היום במקום פלוני! (ראה מכות ה , א). (יז) ועמדו שני האנשים - בעדים הכתוב מדבר; ולימד שאין עדות בנשים , ולימד שצריכין להעיד עדותן מעומד (ראה שבועות ל , א - ב). אשר להם הריב - אילו בעלי הדין (ראה שם , א). לפני יי' - יהי דומה להם כאילו עומדין לפני המקום , שנאמר "בקרב אלהים ישפט" (תה' פב , א). אשר יהיה (בנוסחנו: יהיו) בימים ההם - יפתח בדורו כשמואל בדורו , צריך אתה לנהוג בו כבוד (ראה ר"ה כה , ב). (יח) והנה עד שקר העד - כל מקום שנאמר 'עד' , בשנַים הכתוב מדבר (ראה סוטה לא , ב). ודרשו... היטב - על פי המזימין אותם , ובודקין וחוקרין את הבאים להזימן בדרישה וחקירה. (יט) כאשר זמם - ולא 'כאשר עשה'; מכאן אמרו (מכות ה , ב): הרגוּ - אין נהרגין. לעשות לאחיו - מה תלמוד לומר לאחִיו? לימד על זוממי בת כהן נשואה , שאינה בשריפה אלא במיתת הבועל , שהיא בחנק , שנאמר "באש תשרף" (וי' כא , ט) - היא ולא בועלה; לכך נאמר כאן 'לאחיו' - כאשר זמם לעשות לאחיו ולא 'כאשר זמם לעשות לאחותו' (ראה סנה' נא , ב). אבל בכל שאר מיתות השוה הכתוב אשה לאיש (ראה קידושין לה , ב) , וזוממי אשה נהרגין כזוממי איש; כגון שהעידוה שהרגה את הנפש [או] שחללה שבת , נהרגין במיתתה. שלא מיעט כאן 'אחותו' אלא במקום שיש לקיים בהם הזמה כמיתת הבועל. (כ) ישמעו ויראו - מכאן שצריכין הכרזה: איש פלוני ופלוני נהרגין על שהוזמו בבית דין (ראה סנה' פט , א). (כא) עין בעין - ממון (ראה ב"ק פד , א): עין בעין , שן בשן וגו'.