פרק ל
[רביעי]
[א]
וְהָיָה֩
כִֽי־יָבֹ֨אוּ
עָלֶ֜יךָ
כָּל־הַדְּבָרִ֣ים
הָאֵ֗לֶּה
הַבְּרָכָה֙
וְהַקְּלָלָ֔ה
אֲשֶׁ֥ר
נָתַ֖תִּי
לְפָנֶ֑יךָ
וַהֲשֵׁבֹתָ֙
אֶל־לְבָבֶ֔ךָ
בְּכָ֨ל־הַגּוֹיִ֔ם
אֲשֶׁ֧ר
הִדִּיחֲךָ֛
יְהוָ֥ה
אֱלֹהֶ֖יךָ
שָֽׁמָּה:
[ב]
וְשַׁבְתָּ֞
עַד־יְהוָ֤ה
אֱלֹהֶ֙יךָ֙
וְשָׁמַעְתָּ֣
בְקֹל֔וֹ
כְּכֹ֛ל
אֲשֶׁר־אָנֹכִ֥י
מְצַוְּךָ֖
הַיּ֑וֹם
אַתָּ֣ה
וּבָנֶ֔יךָ
בְּכָל־לְבָבְךָ֖
וּבְכָל־נַפְשֶֽׁךָ:
[ג]
וְשָׁ֨ב
יְהוָ֧ה
אֱלֹהֶ֛יךָ
אֶת־שְׁבוּתְךָ֖
וְרִחֲמֶ֑ךָ
וְשָׁ֗ב
וְקִבֶּצְךָ֙
מִכָּל־הָ֣עַמִּ֔ים
אֲשֶׁ֧ר
הֱפִֽיצְךָ֛
יְהוָ֥ה
אֱלֹהֶ֖יךָ
שָֽׁמָּה:
[ד]
אִם־יִהְיֶ֥ה
נִֽדַּחֲךָ֖
בִּקְצֵ֣ה
הַשָּׁמָ֑יִם
מִשָּׁ֗ם
יְקַבֶּצְךָ֙
יְהוָ֣ה
אֱלֹהֶ֔יךָ
וּמִשָּׁ֖ם
יִקָּחֶֽךָ:
[ה]
וֶהֱבִיאֲךָ֞
יְהוָ֣ה
אֱלֹהֶ֗יךָ
אֶל־הָאָ֛רֶץ
אֲשֶׁר־יָרְשׁ֥וּ
אֲבֹתֶ֖יךָ
וִֽירִשְׁתָּ֑הּ
וְהֵיטִֽבְךָ֥
וְהִרְבְּךָ֖
מֵאֲבֹתֶֽיךָ:
[ו]
וּמָ֨ל
יְהוָ֧ה
אֱלֹהֶ֛יךָ
אֶת־לְבָבְךָ֖
וְאֶת־לְבַ֣ב
זַרְעֶ֑ךָ
לְאַהֲבָ֞ה
אֶת־יְהוָ֧ה
אֱלֹהֶ֛יךָ
בְּכָל־לְבָבְךָ֥
וּבְכָל־נַפְשְׁךָ֖
לְמַ֥עַן
חַיֶּֽיךָ:
[חמישי]
[ז]
וְנָתַן֙
יְהוָ֣ה
אֱלֹהֶ֔יךָ
אֵ֥ת
כָּל־הָאָל֖וֹת
הָאֵ֑לֶּה
עַל־אֹיְבֶ֥יךָ
וְעַל־שֹׂנְאֶ֖יךָ
אֲשֶׁ֥ר
רְדָפֽוּךָ:
[ח]
וְאַתָּ֣ה
תָשׁ֔וּב
וְשָׁמַעְתָּ֖
בְּק֣וֹל
יְהוָ֑ה
וְעָשִׂ֙יתָ֙
אֶת־כָּל־מִצְוֺתָ֔יו
אֲשֶׁ֛ר
אָנֹכִ֥י
מְצַוְּךָ֖
הַיּֽוֹם:
[ט]
וְהוֹתִֽירְךָ֩
יְהוָ֨ה
אֱלֹהֶ֜יךָ
בְּכֹ֣ל׀
מַעֲשֵׂ֣ה
יָדֶ֗ךָ
בִּפְרִ֨י
בִטְנְךָ֜
וּבִפְרִ֧י
בְהֶמְתְּךָ֛
וּבִפְרִ֥י
אַדְמָתְךָ֖
לְטֹבָ֑ה
כִּ֣י׀
יָשׁ֣וּב
יְהוָ֗ה
לָשׂ֤וּשׂ
עָלֶ֙יךָ֙
לְט֔וֹב
כַּאֲשֶׁר־שָׂ֖שׂ
עַל־אֲבֹתֶֽיךָ:
[י]
כִּ֣י
תִשְׁמַ֗ע
בְּקוֹל֙
יְהוָ֣ה
אֱלֹהֶ֔יךָ
לִשְׁמֹ֤ר
מִצְוֺתָיו֙
וְחֻקֹּתָ֔יו
הַכְּתוּבָ֕ה
בְּסֵ֥פֶר
הַתּוֹרָ֖ה
הַזֶּ֑ה
כִּ֤י
תָשׁוּב֙
אֶל־יְהוָ֣ה
אֱלֹהֶ֔יךָ
בְּכָל־לְבָבְךָ֖
וּבְכָל־נַפְשֶֽׁךָ:
ס
