מאגר הכתר דברים פרק ד עם פירוש ראב"ע

פרק ד
[א] וְעַתָּ֣ה יִשְׂרָאֵ֗ל שְׁמַ֤ע אֶל־הַֽחֻקִּים֙ וְאֶל־הַמִּשְׁפָּטִ֔ים אֲשֶׁ֧ר אָנֹכִ֛י מְלַמֵּ֥ד אֶתְכֶ֖ם לַעֲשׂ֑וֹת לְמַ֣עַן תִּֽחְי֗וּ וּבָאתֶם֙ וִירִשְׁתֶּ֣ם אֶת־הָאָ֔רֶץ אֲשֶׁ֧ר יְהוָ֛ה אֱלֹהֵ֥י אֲבֹתֵיכֶ֖ם נֹתֵ֥ן לָכֶֽם:
[ב] לֹ֣א תֹסִ֗פוּ עַל־הַדָּבָר֙ אֲשֶׁ֤ר אָנֹכִי֙ מְצַוֶּ֣ה אֶתְכֶ֔ם וְלֹ֥א תִגְרְע֖וּ מִמֶּ֑נּוּ לִשְׁמֹ֗ר אֶת־מִצְוֺת֙ יְהוָ֣ה אֱלֹהֵיכֶ֔ם אֲשֶׁ֥ר אָנֹכִ֖י מְצַוֶּ֥ה אֶתְכֶֽם:
[ג] עֵֽינֵיכֶם֙ הָרֹא֔וֹת אֵ֛ת אֲשֶׁר־עָשָׂ֥ה יְהוָ֖ה בְּבַ֣עַל פְּע֑וֹר כִּ֣י כָל־הָאִ֗ישׁ אֲשֶׁ֤ר הָלַךְ֙ אַחֲרֵ֣י בַֽעַל־פְּע֔וֹר הִשְׁמִיד֛וֹ יְהוָ֥ה אֱלֹהֶ֖יךָ מִקִּרְבֶּֽךָ:
[ד] וְאַתֶּם֙ הַדְּבֵקִ֔ים בַּיהוָ֖ה אֱלֹהֵיכֶ֑ם חַיִּ֥ים כֻּלְּכֶ֖ם הַיּֽוֹם:
[שני] [ה] רְאֵ֣ה׀ לִמַּ֣דְתִּי אֶתְכֶ֗ם חֻקִּים֙ וּמִשְׁפָּטִ֔ים כַּאֲשֶׁ֥ר צִוַּ֖נִי יְהוָ֣ה אֱלֹהָ֑י לַעֲשׂ֣וֹת כֵּ֔ן בְּקֶ֣רֶב הָאָ֔רֶץ אֲשֶׁ֥ר אַתֶּ֛ם בָּאִ֥ים שָׁ֖מָּה לְרִשְׁתָּֽהּ:
[ו] וּשְׁמַרְתֶּם֘ וַעֲשִׂיתֶם֒ כִּ֣י הִ֤וא חָכְמַתְכֶם֙ וּבִ֣ינַתְכֶ֔ם לְעֵינֵ֖י הָעַמִּ֑ים אֲשֶׁ֣ר יִשְׁמְע֗וּן אֵ֚ת כָּל־הַחֻקִּ֣ים הָאֵ֔לֶּה וְאָמְר֗וּ רַ֚ק עַם־חָכָ֣ם וְנָב֔וֹן הַגּ֥וֹי הַגָּד֖וֹל הַזֶּֽה:
[ז] כִּ֚י מִי־ג֣וֹי גָּד֔וֹל אֲשֶׁר־ל֥וֹ אֱלֹהִ֖ים קְרֹבִ֣ים אֵלָ֑יו כַּיהוָ֣ה אֱלֹהֵ֔ינוּ בְּכָל־קָרְאֵ֖נוּ אֵלָֽיו:
[ח] וּמִי֙ גּ֣וֹי גָּד֔וֹל אֲשֶׁר־ל֛וֹ חֻקִּ֥ים וּמִשְׁפָּטִ֖ים צַדִּיקִ֑ם כְּכֹל֙ הַתּוֹרָ֣ה הַזֹּ֔את אֲשֶׁ֧ר אָנֹכִ֛י נֹתֵ֥ן לִפְנֵיכֶ֖ם הַיּֽוֹם:
[ט] רַ֡ק הִשָּׁ֣מֶר לְךָ֩ וּשְׁמֹ֨ר נַפְשְׁךָ֜ מְאֹ֗ד פֶּן־תִּשְׁכַּ֨ח אֶת־הַדְּבָרִ֜ים אֲשֶׁר־רָא֣וּ עֵינֶ֗יךָ וּפֶן־יָס֙וּרוּ֙ מִלְּבָ֣בְךָ֔ כֹּ֖ל יְמֵ֣י חַיֶּ֑יךָ וְהוֹדַעְתָּ֥ם לְבָנֶ֖יךָ וְלִבְנֵ֥י בָנֶֽיךָ:
[י] י֗וֹם אֲשֶׁ֨ר עָמַ֜דְתָּ לִפְנֵ֨י יְהוָ֣ה אֱלֹהֶיךָ֘ בְּחֹרֵב֒ בֶּאֱמֹ֨ר יְהוָ֜ה אֵלַ֗י הַקְהֶל־לִי֙ אֶת־הָעָ֔ם וְאַשְׁמִעֵ֖ם אֶת־דְּבָרָ֑י אֲשֶׁ֨ר יִלְמְד֜וּן לְיִרְאָ֣ה אֹתִ֗י כָּל־הַיָּמִים֙ אֲשֶׁ֨ר הֵ֤ם חַיִּים֙ עַל־הָ֣אֲדָמָ֔ה וְאֶת־בְּנֵיהֶ֖ם יְלַמֵּדֽוּן:
