פרק ל
[רביעי]
[א]
וְהָיָה֩
כִֽי־יָבֹ֨אוּ
עָלֶ֜יךָ
כָּל־הַדְּבָרִ֣ים
הָאֵ֗לֶּה
הַבְּרָכָה֙
וְהַקְּלָלָ֔ה
אֲשֶׁ֥ר
נָתַ֖תִּי
לְפָנֶ֑יךָ
וַהֲשֵׁבֹתָ֙
אֶל־לְבָבֶ֔ךָ
בְּכָ֨ל־הַגּוֹיִ֔ם
אֲשֶׁ֧ר
הִדִּיחֲךָ֛
יְהוָ֥ה
אֱלֹהֶ֖יךָ
שָֽׁמָּה:
[ב]
וְשַׁבְתָּ֞
עַד־יְהוָ֤ה
אֱלֹהֶ֙יךָ֙
וְשָׁמַעְתָּ֣
בְקֹל֔וֹ
כְּכֹ֛ל
אֲשֶׁר־אָנֹכִ֥י
מְצַוְּךָ֖
הַיּ֑וֹם
אַתָּ֣ה
וּבָנֶ֔יךָ
בְּכָל־לְבָבְךָ֖
וּבְכָל־נַפְשֶֽׁךָ:
[ג]
וְשָׁ֨ב
יְהוָ֧ה
אֱלֹהֶ֛יךָ
אֶת־שְׁבוּתְךָ֖
וְרִחֲמֶ֑ךָ
וְשָׁ֗ב
וְקִבֶּצְךָ֙
מִכָּל־הָ֣עַמִּ֔ים
אֲשֶׁ֧ר
הֱפִֽיצְךָ֛
יְהוָ֥ה
אֱלֹהֶ֖יךָ
שָֽׁמָּה:
[ד]
אִם־יִהְיֶ֥ה
נִֽדַּחֲךָ֖
בִּקְצֵ֣ה
הַשָּׁמָ֑יִם
מִשָּׁ֗ם
יְקַבֶּצְךָ֙
יְהוָ֣ה
אֱלֹהֶ֔יךָ
וּמִשָּׁ֖ם
יִקָּחֶֽךָ:
[ה]
וֶהֱבִיאֲךָ֞
יְהוָ֣ה
אֱלֹהֶ֗יךָ
אֶל־הָאָ֛רֶץ
אֲשֶׁר־יָרְשׁ֥וּ
אֲבֹתֶ֖יךָ
וִֽירִשְׁתָּ֑הּ
וְהֵיטִֽבְךָ֥
וְהִרְבְּךָ֖
מֵאֲבֹתֶֽיךָ:
[ו]
וּמָ֨ל
יְהוָ֧ה
אֱלֹהֶ֛יךָ
אֶת־לְבָבְךָ֖
וְאֶת־לְבַ֣ב
זַרְעֶ֑ךָ
לְאַהֲבָ֞ה
אֶת־יְהוָ֧ה
אֱלֹהֶ֛יךָ
בְּכָל־לְבָבְךָ֥
וּבְכָל־נַפְשְׁךָ֖
לְמַ֥עַן
חַיֶּֽיךָ:
[חמישי]
[ז]
וְנָתַן֙
יְהוָ֣ה
אֱלֹהֶ֔יךָ
אֵ֥ת
כָּל־הָאָל֖וֹת
הָאֵ֑לֶּה
עַל־אֹיְבֶ֥יךָ
וְעַל־שֹׂנְאֶ֖יךָ
אֲשֶׁ֥ר
רְדָפֽוּךָ:
[ח]
וְאַתָּ֣ה
תָשׁ֔וּב
וְשָׁמַעְתָּ֖
בְּק֣וֹל
יְהוָ֑ה
וְעָשִׂ֙יתָ֙
אֶת־כָּל־מִצְוֺתָ֔יו
אֲשֶׁ֛ר
אָנֹכִ֥י
מְצַוְּךָ֖
הַיּֽוֹם:
[ט]
וְהוֹתִֽירְךָ֩
יְהוָ֨ה
אֱלֹהֶ֜יךָ
בְּכֹ֣ל׀
מַעֲשֵׂ֣ה
יָדֶ֗ךָ
בִּפְרִ֨י
בִטְנְךָ֜
וּבִפְרִ֧י
בְהֶמְתְּךָ֛
וּבִפְרִ֥י
אַדְמָתְךָ֖
לְטֹבָ֑ה
כִּ֣י׀
יָשׁ֣וּב
יְהוָ֗ה
לָשׂ֤וּשׂ
עָלֶ֙יךָ֙
לְט֔וֹב
כַּאֲשֶׁר־שָׂ֖שׂ
עַל־אֲבֹתֶֽיךָ:
[י]
כִּ֣י
תִשְׁמַ֗ע
בְּקוֹל֙
יְהוָ֣ה
אֱלֹהֶ֔יךָ
לִשְׁמֹ֤ר
מִצְוֺתָיו֙
וְחֻקֹּתָ֔יו
הַכְּתוּבָ֕ה
בְּסֵ֥פֶר
הַתּוֹרָ֖ה
הַזֶּ֑ה
כִּ֤י
תָשׁוּב֙
אֶל־יְהוָ֣ה
אֱלֹהֶ֔יךָ
בְּכָל־לְבָבְךָ֖
וּבְכָל־נַפְשֶֽׁךָ:
ס
[ששי]
[יא]
כִּ֚י
הַמִּצְוָ֣ה
הַזֹּ֔את
אֲשֶׁ֛ר
