מאגר הכתר דברים פרק לד עם פירוש רש"י

פרק לד
(א) מערבות מואב אל הר נבו - כמה מעלות היו , ופסעם משה בפסיעה אחת (ראה סוטה יג , ב). את כל הארץ - הראהו כל ארץ ישראל בשלוָתהּ , והמציקין העתידין להיות מציקין לה (ראה ספ"ד שנז). עד דן - הראהו בני דן עובדי עבודה זרה , שנאמר "ויקימו להם בני דן את הפסל" (שו' יח , ל); והראהו שמשון , שעתיד לעמוד ממנו למושיע (ראה ספ"ד שנז). (ב) ואת כל נפתלי - הראהו ארצו בשלותה ובחורבנה , והראהו דבורה וברק מִקדש נפתלי נלחמים עם סיסרא וחיילותיו (ראה ספ"ד שנז). ואת ארץ אפרים ומנשה - הראהו ארצם בשלותה ובחורבנה , והראהו יהושע נלחם עם מלכי כנען , שבא מאפרים , וגדעון שבא ממנשה נלחם עם מדין ועמלק (ראה שם). ואת כל ארץ יהודה - בשלותה ובחורבנה , והראהו מלכות בית דוד ונצחונה. עד הים האחרון - ארץ המערב בשלותה ובחורבנה (ראה שם). דבר אחר (ראה שם): אל תקרי הים [האחרון] אלא 'היום האחרון' - [הראהו הקדוש ברוך הוא] כל המאורעות [שעתידין ליארע] לישראל עד שיחיו המתים. (ג) ואת הנגב - ארץ הדרום (ראה ספ"ד שנז). דבר אחר (ראה שם): מערת המכפלה , שנאמר "ויעלו בנגב ויבא עד חברון" (במ' יג , כב). ואת הככר - הראהו שלמה יוצק כלי בית המקדש , [שנאמר] "בככר הירדן [יצקם המלך] במעבה האדמה" (מ"א ז , מו; ראה ספ"ד שנז). (ד) לאמר לזרעך אתננה הראיתיך בעיניך - הראיתיך כדי שתלך ותאמר לאברהם ליצחק וליעקב: שבועה שנשבע הקדוש ברוך הוא - קִיימהּ (ראה ברכות יח , ב); וזהו לאמר; לכך הראיתיה לך. אבל גזרה היא מלפני: שמה לא תעבר - שאילולי כן הייתי מקיימך עד שתראה אותם נטועים וקבועים בה , ותלך ותגיד. (ה) וימת שם - איפשר משה מת , וכתב: וימת שם [משה]!? אלא [עד כאן כתב משה , ] מכאן ואילך כתב יהושע. רבי מאיר אומר: איפשר ספר תורה חסר כלום , והוא אומר: "לקוח את ספר התורה הזה" (דב' לא , כו)!? אלא הקדוש ברוך הוא אומר , ומשה כותב בדמע (ראה ב"ב טו , א). על פי יי' - בנשיקה (ראה מו"ק כח , א). (ו) ויקבר אתו - הקדוש ברוך הוא בכבודו. רבי ישמעאל אומר: הוא קבר את עצמו; וזה אחד משלשה 'אתים' שהיה רבי ישמעאל דורש כן. כיוצא בו: "ביום מלאת ימי נזרו יביא אותו" (במ' ו , יג) - הוא מביא את עצמו. כיוצא בו: "והשיאו אותם עון אשמה" (וי' כב , טו) - וכי אחרים משיאים אותם? [אלא] הם משיאים את עצמם (ראה ספ"ב לב). [מול בית פעור - קברו מוכן שם מששת ימי בראשית , לכפר על מעשה פעור (ראה סוטה יד , א); וזה אחד מן הדברים שנבראו בערב שבת בין השמשות (ראה משנה אבות ה , ו)]. (ז) לא כהתה עינו - אף משמת , ולא נס לחה - לחלוחית שבו (ראה מת"ד לד , ז); לא שלט בו רקבון ולא נהפך תואר פניו. (ח) [בני ישראל - הזכרים. אבל באהרן , מתוך שהיה רודף שלום ונותן שלום בין איש לרעהו ובין אשה לבעלה , נאמר בו "כל בית ישראל" (במ' כ , כט) - זכרים ונקבות (ראה פר"א יז)]. (י) אשר ידעו יי' פנים אל פנים - שהיה לבו גס בו ומדבר אליו בכל עת שרוצה , כעיניין שנאמר "ועתה אעלה אל יי' [אולי אכפרה בעד חטאתכם" וכו'] (שמ' לב , ל); "עמדו ואשמעה מה יצוה יי' לכם" (במ' ט , ח). (יב) ולכל היד החזקה - שקיבל את התורה בלוחות בידיו (ראה ירוש' תענית ד , ו [סח , ג]). ולכל המורא הגדול - נסים וגבורות שבמדבר הגדול והנורא (ע"פ דב' א , יט; ראה ספ"ד שנז). לעיני כל ישראל - שנשאוֹ לבו לשבר את הלוחות לעיניהם , שנאמר "ואשברם לעיניכם" (דב' ט , יז; ראה ספ"ד שנז) , והסכימה דעת הקדוש ברוך הוא לדעתו , שנאמר "אשר שברת" (דב' י , ב) - יישר כחך ששברת (ראה שבת פז , א).