מאגר הכתר דברים פרק ל עם פירוש ר' יוסף בכור שור

פרק ל
(א) והיה כי יבאו עליך כל הדברים האלה הברכה והקללה. הברכה - בדורות הכשירים ששומרים המצות , כגון בימי יהושע , כדכתיב "ויעבדו את יי' כל ימי יהושע וכל ימי הזקנים אשר האריכו ימים אחר יהושע" (ראה יהו' כד , לא); ובימי שמואל , דכתיב "וינהו כל... ישראל אחרי יי'" (ש"א ז , ב); ובימי השופטים הכשרים ובימי דוד ושלמה וכיוצא בהם. והקללה - בימי ירבעם ואחאב ואמון ויהויכין וכיוצא בהם. והשבות אל לבבך - את הדברים הללו שאני אומר לך. בכל הגוים - בגלות שתהיה שם , ותתן לבבך ודאי , שקבלת הברית ולא עמדת בו. (ב) ושבת - ותעשה תשובה. (ג) ושב יי'... את שבותך - מגלות בבל. ושב וקבצך - מגלות הגדול והארוך הזה שאנו מפוזרים בו בכל העולם. ורבותינו דרשו מכאן (מכיל' בא פסחא יד) , שהקדוש ברוך הוא צר בצרתם של ישראל , כדכתיב "בכל צרתם לו..." (יש' סג , ט) , וכשהם שבים , כאילו הוא שב , דכתיב ושב יי' ולא כתיב 'וישיב'. ואף על גב דכתיב גבי אומות העולם "ושבתי את שבות בני עמון" (ראה יר' מח , מז) , מכל מקום לא כתיב ושב יי' כי הכא. (ו) ומל יי'... את לבבך - בא לִטְהר מסייעין אותו (ראה שבת קד , א): שיחזיק התשובה בידכם. (ז) על אויביך ועל שונאיך - ותקח נקמתך מהם. אשר רדפוך - כי אני קצפתי מעט והם עזרו לרעה , והוסיפו רעות על ישראל כדכתיב (זכ' א , טו). (ט) (כי) ישוב יי' - כי זה כמו: 'דהא' ישוב יי' לשוש עליך לטוב; וכן "כי" של אחריו (להלן , י): (י) כי תשמע בקול יי' - דהא תשמע בקול יי'; שאין ספק בדבר , דודאי יהיה הדבר הזה; ונבואה היא. הכתובה בספר התורה הזה - הכתובה קאי אתורה , והזה קאי אספר. (יא) לא נפלאת היא ממך... - דבר שאין אדם יכול לעשותו אבל בטורח ובעמל , קורא 'רחוק' , שדבר רחוק הוא. (יב) לא בשמים היא - שאין הקדוש ברוך הוא מצוה לכם דבר שאין אדם יכול לעשותו אלא אם כן עולה לשמים; וזהו דבר 'נפלא' (ראה לעיל , יא). (יג) ולא מעבר לים היא - שאין אדם יכול לקיים אלא אם כן עובר את הים; וזהו דבר 'רחוק' (ראה לעיל , יא) , אבל יכול להיות. (יד) בפיך ובלבבך לעשותו - פה בלא לב אינו כלום , דאחר כוונת הלב הן ה'דברים'. דכל העושה מצוה ואין לבו לשמים , אינו כלום , כדכתיב "וכל כשרון המעשה אשר היא קנאת איש מרעהו" (ראה קה' ד , ד) - ואין הכשרון לשמים - "גם הוא הבל" (ראה שם). ולב בלא פה זו היא מחשבה שאינה באה לידי מעשה , ואינו כל כך. (טו) את החיים ואת הטוב - אם תרצה יהיו לך חיים ארוכים וטובים , שתהיה בריא וחזק , ויהיה לך עושר וכבוד ובנים ובני בנים. המות ואת הרע - מעט ורעים יהיו ימיך (ע"פ בר' מז , ט) , שתהיה באותן מיעוט ימים ידוע חלי (ע"פ יש' נג , ג) ומכאוב , דל ורש ושכול. ועתה מפרש כיצד: (טז) את (לפנינו ללא 'את') אשר אנכי מצוך היום לאהבה... וחיית ורבית - שתרבה לחיות. וברכך יי' אלהיך - בכל מיני ברכה; וזהו "הטוב" (לעיל , טו). (יח) הגדתי לכם... כי אבוד תאבדון - להיות קצרי ימים. ולא תאריכון ימים על האדמה - שתהיו שבוים ועשוקים ורצוצים (ע"פ דב' כח , לג); וזהו "הרע" (לעיל , טו). (יט) העידותי בכם... את השמים ואת הארץ - יש לפרש: פמליא של מעלה ופמליא של מטה. ועיקר הפשט: השמים והארץ הם יעידו עליכם , וידם תהיה בכם בראשונה הן לטוב הן לחילוף , כדכתיב "ויד העדים תהיה בו בראשונה" (ראה דב' יז , ז). אם תעשו טובה - יעידו , ונתנה הארץ פריה (ע"פ וי' כה , יט) והשמים יתנו טלם (ע"פ זכ' ח , יב) וגשמיהם בעתם (ע"פ וי' כו , ד). ואם רע - ועצר השמים ולא יהיה מטר והאדמה לא תתן את יבולה (ע"פ דב' יא , יז) - אפילו מה שמובילין לה (ראה ספ"ד מג). ובחרת בחיים - אני נותן לך עצה הוגנת לך: אע"פ שדבר פשוט הוא לבחור בחיים , אני אלמדך דרך החיים: (כ) לאהבה את יי'... ולדבקה בו כי הוא חייך - וזה 'דרך החיים'; כי יי' אלהיך מלמדך להועיל (ע"פ יש' מח , יז).