אָנֹכִ֥י
מְצַוְּךָ֖
הַיּ֑וֹם
לֹא־נִפְלֵ֥את
הִוא֙
מִמְּךָ֔
וְלֹ֥א
רְחֹקָ֖ה
הִֽוא:
[יב]
לֹ֥א
בַשָּׁמַ֖יִם
הִ֑וא
לֵאמֹ֗ר
מִ֣י
יַעֲלֶה־לָּ֤נוּ
הַשָּׁמַ֙יְמָה֙
וְיִקָּחֶ֣הָ
לָּ֔נוּ
וְיַשְׁמִעֵ֥נוּ
אֹתָ֖הּ
וְנַעֲשֶֽׂנָּה:
[יג]
וְלֹא־מֵעֵ֥בֶר
לַיָּ֖ם
הִ֑וא
לֵאמֹ֗ר
מִ֣י
יַעֲבָר־לָ֜נוּ
אֶל־עֵ֤בֶר
הַיָּם֙
וְיִקָּחֶ֣הָ
לָּ֔נוּ
וְיַשְׁמִעֵ֥נוּ
אֹתָ֖הּ
וְנַעֲשֶֽׂנָּה:
[יד]
כִּֽי־קָר֥וֹב
אֵלֶ֛יךָ
הַדָּבָ֖ר
מְאֹ֑ד
בְּפִ֥יךָ
וּבִֽלְבָבְךָ֖
לַעֲשֹׂתֽוֹ:
ס
[שביעי]
[טו]
רְאֵ֨ה
נָתַ֤תִּי
לְפָנֶ֙יךָ֙
הַיּ֔וֹם
אֶת־הַחַיִּ֖ים
וְאֶת־הַטּ֑וֹב
וְאֶת־הַמָּ֖וֶת
וְאֶת־הָרָֽע:
[טז]
אֲשֶׁ֨ר
אָנֹכִ֣י
מְצַוְּךָ֘
הַיּוֹם֒
לְאַהֲבָ֞ה
אֶת־יְהוָ֤ה
אֱלֹהֶ֙יךָ֙
לָלֶ֣כֶת
בִּדְרָכָ֔יו
וְלִשְׁמֹ֛ר
מִצְוֺתָ֥יו
וְחֻקֹּתָ֖יו
וּמִשְׁפָּטָ֑יו
וְחָיִ֣יתָ
וְרָבִ֔יתָ
וּבֵֽרַכְךָ֙
יְהוָ֣ה
אֱלֹהֶ֔יךָ
בָּאָ֕רֶץ
אֲשֶׁר־אַתָּ֥ה
בָא־שָׁ֖מָּה
לְרִשְׁתָּֽהּ:
[יז]
וְאִם־יִפְנֶ֥ה
לְבָבְךָ֖
וְלֹ֣א
תִשְׁמָ֑ע
וְנִדַּחְתָּ֗
וְהִֽשְׁתַּחֲוִ֛יתָ
לֵאלֹהִ֥ים
אֲחֵרִ֖ים
וַעֲבַדְתָּֽם:
[יח]
הִגַּ֤דְתִּי
לָכֶם֙
הַיּ֔וֹם
כִּ֥י
אָבֹ֖ד
תֹּאבֵד֑וּן
לֹא־תַאֲרִיכֻ֤ן
יָמִים֙
עַל־הָ֣אֲדָמָ֔ה
אֲשֶׁ֨ר
אַתָּ֤ה
עֹבֵר֙
אֶת־הַיַּרְדֵּ֔ן
לָב֥וֹא
שָׁ֖מָּה
לְרִשְׁתָּֽהּ:
[יט]
הַעִדֹ֨תִי
בָכֶ֣ם
הַיּוֹם֘
אֶת־הַשָּׁמַ֣יִם
וְאֶת־הָאָרֶץ֒
הַחַיִּ֤ים
וְהַמָּ֙וֶת֙
נָתַ֣תִּי
לְפָנֶ֔יךָ
הַבְּרָכָ֖ה
וְהַקְּלָלָ֑ה
וּבָֽחַרְתָּ֙
בַּחַיִּ֔ים
לְמַ֥עַן
תִּֽחְיֶ֖ה
אַתָּ֥ה
וְזַרְעֶֽךָ:
[כ]
לְאַֽהֲבָה֙
אֶת־יְהוָ֣ה
אֱלֹהֶ֔יךָ
לִשְׁמֹ֥עַ
בְּקֹל֖וֹ
וּלְדָבְקָה־ב֑וֹ
כִּ֣י
ה֤וּא
חַיֶּ֙יךָ֙
וְאֹ֣רֶךְ
יָמֶ֔יךָ
לָשֶׁ֣בֶת
עַל־הָאֲדָמָ֗ה
אֲשֶׁר֩
נִשְׁבַּ֨ע
יְהוָ֧ה
לַאֲבֹתֶ֛יךָ
לְאַבְרָהָ֛ם
לְיִצְחָ֥ק
וּֽלְיַעֲקֹ֖ב
לָתֵ֥ת
לָהֶֽם:
פ
פרק ל
(ב-ג)
ובעבור
שאמר
"וישליכם
אל
ארץ
אחרת"
(דב'
כט
,
כז)
,
אמר
כי
אם
תשוב
אל
השם
,
אע"פ
שאתה
חוצה
לארץ
,
השם
ישיב
שבותך.
