מאגר הכתר דברים פרק כז עם פירוש רלב"ג

פרק כז
(א) שמור את כל המצוה אשר אנכי מצוה אתכם היום - צוה שישמרו בלבם זאת המצוה בכללות שזכר בזה המקום , כדי שיעשו אותה בבא עתה. (ב-ג) והקמות לך אבנים גדולות - רוצה לומר , שיהיו עם זה אבנים שלמות (ראה להלן , ו) שיבנו מהם מזבח בהר עיבל (ראה להלן , ד) , כמו שנזכר אחר זה. וצוה לשיד אותם בשיד כדי לכתוב עליהן את כל דברי התורה הזאת באר היטב , כמו שאמר אחר זה (ראה פס' ח). והנה הרצון באמרו "באר היטב" הוא , שיהיה הכתב מבואר ונכר , ולזה גם כן שד אבנים בשיד. וכבר נתבאר בספר יהושע כי שם כתבו את משנה תורת משה (ראה יהו' ח , לב) כמו שנאמר בפרשת מלך: "וכתב לו את משנה התורה הזאת על ספר" (דב' יז , יח). ולזה יעתיקו שם כל התורה כלה ויכתבוה באבנים ההם; ולזה הוצרכו להיות גדולות מאד כדי שלא תהיה הכתיבה דקה מאד , שנאמר: "באר היטב". (ד) והיה בעברכם את הירדן - רוצה לומר: אחר עברכם את הירדן , כי הר עיבל היה מעבר לירדן ימה , כמו שקדם בפרשת 'ראה אנכי' (ראה דב' יא , כט - ל). והנה צוה שם לבנות מהאבנים ההם מזבח ליי' (ראה להלן , ה) ולהעלות עליו עולות ולזבוח שם שלמים (ראה להלן , ו - ז) , ואחר זה יכתבו עליהם את כל דברי התורה כמו שקדם (ראה פס' ג). והנה זה היה לתכלית שיכרתו ישראל ברית עם השם יתעלה בקבלם עליהם כל הברכות והקללות הכתובות אחר זה , למקבל דברי התורה ולעובר עליהם. (י) ועשית את מצותיו ואת חוקיו אשר אנכי מצוך היום - רוצה לומר , שעם דברי הברית האלה נהיית לעם ליי' (ראה לעיל , ט) , ותשמר לעשות תמיד מצותיו וחוקיו אשר אנכי מצוך היום , והם כל מצות התורה. (יב) אלה יעמדו לברך את העם על הר גריזים - הנה השבטים היותר נבחרים - שם אותם על הברכה , ועל הקללה שם בני השפחות שהם גד ואשר ודן ונפתלי; וראובן גם כן , לחסרונו. וידמה שהיה גם כן זבולון הפחות שבבני הגבירות אחר ראובן. וכבר בארנו בפרשת 'ראה אנכי' (דב' יא , כט) , כי הברכה היתה תחלה על הפרטים ואחר כן הקללה על הפרטים , ואחר כן הברכה על הכלל ואחר כן הקללה על הכלל. ואמנם קצרה התורה מלזכור פה הברכה על הפרטים , כי היא בפרטים בעצמם שהיתה בהם הקללה; כאלו תאמר שהיו אומרים תחת אמרו "ארור משיג גבול" (להלן , יז): ברוך אשר לא ישיג גבול רעהו , וכן על זה הדרך. (טו-יז) והנה סמך מבזה אביו ואמו לעובד עבודה זרה , להעיר שהעובד עבודה זרה מורד במי שילדהו והמציאו ומגדל אותו ושומר מציאותו. וסמך גם כן להם מסיג גבול רעהו , להעיר שהעובד אלוה זולתי השם יתעלה , גם מהעליונים שנתן להם השם יתעלה חלק בהנהגה , הנה הוא מסיג גבול , כי אין מגבול אלו - האלוהות , אבל הם מנהיגים הנהגות חלקיות לפי מה ששם השם יתעלה עליהם ביום הבראם. (יח) ארור משגה עור בדרך - רוצה לומר: להטעותו בדרך כשישאל זה. וסמך אותו למסיג גבול רעהו (לעיל , יז) , לפי שהוא מזיק לחבירו שלא בידיעתו , וכן העניין במשגה עור בדרך. (יט) ארור מטה משפט גר יתום ואלמנה - רוצה לומר: אפילו עשירים. והזהיר בזה , כי מפני שפלותם יקל לדיין להטות משפטם. והנה סמך אלו כלם לעושה עבודה זרה (ראה לעיל , טו) , להורות שאע"פ שלא יעבדה יהיה ארור , כי הוא משגה העורים הרואים הפסל ההוא שם ויחשבוהו לאלוה; עם שהעובד עבודה זרה אין לו דרך יביאהו להתנהג במדות חשובות , וזה , כי העובד השם יתעלה יתבונן בדרכיו ומה שיש מהם מהפלגת היושר והחנינה , ויביאהו זה להדמות בדרכי השם יתעלה וללכת בדרכיו. ואולם עובד עבודה זרה לא ידע בה דבר ילמד ממנו להתנהג במדות משובחות , אבל העניין הוא בהפך. ולזה גם כן סמך לזה דבר הטאת משפט גר יתום ואלמנה. (כ-כה) ואחר שזכר הנלוה לדבר עבודה זרה שב להזכיר דבר העריות ושפיכות דמים. וזכר תחילה ערות האב , כי יש בה מהזרות והעזות יותר , ולזה סמך אליה דבר ערות הבהמה. והנה אחר ערות האב תהיה היותר זרה ערות אחותו , ואחריה תהיה היותר זרה ערות אם אשתו , כי יש בה מהעזות יותר ממה שיש מהעזות בגלוי ערות בת אשתו , וזה מבואר מאד. ואחר שהשלים זה זכר הרציחה שירצח האדם בידיו , וזכר אחריה הטאת המשפט במיתת בית דין בעבור שוחד. ולמדנו בזה כי עבודה זרה (ראה לעיל , טו) היא היותר קשה שבכל העבירות; ואחריה גלוי עריות , כי היא עם רוב גנותה תמשיך האדם מאד לזה הפועל המגונה , מצד ההנאה שישיג בה. והנה סמך גם כן גילוי עריות לעבודה זרה , כי כבר תמצא רוב נימוסי עבודה זרה מתיישרים לדבר גלוי הערוה. וזה נמצא בעניין עבודת פעור , כי פעירתם עצמם לפעור (ראה סנה' ס , ב) אנשים ונשים , מביאים אותם לידי תאוה , ומתוך כך ישתתפו בזמה. וזה מבואר מהיות עובדיה רבי המספר במעט המקום להם. והנה גילוי הערוה יתישר מאד להביא לשפיכות דמים , כאשר יֵרָאה מזה בעניין גילוי ערות אשת איש וזולתה מהעריות; כי אם מצא ימצאנו בעל האשה או קרובה לנואף , עם היותו מקנא בו , ימהר יחישה מעשהו (ע"פ יש' ה , יט) להמיתו ולא יחמול עליו ולא יוכל לסבול עליו להתנקם ממנו על יד בית דין , וזה ממה שאינו צריך אל הביאור. (כו) והנה אחר זה כלל קיום כל דברי התורה בקללה אחת.