מאגר הכתר דברים פרק לד עם פירוש ר' יוסף בכור שור

פרק לד
(א) ויעל משה - שלא נחלש כשאר בני אדם. ועד (בנוסחנו: עד) דן - שהוא גבול ישראל , כדכתיב "מדן ועד באר שבע" (ש"א ג , כ). (ב-ג) ואת כל נפתלי ואת ארץ אפרים ומנשה ואת כל ארץ יהודא יהודה - ושאר השבטים היו בנגב , הככר ובביקעת יריחו , שהוא מונה למשה , וכְלָלָם יחד. עיר התמרים עד צוער - לפי שיריחו היתה עיר הריח (ראה רש"י מ"ב כ , יג ומשנה תמיד ג , ח) , וחשיבות גדול היה בה , מונה אותה בפירוש. מים האחרון היה גבול ארץ ישראל לצד מערב. ורבותינו דרשו (ראה ספ"ד שנז): "עד דן" (לעיל , א) - שהראהו שמשון שהיה משונה , שבא מדן (ראה שו' יג , ב , כד - כה). ואת כל נפתלי - שהראהו דבורה וברק מקדש נפתלי נלחם עם סיסרא (ראה שו' ד , ה - ז). ואת ארץ אפרים - שהראהו כיצד יהושע שבא מאפרים (ראה במ' יג , ח) כבש הארץ , ומלכי ישראל שהיו רובם מאפרים , מירבעם (ראה מ"א יא , כו) ואילך , הראהו. ומנשה - שהראהו נצחון גדעון ויפתח שהיו ממנשה (ראה שו' ו , טו; יא , א). ואת כל... יהודה - דוד ושלמה ומלכי בית דוד. עד הים האחרון - דרשו רבותינו (ספ"ד שנז): היום האחרון; שהראה לו ימות המשיח עד סוף העולם. כל זה כתב רבנו שלמה. (ה-ו) וימת שם משה עבד יי' - אילו שמונה פסוקים (ראה ב"ב טו , א) , יחיד קורא אותם לפי דאסקינהו יהושע , שהרי הוא כתבם. ואיכא למאן דאמר , דהקדוש ברוך הוא אמרם ומשה כותב בדמע. 'יחיד קורא אותם' - ואין מפסיקים בהם שיקראום שנים. לפי פשוטו - מקרא קצר הוא , והכי קאמר: ויקבור אותו הקובר בגיא (בנוסחנו: בגי). ורבותינו אמרו (ראה משנה סוטה א , ט): הקדוש ברוך הוא קברו. ותורה - (תחילתה) גמילות חסדים וסופה גמילות חסדים (ראה סוטה יד , א); תחילה גמילות חסדים - שהלביש הקדוש ברוך הוא ערומים , דכתיב "ויעש יי' אלהים לאדם ולאשתו כתנות עור וילבישם" (בר' ג , כא); סופה גמילות חסדים - שקבר מתים. בארץ מואב מול בית פעור - שלשה סימנים (ראה סוטה יג , ב) נתנה תורה בקבורתו של משה , שאמר: בגיא - ובאיזה גיא? בארץ מואב; ובאיזה מקום? מול בית פעור. ואפילו הכי לא ידע איש את קבורתו. (ז) לא כהתה עינו לא (לפנינו: ולא) נס ליחה - לפי הפשט: בחייו , מחמת זקנה. (ט) מלא רוח חכמה כי סמך משה... ידיו עליו - שמסר לו סדרי חכמה וסדרי נבואות וסידרי מלכות. וישמעו אליו כל (בנוסחנו: בני) ישראל - שכולם נאותו להיותו שר ומושל עליהם. (י) ולא קם נביא עוד בישראל כמשה - אפילו בישראל; אבל באומות העולם לא צריכא למימר (ראה ברכות ז , א) , שהרי ביקש מלפני הקדוש ברוך הוא שלא תשרה שכינה על האומות העולם , דכתיב "ונפלינו אני ועמך" (שמ' לג , טז). אשר ידעו יי' פנים אל פנים - שהיה מודיע לו מה שהיה אומר לו , ולא היה מדבר עמו לא במראה ולא בחִדוֹת , כשאר נביאים שהיה מדבר עמהם על ידי חלום וחזיון , כמו שאמר הקדוש ברוך הוא לאהרון ולמרים (ראה במ' יב , ו - ח). (יב) אשר עשה משה לעיני כל ישראל - שאר נביאים מתנבאים ליחידים , כמו שעשה אליהו , שאמר לאשה: "הקמח והשמן לא תכל" (ראה מ"א יז , יד); וכן אלישע שאמר: "שאלי... כלים ויצקת... ושלמי את נשייך ואת ובנייך תחיי בנותר" (מ"ב ד , ג , ד , ז). אבל כל מעשיו של משה - לצורך כל ישראל ולדורות הבאים , ובמעמד כל ישראל ולעיניהם. חסלת 'וזאת הברכה' , וחסלת חמשה חומשי תורה , שבח לאל גדול ונורא. בריך רחמנא דסייען , מרישא ועד כאן.