מאגר הכתר דברים פרק לד עם פירוש רשב"ם

פרק לד
(המשך לפירוש רשב"ם לפי תוספת המצויה בסוף פירוש רש"י לדברים בכ"י אוקספורד בודליאנה 186 ) (א) ויעל משה - כמו שאמר הקדוש ברוך הוא: "עלה אל הר העברים" וגו' (דב' לב , מט); ואיחר לעלות עד שבירכן תחילה , ואחר כך עלה , ולפיכך כתב למעלה "לפני מותו" (דב' לג , א) - שהקדים לברך לפני עליתו להר למות , שנצטוה לעלות ולמות. (ו) ויקבר אותו - מי שקבר אותו; כמו "היחרש בבקרים" (עמ' ו , יב) - כמו 'היחרש אדם בבקרים'. ולפי שלא ידע איש את קבורתו לא נודע מי קברוֹ , וסָתַם וכתב: ויקבר - או הקדוש ברוך הוא או מלאכים. (ז) ולא נס לחה - דרך זקן להתקמט בשר לחייו ולנוס ממקומן. (י) כמשה אשר ידעו וגו' - כמו שכתוב "אם יהיה נביאכם... לא כן עבדי משה" וגו' (במ' יב , ו - ז). אם יראו הרואים פירושים קדומים שנוטים לצד פשט אחר בעניינים אחרים , יתנו לב כי אינם דרך ארץ לפי חכמת דברי בני אדם , או כפירוש הפסוק אינו כן , ואינו יכול לפרש כל כך ולפרש טעמי הקושיות אלא מעט מזער , כי לא יכיל דיו וקולמוס וקלף להספיק. הלא תראה מה פירש זקיני , זכר צדיק לברכה , "כי האדם עץ השדה לבא מפניך במצור" (דב' כ , יט) - שמא תאמר: עץ השדה אדם הוא לבא מפניך במצור , לעמוד כנגדך! הלא זה הדבר הבל! וכי מי הוא הדיוט וכסיל , שסבור שהעץ יש בו כח כאדם? ולמה הוצרך משה רבינו לומר דבר שאינו ראוי להשמע? ואני פירשתיו יפה לפי הפסוקים ולפי דרך ארץ. וכן באיוב , שאמר לו אליפז: "כי לא יצא מעפר און ומאדמה לא יצמח עמל" (איוב ה , ו) - ומפרש: 'כי לא יצא הפורענות שבא עליך מן האדמה ומן העפר , אלא מידך היתה זאת לך' , גם זה הבל הוא! וכי מי לא ידע בכל אלה (ע"פ איוב יב , ט) , אשר כשדים ושבא ואש מן השמים והרוח הבא מעבר המדבר עשו לו כל צרותיו , ולא יצא מן הקרקע? אך פירושו כמו שפירשתי , שאמר למעלה "כאשר ראיתי חורשי און וזורעי עמל יקצרוהו" (שם ד , ח) - "אני ראיתי אויל... ואקב נוהו פתאום. ירחקו בניו" וגו' , "אשר קצירו" וגו' (שם , ג - ה); ולמה כל זאת? "כי לא יצא מעפר און" אשר חרש וזרע בקרקע ונעשה אויל משריש , אלא ימות "בארץ שרשו ובעפר ימות גזעו" (איוב יד , ח). ופירוש "כי לא יצא" - כמו "ותוצא הארץ דשא" (בר' א , יב). הרי פירושו לפי הפסוקים שלמעלה ודרך ארץ ודבר חכמה , מיסוד רבי שמואל.