פרק כז
[רביעי]
[א]
וַיְצַ֤ו
מֹשֶׁה֙
וְזִקְנֵ֣י
יִשְׂרָאֵ֔ל
אֶת־הָעָ֖ם
לֵאמֹ֑ר
שָׁמֹר֙
אֶת־כָּל־הַמִּצְוָ֔ה
אֲשֶׁ֧ר
אָנֹכִ֛י
מְצַוֶּ֥ה
אֶתְכֶ֖ם
הַיּֽוֹם:
[ב]
וְהָיָ֗ה
בַּיּוֹם֘
אֲשֶׁ֣ר
תַּעַבְר֣וּ
אֶת־הַיַּרְדֵּן֒
אֶל־הָאָ֕רֶץ
אֲשֶׁר־יְהוָ֥ה
אֱלֹהֶ֖יךָ
נֹתֵ֣ן
לָ֑ךְ
וַהֲקֵמֹתָ֤
לְךָ֙
אֲבָנִ֣ים
גְּדֹל֔וֹת
וְשַׂדְתָּ֥
אֹתָ֖ם
בַּשִּֽׂיד:
[ג]
וְכָתַבְתָּ֣
עֲלֵיהֶ֗ן
אֶֽת־כָּל־דִּבְרֵ֛י
הַתּוֹרָ֥ה
הַזֹּ֖את
בְּעָבְרֶ֑ךָ
לְמַ֡עַן
אֲשֶׁר֩
תָּבֹ֨א
אֶל־הָאָ֜רֶץ
אֲֽשֶׁר־יְהוָ֥ה
אֱלֹהֶ֣יךָ׀
נֹתֵ֣ן
לְךָ֗
אֶ֣רֶץ
זָבַ֤ת
חָלָב֙
וּדְבַ֔שׁ
כַּאֲשֶׁ֥ר
דִּבֶּ֛ר
יְהוָ֥ה
אֱלֹהֵֽי־אֲבֹתֶ֖יךָ
לָֽךְ:
[ד]
וְהָיָה֘
בְּעָבְרְכֶ֣ם
אֶת־הַיַּרְדֵּן֒
תָּקִ֜ימוּ
אֶת־הָאֲבָנִ֣ים
הָאֵ֗לֶּה
אֲשֶׁ֨ר
אָנֹכִ֜י
מְצַוֶּ֥ה
אֶתְכֶ֛ם
הַיּ֖וֹם
בְּהַ֣ר
עֵיבָ֑ל
וְשַׂדְתָּ֥
אוֹתָ֖ם
בַּשִּֽׂיד:
[ה]
וּבָנִ֤יתָ
שָּׁם֙
מִזְבֵּ֔חַ
לַיהוָ֖ה
אֱלֹהֶ֑יךָ
מִזְבַּ֣ח
אֲבָנִ֔ים
לֹא־תָנִ֥יף
עֲלֵיהֶ֖ם
בַּרְזֶֽל:
[ו]
אֲבָנִ֤ים
שְׁלֵמוֹת֙
תִּבְנֶ֔ה
אֶת־מִזְבַּ֖ח
יְהוָ֣ה
אֱלֹהֶ֑יךָ
וְהַעֲלִ֤יתָ
עָלָיו֙
עוֹלֹ֔ת
לַיהוָ֖ה
אֱלֹהֶֽיךָ:
[ז]
וְזָבַחְתָּ֥
שְׁלָמִ֖ים
וְאָכַ֣לְתָּ
שָּׁ֑ם
וְשָׂ֣מַחְתָּ֔
לִפְנֵ֖י
יְהוָ֥ה
אֱלֹהֶֽיךָ:
[ח]
וְכָתַבְתָּ֣
עַל־הָאֲבָנִ֗ים
אֶֽת־כָּל־דִּבְרֵ֛י
הַתּוֹרָ֥ה
הַזֹּ֖את
בַּאֵ֥ר
הֵיטֵֽב:
ס
[ט]
וַיְדַבֵּ֤ר
מֹשֶׁה֙
וְהַכֹּהֲנִ֣ים
הַלְוִיִּ֔ם
אֶ֥ל
כָּל־יִשְׂרָאֵ֖ל
לֵאמֹ֑ר
הַסְכֵּ֤ת
׀
וּשְׁמַע֙
יִשְׂרָאֵ֔ל
הַיּ֤וֹם
הַזֶּה֙
נִהְיֵ֣יתָֽ
לְעָ֔ם
לַיהוָ֖ה
אֱלֹהֶֽיךָ:
[י]
וְשָׁ֣מַעְתָּ֔
בְּק֖וֹל
יְהוָ֣ה
אֱלֹהֶ֑יךָ
וְעָשִׂ֤יתָ
אֶת־מִצְוֺתָו֙
וְאֶת־חֻקָּ֔יו
אֲשֶׁ֛ר
אָנֹכִ֥י
מְצַוְּךָ֖
הַיּֽוֹם:
ס
[חמישי]
[יא]
וַיְצַ֤ו
מֹשֶׁה֙
אֶת־הָעָ֔ם
בַּיּ֥וֹם
הַה֖וּא
לֵאמֹֽר:
[יב]
אֵ֠לֶּה
יַעַמְד֞וּ
לְבָרֵ֤ךְ
אֶת־הָעָם֙
עַל־הַ֣ר
גְּרִזִ֔ים
בְּעָבְרְכֶ֖ם
אֶת־הַיַּרְדֵּ֑ן
שִׁמְעוֹן֙
וְלֵוִ֣י
וִֽיהוּדָ֔ה
וְיִשָּׂשכָ֖ר
וְיוֹסֵ֥ף
וּבִנְיָמִֽן:
[יג]
וְאֵ֛לֶּה
יַעַמְד֥וּ
עַל־הַקְּלָלָ֖ה
בְּהַ֣ר
עֵיבָ֑ל
רְאוּבֵן֙
גָּ֣ד
וְאָשֵׁ֔ר
וּזְבוּלֻ֖ן
דָּ֥ן
וְנַפְתָּלִֽי:
[יד]
וְעָנ֣וּ
הַלְוִיִּ֗ם
וְאָ֥מְר֛וּ
אֶל־כָּל־אִ֥ישׁ
יִשְׂרָאֵ֖ל
ק֥וֹל
רָֽם:
ס
[טו]
אָר֣וּר
הָאִ֡ישׁ
אֲשֶׁ֣ר
יַעֲשֶׂה֩
פֶ֨סֶל
וּמַסֵּכָ֜ה
תּוֹעֲבַ֣ת
יְהוָ֗ה
מַעֲשֵׂ֛ה
יְדֵ֥י
חָרָ֖שׁ
וְשָׂ֣ם
בַּסָּ֑תֶר
וְעָנ֧וּ
כָל־הָעָ֛ם
וְאָמְר֖וּ
אָמֵֽן:
ס
[טז]
אָר֕וּר
מַקְלֶ֥ה
אָבִ֖יו
וְאִמּ֑וֹ
וְאָמַ֥ר
כָּל־הָעָ֖ם
אָמֵֽן:
ס
[יז]
אָר֕וּר
מַסִּ֖יג
גְּב֣וּל
רֵעֵ֑הוּ
וְאָמַ֥ר
כָּל־הָעָ֖ם
אָמֵֽן:
ס
[יח]
אָר֕וּר
מַשְׁגֶּ֥ה
עִוֵּ֖ר
בַּדָּ֑רֶךְ
וְאָמַ֥ר
כָּל־הָעָ֖ם
אָמֵֽן:
ס
[יט]
אָר֗וּר
מַטֶּ֛ה
מִשְׁפַּ֥ט
גֵּר־יָת֖וֹם
וְאַלְמָנָ֑ה
וְאָמַ֥ר
כָּל־הָעָ֖ם
אָמֵֽן:
[כ]
אָר֗וּר
שֹׁכֵב֙
עִם־אֵ֣שֶׁת
אָבִ֔יו
כִּ֥י
גִלָּ֖ה
כְּנַ֣ף
אָבִ֑יו
וְאָמַ֥ר
כָּל־הָעָ֖ם
אָמֵֽן:
ס
[כא]
אָר֕וּר
שֹׁכֵ֖ב
עִם־כָּל־בְּהֵמָ֑ה
וְאָמַ֥ר
כָּל־הָעָ֖ם
אָמֵֽן:
ס
[כב]
אָר֗וּר
שֹׁכֵב֙
עִם־אֲחֹת֔וֹ
בַּת־אָבִ֖יו
א֣וֹ
בַת־אִמּ֑וֹ
וְאָמַ֥ר
כָּל־הָעָ֖ם
אָמֵֽן:
ס
[כג]
אָר֕וּר
שֹׁכֵ֖ב
עִם־חֹתַנְתּ֑וֹ
וְאָמַ֥ר
כָּל־הָעָ֖ם
אָמֵֽן:
ס
[כד]
אָר֕וּר
מַכֵּ֥ה
רֵעֵ֖הוּ
בַּסָּ֑תֶר
וְאָמַ֥ר
כָּל־הָעָ֖ם
אָמֵֽן:
ס
[כה]
אָרוּר֙
לֹקֵ֣חַ
שֹׁ֔חַד
לְהַכּ֥וֹת
נֶ֖פֶשׁ
דָּ֣ם
נָקִ֑י
וְאָמַ֥ר
כָּל־הָעָ֖ם
אָמֵֽן:
ס
[כו]
אָר֗וּר
אֲשֶׁ֧ר
לֹא־יָקִ֛ים
אֶת־דִּבְרֵ֥י
הַתּוֹרָֽה־הַזֹּ֖את
לַעֲשׂ֣וֹת
אוֹתָ֑ם
וְאָמַ֥ר
כָּל־הָעָ֖ם
אָמֵֽן:
פ
פרק כז
(א)
שמר
את
כל
המצוה
-
לשון
הווה
,
'גרדנץ'
בלעז.