[יא] וַתִּקְרְב֥וּן וַתַּעַמְד֖וּן תַּ֣חַת הָהָ֑ר וְהָהָ֞ר בֹּעֵ֤ר בָּאֵשׁ֙ עַד־לֵ֣ב הַשָּׁמַ֔יִם חֹ֖שֶׁךְ עָנָ֥ן וַעֲרָפֶֽל:
[יב] וַיְדַבֵּ֧ר יְהוָ֛ה אֲלֵיכֶ֖ם מִתּ֣וֹךְ הָאֵ֑שׁ ק֤וֹל דְּבָרִים֙ אַתֶּ֣ם שֹׁמְעִ֔ים וּתְמוּנָ֛ה אֵינְכֶ֥ם רֹאִ֖ים זוּלָתִ֥י קֽוֹל:
[יג] וַיַּגֵּ֨ד לָכֶ֜ם אֶת־בְּרִית֗וֹ אֲשֶׁ֨ר צִוָּ֤ה אֶתְכֶם֙ לַעֲשׂ֔וֹת עֲשֶׂ֖רֶת הַדְּבָרִ֑ים וַֽיִּכְתְּבֵ֔ם עַל־שְׁנֵ֖י לֻח֥וֹת אֲבָנִֽים:
[יד] וְאֹתִ֞י צִוָּ֤ה יְהוָה֙ בָּעֵ֣ת הַהִ֔וא לְלַמֵּ֣ד אֶתְכֶ֔ם חֻקִּ֖ים וּמִשְׁפָּטִ֑ים לַעֲשֹׂתְכֶ֣ם אֹתָ֔ם בָּאָ֕רֶץ אֲשֶׁ֥ר אַתֶּ֛ם עֹבְרִ֥ים שָׁ֖מָּה לְרִשְׁתָּֽהּ:
[טו] וְנִשְׁמַרְתֶּ֥ם מְאֹ֖ד לְנַפְשֹׁתֵיכֶ֑ם כִּ֣י לֹ֤א רְאִיתֶם֙ כָּל־תְּמוּנָ֔ה בְּי֗וֹם דִּבֶּ֨ר יְהוָ֧ה אֲלֵיכֶ֛ם בְּחֹרֵ֖ב מִתּ֥וֹךְ הָאֵֽשׁ:
[טז] פֶּ֨ן־תַּשְׁחִת֔וּן וַעֲשִׂיתֶ֥ם לָכֶ֛ם פֶּ֖סֶל תְּמוּנַ֣ת כָּל־סָ֑מֶל תַּבְנִ֥ית זָכָ֖ר א֥וֹ נְקֵבָֽה:
[יז] תַּבְנִ֕ית כָּל־בְּהֵמָ֖ה אֲשֶׁ֣ר בָּאָ֑רֶץ תַּבְנִית֙ כָּל־צִפּ֣וֹר כָּנָ֔ף אֲשֶׁ֥ר תָּע֖וּף בַּשָּׁמָֽיִם:
[יח] תַּבְנִ֕ית כָּל־רֹמֵ֖שׂ בָּאֲדָמָ֑ה תַּבְנִ֛ית כָּל־דָּגָ֥ה אֲשֶׁר־בַּמַּ֖יִם מִתַּ֥חַת לָאָֽרֶץ:
[יט] וּפֶן־תִּשָּׂ֨א עֵינֶ֜יךָ הַשָּׁמַ֗יְמָה וְֽ֠רָאִיתָ אֶת־הַשֶּׁ֨מֶשׁ וְאֶת־הַיָּרֵ֜חַ וְאֶת־הַכּוֹכָבִ֗ים כֹּ֚ל צְבָ֣א הַשָּׁמַ֔יִם וְנִדַּחְתָּ֛ וְהִשְׁתַּחֲוִ֥יתָ לָהֶ֖ם וַעֲבַדְתָּ֑ם אֲשֶׁ֨ר חָלַ֜ק יְהוָ֤ה אֱלֹהֶ֙יךָ֙ אֹתָ֔ם לְכֹל֙ הָֽעַמִּ֔ים תַּ֖חַת כָּל־הַשָּׁמָֽיִם:
[כ] וְאֶתְכֶם֙ לָקַ֣ח יְהוָ֔ה וַיּוֹצִ֥א אֶתְכֶ֛ם מִכּ֥וּר הַבַּרְזֶ֖ל מִמִּצְרָ֑יִם לִהְי֥וֹת ל֛וֹ לְעַ֥ם נַחֲלָ֖ה כַּיּ֥וֹם הַזֶּֽה:
[כא] וַיהוָ֥ה הִתְאַנַּף־בִּ֖י עַל־דִּבְרֵיכֶ֑ם וַיִּשָּׁבַ֗ע לְבִלְתִּ֤י עָבְרִי֙ אֶת־הַיַּרְדֵּ֔ן וּלְבִלְתִּי־בֹא֙ אֶל־הָאָ֣רֶץ הַטּוֹבָ֔ה אֲשֶׁר֙ יְהוָ֣ה אֱלֹהֶ֔יךָ נֹתֵ֥ן לְךָ֖ נַחֲלָֽה:
[כב] כִּ֣י אָנֹכִ֥י מֵת֙ בָּאָ֣רֶץ הַזֹּ֔את אֵינֶ֥נִּי עֹבֵ֖ר אֶת־הַיַּרְדֵּ֑ן וְאַתֶּם֙ עֹֽבְרִ֔ים וִירִשְׁתֶּ֕ם אֶת־הָאָ֥רֶץ הַטּוֹבָ֖ה הַזֹּֽאת:
[כג] הִשָּׁמְר֣וּ לָכֶ֗ם פֶּֽן־תִּשְׁכְּחוּ֙ אֶת־בְּרִ֤ית יְהוָה֙ אֱלֹ֣הֵיכֶ֔ם אֲשֶׁ֥ר כָּרַ֖ת עִמָּכֶ֑ם וַעֲשִׂיתֶ֨ם לָכֶ֥ם פֶּ֙סֶל֙ תְּמ֣וּנַת כֹּ֔ל אֲשֶׁ֥ר צִוְּךָ֖ יְהוָ֥ה אֱלֹהֶֽיךָ:
[כד] כִּ֚י יְהוָ֣ה אֱלֹהֶ֔יךָ אֵ֥שׁ אֹכְלָ֖ה ה֑וּא אֵ֖ל קַנָּֽא: פ
[כה] כִּֽי־תוֹלִ֤יד בָּנִים֙ וּבְנֵ֣י בָנִ֔ים וְנוֹשַׁנְתֶּ֖ם בָּאָ֑רֶץ וְהִשְׁחַתֶּ֗ם וַעֲשִׂ֤יתֶם פֶּ֙סֶל֙ תְּמ֣וּנַת כֹּ֔ל וַעֲשִׂיתֶ֥ם הָרַ֛ע בְּעֵינֵ֥י יְהוָֽה־אֱלֹהֶ֖יךָ לְהַכְעִיסֽוֹ:
[כו] הַעִידֹתִי֩ בָכֶ֨ם הַיּ֜וֹם אֶת־הַשָּׁמַ֣יִם וְאֶת־הָאָ֗רֶץ כִּֽי־אָבֹ֣ד תֹּאבֵדוּן֘ מַהֵר֒ מֵעַ֣ל הָאָ֔רֶץ אֲשֶׁ֨ר אַתֶּ֜ם עֹבְרִ֧ים אֶת־הַיַּרְדֵּ֛ן שָׁ֖מָּה לְרִשְׁתָּ֑הּ לֹֽא־תַאֲרִיכֻ֤ן יָמִים֙ עָלֶ֔יהָ כִּ֥י הִשָּׁמֵ֖ד תִּשָּׁמֵדֽוּן:
[כז] וְהֵפִ֧יץ יְהוָ֛ה אֶתְכֶ֖ם בָּעַמִּ֑ים וְנִשְׁאַרְתֶּם֙ מְתֵ֣י מִסְפָּ֔ר בַּגּוֹיִ֕ם אֲשֶׁ֨ר יְנַהֵ֧ג יְהוָ֛ה אֶתְכֶ֖ם שָֽׁמָּה:
[כח] וַעֲבַדְתֶּם־שָׁ֣ם אֱלֹהִ֔ים מַעֲשֵׂ֖ה יְדֵ֣י אָדָ֑ם עֵ֣ץ וָאֶ֔בֶן אֲשֶׁ֤ר לֹֽא־יִרְאוּן֙ וְלֹ֣א יִשְׁמְע֔וּן וְלֹ֥א יֹאכְל֖וּן וְלֹ֥א יְרִיחֻֽן:
[כט] וּבִקַּשְׁתֶּ֥ם מִשָּׁ֛ם אֶת־יְהוָ֥ה אֱלֹהֶ֖יךָ וּמָצָ֑אתָ כִּ֣י תִדְרְשֶׁ֔נּוּ בְּכָל־לְבָבְךָ֖ וּבְכָל־נַפְשֶֽׁךָ:
[ל] בַּצַּ֣ר לְךָ֔ וּמְצָא֕וּךָ כֹּ֖ל הַדְּבָרִ֣ים הָאֵ֑לֶּה בְּאַֽחֲרִית֙ הַיָּמִ֔ים וְשַׁבְתָּ֙ עַד־יְהוָ֣ה אֱלֹהֶ֔יךָ וְשָׁמַעְתָּ֖ בְּקֹלֽוֹ:
[לא] כִּ֣י אֵ֤ל רַחוּם֙ יְהוָ֣ה אֱלֹהֶ֔יךָ לֹ֥א יַרְפְּךָ֖ וְלֹ֣א יַשְׁחִיתֶ֑ךָ וְלֹ֤א יִשְׁכַּח֙ אֶת־בְּרִ֣ית אֲבֹתֶ֔יךָ אֲשֶׁ֥ר נִשְׁבַּ֖ע לָהֶֽם:
[לב] כִּ֣י שְׁאַל־נָא֩ לְיָמִ֨ים רִאשֹׁנִ֜ים אֲשֶׁר־הָי֣וּ לְפָנֶ֗יךָ לְמִן־הַיּוֹם֙ אֲשֶׁר֩ בָּרָ֨א אֱלֹהִ֤ים ׀ אָדָם֙ עַל־הָאָ֔רֶץ וּלְמִקְצֵ֥ה הַשָּׁמַ֖יִם וְעַד־קְצֵ֣ה הַשָּׁמָ֑יִם הֲנִֽהְיָ֗ה כַּדָּבָ֤ר הַגָּדוֹל֙ הַזֶּ֔ה א֖וֹ הֲנִשְׁמַ֥ע כָּמֹֽהוּ:
[לג] הֲשָׁ֣מַֽע עָם֩ ק֨וֹל אֱלֹהִ֜ים מְדַבֵּ֧ר מִתּוֹךְ־הָאֵ֛שׁ כַּאֲשֶׁר־שָׁמַ֥עְתָּ אַתָּ֖ה וַיֶּֽחִי:
[לד] א֣וֹ׀ הֲנִסָּ֣ה אֱלֹהִ֗ים לָ֠בוֹא לָקַ֨חַת ל֣וֹ גוֹי֘ מִקֶּ֣רֶב גּוֹי֒ בְּמַסֹּת֩ בְּאֹתֹ֨ת וּבְמוֹפְתִ֜ים וּבְמִלְחָמָ֗ה וּבְיָ֤ד חֲזָקָה֙ וּבִזְר֣וֹעַ נְטוּיָ֔ה וּבְמוֹרָאִ֖ים גְּדֹלִ֑ים כְּ֠כֹל אֲשֶׁר־עָשָׂ֨ה לָכֶ֜ם יְהוָ֧ה אֱלֹהֵיכֶ֛ם בְּמִצְרַ֖יִם לְעֵינֶֽיךָ:
[לה] אַתָּה֙ הָרְאֵ֣תָ לָדַ֔עַת כִּ֥י יְהוָ֖ה ה֣וּא הָאֱלֹהִ֑ים אֵ֥ין ע֖וֹד מִלְבַדּֽוֹ:
[לו] מִן־הַשָּׁמַ֛יִם הִשְׁמִיעֲךָ֥ אֶת־קֹל֖וֹ לְיַסְּרֶ֑ךָּ וְעַל־הָאָ֗רֶץ הֶרְאֲךָ֙ אֶת־אִשּׁ֣וֹ הַגְּדוֹלָ֔ה וּדְבָרָ֥יו שָׁמַ֖עְתָּ מִתּ֥וֹךְ הָאֵֽשׁ:
[לז] וְתַ֗חַת כִּ֤י אָהַב֙ אֶת־אֲבֹתֶ֔יךָ וַיִּבְחַ֥ר בְּזַרְע֖וֹ אַחֲרָ֑יו וַיּוֹצִאֲךָ֧ בְּפָנָ֛יו בְּכֹח֥וֹ הַגָּדֹ֖ל מִמִּצְרָֽיִם:
[לח] לְהוֹרִ֗ישׁ גּוֹיִ֛ם גְּדֹלִ֧ים וַעֲצֻמִ֛ים מִמְּךָ֖ מִפָּנֶ֑יךָ לַהֲבִיאֲךָ֗ לָתֶת־לְךָ֧ אֶת־אַרְצָ֛ם נַחֲלָ֖ה כַּיּ֥וֹם הַזֶּֽה:
[לט] וְיָדַעְתָּ֣ הַיּ֗וֹם וַהֲשֵׁבֹתָ֘ אֶל־לְבָבֶךָ֒ כִּ֤י יְהוָה֙ ה֣וּא הָאֱלֹהִ֔ים בַּשָּׁמַ֣יִם מִמַּ֔עַל וְעַל־הָאָ֖רֶץ מִתָּ֑חַת אֵ֖ין עֽוֹד:
[מ] וְשָׁמַרְתָּ֞ אֶת־חֻקָּ֣יו וְאֶת־מִצְוֺתָ֗יו אֲשֶׁ֨ר אָנֹכִ֤י מְצַוְּךָ֙ הַיּ֔וֹם אֲשֶׁר֙ יִיטַ֣ב לְךָ֔ וּלְבָנֶ֖יךָ אַחֲרֶ֑יךָ וּלְמַ֨עַן תַּאֲרִ֤יךְ יָמִים֙ עַל־הָ֣אֲדָמָ֔ה אֲשֶׁ֨ר יְהוָ֧ה אֱלֹהֶ֛יךָ נֹתֵ֥ן לְךָ֖ כָּל־הַיָּמִֽים: פ
[שלישי] [מא] אָ֣ז יַבְדִּ֤יל מֹשֶׁה֙ שָׁלֹ֣שׁ עָרִ֔ים בְּעֵ֖בֶר הַיַּרְדֵּ֑ן מִזְרְחָ֖ה שָֽׁמֶשׁ:
[מב] לָנֻ֨ס שָׁ֜מָּה רוֹצֵ֗חַ אֲשֶׁ֨ר יִרְצַ֤ח אֶת־רֵעֵ֙הוּ֙ בִּבְלִי־דַ֔עַת וְה֛וּא לֹא־שֹׂנֵ֥א ל֖וֹ מִתְּמֹ֣ל שִׁלְשֹׁ֑ם וְנָ֗ס אֶל־אַחַ֛ת מִן־הֶעָרִ֥ים הָאֵ֖ל וָחָֽי:
[מג] אֶת־בֶּ֧צֶר בַּמִּדְבָּ֛ר בְּאֶ֥רֶץ הַמִּישֹׁ֖ר לָרֽאוּבֵנִ֑י וְאֶת־רָאמֹ֤ת בַּגִּלְעָד֙ לַגָּדִ֔י וְאֶת־גּוֹלָ֥ן בַּבָּשָׁ֖ן לַֽמֲנַשִּֽׁי:
