מאגר הכתר דברים פרק כא טקסט בלבד

פרק כא
[א] כי־ימצא חלל באדמה אשר יהוה אלהיך נתן לך לרשתה נפל בשדה לא נודע מי הכהו:
[ב] ויצאו זקניך ושפטיך ומדדו אל־הערים אשר סביבת החלל:
[ג] והיה העיר הקרבה אל־החלל ולקחו זקני העיר ההוא עגלת בקר אשר לא־עבד בה אשר לא־משכה בעל:
[ד] והורדו זקני העיר ההוא את־העגלה אל־נחל איתן אשר לא־יעבד בו ולא יזרע וערפו־שם את־העגלה בנחל:
[ה] ונגשו הכהנים בני לוי כי בם בחר יהוה אלהיך לשרתו ולברך בשם יהוה ועל־פיהם יהיה כל־ריב וכל־נגע:
[ו] וכל זקני העיר ההוא הקרבים אל־החלל ירחצו את־ידיהם על־העגלה הערופה בנחל:
[מפטיר] [ז] וענו ואמרו ידינו לא שפכה שפכו את־הדם הזה ועינינו לא ראו:
[ח] כפר לעמך ישראל אשר־פדית יהוה ואל־תתן דם נקי בקרב עמך ישראל ונכפר להם הדם:
[ט] ואתה תבער הדם הנקי מקרבך כי־תעשה הישר בעיני יהוה: ס
{פרשת כי תצא} [י] כי־תצא למלחמה על־איביך ונתנו יהוה אלהיך בידך ושבית שביו:
[יא] וראית בשביה אשת יפת־תאר וחשקת בה ולקחת לך לאשה:
[יב] והבאתה אל־תוך ביתך וגלחה את־ראשה ועשתה את־צפרניה:
[יג] והסירה את־שמלת שביה מעליה וישבה בביתך ובכתה את־אביה ואת־אמה ירח ימים ואחר כן תבוא אליה ובעלתה והיתה לך לאשה:
[יד] והיה אם־לא חפצת בה ושלחתה לנפשה ומכר לא־תמכרנה בכסף לא־תתעמר בה תחת אשר עניתה: ס
[טו] כי־תהיין לאיש שתי נשים האחת אהובה והאחת שנואה וילדו־לו בנים האהובה והשנואה והיה הבן הבכר לשניאה:
[טז] והיה ביום הנחילו את־בניו את אשר־יהיה לו לא יוכל לבכר את־בן־האהובה על־פני בן־השנואה הבכר:
[יז] כי את־הבכר בן־השנואה יכיר לתת לו פי שנים בכל אשר־ימצא לו כי־הוא ראשית אנו לו משפט הבכרה: ס
[יח] כי־יהיה לאיש בן סורר ומורה איננו שמע בקול אביו ובקול אמו ויסרו אתו ולא ישמע אליהם:
[יט] ותפשו בו אביו ואמו והוציאו אתו אל־זקני עירו ואל־שער מקמו:
[כ] ואמרו אל־זקני עירו בננו זה סורר ומרה איננו שמע בקלנו זולל וסבא:
[כא] ורגמהו כל־אנשי עירו באבנים ומת ובערת הרע מקרבך וכל־ישראל ישמעו ויראו: ס
[שני] [כב] וכי־יהיה באיש חטא משפט־מות והומת ותלית אתו על־עץ:
[כג] לא־תלין נבלתו על־העץ כי־קבור תקברנו ביום ההוא כי־קללת אלהים תלוי ולא תטמא את־אדמתך אשר יהוה אלהיך נתן לך נחלה: ס