פרק כא
[א]
כִּי־יִמָּצֵא
חָלָל
בָּאֲדָמָה
אֲשֶׁר
יְהוָה
אֱלֹהֶיךָ
נֹתֵן
לְךָ
לְרִשְׁתָּהּ
נֹפֵל
בַּשָּׂדֶה
לֹא
נוֹדַע
מִי
הִכָּהוּ:
[ב]
וְיָצְאוּ
זְקֵנֶיךָ
וְשֹׁפְטֶיךָ
וּמָדֲדוּ
אֶל־הֶעָרִים
אֲשֶׁר
סְבִיבֹת
הֶחָלָל:
[ג]
וְהָיָה
הָעִיר
הַקְּרֹבָה
אֶל־הֶחָלָל
וְלָקְחוּ
זִקְנֵי
הָעִיר
הַהִוא
עֶגְלַת
בָּקָר
אֲשֶׁר
לֹא־עֻבַּד
בָּהּ
אֲשֶׁר
לֹא־מָשְׁכָה
בְּעֹל:
[ד]
וְהוֹרִדוּ
זִקְנֵי
הָעִיר
הַהִוא
אֶת־הָעֶגְלָה
אֶל־נַחַל
אֵיתָן
אֲשֶׁר
לֹא־יֵעָבֵד
בּוֹ
וְלֹא
יִזָּרֵעַ
וְעָרְפוּ־שָׁם
אֶת־הָעֶגְלָה
בַּנָּחַל:
[ה]
וְנִגְּשׁוּ
הַכֹּהֲנִים
בְּנֵי
לֵוִי
כִּי
בָם
בָּחַר
יְהוָה
אֱלֹהֶיךָ
לְשָׁרְתוֹ
וּלְבָרֵךְ
בְּשֵׁם
יְהוָה
וְעַל־פִּיהֶם
יִהְיֶה
כָּל־רִיב
וְכָל־נָגַע:
[ו]
וְכֹל
זִקְנֵי
הָעִיר
הַהִוא
הַקְּרֹבִים
אֶל־הֶחָלָל
יִרְחֲצוּ
אֶת־יְדֵיהֶם
עַל־הָעֶגְלָה
הָעֲרוּפָה
בַנָּחַל:
[מפטיר]
[ז]
וְעָנוּ
וְאָמְרוּ
יָדֵינוּ
לֹא
שָׁפְכֻה
שָׁפְכוּ
אֶת־הַדָּם
הַזֶּה
וְעֵינֵינוּ
לֹא
רָאוּ:
[ח]
כַּפֵּר
לְעַמְּךָ
יִשְׂרָאֵל
אֲשֶׁר־פָּדִיתָ
יְהוָה
וְאַל־תִּתֵּן
דָּם
נָקִי
בְּקֶרֶב
עַמְּךָ
יִשְׂרָאֵל
וְנִכַּפֵּר
לָהֶם
הַדָּם:
[ט]
וְאַתָּה
תְּבַעֵר
הַדָּם
הַנָּקִי
מִקִּרְבֶּךָ
כִּי־תַעֲשֶׂה
הַיָּשָׁר
בְּעֵינֵי
יְהוָה:
ס
{פרשת כי תצא}
[י]
כִּי־תֵצֵא
לַמִּלְחָמָה
עַל־אֹיְבֶיךָ
וּנְתָנוֹ
יְהוָה
אֱלֹהֶיךָ
בְּיָדֶךָ
וְשָׁבִיתָ
שִׁבְיוֹ:
[יא]
וְרָאִיתָ
בַּשִּׁבְיָה
אֵשֶׁת
יְפַת־תֹּאַר
וְחָשַׁקְתָּ
בָהּ
וְלָקַחְתָּ
לְךָ
לְאִשָּׁה:
[יב]
וַהֲבֵאתָהּ
אֶל־תּוֹךְ
בֵּיתֶךָ
וְגִלְּחָה
אֶת־רֹאשָׁהּ
וְעָשְׂתָה
אֶת־צִפָּרְנֶיהָ:
[יג]
וְהֵסִירָה
אֶת־שִׂמְלַת
שִׁבְיָהּ
מֵעָלֶיהָ
וְיָשְׁבָה
בְּבֵיתֶךָ