[מד] וְזֹ֖את הַתּוֹרָ֑ה אֲשֶׁר־שָׂ֣ם מֹשֶׁ֔ה לִפְנֵ֖י בְּנֵ֥י יִשְׂרָאֵֽל:
[מה] אֵ֚לֶּה הָעֵדֹ֔ת וְהַחֻקִּ֖ים וְהַמִּשְׁפָּטִ֑ים אֲשֶׁ֨ר דִּבֶּ֤ר מֹשֶׁה֙ אֶל־בְּנֵ֣י יִשְׂרָאֵ֔ל בְּצֵאתָ֖ם מִמִּצְרָֽיִם:
[מו] בְּעֵ֨בֶר הַיַּרְדֵּ֜ן בַּגַּ֗יְא מ֚וּל בֵּ֣ית פְּע֔וֹר בְּאֶ֗רֶץ סִיחֹן֙ מֶ֣לֶךְ הָאֱמֹרִ֔י אֲשֶׁ֥ר יוֹשֵׁ֖ב בְּחֶשְׁבּ֑וֹן אֲשֶׁ֨ר הִכָּ֤ה מֹשֶׁה֙ וּבְנֵ֣י יִשְׂרָאֵ֔ל בְּצֵאתָ֖ם מִמִּצְרָֽיִם:
[מז] וַיִּֽירְשׁ֨וּ אֶת־אַרְצ֜וֹ וְאֶת־אֶ֣רֶץ׀ ע֣וֹג מֶלֶךְ־הַבָּשָׁ֗ן שְׁנֵי֙ מַלְכֵ֣י הָאֱמֹרִ֔י אֲשֶׁ֖ר בְּעֵ֣בֶר הַיַּרְדֵּ֑ן מִזְרַ֖ח שָֽׁמֶשׁ:
[מח] מֵעֲרֹעֵ֞ר אֲשֶׁ֨ר עַל־שְׂפַת־נַ֧חַל אַרְנֹ֛ן וְעַד־הַ֥ר שִׂיאֹ֖ן ה֥וּא חֶרְמֽוֹן:
[מט] וְכָל־הָ֨עֲרָבָ֜ה עֵ֤בֶר הַיַּרְדֵּן֙ מִזְרָ֔חָה וְעַ֖ד יָ֣ם הָעֲרָבָ֑ה תַּ֖חַת אַשְׁדֹּ֥ת הַפִּסְגָּֽה: פ

פרק ד
(א) מלמד אתכם לעשות - כי עיקר הלמוד: לעשות. למען תחיו - כי עובדי פעור נשמדו. וִירִשתם - בעבור שנח ונעלם היו"ד בשבר הו"ו , נשבר עי"ן הפועל; ואפס על משקלו. (ב-ג) לא תספו - מדעתכם , ותחשבו כי היא עבודה לַשם; גם כן לא תגרעו. ואשר אמרתי: "למען תחיו" (לעיל , א) - אין צורך לעדים , כי עיניכם הרואות. בבעל פעור - בעבור בעל פעור; ורבים כן. ומי שלא עבד הבעל הנו חי (ראה להלן , ד). (ה) וטעם למדתי אתכם אחר שאמר "אשר אנכי מלמד אתכם" (לעיל , א) - להוסיף כאשר צוני יי': כי המצות הם מצותיו , שתעשו בארץ שיתן לכם לירושה. ועוד , כי יש לכם תפארת במצותיו על כל הגוים (ראה להלן , ו). והטעם , כי עיקר כל המצות יבינם המשכיל וידע למה נתנו. (ז-ח) כי מי גוי גדול שיש לו אלהים שיהיה קרוב אליו - שיענהו תמיד בכל אשר יבקש ממנו. גם אין גוי גדול אשר לו חקים ומשפטים צדיקים בשקול הדעת , כמו ישראל. וטעם גוי גדול - בעבור חכמי לב יראי השם. (ט) רק השמר לך - הטעם: אם תשכח כל דבר , אל תשכח יום אשר עמדת (ראה להלן , י). אשר ראו עיניך - זהו "וכל העם רואים את הקולות" (שמ' כ , טו). (י) וטעם כל