מאגר הכתר דברים פרק ל עם פירוש רלב"ג

פרק ל
(א-ג) והיה כי יבאו עליך כל הדברים האלה - הגיד בזה שאחר שיבאו כל אלו הדברים , הברכה תחלה ואחר כן הקללה - כי כן היה , שהברכה היתה בימי יהושע ובימי הזקנים שהאריכו ימים אחריו (ראה יהו' כד , לא) , שלא נפל דבר מכל הטוב , כמו שנזכר בספר יהושע (ראה יהו' כא , מא - מג) , וכן היתה להם הברכה בימי קצת השופטים ובימי שמואל ושאול ודוד ושלמה ובימי קצת שאר מלכים אחרים , ובבית שני בימי החשמונים - הנה כשיבאו כל אלו הדברים מהקללות שזכרנו , ותשיב אחר זה אל לבבך בכל המקומות שאתה גולה בהם לשוב עד יי' אלהיך ולשמוע בקולו ככל המצות אשר אנכי מצוך היום , בכל לבבך ובכל נפשך - שכל תשוקותיך וציוריך יהיו לעבוד השם יתעלה , ותיישיר לזה גם כן בניך כדי לחנכם לעבודת השם יתעלה מלידה ומבטן ומהריון (ע"פ הו' ט , יא) - הנה ישיב השם יתעלה את שבותך וירחם אותך; וזה ידמה שהיה בבניין בית שני. ולזה אמר אחר זה ושב וקבצך מכל העמים - רוצה לומר , שישוב שנית לקבצך מכל העמים , וזהו אחר חורבן בית שני , כי בימי בית שני לא נתקבצו בזה האופן. וגם אמר הנביא: "יוסיף יי' שנית ידו לקנות את שאר עמו" (יש' יא , יא). (ד-ה) והפליג בזה ואמר , שגם אם יהיה הנדח לגלות בגוים בקצה היישוב , משם יקבצהו השם יתעלה ויקחהו משם , ויביאהו אל הארץ אשר ירשו אבותינו; וזהו אמרו: "אחד מעיר ושנים ממשפחה" (יר' ג , יד) , רוצה לומר , כי אע"פ שלא יהיה כי אם אחד בעיר , משם יקחהו השם יתעלה וישמרהו שלא ימיתוהו הגוים אשר הוא בקרבם. והטיבך והרבך מאבותיך - רוצה לומר שאחר ייטיב להם השם יתעלה וירבה אותם רבוי נוסף על רבוי אבותיהם. (ו-ז) ומל יי' אלהיך את לבבך ואת לבב זרעך - זה יורה שהשם יתעלה יעזרם אז וימול את ערלת לבבם שתכסה מהם השגת השם יתעלה , וזה יהיה מצד המופתים הנפלאים שיראה אותם אז , כאמרו "כימי צאתך מארץ מצרים אראנו נפלאות" (מי' ז , טו). וכבר רמזו הנביאים במקומות רבים אל המופתים שיתחדשו בעת ההיא , ומכללם הוא תחיית המתים; ואז יהפוך השם יתעלה אל עמים שפה ברורה לקרא כלם בשם השם ולעבדו שכם אחד (ראה צפ' ג , ט). והנה בזה יתיישרו כלם לאהבת השם בכל לבבם ובכל נפשם למען חייהם , רוצה לומר , שהחיים האמתיים - ישיגום באהבתם אותו בכל תשוקותיהם ובכל ציוריהם , ואז יתן השם יתעלה את כל הקללות האלה על האויבים ועל השונאים שרדפו ישראל בגלות. (ח-ט) ובכלל הנה אתה , כשתשוב אל השם יתעלה ושמעת בקולו לעשות כל מצותיו מבלי גרעון , אז תבא הברכה לך בבנים ובקניינים כאשר באה לאבותיך. (י) והנה ביאר בכל זה תכלית הביאור , כי כשיקיימו המצות שהוא נותן היום , והם הכתובות בספר התורה הזה , יהיה להם כן. וזאת ראייה שזאת התורה לא תומר ולא תשתנה לעולם , וזו פנה גדולה מפנות