מאגר הכתר דברים פרק כ עם פירוש רשב"ם

פרק כ
(ה-ז) ילך וישוב לביתו - אם ירך לבבו וירא מזלו: פן ימות במלחמה וגו'; שיש נותן אל לבו , כשהולך למלחמה , ודואג: שמא אין לי מזל לחנך את ביתי או את אשתי או את כרמי , ולכך גרם מזלי ללכת עתה במלחמה; ומתוך כך ירא למות. ושלשה מעשים הזכיר , בית ואשה וכרם , ולבסוף כולל כל הדברים: "מי האיש הירא ורך הלבב" (להלן , ח) - בין באלו שאמרנו בין בדברים אחרים. וכן בקהלת , מונה שלשה דברים , וחוזר וכולל: "מה יתרון לאדם" (קה' א , ג) - הלא גרוע הוא מכל , שהרי "דור הולך ודור" אחר "בא" (שם , ד) , שאין הבנים בדמות אבות , ואין זה זכרון; אבל "הארץ לעולם עומדת" (שם) כמו בששת ימי בראשית , וכן השמש (שם , ה) , (וכן הנחלים; שם , ז); וחוזר וכולל: "כל הדברים יגיעים" (שם , ח) - כל מעשי העולם כך הם כולם כמששת ימי בראשית , אבל טורח ויגיעה הוא להזכיר כולם , ו"לא יוכל איש לדבר... ולא תמלא אזן משמוע" (שם) אם יספרו לו , אלא זה הכלל: "אין כל חדש" (שם , ט) ולכולם יש זכרון , אבל "אין זכרון לראשונים" (שם , יא) , שאין הילוד דומה למוליד. (טז) לא תחיה כל נשמה - כשתבא להלחם עליהם לא תקרא להם לשלום כמו שפרשתי לך בשאר אומות (ראה לעיל , י); אבל אם יבאו אליך מדעתם להיות עבדיך קודם שתלך עליהם , כמו הגבעונים (ראה יהו' ט) , יכול אתה להחיותם. (יט) כי תצור אל עיר ימים רבים ותצטרך לחתוך אילנות - לבנות כרים , דיק וסוללות (ראה יח' ד , ב). כי ממנו תאכל - שהרי צריכים לך למאכל לאחר שתתפוש העיר ותהיה שלך. ואותו לא תכרת - אותו עץ מאכל שאינו חוזק ומבצר לאנשי העיר , כגון הרחוקים , אותם לא תכרת. כי האדם עץ השדה לבא מפניך במצור - כל כי שאחרי לא מתפרש 'אלא': אותו לא תכרת , אלא עץ השדה לבא האדם מפניך במצור , אותו תכרות - הם הקרובים לעיר , שנסתרים בהם אנשי העיר הבורחים מפניך ובאים בתוך העיר , כדכתיב "ותבא העיר במצור" (מ"ב כד , י). כי האדם - אלא האדם עץ השדה: אלא עץ השדה האדם לבא מפניך במצור - שגורם את האדם לבא מפניך במצור. (כ) רק עץ אשר תדע וגו' - אילן סרק , בין קרוב לעיר בין רחוק מעיר , תשחית לבנות מצור; אבל עץ מאכל הרחוק לא תכרות , כי אם הקרוב לעיר , שמעכב את החיל להתקרב לחומה. אשר תדע - אשר תכיר. עד רדתה - עד רדת חומותיה , כדכתיב "עד רדת חומותיך הגבוהות והבצורות" (דב' כח , נב).