הימים אשר הם חיים על האדמה - כי השם ידע , כי לא יוכלו לעשות מצותיו כראוי והם בארצות מושלים בם. (יא) לב השמים - באמצע , כנגד הרואים; וכן "בלב ים" (שמ' טו , ח). (יב) זולתי קול - ששמעתם , כי הקול איננו נראה בעין. וכבר פרשתי "וכל העם רואים את הקולות" (שמ' כ , טו). (יד) וטעם ואותי צוה יי' - כי בסיני צוה השם למשה כל החקים והמשפטים , רק הִגִידָם לישראל בשנה השנית , ופעם אחרת בשנת הארבעים (ראה פירושו דב' א , ב). (טו-טז) ואחר שלא ראיתם כל תמונה , השמרו פן תשחיתון מה שראיתם; והטעם: האמת. או: דרככם. פסל - דבר נקצב , כמו "ויפסלו" (מ"א ה , לב). זכר או נקבה - בגוים ידועים. גם יש גוים , סוגדים ועובדים כל בהמה שיפגעו בתחלת יומו. ויש אומרים: להוריד כח עליונים כצורת עקרב לנשוך , והצורות השבע והארבעים הנשארות (ראה פירושו שמ' כ , ד). (יט) השמש והירח - שהם המאורות הגדולים (ראה בר' א , טז). אחר שאמר ואת הכוכבים , באר בשם - כלל: כל צבא השמים - כוכבי לכת שהם כוכבי אור (ע"פ תה' קמח , ג) , וכל המזלות וכל הצורות. ונדחת - כאדם שידָחה ויפול. אשר חלק - דבר מנוסה הוא , כי יש לכל עם ועם כוכב ידוע ומזל , גם כן לכל עיר ועיר. והשם שם לישראל מעלה גדולה - להיות השם יועצם , ולא כוכב; והנה ישראל נחלת השם (ראה להלן , כ). (כ-כא) וטעם ויי' התאנף בי - בעבור שאמר: ויוצא אתכם להיותכם לו לעם נחלה בארץ , שתעבדוהו; רק אני לא אראה בטובה הזאת. על דבריכם - אתם סִבבתם שלא אכנס , כאשר פרשתי (במ' כ , ח). (כג) השמרו לכם - אע"פ שלא אעבור עמכם , הנה אזהירכם: השמרו לכם... ועשיתם לכם פסל. וכבר אמר כזה (ראה לעיל , טו - טז)! והטעם: להוסיף "אש אוכלה" (להלן , כד) , על כן אנכי מצוך. תמונת כל - כל דבר. אשר צוך - כאשר צוך. או מלת צוך - שלא לעשות , כמו "ועל העבים אצוה..." (יש' ה , ו). ויש אומרים: על צורות הכרובים; וזה רחוק בעיני. (כד) אש אוכלה הוא - בלי כ"ף דמות , והטעם: כאש אוכלה הוא; כי יקנא לעבודה זרה , וקנאתו תאכל כאש , שלא תעזוב שרש וענף (ע"פ מל' ג , יט). (כה) כי תוליד בנים - אמר "אל קנא" (לעיל , כד) , ואחר כך באר מה יקרה להם אם יעשו פסל. ועשיתם הרע - בשאר המצות , כמו לרצוח ולנאוף. (כו) העידותי בכם היום... - יש אומרים , כי טעם עדות שמים וארץ: המלאכים ובני אדם. ואחרים אמרו (ראה רשב"ם): על הגשם , כטעם "את שמיכם כברזל ואת ארצכם כנחושה" (וי' כו , יט). והנכון בעיני להיותם עדים - שיִרְאוּם תמיד , הם ובניהם , כי הם עומדים; כטעם "כימי השמים" (דב' יא , כא); וכן "שמעו הרים את ריב יי'" (מי' ו , ב); וכן "הנה האבן הזאת תהיה בנו לעדה" (יהו' כד , כז). ושמא יטעון טוען בעבור "כי שמים כעשן נמלחו" (יש' נא , ו) וחביריו (ראה שם) - והטוען ער ולבו ישן (ע"פ שה"ש ה , ב). תאבדון - כמו 'תלמֵדון' (ראה לעיל , י) , בעבור שאיננו סמוך. (כז) מתי מספר - פרשתיו (בר' לד , ל). (כח) יראון וישמעון... - הזכיר הארבע ההרגשות; ואין צורך להזכיר החמישית (ראה תה' קטו , ז) , כי היא עבה מכולם. ועוד , כי היא שורש חיי הגוף. (כט) אל תתמה על מלת ובקשתם... ומצאת , כי ידבר לרבים ולגוי אחד , או לאדם אחד. בכל לבבך - עוד אפרשנו (דב' ל , י). (לא) ירפך - הפך 'יחזקך'. (לב-לג) כי שאל נא - שאל עתה. למן היום - הלמ"ד נוסף , וכן רבים; או היא דרך צחות. ולמקצה השמים - רמז לאויר , כאשר פרשתי (בר' א , ו) , שיש לו קצוות. הנהיה - בימיו. או הנשמע כמוהו - ומה הוא ששמע עם? - קול. (לד) או הנסה אלהים - יש אומרים שהוא לשון חול (ראה רש"י); וחלילה חלילה , רק לשון קדושה. הנסה - כדרך בני אדם , כדי שיבינו השומעים. במסות - שם כלל. או טעמו: במסות שהיו באותות , כמו "ויעש האותות לעיני העם" (שמ' ד , ל). ובמופתים - עשר מכות , וכתוב "ומשה ואהרן עשו..." (שמ' יא , י). ובמלחמה - גם יתכן על הריגת הבכורים , ושפָטים באלהי מצרים (ראה שמ' יב , יב). וביד חזקה - שיצאו ישראל ביד רמה (ראה שמ' יד , ח). ובזרוע נטויה - על טעם "בעמוד אש וענן" (שם , כד). ובמוראים גדולים - טביעת פרעה וחילו עם בקיעת הים לישראל. במצרים - באנשי מצרים. (לה) הראית - מהבנין 'שלא נקרא שם פועלו'. והטעם , כי כל אלה