התורה. (יא-יד) כי המצוה הזאת אשר אנכי מצוך היום - אמר שהמצוה הזאת אינה בשמים , שיצטרכו לביאור בה על ידי נביא , כי מה שראוי להיות בה נכלל בזאת התורה; ואינה גם כן באופן מהעומק שיצטרכו לשוטט מעבר לים להבין דבריה. כי המצוה מעניינה , והיא עשיית המצות , הוא דבר קל מאד להגיד אותו בפה ולצייר אותו בלב; וזה , כי לא צותה התורה להעמיק העיון בה עד שיעמדו על כונותיה לפי מה שאפשר , אך בטחה כי זה יתכן שישלם עם מה שהיישירה אליו מזה , מעניין הבדל הכהנים והלויים לעבודת השם יתעלה , כמו שבארנו במה שקדם (וי' ח , לד). (טו) ראה נתתי לפניך היום את החיים ואת הטוב ואת המות ואת הרע - הנה החיים הם חיי הנפש כי הם החיים האמתיים , והטוב הם ההצלחות הגופיות כי הם גם כן ימָשכו מקיום התורה , כמו שקדם (ראה פירושו לדב' ז , יג). אבל התכלית העצמי לזה הוא החיים; ואלו הטובות גם כן הנמשכות מקיום מצות התורה , הם מיישירות אל השגת החיים ההם , כי מי שהוא חסר לחם ושמלה לא יתכן לו התבודדות בעיון באופן שלם. והנה המות והרע הם הפך שני אלו , והם ימָשכו מעזיבת התורה , כי הוא יביא לעבוד עבודה זרה , כמו שזכר (ראה להלן , יז). (יט) העידותי בכם היום את השמים ואת הארץ - נתן אותם לעדים כי הם קיימים , להעיד שתמיד יתקיימו אלו הדברים. עם שהם כמו עוזרים להמשיך זה , כאלו יאמר , שהשמים והארץ - כלם יעזרו להגיע כל אלו הדברים מהברכות והקללות , על דרך "הכוכבים ממסילותם נלחמו עם סיסרא" (שו' ה , כ). החיים והמות נתתי לפניך - הקדים לזכור תחלה החיים והמות האמתיים , כי הם הגמול והעונש האנושיים; ואחר זכר הברכה והקללה , שהם ה'טוב' וה'רע' (ראה לעיל , טו) , להיותם בלתי מכוונים בעצמותם , ואע"פ שכבר ימָשכו מקיום מצות התורה והנטייה מהם. ולזה אמר ובחרת בחיים - ולא אמר 'ובחרת בברכה' , כי אין ראוי לעבוד השם יתעלה כדי שיגיעו אלו הטובות הגופיות , אך יעבדוהו כדי שישיגו החיים הערבים ההם , כמו שאמר דוד: "תודיעני אורח חיים שובע שמחות את פניך נעימות בימינך נצח" (תה' טז , יא). ולזה אמר דוד: "במצותיו חפץ מאד" (תה' קיב , א) - ולא: בשכר מצותיו הנמשך באלו הטובות והקניינים הגופיים. (כ) לאהבה את יי' אלהיך לשמוע בקולו ולדבקה בו כי הוא חייך - אמר , כי זה הוא בעצמותו חיי האדם. והוא מבואר במה שאין ספק בו , כי השגת השם יתעלה , אשר בה תשלם אהבת האדם אותו לשמוע בקולו , ובה ישלם לו הדבקות בו - הוא החיים הנצחיים אשר לא יכלו. ואמר אחר זה ואורך ימיך לשבת על האדמה - כי זה הטוב ימשך ממנה גם כן , עם שהוא מישיר אל שיושגו החיים ההם באופן יותר שלם , מפני היות הארץ מוכנת אל שידבק בה לאדם השפע האלהי , כמו שזכרנו פעמים רבות (בר' יב , א ור' התועלת הרביעי שם). (שמונה עשרה תועלות - בקובץ רלב"ג תועלות).