(ב)
והקמות
לך
[אבנים]
-
בירדן
,
ואחר
כך
תוציאו
משם
אחרות
ותבנו
מהם
מזבח
בהר
עיבל
(ראה
להלן
,
ד).
נמצאת
אתה
אומר
,
שלשה
מיני
אבנים
היו:
שנים
עשר
בירדן
,
וכנגדן
בגלגל
,
וכנגדן
בהר
עיבל;
כדאיתה
במסכת
סוטה
(משנה
סוטה
ז
,
ה).
(ח)
באר
היטב
-
בשבעים
לשון
(ראה
משנה
סוטה
ז
,
ה).
(ט)
הסכת
-
כתרגומו.
היום
הזה
נהייתה
(בנוסחנו:
נהיית)
לעם
-
בכל
יום
יהיו
בעיניך
כאילו
היום
באתה
עמו
בברית
(ראה
ברכות
סג
,
ב).
(יב)
לברך
את
העם
-
כדאיתה
במסכת
סוטה
(משנה
סוטה
ז
,
ה):
ששה
שבטים
עלו
לראש
הר
גרזים
וששה
לראש
הר
עיבל
,
והכהנים
והלוים
והארון
למטה
באמצע.
הפכו
לויים
פניהם
כלפי
הר
גריזים
ופתחו
בברכה:
'ברוך
האיש
אשר
לא
יעשה
פסל
ומסכה'
וגו'
,
ואילו
ואילו
עונין
'אמן'.
חזרו
והפכו
פניהם
להר
עיבל
,
[ופתחו
בקללה]
ואומרים:
"ארור
האיש
אשר
יעשה
פסל"
וגו'
(להלן
,
טו);
אילו
ואילו
עונין
'אמן'.
חזרו
והפכו
פניהם
כלפי
הר
גריזים
ואמרו:
'ברוך
אשר
אינו
מקלה
אביו
ואמו';
וחוזרים
והופכים
פניהם
כלפי
הר
עיבל
ואומרים:
"ארור
מקלה
[אביו
ואמו]"
(להלן
,
טז).
וכן
עד
"ארור
אשר
לא
יקים"
(להלן
,
כו).
(טז)
מקלה
[אביו]
-
מזלזל
,
לשון
"ונקלה
אחיך"
(דב'
כה
,
ג).
(יז)
מסיג
גבול
-
מחזירו
לאחוריו
וגונב
את
הקרקע
,
לשון
"והוסג
אחור"
(יש'
נט
,
יד).
(יח)
משגה
עור
-
הסומא
בדבר;
משיאו
עצה
רעה
(ראה
תו"כ
קדושים
ב
,
ב).
(כד)
מכה
רעהו
בסתר
-
על
לשון
הרע
הוא
אומר.
ראיתי
ביסודו
של
רבי
משה
[הדרשן
מנרבונא]:
אחד
עשר
'ארורים'
יש
כאן
,
כנגד
קבלת
אחד
עשר
שבטים;
וכנגד
שמעון
לא
כתב
'ארור'
-
לפי
שלא
היה
בלבו
לברכו
לפני
מותו
כשבירך
שאר
שבטים
,
לא
רצה
לקללו.
(כו)
אשר
לא
יקים
-
כאן
כלל
כל
התורה
,
וקבלוה
עליהם
באָלָה
ובשבועה.