וּבָכְתָה
אֶת־אָבִיהָ
וְאֶת־אִמָּהּ
יֶרַח
יָמִים
וְאַחַר
כֵּן
תָּבוֹא
אֵלֶיהָ
וּבְעַלְתָּהּ
וְהָיְתָה
לְךָ
לְאִשָּׁה:
[יד]
וְהָיָה
אִם־לֹא
חָפַצְתָּ
בָּהּ
וְשִׁלַּחְתָּהּ
לְנַפְשָׁהּ
וּמָכֹר
לֹא־תִמְכְּרֶנָּה
בַּכָּסֶף
לֹא־תִתְעַמֵּר
בָּהּ
תַּחַת
אֲשֶׁר
עִנִּיתָהּ:
ס
[טו]
כִּי־תִהְיֶיןָ
לְאִישׁ
שְׁתֵּי
נָשִׁים
הָאַחַת
אֲהוּבָה
וְהָאַחַת
שְׂנוּאָה
וְיָלְדוּ־לוֹ
בָנִים
הָאֲהוּבָה
וְהַשְּׂנוּאָה
וְהָיָה
הַבֵּן
הַבְּכֹר
לַשְּׂנִיאָה:
[טז]
וְהָיָה
בְּיוֹם
הַנְחִילוֹ
אֶת־בָּנָיו
אֵת
אֲשֶׁר־יִהְיֶה
לוֹ
לֹא
יוּכַל
לְבַכֵּר
אֶת־בֶּן־הָאֲהוּבָה
עַל־פְּנֵי
בֶן־הַשְּׂנוּאָה
הַבְּכֹר:
[יז]
כִּי
אֶת־הַבְּכֹר
בֶּן־הַשְּׂנוּאָה
יַכִּיר
לָתֶת
לוֹ
פִּי
שְׁנַיִם
בְּכֹל
אֲשֶׁר־יִמָּצֵא
לוֹ
כִּי־הוּא
רֵאשִׁית
אֹנוֹ
לוֹ
מִשְׁפַּט
הַבְּכֹרָה:
ס
[יח]
כִּי־יִהְיֶה
לְאִישׁ
בֵּן
סוֹרֵר
וּמוֹרֶה
אֵינֶנּוּ
שֹׁמֵעַ
בְּקוֹל
אָבִיו
וּבְקוֹל
אִמּוֹ
וְיִסְּרוּ
אֹתוֹ
וְלֹא
יִשְׁמַע
אֲלֵיהֶם:
[יט]
וְתָפְשׂוּ
בוֹ
אָבִיו
וְאִמּוֹ
וְהוֹצִיאוּ
אֹתוֹ
אֶל־זִקְנֵי
עִירוֹ
וְאֶל־שַׁעַר
מְקֹמוֹ:
[כ]
וְאָמְרוּ
אֶל־זִקְנֵי
עִירוֹ
בְּנֵנוּ
זֶה
סוֹרֵר
וּמֹרֶה
אֵינֶנּוּ
שֹׁמֵעַ
בְּקֹלֵנוּ
זוֹלֵל
וְסֹבֵא:
[כא]
וּרְגָמֻהוּ
כָּל־אַנְשֵׁי
עִירוֹ
בָאֲבָנִים
וָמֵת
וּבִעַרְתָּ
הָרָע
מִקִּרְבֶּךָ
וְכָל־יִשְׂרָאֵל
יִשְׁמְעוּ
וְיִרָאוּ:
ס
[שני]
[כב]
וְכִי־יִהְיֶה
בְאִישׁ
חֵטְא
מִשְׁפַּט־מָוֶת
וְהוּמָת
וְתָלִיתָ
אֹתוֹ
עַל־עֵץ:
[כג]
לֹא־תָלִין
נִבְלָתוֹ
עַל־הָעֵץ
כִּי־קָבוֹר
תִּקְבְּרֶנּוּ
בַּיּוֹם
הַהוּא
כִּי־קִלֲלַת
אֱלֹהִים
תָּלוּי
וְלֹא
תְטַמֵּא
אֶת־אַדְמָתְךָ
אֲשֶׁר
יְהוָה
אֱלֹהֶיךָ
נֹתֵן
לְךָ
נַחֲלָה:
ס