ועל
דעת
רבי
יהודה
המדקדק
הראשון
,
כי
הוא
'יניח';
והטעם:
ימציא
מנוחה
לנשבים
ויתן
להם
רחמים
,
ואחר
כן
ישוב
וקבץ.
(ד)
בקצה
השמים
-
כנגד
ארץ
ישראל.
(ו)
ומל
יי'
אלהיך
-
שלו
נתכנו
העלילות
(ע"פ
ש"א
ב
,
ג)
הראשונות.
ואחר
שאתה
תשוב
לשמוע
בקולו
(ראה
לעיל
,
ב)
,
הוא
יעזרך
,
וימול
לבבך
ולבב
זרעך
,
לא
כמילת
הבשר
שאתה
חייב
למול
אותו.
(ט)
וטעם
והותירך
-
בעבור
שיתן
הקללות
על
השונאים
(ראה
לעיל
,
ז).
כאשר
שש
על
אבותיך
-
שנחלו
הארץ;
כי
עם
הגולים
ממנה
ידבר.
(י)
הכתובה
בספר
התורה
-
כי
עיקר
כל
המצות
שם
,
ואם
הם
צריכים
פירוש
קבלה.
ולא
תהיה
שמירה
עד
שיהיה
הלב
שלם
,
על
כן:
בכל
לבבך;
כי
המצוה
-
השמירה
עם
הלב.
(יא)
נפלאת
-
נסתרה;
או:
דבר
פלא
שתלאה
לעשותו.
(יב)
לא
בשמים
היא
-
פירוש
"נפלאת"
(לעיל
,
יא).
(יג)
מעבר
לים
-
פירוש
"רחוקה"
(שם).
ויתכן
שהוא
הים
הגדול
,
שלא
יוכל
האדם
להכנס
ברחבו
מפני
חשכת
המים.
(יד)
בפיך
(ובלבבך
לעשותו)
-
שכל
המצות
עיקרם
הלב;
ויש
מהם
זכר
הפה
,
לחיזוק
הלב;
ויש
מעשה
,
כדי
שיזכר
הפה.
(טו)
החיים
-
ארך
ימים.
הטוב
-
בעושר
ובריאות
גוף
וכבוד.
והמות
והרע
-
הפך.
(טז)
לאהבה
-
העיקר.
ללכת
בדרכיו
-
שלא
תשנה
מדרכי
מעשיו
,
מצותיו
שצוך
,
ואם
לא
תדע
למה
נתנו
החקים
והמשפטים.
והנה
וחיית
-
פירוש
"החיים"
(לעיל
,
טו)
,
ורבית
-
פירוש
"הטוב"
(שם)
,
כי
הוא
ריבוי
בגוף
ובבנים
ובעושר.
(יז)
ואם
יפנה
לבבך
-
כי
הלב
הוא
העיקר.
ונדחת
-
פרשתיו
(דב'
ד
,
יט).
(יח)
כי
אבד
תאבדון
-
פירוש
"המות
והרע"
(לעיל
,
טו)
,
כי
יאבדו
הם
ובניהם
והונם.
לא
תאריכון
ימים
-
הפך
"וברכך
יי'
אלהיך
בארץ"
(לעיל
,
טז).
(יט)
את
השמים
ואת
הארץ
-
בעבור
היותם
עומדים;
וכן
על
האבן:
"תהיה
בנו
לעדה"
(יהו'
כד
,
כז);
וכן
"שמעו
הרים
את
ריב
יי'"
(מי'
ו
,
ב).
החיים
והמות
-
הם
הברכה
והקללה;
והנה
יש
לך
לבחור
בחיים.
למען
תחיה
-
בגוף
או
בזכר.
ופירש
,
כי
החיים
הם
"לאהבה"
(להלן
,
כ).
(כ)
כי
הוא
חייך
-
על
דעת
מפרשים
,
שהוא
שב
אל
קול
השם.
ולפי
דעתי
,
שהוא
-
השם
,
כאשר
יאמר
המשורר
על
השם
"ישעי"
(תה'
יח
,
ג)
ו"אלהי
ישעי"
(שם
,
מז)
,
"חסדי"
(תה'
קמד
,
ב)
ו"אלהי
חסדי"
(תה'
נט
,
יא)
,
ו"מגני"
(תה'
יח
,
ג)
ו"חרבי"
(תה'
מד
,
ז).