פרק לד
[א]
וַיַּעַל
מֹשֶׁה
מֵעַרְבֹת
מוֹאָב
אֶל־הַר
נְבוֹ
רֹאשׁ
הַפִּסְגָּה
אֲשֶׁר
עַל־פְּנֵי
יְרֵחוֹ
וַיַּרְאֵהוּ
יְהוָה
אֶת־כָּל־הָאָרֶץ
אֶת־הַגִּלְעָד
עַד־דָּן:
[ב]
וְאֵת
כָּל־נַפְתָּלִי
וְאֶת־אֶרֶץ
אֶפְרַיִם
וּמְנַשֶּׁה
וְאֵת
כָּל־אֶרֶץ
יְהוּדָה
עַד
הַיָּם
הָאַחֲרוֹן:
[ג]
וְאֶת־הַנֶּגֶב
וְאֶת־הַכִּכָּר
בִּקְעַת
יְרֵחוֹ
עִיר
הַתְּמָרִים
עַד־צֹעַר:
[ד]
וַיֹּאמֶר
יְהוָה
אֵלָיו
זֹאת
הָאָרֶץ
אֲשֶׁר
נִשְׁבַּעְתִּי
לְאַבְרָהָם
לְיִצְחָק
וּלְיַעֲקֹב
לֵאמֹר
לְזַרְעֲךָ
אֶתְּנֶנָּה
הֶרְאִיתִיךָ
בְעֵינֶיךָ
וְשָׁמָּה
לֹא
תַעֲבֹר:
[ה]
וַיָּמָת
שָׁם
מֹשֶׁה
עֶבֶד־יְהוָה
בְּאֶרֶץ
מוֹאָב
עַל־פִּי
יְהוָה:
[ו]
וַיִּקְבֹּר
אֹתוֹ
בַגַּי
בְּאֶרֶץ
מוֹאָב
מוּל
בֵּית
פְּעוֹר
וְלֹא־יָדַע
אִישׁ
אֶת־קְבֻרָתוֹ
עַד
הַיּוֹם
הַזֶּה:
[ז]
וּמֹשֶׁה
בֶּן־מֵאָה
וְעֶשְׂרִים
שָׁנָה
בְּמֹתוֹ
לֹא־כָהֲתָה
עֵינוֹ
וְלֹא־נָס
לֵחֹה:
[ח]
וַיִּבְכּוּ
בְנֵי
יִשְׂרָאֵל
אֶת־מֹשֶׁה
בְּעַרְבֹת
מוֹאָב
שְׁלֹשִׁים
יוֹם
וַיִּתְּמוּ
יְמֵי
בְכִי
אֵבֶל
מֹשֶׁה:
[ט]
וִיהוֹשֻׁעַ
בִּן־נוּן
מָלֵא
רוּחַ
חָכְמָה
כִּי־סָמַךְ
מֹשֶׁה
אֶת־יָדָיו
עָלָיו
וַיִּשְׁמְעוּ
אֵלָיו
בְּנֵי־יִשְׂרָאֵל
וַיַּעֲשׂוּ
כַּאֲשֶׁר
צִוָּה
יְהוָה
אֶת־מֹשֶׁה:
[י]
וְלֹא־קָם
נָבִיא
עוֹד
בְּיִשְׂרָאֵל
כְּמֹשֶׁה
אֲשֶׁר
יְדָעוֹ
יְהוָה
פָּנִים
אֶל־פָּנִים:
[יא]
לְכָל־הָאֹתֹת
וְהַמּוֹפְתִים
אֲשֶׁר
שְׁלָחוֹ
יְהוָה
לַעֲשׂוֹת
בְּאֶרֶץ
מִצְרָיִם
לְפַרְעֹה
וּלְכָל־עֲבָדָיו
וּלְכָל־אַרְצוֹ:
[יב]
וּלְכֹל
הַיָּד
הַחֲזָקָה
וּלְכֹל
הַמּוֹרָא
הַגָּדוֹל
אֲשֶׁר
עָשָׂה
מֹשֶׁה
לְעֵינֵי
כָּל־יִשְׂרָאֵל: