פרק כז
[רביעי]
[א]
ויצו
משה
וזקני
ישראל
את־העם
לאמר
שמר
את־כל־המצוה
אשר
אנכי
מצוה
אתכם
היום:
[ב]
והיה
ביום
אשר
תעברו
את־הירדן
אל־הארץ
אשר־יהוה
אלהיך
נתן
לך
והקמת
לך
אבנים
גדלות
ושדת
אתם
בשיד:
[ג]
וכתבת
עליהן
את־כל־דברי
התורה
הזאת
בעברך
למען
אשר
תבא
אל־הארץ
אשר־יהוה
אלהיך׀
נתן
לך
ארץ
זבת
חלב
ודבש
כאשר
דבר
יהוה
אלהי־אבתיך
לך:
[ד]
והיה
בעברכם
את־הירדן
תקימו
את־האבנים
האלה
אשר
אנכי
מצוה
אתכם
היום
בהר
עיבל
ושדת
אותם
בשיד:
[ה]
ובנית
שם
מזבח
ליהוה
אלהיך
מזבח
אבנים
לא־תניף
עליהם
ברזל:
[ו]
אבנים
שלמות
תבנה
את־מזבח
יהוה
אלהיך
והעלית
עליו
עולת
ליהוה
אלהיך:
[ז]
וזבחת
שלמים
ואכלת
שם
ושמחת
לפני
יהוה
אלהיך:
[ח]
וכתבת
על־האבנים
את־כל־דברי
התורה
הזאת
באר
היטב:
ס
[ט]
וידבר
משה
והכהנים
הלוים
אל
כל־ישראל
לאמר
הסכת
׀
ושמע
ישראל
היום
הזה
נהיית
לעם
ליהוה
אלהיך:
[י]
ושמעת
בקול
יהוה
אלהיך
ועשית
את־מצותו
ואת־חקיו
אשר
אנכי
מצוך
היום:
ס
[חמישי]
[יא]
ויצו
משה
את־העם
ביום
ההוא
לאמר:
[יב]
אלה
יעמדו
לברך
את־העם
על־הר
גרזים
בעברכם
את־הירדן
שמעון
ולוי
ויהודה
ויששכר
ויוסף
ובנימן:
[יג]
ואלה
יעמדו
על־הקללה
בהר
עיבל
ראובן
גד
ואשר
וזבולן
דן
ונפתלי:
[יד]
וענו
הלוים
ואמרו
אל־כל־איש
ישראל
קול
רם:
ס
[טו]
ארור
האיש
אשר
יעשה
פסל
ומסכה
תועבת
יהוה
מעשה
ידי
חרש
ושם
בסתר
וענו
כל־העם
ואמרו
אמן:
ס
[טז]
ארור
מקלה
אביו
ואמו
ואמר
כל־העם
אמן:
ס
[יז]
ארור
מסיג
גבול
רעהו
ואמר
כל־העם
אמן:
ס
[יח]
ארור
משגה
עור
בדרך
ואמר
כל־העם
אמן:
ס
[יט]
ארור
מטה
משפט
גר־יתום
ואלמנה
ואמר
כל־העם
אמן:
[כ]
ארור
שכב
עם־אשת
אביו
כי
גלה
כנף
אביו
ואמר
כל־העם
אמן:
ס
[כא]
ארור
שכב
עם־כל־בהמה
ואמר
כל־העם
אמן:
ס
[כב]
ארור
שכב
עם־אחתו
בת־אביו
או
בת־אמו
ואמר
כל־העם
אמן:
ס
[כג]
ארור
שכב
עם־חתנתו
ואמר
כל־העם
אמן:
ס
[כד]
ארור
מכה
רעהו
בסתר
ואמר
כל־העם
אמן:
ס
[כה]
ארור
לקח
שחד
להכות
נפש
דם
נקי
ואמר
כל־העם
אמן:
ס
[כו]
ארור
אשר
לא־יקים
את־דברי
התורה־הזאת
לעשות
אותם
ואמר
כל־העם
אמן:
פ