[ששי]
[יא]
כִּ֚י
הַמִּצְוָ֣ה
הַזֹּ֔את
אֲשֶׁ֛ר
אָנֹכִ֥י
מְצַוְּךָ֖
הַיּ֑וֹם
לֹא־נִפְלֵ֥את
הִוא֙
מִמְּךָ֔
וְלֹ֥א
רְחֹקָ֖ה
הִֽוא:
[יב]
לֹ֥א
בַשָּׁמַ֖יִם
הִ֑וא
לֵאמֹ֗ר
מִ֣י
יַעֲלֶה־לָּ֤נוּ
הַשָּׁמַ֙יְמָה֙
וְיִקָּחֶ֣הָ
לָּ֔נוּ
וְיַשְׁמִעֵ֥נוּ
אֹתָ֖הּ
וְנַעֲשֶֽׂנָּה:
[יג]
וְלֹא־מֵעֵ֥בֶר
לַיָּ֖ם
הִ֑וא
לֵאמֹ֗ר
מִ֣י
יַעֲבָר־לָ֜נוּ
אֶל־עֵ֤בֶר
הַיָּם֙
וְיִקָּחֶ֣הָ
לָּ֔נוּ
וְיַשְׁמִעֵ֥נוּ
אֹתָ֖הּ
וְנַעֲשֶֽׂנָּה:
[יד]
כִּֽי־קָר֥וֹב
אֵלֶ֛יךָ
הַדָּבָ֖ר
מְאֹ֑ד
בְּפִ֥יךָ
וּבִֽלְבָבְךָ֖
לַעֲשֹׂתֽוֹ:
ס
[שביעי]
[טו]
רְאֵ֨ה
נָתַ֤תִּי
לְפָנֶ֙יךָ֙
הַיּ֔וֹם
אֶת־הַחַיִּ֖ים
וְאֶת־הַטּ֑וֹב
וְאֶת־הַמָּ֖וֶת
וְאֶת־הָרָֽע:
[טז]
אֲשֶׁ֨ר
אָנֹכִ֣י
מְצַוְּךָ֘
הַיּוֹם֒
לְאַהֲבָ֞ה
אֶת־יְהוָ֤ה
אֱלֹהֶ֙יךָ֙
לָלֶ֣כֶת
בִּדְרָכָ֔יו
וְלִשְׁמֹ֛ר
מִצְוֺתָ֥יו
וְחֻקֹּתָ֖יו
וּמִשְׁפָּטָ֑יו
וְחָיִ֣יתָ
וְרָבִ֔יתָ
וּבֵֽרַכְךָ֙
יְהוָ֣ה
אֱלֹהֶ֔יךָ
בָּאָ֕רֶץ
אֲשֶׁר־אַתָּ֥ה
בָא־שָׁ֖מָּה
לְרִשְׁתָּֽהּ:
[יז]
וְאִם־יִפְנֶ֥ה
לְבָבְךָ֖
וְלֹ֣א
תִשְׁמָ֑ע
וְנִדַּחְתָּ֗
וְהִֽשְׁתַּחֲוִ֛יתָ
לֵאלֹהִ֥ים
אֲחֵרִ֖ים
וַעֲבַדְתָּֽם:
[יח]
הִגַּ֤דְתִּי
לָכֶם֙
הַיּ֔וֹם
כִּ֥י
אָבֹ֖ד
תֹּאבֵד֑וּן
לֹא־תַאֲרִיכֻ֤ן
יָמִים֙
עַל־הָ֣אֲדָמָ֔ה
אֲשֶׁ֨ר
אַתָּ֤ה
עֹבֵר֙
אֶת־הַיַּרְדֵּ֔ן
לָב֥וֹא
שָׁ֖מָּה
לְרִשְׁתָּֽהּ:
[יט]
הַעִדֹ֨תִי
בָכֶ֣ם
הַיּוֹם֘
אֶת־הַשָּׁמַ֣יִם
וְאֶת־הָאָרֶץ֒
הַחַיִּ֤ים
וְהַמָּ֙וֶת֙
נָתַ֣תִּי
לְפָנֶ֔יךָ
הַבְּרָכָ֖ה
וְהַקְּלָלָ֑ה
וּבָֽחַרְתָּ֙
בַּחַיִּ֔ים
לְמַ֥עַן
תִּֽחְיֶ֖ה
אַתָּ֥ה
וְזַרְעֶֽךָ:
[כ]
לְאַֽהֲבָה֙
אֶת־יְהוָ֣ה
אֱלֹהֶ֔יךָ
לִשְׁמֹ֥עַ
בְּקֹל֖וֹ
וּלְדָבְקָה־ב֑וֹ
כִּ֣י
ה֤וּא
חַיֶּ֙יךָ֙
וְאֹ֣רֶךְ
יָמֶ֔יךָ
לָשֶׁ֣בֶת
עַל־הָאֲדָמָ֗ה
אֲשֶׁר֩
נִשְׁבַּ֨ע
יְהוָ֧ה
לַאֲבֹתֶ֛יךָ
לְאַבְרָהָ֛ם
לְיִצְחָ֥ק
וּֽלְיַעֲקֹ֖ב
לָתֵ֥ת
לָהֶֽם:
פ
פרק ל
(ג)
ושב
[יי'
אלהיך]
את
שבותך.
[ושב
-
כמו]
"ושבתי
את
שבות
בני
עמון"
(צירוף
של
יר'
מח
,
מז
ומט
,
ו)
[וזהו
פשוטו].
[היה
לו
לכתוב
'והשיב
את
שבותך';
רבותינו
למדו
מכאן
(ראה
מגילה
כט
,
א)
ששכינה
כביכול
עמהם
בצרת
גלותם
,
וכשנגעלין
הכתיב
הגאולה
לעצמו
,
שהוא
ישוב
עמהם.
ועוד
יש
לומר
,
שגדול
קבוץ
גליות
(ראה
פסחים
פח
,
א)
ובקושי
,
כאילו
הוא
עצמו
צריך
להיות
אוחז
בידיו
ממש
איש
איש
ממקומו
,
כעניין
שנאמר
"ואתם
תלקטוּ
לאחד
אחד"
וגו'
(יש'
כז
,
יב).
ואף
בגלויות
שאר
האומות
מצינו
כן.].
(יא)
לא
נפלאת
היא
ממך
-
לא
מכוסה
היא
ממך;
כמו
[שנאמר]
"כי
יפלא"
(דב'
יז
,
ח):
"ארי
יתכסה"
(ת"א);
"ותרד
פלאים"
(איכה
א
,
ט)
-
ותרד
במטמוניות
,
מכוסה;
חבוש
בטמון
(ע"פ
איוב
מ
,
יג).
(יב)
לא
בשמים
היא
-
שאילו
היתה
בשמים
,
היִיתה
צריך
לעלות
אחריה
וללומדה
(ראה
עירובין
נה
,
א).
(יד)
כי
קרוב
אליך
-
התורה
נתנה
לכם
בכתב
ובעל
פה.
(טו)
את
החיים
ואת
הטוב
-
זה
תלוי
בזה:
אם
תעשה
טוב
,
הרי
לך
חיים
,
ואם
תעשה
רע
,
הרי
לך
מות;
והכתוב
מפרש
והולך
היאך:
(טז-יח)
אשר
אנכי
מצוך
היום
לאהבה
-
הרי
"הטוב";
ובו
תלוי
וחיית
ורבית
-
הרי
"החיים".
ואם
יפנה
לבבך
-
הרי
"הרע";
כי
אבד
תאבדון
-
הרי
"המות".
(יט)
העדותי
בכם
היום
את
השמים
ואת
הארץ
וגו'
-
שהם
קיימים
לעולם
,
וכאשר
תקרא
אתכם
הרעה
(ע"פ
דב'
לא
,
כט)
יהו
עֵדַי
שאני
התריתי
בכם
בכל
זאת
(ראה
ספ"ד
שו).
[דבר
אחר
(שם):
העדותי
בכם
היום
את
השמים
וגו'
-
אמר
להם
הקדוש
ברוך
הוא
לישראל:
הסתכלו
בשמים
שבראתי
לשמש
אתכם:
שמא
שינו
את
מדתם?!
שמא
לא
עלה
גלגל
חמה
מן
המזרח
והאיר
לכל
העולם
,
כעניין
שנאמר
"וזרח
השמש
ובא
השמש"
(קה'
א
,
ה)?!
הסתכלו
בארץ
שנבראת
לשמשכם:
שמא
שינת
מדתה?!
שמא
זרעתם
אותה
ולא
צמחה
,
או
שמא
זרעתם
חטים
והעלת
שעורים?!
ומה
אילו
,
שנעשו
לא
לשכר
ולא
להפסד
-
אם
זוכין
אין
מקבלין
שכר
,
ואם
חוטאין
אין
מקבלין
פורענות
-
לא
שינו
את
מדתם
,
אתם
,
שאם
זכיתם
תקבלו
שכר
ואם
חטאתם
תקבלו
פורענות
,
על
אחת
כמה
וכמה!]
ובחרת
בחיים
-
אני
מורה
לכם
שתבחרו
בחלק
החיים;
כאדם
האומר
לבנו:
ברור
לך
חלק
יפה
בנחלתי
,
ומעמידו
על
חלק
היפה
ואומר
לו:
את
זה
ברור
לך!
ועל
זה
נאמר
"יי'
מנת
חלקי
וכוסי
אתה
תומך
(בנוסחנו:
תומיך)
גורלי"
(תה'
טז
,
ה)
-
הנחת
ידי
על
גורל
הטוב:
את
זה
קח
לך
(ראה
ספ"ד
נג).