הראך האלהים עד אשר תדע , כי הוא האלהים לבדו. וטעם אין עוד - כאשר רמזתי בפירוש קהלת בפסוק "וגבוהים עליהם" (ה , ז); על כן מלת עוד. ומלת אלהים - פרשתיה (שמ' יח , יט). ובפרשת 'וישמע' כתוב: "וידבר אלהים" (שמ' כ , א); "והאלהים יעננו בקול" (שמ' יט , יט); "בא האלהים" (שמ' כ , יז); "אשר שם האלהים" (שם , יח) - כי המדבר הוא אלהים. כי יש מי שלא יבין בדרך קצרה , והוא סוד עמוק. (לו-לז) ליסרך - על כן השמיעך את קולו - שתירא ממנו; כאשר אמרו: "ואל ידבר עמנו אלהים פן נמות" (שמ' כ , טז). והנה פחדת בעבור העינים והאזנים. ועוד לדבר אחר השמיעך את קולו - בעבור כי אהב את אבותיך - הם השלשה. ויבחר בזרעו - רמז ליעקב; כי אם אמר 'בזרעם' , יכנסו עמנו שמונה גוים (ראה בר' כה , ב וישמעאל ועשו). ויוציאך בפניו - בכעס שכעס על מצרים. ויש אומרים: כמו "ומלאך פניו" (יש' סג , ט). ולפי דעתי , שהוא כמו "ופניך הולכים בקרב" (ש"ב יז , יא). (לח) כיום הזה - קרוב מהיום הזה. והאמת , שהוא רמז על אשר נחלו ארץ שני מלכי האמורי; כי ראובן וגד וחצי שבט מנשה 'ישראל' יקראו , וכן כתוב "כאשר עשה ישראל לארץ ירושתו" (דב' ב , יב); ואיננו דבר עתיד כאשר פירשוהו רבים. והעד: "למכה מלכים גדולים" במזמור 'הודו ליי' כי טוב' (תה' קלו , יז) - ולא הזכיר , רק סיחון (ראה שם , יט) ועוג (ראה שם , כ) , ואמר "נחלה לישראל עבדו" (שם , כב)! (לט) ואחר שאמר "... כי יי' הוא האלהים אין עוד מלבדו" (לעיל , לה) , אמר טעם נכבד , כי הראשון - הראיה ממראה העין; ואמר: ובשיקול הדעת ובחכמת הלב תדע , כי יי' הוא לבדו האלהים , בשמים שהם ממעל בן אדם , ועל הארץ שהיא תחתיו; והעד כי כן פירושו: "והיו שמיך אשר על ראשך" (דב' כח , כג). ואחר שראית הנוראות , והשבות אל לבבך , אתה חייב לשמור מצותיו; גם הוא טוב לך ולבניך אחריך (ראה להלן , מ). (מא) אז יבדיל משה - הטעם: ביום שהבדיל משה אלה הערים , אז אמר דברי הברית. (מו) בעבר הירדן בגיא - הוא הר העֲבָרים , קודם נוסעם אל ערבות מואב , אע"פ שהר העברים הוא בארץ מואב (ראה דב' לב , מט).