מאגר הכתר דברים פרק לד עם פירוש ראב"ע

פרק לד
(א) ויעל משה - לפי דעתי , כי מזה הפסוק כתב יהושע; כי אחר שעלה משה - לא ירד. ובדרך נבואה כתבוֹ. והעד: ויראהו יי' , גם "ויאמר יי' אליו" (להלן , ד) , גם "ויקבר אותו" (להלן , ו). (ה) וימת שם משה עבד יי' - שאפילו במותו עשה מה שצוהו , כעבד. על פי יי' - כי הוא אמר לו: "עלה... ומות" (דב' לב , מט - נ); וכן נכתב על אהרן "על פי יי' וימת שם" (במ' לג , לח); וכן "על פי יי' יחנו" (במ' ט , כג). (ו) ויקבור אותו - קבר עצמו , שנכנס במערה בגיא; וכן "וירעו הרועים אותם" (יח' לד , ח); "ויראו... בני ישראל אותם" (שמ' ה , יט). ודע , כי הר העֲברים הוא הר נבו (ראה דב' לב , מט) , שהוא צלם כוכב (ע"פ עמ' ה , כו) , הוא בעצמו הגיא , שהוא ראש הפסגה (ראה לעיל , א) , שהוא מול בית פעור; והעד , שאמר הכתוב , כי נסע ישראל מבמות אל הגיא אשר בשדה מואב , ראש הפסגה (ראה במ' כא , כ) , וכתוב "ויעל משה מערבות מואב אל הר נבו ראש הפסגה" (לעיל , א); ושם מת ושם קבורתו. וכתוב "ונשב בגיא מול בית פעור" (דב' ג , כט); והנה אחר שישב ישראל בגיא אמר הכתוב: "ויסעו בני ישראל ויחנו בערבות מואב" (במ' כב , א). וכתוב אחר: "ויחנו בהרי העברים לפני נבו. ויסעו מהרי העברים ויחנו בערבות מואב" (במ' לג , מז - מח). והנה דברִי ברור , כי במקום שמת שם קבורתו. עד היום הזה - דברי יהושע. ויתכן שכתב זה באחרית ימיו. (ז) לחֹה - הה"א תחת ו"ו , כמו "בתוך אהלֹה" (בר' ט , כא) , מגזרת 'לח'; כי היבשוּת תתגבר על הזָקֵן. וטעם נס - הפך 'מתח'. (ח-ט) בני ישראל - ובאהרן כתוב "כל בית ישראל" (במ' כ , כט) , בעבור כבוד משה. ויתמו - וכאשר תמו ימי בכי אבל משה , שמעו בני ישראל אל יהושע , ויעשו כאשר צוה יי' את משה - שישמעו אל יהושע. מלא רוח חכמה - היא רוח יי'; והעד: כי סמך משה את ידיו עליו , כי לא מצא כמוהו בישראל שישען עליו. (י) פנים אל פנים - פרשתיו (דב' ה , ד). (יב) היד החזקה - פליאות הים. המורא הגדול - מעמד הר סיני.